שבע שנים לאחר שפלשו לאדמות המדינה, ולאחר פניות רבות שלנו, פתחה רשות מקרקעי ישראל בהליכים נגד משפחה שפלשה לאדמות בסמוך לבית חנניה שעל כביש החוף
עבד מוסלם נג'אר ומשפחתו של עטא מנסור נג'אר פלשו לפני שבע שנים לקרקע בסמוך לבית חנניה שבמועצה האזורית חוף הכרמל, קרקע בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל. הם גידרו את הקרקע, בנו בה רפתות, סוכות ומחסנים.
לפני כשנתיים, פנינו לרמ"י בדרישה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה כנגד הפלישה לאדמות המדינה והבניה הבלתי חוקית המבוצעת בהן. לאחר שלוש פניות נוספות ללא מענה, ולאור העובדה כי הרשות לא עשתה דבר בכדי לסלק את הפולשים, נאלצה רגבים לפנות לבית המשפט.
באוגוסט 2017, ביקשנו מבית המשפט להוציא נגד הרשות צו על תנאי על רקע הכשל המתמשך באכיפת החוק כנגד פלישה לאדמות המדינה אותה כבר כינה השופט רובינשטיין "מכת מדינה".

בעקבות העתירה כנגד רמ"י, עדכנו לאחרונה קק"ל ורמ"י את בג"ץ כי הגישו כתב תביעה בבית משפט השלום בקריות כנגד הפולשים, בו דרשו מהם להסתלק מן הקרקע, ולשלם בעבור שבע השנים בהן השתמשו בה שלא כדין, לאחר שפלשו אליה. הפולשים אף חויבו להשיב את הקרקע למצבה טרום הפלישה.
בעקבות הגשת כתב האישום, הסכמנו למשוך את עתירתה. הדיון בעתירה זו התנהל בפני נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות שתחליט בקרוב לגבי תשלום הוצאות משפט לעותרת.
העובדה כי רשות ממשלתית אוכפת את החוק ועומדת על זכויות אזרחי ישראל רק בגלל התערבות של עמותה פרטית, אינה מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה לדוגמה לאוזלת היד שזועקת לשמיים.
עוד באותו נושא
הכנסת אישרה חוק חשוב למאבק בבניה הבלתי חוקית, טיבי- "גזענות">>
החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר. עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים. זוכרים את חוק קמיניץ? […]
ממשלה מדברת משילות
דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B! השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף […]