עתירה לבג"ץ: 'מתווה שיוויוני' בהר הבית

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה, דורשת למנוע הקמת מסגד בשער הרחמים על ידי הוואקף המנסה להשתלט על המקום באמצעים אלימים. בהחלטה המשחקת לידי הוואקף החליט השופט מזוז כי המדינה תגיב לעתירה רק בעוד שלושה חודשים

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, השרים ארדן ורגב, ומפכ"ל משטרת ישראל, לאור המשך התפרעות הוואקף המוסלמי במתחם שער הרחמים בהר הבית, והניסיונות האלימים והמתמשכים להקים מסגד במקום.

בטרם הגשת העתירה, פנינו לראש הממשלה בדרישה למנוע את הפגיעה במתחם העתיק, בקביעה כי כל שינוי של הסטטוס קוו צריך להיעשות באופן שיוויוני, בדומה למתווה הנוכחות המשותפת ליהודים ומוסלמים המתקיים עשרות שנים במערת המכפלה. ואכן, בית משפט השלום הוציא לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם עד להודעה חדשה, אולם אנשי הוואקף פרצו את השערים מחדש, וממשיכים במאבקם האלים.

בכתב העתירה הודגש כי הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, עובדה שקיבלה ביטוי משפטי גם בסדרת פסיקות של בג"ץ, וכי הוא מהווה גם אתר עתיקות ומורשת עולמי, כזה שכל שינוי בו דורש אישור מיוחד של וועדת שרים, בהתאם לחוק העתיקות.

לאורך השנים מתחם "שער הרחמים" מעולם לא שימש כמסגד תפילה, לא בעשרות השנים האחרונות מאז הקמת מדינת ישראל ואף לא לפני מאות שנים, וכי בהפיכת המבנה הקדום למסגד, נוצר מצב בו רק הציבור המוסלמי יוכל להשתמש במקום, ואילו מהציבור היהודי תמשיך להימנע אפשרות זו, והכל תוך פגיעה עצומה הן בזכותו היסודית של הציבור היהודי לשוויון והן בסטטוס קוו שחל במקום.

לצערנו, בהחלטה המשחקת לידי הוואקף, הוציא השופט מני מזוז בשבתו כשופט תורן, החלטה בה קבע כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק בעוד 90 ימים, פרק זמן שבו הוואקף יוכל לממש את תכניתו להקים בשער הרחמים מסגד נוסף באמצעים אלימים. לצד מניעת כל גישה של יהודים למקום. השופט מזוז לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים שימנע את הכניסה והשימוש במתחם עד למתן פסק דין בעתירה.

יצויין כי האסטרטגיה בה נוקט הוואקף, תואמת למהלכים קודמים שלו. כך הוא "כבש" בשנת 1996 את אורוות שלמה שלא שימשו קודם כמסגד מעולם, וכך "כבש" בשנת 1998 את מעבר שערי חולדה שהוא מבנה מקורי מימי בית שני ועוד, והכל תוך שיתוף פעולה בפועל או בשתיקה של המדינה אשר נכנעה לעבריינות ואלימות אנשי הוואקף. גם במקרה זה, לאפשר בדיעבד לאנשי הוואקף את המשך השימוש במתחם "שער הרחמים", תוך שהאלימות השתלמה, גורמת כי החוטא יצא נשכר.