פנינו לשופט זמיר, כי יפסול עצמו מלשמש כמגשר בסוגיית שטח האש 918: "יושרו האישי של כבודו אינו מוטל בספק – אך הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".
פנינו לשופט זמיר, כי יפסול עצמו מלשמש כמגשר בסוגיית שטח האש 918 נענתה מצידו כי "הדברים אינם מקובלים עליו". במענה למכתבו משיבה רגבים: "יושרו האישי של כבודו אינו מוטל בספק – אך הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".
לפני כחודש פנינו לשופט בית המשפט העליון לשעבר, הפרופסור יצחק זמיר, בקריאה כי יפסול עצמו לשמש כמגשר בין המדינה לפולשים הבדואים בסוגיית שטח האש 918, מאחר וקיבל בעבר את פרס זכויות האדם מטעם האגודה לזכויות האזרח, המשמשת כצד בעתירת הפולשים.
עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עמד במכתבו על הדרישה האתית המופיעה רבות גם במשפט העברי, לפיה ייזהר השופט או הדיין מכל חשש למשוא פנים.
במכתב תגובה קצר, כתב פרופסור זמיר כי "הדברים אינם מקובלים עלי, אך איני רואה צורך או טעם להיכנס לוויכוח בעניין זה". זמיר הוסיף כי "ההצעה שעדיין לא יצאה מכלל הצעה ואף לא הובאה בפני כהצעה מוגמרת היא שאשמש מגשר ולא דיין, ואילו המובאות היפות במכתבך מדברות על דיין. בטוחני שאתה מודע להבדל שבין זה לזה".
עורך הדין ארזי השיב השבוע במענה למכתבו של זמיר, כי "מעינינו לא נעלמה העובדה כי הצעת בית המשפט בהליך שבנדון הינה כי כבודו ישמש כ"מגשר" ולא כ"דיין" או "בורר", כמו גם ההבדל בין הליכי הגישור להליכים".
ארזי הוסיף כי "מבלי להטיל כל דופי ביושרו האישי של כבודו, לאור מעמדו והיותו שופט לשעבר של בית המשפט העליון, נראה כי עדיין יש טעם לפגם בכך כי ישמש כמגשר בתיק ובמיוחד לאור העובדה כי נציגי פרקליטות המדינה יטו אוזן קשבת ואוהדת, מן הסתם, לדעתו ונטיית ליבו של כבודו – גם אם יובאו בלא משים, ועל כן הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".
