מי ישמור על השמורה?

בתום ארבע שעות דיון בבית המשפט העליון השבוע בנוגע לפעולות האכיפה בשמורה ההסכמית במדבר יהודה אומרים ברגבים: "עוד בטרם יפורסם פסק הדין, העובדה ששופטי בג"ץ לא מגלגלים את עתירת הפולשים מכל המדרגות היא התערבות בוטה במדיניות הממשלה ודה פקטו גורמת לביטולה."

סוגיית השמורה ההסכמית מגיעה לראשונה לבית המשפט העליון; בדיון שהתקיים בבג"ץ בהרכב בראשות השופט סולברג, איחד בית המשפט שתי עתירות בנדון- עתירת תנועת רגבים ומועצת הר חברון בדרישה לקיים את החלטת הקבינט המדיני לאכוף בשמורה ההסכמית, והשניה מנגד, של הערבים המבקשים לבטל אותה.

כזכור, שטח השמורה ההסכמית נמצא במדבר יהודה במזרח יהודה ושומרון ונמסר לידי הרש"פ בהסכמי "וואי" בשנת 1997 בתנאי שיישמר ללא בניה כלל. בעקבות הפרות בוטות לאורך השנים מצד הרשות על ידי הקמת אלפי מבנים ורשת כבישים, החליט הקבינט המדיני בטחוני ביוני 2024, שמדינת ישראל תפעל לפנות את השטח מכל בניה אסורה ולהשיב את המצב לקדמותו. אך למעשה, מאז הגשת עתירת הערבים לבג"ץ, הוקפאו הליכי האכיפה של המדינה בשמורה.

עו"ד ג'יאת המייצג את הרשויות הערביות באזור טען בדיון כי צווי האכיפה אינם חוקיים, מנוגדים להסכם "וואי" ופוגעים בזכות הקניין של מחזיקי המבנים, ואף ציין כי "הרשות יצאה מגדרה להגן על הטבע ואף השיקה תכנית לאומית להגנת הסביבה".

מנגד, טען בא כח המדינה כי לאורך שנים בוצעה הפרה בוטה של התחייבות הרש"פ בהסכם "וואי" לשמירה על השטח ונבנו בו מאות מבנים וכי נוסח ההסכם דאז מאפשר תיקונים כך שהצו המפקיע את סמכויות הרשות הינו חוקי. 

עו"ד בועז ארזי יועמ"ש רגבים טען בדיון כי הסוגיה הינה מדינית ולא חוקתית: "לאורך שנים הבטנו בעיניים כלות בבניה המאסיבית בשמורה ונמנענו מלעתור מכיוון שמדובר בעניין מדיני, ואכן לאחר מאבק ממושך, המדינה ביצעה את מה שנבחרה לעשות – והחליטה על הריסת המבנים שנבנו בניגוד להסכם." עוד אמר ארזי: "רוב השטח היה נטוש ושומם ערב חתימת ההסכמים כך שכל טענת פגיעה בקניין היא מלכתחילה מפוקפקת וצריכה להיות מופנית לרשות הפלסטינית, שלא רק שלא שמרה על השמורה כפי שנדרשה, אלא פעלה במישרין לבצע הפרות כפי שעתירת רגבים נגד בית הספר מעידה."

נציין כי בשטחי השמורה ההסכמית נבנו לאורך השנים אלפי מבנים ונסללה רשת כבישים, בסיוע האיחוד האירופי. בניית בית הספר נגדו עתרו רגבים והר חברון הושלמה בחודשים האחרונים וחרף פניות חוזרות ונשנות של רגבים לרשויות האכיפה, לא בוצעו צעדי אכיפה ובית הספר צפוי להתחיל לפעול במקום.

בתום הדיון ניתנו לערבים 30 יום להגיב לעתירת רגבים כנגד בית הספר הבלתי חוקי ולאחר מכן יחליט ההרכב על המשך ההליכים.

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "שוב שופטי בג"ץ פועלים אקטיבית נגד מדיניות הממשלה. בעצם העובדה שלא דחו את עתירת הערבים על הסף, מנעו בפועל את פעולות האכיפה במשך חודשים ארוכים, בהם השטח ממשיך לשנות את פניו מדי יום והפרות הבניה ממשיכות בכל רגע ורגע. נקווה לראות בפסק הדין התעשתות של השופטים, שיאפשרו למדינה לבצע את שמוטל עליה ולשם כך נבחרה."