סיפור מהאגדות: מתי נעשה שימוש בעקרון "סופיות הדיון"?

בעוד שבפרשת 'בתי דריינוף' בבית אל, פסק בית המשפט להרוס מבנים על אף שקיבלו היתרי בניה, וזאת בשם עקרון 'סופיות הדיון'. בעשרות מקרים אחרים במגזר הלא-יהודי, צווי הריסה שיפוטיים שעברו את כל הערכאות, פשוט לא ממומשים במשך שנים ארוכות! צפו בסרטון 

בית המשפט העליון פסק על הריסת מבני דריינוף בבית אל בשם העיקרון המשפטי של "סופיות הדיון" וזאת על אף שהמבנים הוסדרו והוצאו להם היתרי בניה כדין. אלא שאותו עקרון לא בא לידי ביטוי על ידי השופטים בעשרות מקרים אחרים, והבולט שבהם הוא ביתו הלא חוקי של עבד אגברייה בואדי ערה, מקרה אותו אנחנו מלווים כבר שנים ארוכות. 

במקרה של אגברייה, על אף הנחיות מפורשות של בתי המשפט והתראות שונות שניתנו על ידי פרקליט המדינה, המשטרה נמנעה ועודנה נמנעת מלממש את צווי ההריסה על המבנה שהוגדר כבר בשנת 2007 כמבנה לא חוקי שמיועד להריסה.

אנחנו מצפים לראות האם רשויות האכיפה ומערכת בתי המשפט שרוממות החוק והשוויון בגרונם יממשו את הצווים השיפוטיים והחלטות בית המשפט שיש כנגד המבנה של עבד אגבראייה בוודי ערה החל משנת 2007.

רק לאחרונה (26.7.15) שלח פרקליט המדינה שי ניצן מכתב חריף למ"מ המפכ"ל (מצ"ב) על אוזלת ידה וחוסר תפקודה של משטרת ישראל במימוש אכיפת החוק. מקרה זה יש בו ללמד על אותו עקרון של "סופיות הדיון" שנאמר על ידי שופטי בג"צ ביחס להריסת המבנים בבית אל אך לא נאמר על ידי אותו בית משפט ביחס למבנה לא חוקי שיש נגדו צו שיפוטי כבר בשנת 2007.

כעת, לאחר הרס בתי דריינוף בבית אל, נותר לראות כיצד יחול עקרון ה"שוויון בפני החוק" על ידי המשטרה ומערכת המשפט גם כלפי אלו שאינם יהודים.

במשך השנים ערכאות נוספות דנו בחוקיות המבנה אולם כולם הגיעו למסקנה כי מדובר במבנה שדינו להיהרס. אלא שאמירות לחוד ומציאות לחוד, ובפועל המשטרה מסרבת להעניק את הסיוע הנדרש על מנת לשים סוף לחידלון.

על כך כתב השופט כבר באפריל 2012: "הקורא את השתלשלות העניינים לא יכול שלא להשתאות נוכח עזות המצח של העותר מחד גיסא וקוצר, או שמא רפיון ידן של רשויות המדינה מאידך… חוסר ניקיון כפים הוא ביטוי העושה חסד עם העותרים" (16352-04-12).

לאחרונה פורסם כי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, התריע בפני מפכ"ל המשטרה מפני אי כיבוד צווים שיפוטיים, וכי המשך ההתעלמות של המשטרה מהווה "ביזיון שלטון החוק". עוד הוסיף ניצן במכתב כי "לא ניתן להפריז בחשיבותו של ביצוע הצו אשר הפך לאבן בוחן ליכולתנו לשמור ולהגן על שלטון החוק ולאכוף את הדין ללא מורא ומשוא פנים". אלא שגם פניות אלו לא עזרו וכפי שזה נראה כעת, המשטרה נמנעת מלאכוף את הצווים ומסרבת בכל תוקף מלתת את הסיוע הנדרש לביצוע האכיפה.

אנו עוקבים בדאגה אחרי התופעה של בניה לא חוקית, ובדגש על הסיפור הספציפי של עבד אגברייה. בעקבות כך, ולאחר התכתבויות מרובות שלא קיבלו מענה ראוי, עתרה התנועה לבג"צ (1340/15) בדרישה להורות לרשויות לממש את צו ההריסה השיפוטי שניתן לביתו של אגבאריה בשנת 2007.