במהלך עתירה תקדימית שהגשנו לבג"ץ חזרה בה המדינה מעמדתה המוקדמת והודתה: המאחז הפלשתיני אכן הוקם על קרקע יהודית פרטית

לפני כחצי שנה הגשנו עתירה לבג"ץ כנגד מאחז פלשתיני בלתי חוקי של שבט הרמאדין, שהוקם על קרקע יהודית בבעלות פרטית סמוך ליישוב אלפי מנשה במערב השומרון.

בתגובת המדינה לעתירה טענה המדינה כי מאחר וקרקעות חברת הימנותא מנוהלות על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי, אין היא מחוייבת לתת עדיפות לאכיפה כנגד בניה בלתי חוקית בקרקעות אלו.

בניה ערבית בלתי חוקית על קרקע בבעלות יהודית

אלא שבמהלך הדיון, הימנותא טענה לבג"ץ כמשיבה לעתירה באמצעות עו"ד דינה יהב, כי הקרקעות שלה הן אכן רכוש פרטי הרשומות על שמה בטאבו.

בהתאם לדברים הודיעה נציגת המדינה, עו"ד מיטל שינדל-בוכמן, כי לאחר שבחנה את עמדת הימנותא התברר לה כי אכן להימנותא יש בעלות משותפת במקרקעין וכי המדינה טעתה בעמדתה. המדינה הוסיפה כי הגשת המידע השגוי לבית המשפט הינה תקלה חמורה שיש לברר אותה.

השופטים פוגלמן, מינץ ואלרן הורו למדינה להגיש בתוך שלושים יום תגובה מתוקנת לעתירה.

פלישה ועיבודים חקלאיים על קרקע בבעלות יהודית

עורך הדין אריה ארבוס, שיצג אותנו בעתירה אמר בסוף הדיון: "אנחנו מברכים על כך שהמדינה התעשתה ועדכנה את בית המשפט, כי אכן מדובר בבניה על קרקע פרטית, כפי שהוכחנו בעתירה. מצופה שהמדינה תקדים ותפעל להריסת הבניה הבלתי חוקית במקום, בהתאם לסדרי העדיפויות שקבעה בעבר ותראה כי היא מפעילה את הדין באופן שווה בכל המקרים, ובכך אף תחסוך בזמנו היקר של בית המשפט העליון".

המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה

המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.

בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא

בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.

המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.

הרשות הפלשתינית ממשיכה להשתלט על תחנת הרכבת ההיסטורית סבסטיה בשומרון. איתרנו בימים האחרונים כלים הנדסיים כבדים שהחלו לסלול כביש על תוואי מסילת הרכבת הטורקית, לצד הקמת מבנים חדשים בסמוך לתחנה העתיקה 

הרשות הפלשתינית מגבירה את הפעילות הבלתי חוקית בתחומי תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שבשומרון, אחד משרידיה המרכזיים של מסילת הרכבת שסלל השלטון העות'מאני לפני כמאה שנים, אשר חיברה את מרחבי האימפריה העות'מאנית.

תחנת הרכבת העתיקה, ממוקמת על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה כבר בימי השלטון הטורקי, ובאיזור הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה. שיפולי המתחם נמצאים בשטח שסמכויות הבניה בו הועברו לרשות הפלשתינית במסגרת הסכמי אוסלו.

כזכור, התחנה אף הפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות, כאשר לפני כארבעה עשורים צעדו אליה אלפי תומכי 'גוש אמונים' שנותרו במקום עד החלטת הממשלה על הקמת היישוב קדומים הסמוך.

הצבת מבנה חדש סמוך למבנה תחנת הרכבת

בימים האחרונים איתרנו מספר רב של כלים כבדים שהחלו בסלילת כביש על תוואי המסילה הטורקית – באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. בנוסף אנו בודקים האם מבנה חדש שהוקם במקום בימים האחרונים, הוצב אף הוא בשטח בשליטה ישראלית ובניגוד לחוק.

חניון הכלים שסללו את תוואי הרכבת

אין זו הפעם הראשונה בה מקיימת הרשות הפלשתינית פעילות בלתי חוקית במקום. לפני כשנה וחצי התרענוס בפני המנהל האזרחי על בסיס מידע מקדים, כי בכוונת הרשות הפלשתינית מתכננת לסלול כביש אספלט בלתי חוקי בתוך מתחם התחנה לעבר הכפר בורקא. חרף ההתראה המוקדמת, ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא מנעו את ביצוע הסלילה. בשנת 2013 הוקמו במתחם מבנים בלתי חוקיים, אולם צווי ההריסה כנגדם לא בוצעו עד היום.

מדובר במגמה ברורה של השתלטות מכוונת מצד הרשות הפלשתינית, שמנסה לדחוק את הנוכחות הישראלית במקום הזה. במהלך השנה האחרונה התקיימו מספר רב של עבודות בלתי חוקיות בכל רחבי המתחם, וחוסר האכיפה במקום כה חשוב, כושלת ומקוממת.

הרשות הפלשתינית ממקדת מאמץ להקמת רשת מאחזים בלתי חוקיים בבקעת הירדן בסיוע זר, אליהם עוברים תושבים העיירות טאמון וטובאס המקבלים גיבוי כלכלי וגב משפטי מהרשות. כך נראה מאחז חדש שהוקם השבוע – שעות ספורות לאחר הפלישה לשטח

השטחים הנרחבים בבקעת הירדן מהווים לאחרונה יעד להשתלטות עוינת מצד הרשות הפלשתינית, המבקשת להרחיב את אחיזתה באיזור, הנמצא רובו ככולו בשטח C – הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

שיטת הפעולה מזכירה את המתרחש באיזור מעלה אדומים – שם הוקמו בשנים האחרונות מאות מבנים בלתי חוקיים על ידי האיחוד האירופי וגורמים זרים נוספים, במסווה של "סיוע הומניטרי", אשר בפועל מסייעים לרשות הפלשתינית להקים עשרות יישובים חדשים המתקבעים בשטח.

בעקבות הלחץ הציבורי והמשפטי כנגד המאחזים הפלשתינים במרחב אדומים אותו הובלנו, בשנתיים האחרונות חלה באיזור זה הקפאת מצב– המבנים הישנים אמנם נמצאים באמצע הליכים שיפוטיים המונעים כעת את הריסתם, אך מאידך המדינה פועלת למנוע את הקמתם של מאחזים פלשתינים חדשים.

בשל כך, העבירה הרשות הפלשתינית את מיקוד המאמץ לבקעת הירדן, והחלה בהקמתם של מאחזים בלתי חוקיים במודל דומה.

בשנתיים האחרונות הוקמו עשרות מבנים בשיטה זו, המהווים חלק מתופעה רחבה ואסטרטגית. הרשות הפלשתינית למעשה מעתיקה אוכלוסיה מהעיירות הסמוכות טאמון וטובאס, תוך גיבוי כלכלי הכולל מבנים וציוד, לצד מתן סיוע משפטי הכולל הגשת עתירות וכדומה, וזאת על מנת לבסס את אחיזתה בנקודות אסטרטגיות ולקבוע עובדות בשטח.

בימים האחרונים איתרנו מאחז פלשתיני חדש שהוקם בסמוך לחרבת סמרה שבבקעת הירדן. העבריינים השתלטו על קרקע בסמוך מאוד לכביש 578, כביש מרכזי המוביל ליישובים הישראלים ולא הרחק מבסיס פלס ומחנה חטיבת כפיר.

הפלישה כללה גידור של שטח נרחב במקום, וכן הקמת מבנה מגורים שלצידו פאנל סולארי להפקת חשמל, אחד מסימני ההיכר הבולטים של סיוע כלכלי מצד גורם זר.

הפעם הצלחנו לתפוס את המאחז החדש תוך שעות ספורות מרגע הפלישה. כמובן שאנו  דורשים שהמנהל האזרחי ינקוט בדחיפות בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית ועברייני הבניה, אבל בעיקר אנו מצפים משר הבטחון לקבוע מדיניות ברורה שתיתן מענה רוחבי לתופעה הזו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

ימי חג הסוכות נוצלו לשורה ארוכה של עבירות בניה שביצעו פלשתינים – ובראשן בניית השכונה הבלתי חוקית סמוך למנהרת הרכבת בירושלים, למרות צו בג"ץ שאסר את המשך העבודות במקום. תופעת "מועדים לבניה" במגזר הערבי – דווקא במהלך חגי ישראל בהם יוצאים הפקחים לחופשה מרוכזת

בכפר בית אכסא שבין שכונת רמות למבשרת ציון, ניצלו את ימי חול המועד להגברת הבניה הבלתי חוקית במרחק של כמאה מטרים בלבד ממנהרת הרכבת וגשר הרכבת הסמוך – זאת למרות שבעקבות העתירה שהגשנו, בג"ץ הוציא צו האוסר על המשך העבודות במקום.

עבודות פיתוח – שכונה בלתי חוקית בכפר בית אכסא

סמוך לדיר דיבוואן שליד היישוב עפרה, השתלטו עבריינים ערבים על אדמות מדינה במהלך החג, תוך שימוש בכלים הנדסיים כבדים לפריצת דרך והכשרת השטח לבניה.

במקרה אחר, במהלך חול המועד, החלו ערבים בהכשרת שטח לבניה בלתי חוקית, על אדמות מדינה ובתוך תחום השיפוט של קריית ארבע.

פלישה לאדמות מדינה ליד דיר דיבוואן

חלק מהפניות הרבות שקיבלנו על עבירות בניה במהלך החג, נשלחו באמצעות אפליקציית "חריגון" שבאתר שלנו.

דוגמאות אלו מהוות קצה קרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. רוב התחלות הבניה הבלתי חוקית מתרחשות לאורך השנה במהלך ימי שישי ושבת בהם אין סיורי פיקוח, אולם על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יו"ש, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.

לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו מספר עובדים בני העדה הדרוזית  – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.

למרות שחשפנו את התופעה לפני לא מעט שנים, לצערנו המצב הזה נמשך גם היום. אנו מצפים משר הבטחון ליברמן ומסגן השר בן דהן, לקדם פתרון רוחבי שיצמצם את ההפקרות השוררת בשטח, ויביא לאכיפת חוק יעילה, גם בימי שבת ומועד, אולם בראש ובראשונה על הרשויות מוטלת החובה לבצע לאלתר אכיפה נחרצת מיד לאחר ימי החגים. על מנת להעביר מסר ברור ומוחשי לעברייני הבניה, כי לא משתלם לנצל את הימים הללו לפעילות בלתי חוקית.

עתרנו לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. באם יוכשר הכביש, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות. "לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקבע מדיניות של איפה ואיפה"

פנינו לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. העובדה כי כביש הגישה לעיר נסלל על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים, נחשפה במהלך עתירה קודמת שלנו, לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר איזור התעשיה המתוכנן של העיר, תוך זליגה לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

בשנה שעברה, במהלך הדיון בבג"ץ על העובדה כי הכביש לאיזור התעשיה נסלל ללא היתר בניה, הודתה המדינה כי הבעיה במערך הדרכים של העיר רוואבי מהותית הרבה יותר.

רוואבי (צילום: אליהו אבניאל)

בתשובתה לבג"ץ ציינה המדינה, כי "הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית". בכך למעשה נחשפה העובדה כי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר, נסללו על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים.

לאחרונה, לאחר שהתברר כי לא נוצר שינוי של ממש במצב, הגישו עורכי הדין שלנו, יעל סינמון ואבי סגל, עתירה חדשה לבג"ץ, הדורשת להרוס את כביש הגישה הנוכחי לעיר הממוקם על קרקעות פרטיות של פלשתינים. עוד התברר כי לפני מספר שנים המנהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הדרך, וזאת באופן בלתי חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית. באם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות.

הכביש לרוואבי. נסלל על קרקעות פרטיות (צילום: אליהו אבניאל)

המדינה הצהירה בעבר בפני בית המשפט, כי כביש הגישה הזמני לעיר פולש למעשה לקרקעות פרטיות של פלשתינים, שכמובן לא נתנו את הסכמתם לכך. בשנים האחרונות בג"ץ נקט קו מחמיר מאוד והורה על הריסת מבנים ודרכים שבנו יהודים על קרקעות פרטיות של פלשתינים, ולכן גם במקרה זה, לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקל ראש בזכויות בעלי הקרקע.

בשבוע האחרון חזר הביוב של עיריית אל בירה לזרום לתוך וואדי קלט וגרם לזיהום קשה של המעיינות והנחל. השמורה האטרקטיבית נסגרה למבקרים. אחרי שהתערנו רבות בשנים האחרונות כנגד האסון האקולוגי המתמשך, אנחנו שוקלים לעתור לבג"ץ במידה ולא יינקטו הליכים ממשיים כנגד האחראים

מתקן טיהור השפכים של העיר אל-בירה, משרת את אוכלוסיית אל-בירה, פסגות, כוכב יעקב ותל ציון, ממוקם בסמוך לציר המוביל ליישוב פסגות במעלה אגן הניקוז של נחל מכמש שהינו מיובליו העיקריים של וואדי קלט.

מזה מספר שנים מתקן הטיהור, המופעל על ידי גורמים מטעם הרשות הפלשתינאית, איננו עובד בצורה תקינה וכתוצאה מכך מוזרמים שפכים לנחל מכמש הגורמים לזיהום חסר תקדים של הנחל ולפגיעה אנושה בערכי שמורת הטבע בנחל פרת, חיות הבר והצומח ומקורות המים העיליים והתחתיים במרחב.

על פי דו"ח חודשי של המנהל האזרחי משנת 2014, מייצרים ערביי יו"ש 62 מליון קוב שפכים מדי שנה, אשר מתוכם מטופלים רק כ-5 מיליון קוב!

הזיהום בנחל פרת 

יחד עם ארגונים סביבתיים נוספים כדוגמת 'ירוק עכשיו', התרענו רבות בשנים האחרונות כנגד הפגיעה האקולוגית שמייצר המתקן באופן תקופתי, אך עד היום טרם בוצע בדק בית בעניין, ולא ננקטו צעדי אכיפה מרתיעים, שיביאו קץ לזיהום הסביבתי שמייצרת עיריית אל בירה.

לאחר שבשבוע האחרון חזר הביוב לזרום לתוך הנחל, שיגרנו פניה חריפה לשר הבטחון ליברמן ולשר להגנת הסביבה זאב אלקין, לרשות הטבע והגנים ולמנהל האזרחי, בדרישה לנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על הזיהום ולחייבם בעלויות שיקום המרחב, וזאת בטרם תוגש עתירה לבג"ץ.

לצערנו, התופעה הזו הפכה כבר מזמן לשיטה. מדי כמה חודשים, הביוב של אל בירה מוזרם אל הנחל, וגורם מידי יום ביומו לנזק עצום ובלתי הפיך למרחב הטבעי ולשמורת הטבע. בשנים האחרונות שלחנו למנהל האזרחי פניות רבות מספור, אך המנהל האזרחי לא נקט בצעדים ממשיים שימנעו את האסון האקולוגי הזה. מאחר והרשות הפלשתינית עצמה לא פועלת למנוע את התקלות המתמשכות בפעילות מתקן טיהור השפכים של אל בירה, מדינת ישראל חייבת ליטול לידיה את הפעלת המתקן.

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו נגד 'כפר הצימרים' הפלשתיני שהוקם ליד אריאל. הצימרים ובריכות השחיה נבנו ללא היתר בסמיכות של עשרות מטרים מהכביש הראשי

בג"ץ צפוי להכריע בעתידו של "כפר הצימרים" הפלשתיני, שהוקם בחודשים האחרונים באופן בלתי חוקי בפאתי הכפר א-סאוויה שבין העיר אריאל והיישוב עלי. מתחם הנופש, המהווה תופעה חריגה בנוף המקומי, כולל חמישה צימרים ושתי בריכות שחיה.

כבר בקיץ שעבר פנינו למנהל האזרחי בהתאם לחוק ההנמקות, בדרישה כי ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות. במהלך השנה האחרונה שלחנו למנהל האזרחי תיעוד מפורט על קצב הבניה המואץ. השבוע, לאחר שהפניות החוזרות ונשנות כלל לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בעתירה מתואר כי המבנים הבלתי חוקיים ממוקמים בסמיכות של עשרות מטרים בודדים מכביש 60, הכביש הראשי במרחב, באופן היוצר סיכון ביטחוני לציבור הנוסעים הישראליים הנוסעים בכביש זה, שכן בניית המבנים במיקום זה מגדילה את הסיכויים ליידויי אבנים ובקבוקי תבערה מכיוון המאחז הבלתי חוקי ועלולה לסכן את חיי הנוסעים בכביש.

'כפר הצימרים' הפלשתיני ליד אריאל

במסגרת העתירה ביקשנו כי בג"ץ יוציא צו ביניים כלפי ראש מועצת הכפר א-סאוויה, עבד אלרחים סולימאן, אשר יורה לו לעצור את המשך פעולות הבניה במקום ולהימנע מאכלוס והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. המדינה הודיעה לבית המשפט, כי איננה מביעה עמדה לגבי הוצאת צו הביניים.

מאחר ומדובר במבנים שנבנו בניגוד לחוק בסמיכות כה גדולה לכביש ראשי במרחב, ברור כי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שבנייתם תאושר, ולפיכך דורשים בארגון להרוס את המתחם בטרם יאוכלס.

למרבה הצער, ההתנהלות של רשויות האכיפה בפרשה, מוכיחה כי הן אינן עושות די על מנת שתופעות כגון אלו לא יישנו. עברייני הבניה ממשיכים בעבודות הבלתי חוקיות, ובניית המאחז הבלתי חוקי עתידה להסתיים בעתיד הקרוב, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי גופי הפיקוח לא יעשו דבר כדי למנוע זאת.

פנינו במכתב דחוף לשר הביטחון לפעול בחומרה נגד העבודות החקלאיות הבלתי חוקיות המתקיימות בשטחי האש ואפילו בשדה מוקשים פעיל

תיעדנו בשבועות האחרונים, פלשתינים המבצעים קציר חקלאי בליבו של שדה מוקשים פעיל בצפון הבקעה. בתיעוד נראים הפלשתינים קוצרים בשדה המגודר באמצעות קומביין. מגדרות התיל בולט היטב השילוט הבינלאומי אשר מזהיר בשלוש שפות מפני העובדה כי מדובר בשדה מוקשים, שהכניסה אליו אסורה ומסוכנת. תושבים באזור ציינו כי העבודות נמשכו גם בסוף השבוע האחרון.

הסכנה שבכניסה לשדה מוקשים ברורה מאליה, ובמהלך השנים אף היו מקרים של פציעות קשות ואף מוות של אנשים שנכנסו לשדה מוקשים. מלבד הגידור והסימון של שדות המוקשים בהתאם לדיני הלחימה, יש עליהם גם צו סגירה צבאי כדי למנוע כניסה אזרחית לשדות המוקשים.

בשנה האחרונה אנחנו מזהים תופעה, בה ארגוני השמאל הקיצוני מהארץ ומהעולם העבירו את מרכז הפעילות שלהם מדרום הר חברון לבקעת הירדן. כזכור, הפעילות הזו כוללת התכתשות מתמשכת ואף אלימה מול כוחות הבטחון וההתיישבות הישראלית. ישנם גורמים בלתי אחראיים המעודדים את הערבים המתגוררים באיזור לפלוש לשטחי אש ואפילו, במקרה זה, לתוך שדה מוקשים פעיל המוקף בשילוט מאוד ברור. אם חלילה יקרה אסון, כל אלו המעודדים את הפלישה יפנו אצבע מאשימה לעבר מדינת ישראל, בעוד שהם האחראים האמיתיים לטירוף הזה.

צווי הריסה שהוצאו למבנים ביישובים פסגות ומודיעין עילית בוטלו, לאחר שפנינו ליועץ המשפטי לממשלה כי הצווים נוגדים את חוק ההסדרה שנכנס לתוקף. "זוהי סנונית ראשונה עבור אלפי בתים בהתיישבות" 

לראשונה מאז אישור חוק ההסדרה בכנסת לפני כחודשיים, המנהל האזרחי ביטל צווי הריסה שהוציא למבנים ביישובים מודיעין עילית, פסגות וכוכב יעקב. לפני מספר שבועות נתלו צווי הריסה על ארבעה מבנים ביישוב פסגות, חמישה מבנים במודיעין עילית ושני מבנים נוספים ביישוב כוכב יעקב.

מדובר במבנים שהוקמו לפני שנים רבות בתחומי היישובים האמורים, על קרקעות פרטיות. לאחר שהובלנו את חוק ההסדרה ויצגנו את בעלי המבנים מהישוב פסגות, שיגרנו בשבוע שעבר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בו הודגש כי מדובר בצווים בלתי חוקיים אשר הוצאו בניגוד להוראות 'חוק ההסדרה' שנכנס לתוקף בתאריך 13 בפברואר השנה.

אחד מהבתים בפסגות שהצו כנגדם בוטל

החוק נועד להסדיר את מעמדם של אלפי בתים ומבני ציבור ביישובי יהודה ושומרון, כמחציתם בעיר מודיעין עילית, שנבנו בתום לב ובעידוד המדינה על קרקעות פרטיות או אדמות שמעמדן המשפטי איננו מוסדר. החוק קובע כי בדומה להוראות חוק המקרקעין הישראלי במקרים שכאלו – לא ייהרסו המבנים, ובעלי הקרקע יפוצו על ידי המדינה בכסף או בקרקע חלופית.

על פי הוראות החוק, בתקופה של 12 החודשים מיום פרסומו – יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים בעניין התיישבות ב11 יישובים המנויים בנספח לחוק, בהם גם פסגות, מודיעין עילית וכוכב יעקב.

אלפי יחידות דיור במצב דומה במודיעין עילית

עוד הודגש במכתבו ליועמ"ש מנדלבליט, כי במסגרת ההליכים בעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד חוק ההסדרה, הגיש היועמ"ש לבג"ץ הסדר דיוני לפיו "יוקפאו הליכי האכיפה והצווים המנהליים שעליהם חל החוק, ביחס לבניה קיימת בהתיישבות הנמצאת ביישובים המנויים בסעיף 11 לחוק", ולפיכך גם עמדתו המוצהרת של מנדלבליט, שהביע את התנגדותו לחוק ההסדרה, הינה שלא ניתן לנקוט בהליכי אכיפה או צווים מנהליים כנגד אלפי המבנים הנכללים בחוק.

ואכן, בסוף השבוע שעבר קיימה וועדת המשנה לפיקוח של המנהל האזרחי, דיון בנוגע למבנים ביישוב פסגות, בו הוחלט לראשונה לבטל את הצווים, וזאת מכח חוק ההסדרה. בהחלטת הוועדה נכתב כי "לאחר עיון בטענת בא כח המחזיק, מצאנו לנכון לבטל את הצווים שהוצאו במסגרת התיקים, ולהורות על סגירת התיקים".

הקפאת הליכי האכיפה כנגד בניה, מהווה את הסנונית הראשונה של חוק ההסדרה עבור אלפי בתים ביהודה ושומרון. היא מאפשרת למנהל האזרחי להוציא לפועל את הוראות החוק שחוקקה הכנסת, ולהבטיח שמקרים מקוממים כמו הריסת הבתים בעפרה שנעשתה ללא כל תכלית, לא יחזרו על עצמם, ומעתה לא יבוצעו הליכי אכיפה כנגד בניה ישנה.