בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

משאיות שופכות פסולת חציבה בהר הפסולת

בג"ץ אישר את החלטת המנהל לבטל לחלוטין את תיק הפיקוח נגד המסגד הלא חוקי. "על פי היגיון זה, גופי האכיפה צריכים לבטל את הליכי האכיפה בתוך תחומי תכניות קיימות"

בג"ץ דחה היום (חמישי) עתירה שהגשנו (*בג"ץ 1875/16*) כנגד מסגד לא חוקי שהוקם בעיירה יאטה שבדרום הר חברון. המסגד נבנה בצומת זיף, במרחק של עשרות מטרים בלבד מכביש 356 המוביל ליישובי הר חברון.

המסגד הוקם בשטח הנתון בשליטה ישראלית מלאה, ובמקום ישנה תוכנית מתאר בתוקף המגדירה את השטח שעליו נבנה המסגד כשטח המיועד למגורים בהגבלת גובה הבניה, ועל כן לא ניתן להוציא היתר בניה אף בדיעבד למסגד שצריחו מתנשא לגובה עשרות מטרים.

בדיון שהתקיים אתמול הודתה המדינה כי הקומה הראשונה במסגד הוקמה בניגוד לחוק לפני למעלה משני עשורים, אולם בשנת 2009 לקראת עדכון תכנית המתאר ביישוב, נמחק תיק הפיקוח של המבנה ובוטלו כל הליכי האכיפה נגדו. גם לאחר אישור התכנית, מחזיקי המסגד הבלתי חוקי מעולם לא ביקשו היתר בניה בדיעבד, ואף הוסיפו למבנה 2 קומות וצריח.

"רוחנו אינו נוחה כל עיקר מבניה בלתי חוקית, בכל מקום באיזור", כתבו השופטים בפסק הדין. "צר לנו. הדבר אינו תואם גישה של חוק ותורם להפקרות. אך בהינתן לצערנו ריבוי בניה בלתי חוקית, אין ככלל מנוס – בהקשרים מעשיים – מכיבוד סדרי העדיפויות של המשיבים הפועלים באילוצים.

המסגד הלא חוקי ליד צומת זיף

בפסק דינו בג"ץ אישר למעשה את החלטת המנהל האזרחי למחוק את תיק הפיקוח כנגד המסגד הבלתי חוקי ולבטל את כל ההליכים נגדו – רק בשל היותו בתוך תחומי תכנית מתאר בתוקף, למרות כי הוקם ללא היתר ובניגוד גמור לתכנית המתאר.

על פי היגיון זה, גופי האכיפה השונים צריכים למחוק את כל תיקי הפיקוח ולבטל את כל הליכי האכיפה נגד בניה בלתי חוקית הנמצאת בתוך תחומי תכניות קיימות. פסק הדין מראה שוב, שבג"ץ מתערב במקומות שהוא רוצה, ונמנע מהתערבות במקומות שהדבר לא נוח לו.

המנהל האזרחי הרס חמישה אוהלים ושמונה בריכות אגירה של ערבים אשר הוקמו ללא ההיתרים הנדרשים ליד הישוב תקוע בגוש עציון, זאת בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בנובמבר האחרון

המנהל האזרחי הרס חמישה אוהלים ושמונה בריכות אגירה של ערבים אשר הוקמו ללא ההיתרים הנדרשים ליד הישוב תקוע בגוש עציון, זאת בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בנובמבר האחרון.

אנו מברכים על ביצוע האכיפה במרחב תקוע, ומסבירים כי איזור זה מהווה מיקום אסטרטגי במיוחד עבור ישראל. בשנה האחרונה הגשנו שתי עתירות שונות על בניה בלתי חוקית במרחב  תקוע – אחת כנגד הכביש שנסלל במימון בינלאומי בין תקוע הערבית לכיוון ים המלח, אשר באופן מכוון נסלל על ידי הרשות הפלשתינית בתא השטח היחיד בו יכולה ישראל לסלול את הכביש בין גוש עציון לים המלח.

תחילת הכביש – תקוע הערבית

העתירה השניה שהוגשה בנובמבר 2016, עוסקת בבניה הבלתי חוקית שממוקדת אף היא במכוון על איזור הכביש המדובר, במטרה להפוך אותו לשטח בנוי, ולהעבירו דה פקטו לידי הרשות הפלשתינית.

המנהל האזרחי היה מחויב להגיב לעתירה עד 30/12/16, אך התגובה לא הוגשה במועדה, ובמנהל ביקשו ארכה נוספת להגשת התגובה על מנת לבצע לראשונה פעילות אכיפה במקום, ובכך לבקש למחוק את העתירה – לאור ביצועה של אכיפה חלקית.

אפשר לראות בתצלום האוויר, כי מדובר באיזור אסטרטגי במיוחד עבור מדינת ישראל, ולכן הרשות הפלשתינית משקיעה מאמצים וכספים רבים להעמיק את אחיזתה דווקא שם. האכיפה שביצעה יחידת הפיקוח היא ראויה ומבורכת, אבל המנהל האזרחי לבצע אכיפה לא רק כאשר לוח הזמנים בבג"ץ לוחץ אותו. אנחנו נמשיך לעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו.

לקראת השתתפותנו בכנס איכות הסביבה באוניברסיטת ת"א, סרטון חדש המתעד את הזיהום החמור בנחלי ביהודה ושומרון מגלה: ביוב עירוני, פסולת שיש, דם ופסולת שמן הם רק חלק ממה שזורם בדרך לים ולברזים שלנו

לקראת כנס איכות הסביבה שיתקיים ביום חמישי הקרוב (12.1) באוניברסיטת ת"א, בו ניטול חלק עם ארגוני סביבה נוספים – משמאל ומימין – הפקנו סרטון הממחיש את הזיהום החמור ממנו סובלים נחלי יהודה ושומרון.

עוצמת הכאוס הסביבתי מומחשת בתיעוד מיוחד מנחל חברון – המזוהם מתעשיות השיש של העיר חברון, מנחל פרת – אליו מוזרם הביוב העירוני של עיריית אל בירה, נחל אלכסנדר המזוהם מפסולת שמן של בתי הבד הפלשתיניים בצפון השומרון, ונחל שיבאן שנצבע באדום מדם בית המטבחיים של רמאללה.

במהלך דיון בעתירה שהגשנו נגד המסעדה הערבית שהוקמה מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון, מתחו השופטים ביקורת על המנהל האזרחי, שנמנע מאכיפה כנגד העבריין שאף עקר את מעקה הבטיחות שהתקינה מע"צ: "מקרה נועז ומקומם – סדר העדיפות צורם"

עתירה שהגשנו נגד המסעדה הלבנונית שהוקמה בניגוד לחוק, מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון ליד העיר אריאל, הפכה לחלק מתפריט הדיונים שעלו לשולחן בג"ץ.

בעל המסעדה, ערבי ישראלי תושב אבו גוש, הקים את המסעדה לפני מספר שנים במבנה בלתי חוקי וללא רישוי עסק. גם את הגישה למתחם בחרו בעלי המסעדה שלא להסדיר כחוק, וסללו דרך אספלט המתחברת ישירות אל כביש חוצה שומרון, הכביש המרכזי באיזור בו נוסעים מדי יום אלפי כלי רכב, כאשר נקודת החיבור הפיראטית ממוקמת בקטע מסוכן במיוחד, בו ישנו קו הפרדה רציף.

לאחר שהתרענו יחד עם מועצה אזורית שומרון נגד המפגע, התקינה מע"צ גדר בטיחות בשולי הכביש, שחסמה את הכניסה המסוכנת למסעדה. לאחר שבעליה פירק והשליך את מעקה הבטיחות, עתרנו לבג"ץ.

המסעדה הלבנונית

במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה, לפיה לא מדובר במפגע תחבורתי משמעותי, ולפיכך ביצוע האכיפה במקום תלוי בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי.

השופט רובינשטיין שכינה את בעל המסעדה שלא טרח להופיע לדיון 'מצפצף פלוס', הגדיר את תגובת המדינה כצורמת. "בהנחה שמקבלים את סדרי העדיפויות, האם לאדוני לא צורם כאשר המדינה מציבה מחסום, ואני בא ואומר: "אתה אדוני הפקח עוף לי מהעיניים, ואני מוציא את המחסום?!". זה צורם אדוני, קרא את תגובת המדינה".

"מה התייחסות הרשויות לגבי מעשה כזה שהורסים מחסום, נועז יותר או מקומם יותר מבניה בלתי חוקית", תהתה השופטת ברק ארז. "מבחינתכם אין חומרה בכך שאדם מעיף מחסום כזה מעבר לבניה הבלתי חוקית? אם יש בזה חומרה מיוחדת, זה משפיע על סדרי העדיפויות".

בא כח המדינה הציע לערוך בדיקה נוספת, האם הגישה התעבורתית למקום, יוצרת "מפגע בטיחותי מהדרג הגבוה". ההודעה המעדכנת מטעם המדינה תוגש לתגובת הצדדים בעוד 45 יום, מה שאומר כי בינתיים, הסכנה לנוסעי הכביש תימשך כשהיתה.

העבריין המדובר "עושה מהמקפצה", ולכן אין מקום לטענת סדרי העדיפויות. אם היתה שם חלילה תאונה, למחרת זה כבר היה בכותרות ובטיפול. השאלה היא למה לא דואגים לכך, לפני שיהיה מאוחר מדי עבור הנפגעים.

עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון 

עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.

המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.

"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.

עבודות מדידה להקמת מפעל מלט פלשתיני בלב מדבר יהודה הסתיימו השבוע בתגרת אבנים וירי חי בין הבדואים המקומיים לשוטרים פלשתינים חמושים. הבדואים פנו אלינו בבקשת עזרה מול היזמים – בניו של אבו מאזן

תכנית גרנדיוזית של בכירי הרשות הפלשתינית, המבקשים להקים מפעל מלט בנחל חצצון שבלב מדבר יהודה, עשויה לגרום לפגיעה סביבתית חסרת תקדים בנופי המדבר, בשטח B הנמצא בשליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית.

ביום רביעי האחרון, הגיעו למקום צוותי מדידה מטעם הרשות הפלשתינית, ככל הנראה בהסכמת גורמים ישראליים, אך נתקלו בהפגנה זועמת מצד משפחות בדואיות של בני שבט רשיידה המתגוררים במרחב. אלו חוששים מפני ההשלכות הבריאותיות הצפויות מתהליך ייצור המלט ומדחיקת רגליהם מהשטח המשמש עבורם כאיזור מרעה.

מאות מבני השבט שהרשות הפלשתינית צפויה לסלקם מהשטח הפגינו במקום והחלו ליידות אבנים לעבר המודדים ולהבעיר צמיגים, ובעקבות כך הוקפצו לשטח מספר רב של שוטרים פלשתינים חמושים שפיזרו את ההפגנה באלימות רבה תוך ירי באוויר.

שוטרים פלשתינים חמושים בנחל חצצון

באופן מפתיע, החליטו הבדואים לפנות דווקא אל רכז השטח שלנו המוכר להם מסיורים שהוא מקיים בשטח, וביקשו כי הארגון יסייע להם לפעול כנגד הקמת המפעל.

לטענת הבדואים, שטח המפעל המתוכנן צפוי להשתרע על שטח עצום של כ3,500 דונם – פי 6 מגודלו של מפעל 'נשר', מפעל המלט הגדול בישראל. על פי המידע שהגיע לתנועת רגבים, היזמים הפלשתינאים הם לא פחות מבניו של אבו מאזן, נשיא הרשות הפלשתינית.

המיקום שבו מתוכנן לקום המפעל, מצוי בתחומי איזור שנקבע בהסכם אוסלו ב' כ"שמורה הסכמית", בו חל איסור מוחלט לבניה כלשהי במרחב. ברור כי הקמת מפעל מסוג זה עשויה, ברמת וודאות גבוהה מאד, לגרום לנזק סביבתי נרחב תוך פגיעה חמורה בסביבה ובעיקר בתוואי נחל חצצון והסיכון הסביבתי הנובע ממפעל מזהם במרחב הספציפי הזה  – חמור ביותר.

מבדיקה שערכנו התגלה כי הקמת המפעל מוכרת ומתואמת עם גורמי הביטחון והמנהל האזרחי שככל הנראה אף התלוו לעבודות המדידה, למרות שככל הנראה לא אושר כל מבנה או מפעל באתר זה.

שיגרנו בסוף השבוע פניה בהולה לשר הביטחון והמנהל האזרחי, וכן לשר להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בדרישה לנקוט בהליכים הדרושים לשם עצירת הקמת המפעל ושמירה על האינטרסים הישראליים, הציבוריים והסביבתיים במרחב. הדגשנו בפניה כי בהקמת המפעל מעורבת משפחתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן, וקיים חשש כבד כי מעורבות זו משפיעה, באופן פסול, על הליכי התכנון והאישור של המפעל, שכאמור – מצוי בתחומי שמורה הסכמית.

השביל ממנו נזרק בקבוק התבערה לעבר איילה שפירא נסלל כעת לכביש על ידי הרשות הפלשתינית, תוך התעלמות גורמי החוק. יחד עם מועצת שומרון פנינו לשר הביטחון. הוריה של איילה שפירא מבקשים: "הפסיקו את סלילת הדרך לפיגוע נוסף"

שנתיים אחרי הפיגוע בו נפצעה הילדה איילה שפירא מבקבוק תבערה שיודה לעבר רכב המשפחה, סוללת הרשות הפלשתינית את שביל המילוט ששימש את המחבלים לכביש בלתי חוקי. הסכנה: מחבלים יוכלו להגיע בקלות רבה יותר לישובים מעלה שומרון ואל מתן ללא בידוק ולפגוע בעוברים ושבים. המנהל האזרחי הממונה על השטח כלל לא הבחין בעבודות הלא חוקיות למרות שזה תפקידו

יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר עבודות בלתי חוקיות של סלילת כביש שמבצעת הרשות הפלשתינית באמצעות כלי הנדסה כבדים ליד היישוב אלמתן. הדרך החדשה תאפשר גישה לכלי רכב בין הכפר עזון למאחז ערבי בלתי חוקי הסמוך ליישובים מעלה שומרון ואלמתן.

דרך הטרור – הכביש שסוללת הרש"פ מחברת את המאחז הפלשתיני לעזון, וחוצה את דרך הגישה ליישוב אלמתן 

דרך זו, החוצה את הכביש הפנימי של היישוב אלמתן, שימשה בעבר כנתיב מילוט רגלי של המפגעים שביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה איילה שפירא בפיגוע לפני כשנתיים.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, ציין במכתב, כי עבודות הסלילה מתבצעות תוך פלישה לאדמות מדינה ולתוך הקו הכחול של היישוב אלמתן, "הנכם נדרשים בזה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה כנגד מבצעי העבודות ולרבות: הוצאת צווים, החרמת כלים והשבת המצב לקדמותו, תוך ביצוע חסימה מיידית ודחופה של הדרך", נכתב בפניית הארגון.

אבנר ורות שפירא, הוריה של איילה, הגיבו בחריפות על עבודות הסלילה. "במקום הפקת לקחים אמיתית וביצוע צעדים ביטחוניים-מדיניים הוחלט במשרד הביטחון לסלול כביש חדש, בעלות של מליוני שקלים, ולשפר את תנאי הדרך. האפשרויות הזולות יותר נפסלו מחשש להיכנס לעימותים פוליטיים עם הערבים. והנה, בחסות הכביש החדש, הערבים סוללים באופן בלתי חוקי כביש נוסף, שמחבר את אותה עזון בדיוק אל הכביש החדש".

דו"ח חדש שהוצאנו חושף: עיר ערבית מוקמת בדרום הר חברון במדבר יהודה על אדמות מדינה ובשטחי אש של צה"ל, הרשות הפלשתינית פועלת להקמת רצף ערבי מהנגב למדבר יהודה במימון מדינות זרות וארגונים בינלאומיים || לקריאת הדו"ח המלא

דרום הר חברון מהווה מרחב טבעי פתוח החוצץ בין אזור יו"ש לאזור הנגב. מרחב זה, לצד מרחב עמק יזרעאל ומרחב ניצנה – מונעים יצירת רצף של התיישבות ערבית מגבול מצרים ועד לבנון. היישובים היהודיים שהקימו ממשלות ישראל בדרום הר חברון, מהווים נכס אסטרטגי ומובהק של ישראל, מאחר והם תוחמים מדרום את המרחב האורבני הצפוף של גוש הערים הערביות שבהר חברון.

בשנים האחרונות מובילה הרשות הפלשתינית מהלך מתוכנן החותר להשתלט על שטחי C ביו"ש – הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה – ולספחם לשליטתה. ההשתלטות מתבצעת באמצעות מגוון של תכניות, הכוללות הקמה ועיבוי של רשת מאחזים בלתי חוקיים המחברים בין גושים פלשתינים, פריצת מערכי דרכים בהיקף מצטבר של אלפי קילומטרים, והכשרה חקלאית של אלפי דונמים באדמות מדינה ישראליות ובשטחי אש – והכל תוך הפרה בוטה של החוק הישראלי התקף באיזור, של הסכמי אוסלו ושל החוק הבינלאומי.

בשל המשמעות האסטרטגית המיוחדת של מרחב הר חברון, מרכזת הרשות הפלשתינית מאמץ מיוחד באיזור זה, ופועלת להקמתה בפועל של עיר ערבית נוספת מעבר לקו היישובים הישראליים, אשר תייצר את התשתית המסוכנת להקמת רצף התיישבות ערבית המחבר את ערביי הר חברון בואכה הפזורה הבדואית שבצפון הנגב.

מתברר כי המנהל האזרחי סיכם עם עברייני הבניה על ארבעה מתחמי בניה, בהם הוא יאפשר בניה ללא היתרים וללא תכנית מתאר, תוך התחייבות שלא לאכוף את החוק כנגד עברייני הבניה במקום.

ואכן, בשנים האחרונות הוקמו במקום מאות מבני מגורים בלתי חוקיים, כמחציתם באדמות מדינה ובשטחי אש. לצידם מקימה הרשות הפלשתינית, במימון ממשלות זרות, תשתיות ציבוריות של דרכים, חשמל ומים בתא שטח המשתרע על פני כ-10,000 דונמים (!), ובונה עבור התושבים מבני ציבור, חינוך, רפואה ודת – באופן שהופך את המרחב מפזורה ספורדית לעיר של ממש.

מכלול הנסיבות מחייב את מדינת ישראל לעצור את המהלך בעודו באיבו, תוך העברת מסר ברור לפלשתינים ולגורמים המממנים אותם. רשויות האכיפה הישראליות חייבות ליישם במרחב 'הקפאת מצב' מיידית ולקדם מדיניות אכיפה מוחלטת של חוקי התכנון והבניה.

רק לאחרונה ביקשו הפלשתינים מבג"ץ כי יקפיא את המצב בשטח וימנע הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום עד לגיבוש עמדת המדינה על עתיד המאחז כולו, אולם הבוקר הם החלו בסלילת כביש במקום. "ניצול מחוצף של ההליך המשפטי"

יחד עם מועצה האזורית הר חברון תיעדנו במהלך הבוקר (רביעי) כלי הנדסי מסוג בומג שנועד לכבישת אספלט כשהוא עובד בדרך הגישה הבלתי חוקית למאחז, והזעיקו את אנשי המנהל האזרחי. פקח הקרקעות של המועצה הבחין כי במהלך הימים האחרונים אף הוקמה סככה חדשה בתחומי המאחז. כוחות צה"ל ואנשי יחידת הפיקוח שהגיעו למקום בעקבות הפניה במהלך שעות הצהרים עצרו את העבודות והחרימו את המכבש.

עבודות סלילת הכביש

כזכור, בשנת 2014 הורה בג"ץ להרוס את כל המבנים שהוקמו בשטח המאחז לאחר צו שיפוטי מטעמו שאסר על המשך הבניה במקום. בדיון שהתקיים בתחילת החודש טענו הפלשתינים, כי אין בתחום המאחז מבנים חדשים שהוקמו לאחר הצו השיפוטי, וביקשו כי בית המשפט יקפיא את המצב הקיים ויאסור על רשויות האכיפה להרוס בניה חדשה במקום עד שתוגש עמדת ראש הממשלה על עתיד המאחז כולו.

החרמת המכבש

"היתה התחייבות מטעם המדינה לא להרוס את המבנים במהלך המשא ומתן. הם צריכים קורת גג וצריכים לתת להם לגור איפה שהוא", טענה בדיון באת כוחם, עו"ד אביטל שרון. "המדינה אומרת כי לטענתה היא יכולה להרוס 30 מבנים, אנו בדקנו מבנה מבנה בשטח הכפר ואין זה נכון. אנו מבקשים לאפשר למרשיי לשרוד כל עוד מתקיימים ההליכים האלה".

בשבוע הבא תודיע המדינה לבג"ץ האם בכוונתה להימנע מביצוע פעולות אכיפה עד להחלטתה הסופית על עתיד המקום.

משפחת נוואג'עה וארגוני השמאל שמגבים אותם, הוכיחו שוב בפעם המי יודע כמה, שהם לא באמת סופרים את בג"ץ ואת החוק, אלא מנצלים לרעה את ההליך השיפוטי. אם למישהו היה עוד ספק, ברור שמדובר בהתערבות בינלאומית בוטה ובלתי מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה אבן בוחן לישראל, האם היא מדינת חוק או רפובליקת בננות.