דו"ח פנימי של המנהל האזרחי מלמד, כי משנת 2011 ועד 2018 נטעה הרשות הפלסטינית מיליוני עצי זית בשטח של כ-400,000 דונם. מטרת הפעילות החקלאית  – תפיסת שטח באיזורים שתחת שליטה ישראלית מלאה, ואף השתלטות על אדמות מדינה

על פי הדו"ח, בשנת 2011 היו ברחבי יהודה ושומרון כ-420 אלף דונמים נטועים בעצי זית, ועד שנת 2018 זינק היקף השטח הנטוע ב-91% והגיע ל- 790 אלף דונם! "העלייה בשטח הגידול נבעה בעקבות פרויקט דגל של משרד החקלאות הפלסטיני, שקרא לטעת מיליון עצי זית – אך בפועל ניטעו הרבה יותר ממיליון", מציינים מחברי הדו"ח. "במסגרת הפרויקט חילק משרד החקלאות, ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים כ-300 אלף שתילי זית בכל שנה לחקלאים פלסטינים לנטיעות ברחבי איו"ש".

לשם ההמחשה, היקף השטח שהתווסף בשנים אלו משתווה לשטחן של הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע גם יחד.

מאידך, חרף הנתונים המדאיגים, מציינים מחברי הדו"ח כי במנהל האזרחי נערכים כמדי שנה לעונת המסיק במטרה "לאפשר לחקלאים הפלסטינים למסוק את מטעיהם בצורה הטובה ביותר", ולשם כך "יתקיימו פגישות וסיורים בכל הגזרות בהשתתפות גורמי מנהל אזרחי, גורמי הרשות הפלסטינית, מועצת הזיתים הפלסטינית, צבא וגורמי משטרה".

את נתוני המנהל האזרחי חשפנו תחקירנים יחד עם ארגון 'לביא', וממצאיו תואמים את דו"ח "מכים שורשים" אותו פרסמנו בשבועות האחרונים, המלמד כי הרשות הפלסטינית ובאי כוחה, מתמקדים במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.

שיטת הפעולה במיזמי ההשתלטות החקלאית מתבססת על שלושה שלבים: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים באמצעות פריסת תשתית צנרת, חפירת בורות, הקמת מתקני אגירה ומיכליות מים. לאחר מכן מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות נטיעת עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד.

מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017

הגורם הביצועי המרכזי הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees), המהווה את הזרוע האזרחית של ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין', שבכיריו התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.

נטיעת עצי זית באיזור אסטרטגי בגוש עציון

לצערנו, דו"ח המנהל האזרחי מבהיר מעבר לכל ספק, כי המנהל האזרחי עצם עיניים נוכח הכיבוש החקלאי שמבצעת הרשות הפלסטינית. הממשלה והכנסת צריכות לחקור אם היתה פה רשלנות, או חלילה פעולה שנעשתה במכוון ובמזיד. כך או כך – המנהל האזרחי הוכיח פה כישלון מהדהד, מערכתי ומסוכן. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים.

בהמשך למאבק העיקש שלנו להסדרת הפזורה הבדואית בצורה הנכונה ביותר, יצאנו בסרטון חדש הקורא לממשלה להפסיק ולחלק את אדמות הנגב בחינם לאנשי הפזורה. צפו:

ארגון השמאל הקיצוני משך את העתירה שהגיש כנגד הקצאת אדמות המדינה ליישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה, לאחר שהתברר כי מדובר באדמות מדינה משנת 1981 אשר הוקצו למועצת מטה בנימין לפני עשרות שנים

ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' משך את העתירה שהגיש נגד הקצאת אדמות מדינה להקמת היישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה. לפני כחצי שנה, עם תחילת העבודות להקמת 'עמיחי', עתרו 'יש דין' וראש מועצת הכפר ג'אלוד כנגד הקצאת אדמות המדינה עבור היישוב, בטענה כי לא התאפשר לתושבי הכפר ג'אלוד להתנגד למהלך ולעמוד על זכויותיהם.

אולם בניגוד לדרישה הקובעת כי יש לצרף כמשיבים לעתירה את כל מי שעתיד להיפגע מהסעד המבוקש בעתירה, החליטו 'יש דין' שלא לצרף כמשיבים לעתירה את מפוני עמונה, המיועדים להתגורר ב'עמיחי'. צעד זה בוצע ביודעין, מאחר וזהותם של אנשי עמונה הייתה ידועה לאנשי 'יש דין' שדאגו לצרפם כמשיבים בהליך המשפטי שהוביל לפינוי עמונה.

עבודות להקמת היישוב עמיחי

מפוני עמונה שפנו לבג"ץ באמצעותנו צורפו כמשיבים לעתירה. בסוף השבוע שעבר מחק בג"ץ את העתירה לאחר שבדיון התברר כי רוב אדמות היישוב המיועד, הוכרזו כאדמות מדינה כבר בשנת 1981 והוקצו למועצת מטה בנימין, ורובן המוחלט אף צורפו כבר באותו הזמן לתחום שיפוט היישוב שילה.

השופט סולברג דחה את דבריו של עו"ד שלומי זכריה מ'יש דין', שטען כי אדמות עמיחי הן למעשה אדמות הכפר ג'אלוד, והביע תמיהה על מעמדה של יש דין כעותרת ציבורית הנאבקת על זכויות אנשי הכפר.

"אין טענה קונקרטית לזכויות במקרקעין כלל", אמר השופט סולברג. "הכפר הפלשתיני הקרוב ביותר, ג'אלוד, נמצא במרחק של 2 קילומטר אווירי. המדינה עדיין אומרת מי שיבוא לטעון – ברוך הבא, אבל בינתיים אין מי שטען לזכות באותם שטחים".

בא כח המדינה ציין בדיון, כי למרות שאין חובת פרסום גורפת במקרה של העברת אדמות מדינה לתחום שיפוטה של רשות מקומית, בחודשים הקרובים יחודדו הנהלים שקבע המנהל האזרחי לגבי דרכי הפרסום המקדים במצב שכזה.

כאמור, בעקבות עמדת המדינה והצהרת בית המשפט, החליטו אנשי יש דין למשוך את העתירה, אולם ישנן עוד שתי עתירות תלויות ועומדות כנגד 'עמיחי' שצפויות להגיע לדיון במהלך החודשים הקרובים.

אנשי 'יש דין' ידעו היטב כי מדובר באדמות מדינה כמעט 40 שנה, ולכן בסופו של יום ברור כי זוהי עתירה קנטרנית, שכל מטרתה לתחוב מקלות בגלגלי הדחפורים. ההתיישבות מובילה מהלך מבורך של נורמליזציה בכל הקשור לענייני המקרקעין, ולכן זועקת פה ההתנהלות של ארגונים המתיימרים לשאת את דגלי זכויות האדם והמנהל התקין, המגיעים לבית המשפט ללא טיעונים משפטים ראויים, ותוך פגיעה בעשרות משפחות שאיבדו את ביתן.

לאחר שהושקעו מיליוני שקלים בהכשרת שכונה חוקית לשבט ג'אהלין הודיעה המדינה לבג"ץ כי לא תפנה את תושבי המקבצים שפלשו לשטח מעלה אדומים. עתירה שהגשנו חשפה כי הסכמת הבדואים לפינוי בהסכמה התפוצצה בעקבות לחץ ואיומים שהפעילה הרשות הפלשתינית

המדינה השקיעה בשנים האחרונות מיליונים רבים בפיתוח שכונה הכוללת תשתיות ומגרשים בשכונת "ג'יהאלין מערב" הסמוכה לאבו דיס, על מנת להעביר לשם, בחינם, כ-70 משפחות בדואיות שפלשו ובנו במהלך השנים עשרות מבנים בלתי חוקיים בשטח המוכרז של מעלה אדומים.

בעקבות עתירה שהגשנו הצהירה המדינה בפני בג"ץ כי בכוונתה לפעול בהקדם למימוש צווי ההריסה של המבנים הבלתי חוקיים. המדינה ציינה בעבר כי היא עורכת הידברות באמצעות המנהל האזרחי יחד עם נציגי הבדואים, שהחליטו עקרונית להתפנות בהסכמה ולבנות בתי קבע במגרשים שניתנו במתנה לכל בית אב.

אלא שבחודש שעבר חזרה בה המדינה והודיעה כי לא תממש בשלב זה את צווי ההריסה ולא תפנה את תושבי המקבצים.

הסיבה לכך הוא לחץ שהפעילה הרשות הפלשתינית על הבדואים שלא לעזוב את האזור שבו הם יושבים, וזאת משיקולים אסטרטגיים שכן מרחב אדומים הינו חלק מהתוכנית הפלשתינית להשתלט על אזורים בשליטה ישראלית על מנת ליצור רצף טריטוריאלי של הרשות הפלשתינית מצפון ועד דרום.

בעקבות הודעת המדינה, דחה בג"ץ את העתירה.

לצערנו אין דרך לתאר זאת אחרת. המדינה נכנעה פשוטו כמשמעו לאיומי הרשות הפלשתינית. זו התנהלות פסולה ומקוממת שמעבירה איתות ברור לעברייני הבניה שהם יכולים להמשיך בהתנהלותם באין מפריע, ונותנת זריקת עידוד למאמצי הרשות הפלשתינית להשתלט על אזורים אסטרטגיים.

יצאנו בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, בעקבות הקמת טירת ענק בלתי חוקית בתחומי המועצה. "שיא חדש של הפקרות"

תופעת הבניה הבלתי חוקית הוגדרה זה מכבר כ"מכת מדינה", על כל המשתמע מכך, אולם מבנה ענק בלתי חוקי הנבנה בימים אלו בתחומי מועצת משגב, נראה כשיא נוסף באזלת היד של הרשויות כלפי התופעה.

עתרנו היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בחיפה, כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, בעקבות טירה בלתי חוקית הנבנית בימים אלו על קרקע השייכת בחלקה למדינה, בין עראבה ליישוב אבטליון הסמוך.

לפני כחצי שנה הבחנו בעבודות בניה של טירת ענק בת חמישה מפלסים, ובהיקף בניה של כמה מאות מטרים רבועים, מוקמת על קרקע שנמצאת בבעלות המדינה.

הבניה מתבצעת בשטח משגב – מחוץ לתחומי עראבה

במחצית השנה שחלפה שיגרנו פניות חוזרות ונשנות לועדה המקומית משגב, בדרישה לבצע פעילות פיקוח ואכיפה כנגד הבינוי הבלתי חוקי המתבצע בתחומיה, אולם הפניות כלל לא נענו.

בעקבות חוסר המענה עתרנו לבית המשפט בבקשה כי יורה לוועדה המקומית להשתמש בכלי האכיפה העומדים לרשותה: הוצאת צווי הפסקת עבודה, הגשת כתבי אישום כנגד העבריינים והריסת המבנה.

הטירה במועצת משגב (צילום: תנועת רגבים)

למרות שתופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מזמן למכת מדינה, הפעם מדובר במקרה מקומם במיוחד. זוהי טירה של ממש, שהוקמה תוך צפצוף מתמשך על החוק, על קרקע השייכת בחלקה למדינה. עד היום היתה סלחנות כלפי בניה בלתי חוקית שהוקמה בתחומי השיפוט של היישובים הערביים, אולם במקרה הזה, מדובר בשטח שמחוץ לתחום היישוב עראבה, ולכן אין למקום אופק תכנוני או אפשרות להלבנה.

בהמשך למאבק העיקש שלנו להסדרת הפזורה הבדואית בצורה הנכונה ביותר, יצאנו בסרטון חדש הקורא לממשלה להפסיק ולחלק את אדמות הנגב בחינם לאנשי הפזורה. צפו:

עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון 

עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.

המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.

"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.

רק לאחרונה ביקשו הפלשתינים מבג"ץ כי יקפיא את המצב בשטח וימנע הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום עד לגיבוש עמדת המדינה על עתיד המאחז כולו, אולם הבוקר הם החלו בסלילת כביש במקום. "ניצול מחוצף של ההליך המשפטי"

יחד עם מועצה האזורית הר חברון תיעדנו במהלך הבוקר (רביעי) כלי הנדסי מסוג בומג שנועד לכבישת אספלט כשהוא עובד בדרך הגישה הבלתי חוקית למאחז, והזעיקו את אנשי המנהל האזרחי. פקח הקרקעות של המועצה הבחין כי במהלך הימים האחרונים אף הוקמה סככה חדשה בתחומי המאחז. כוחות צה"ל ואנשי יחידת הפיקוח שהגיעו למקום בעקבות הפניה במהלך שעות הצהרים עצרו את העבודות והחרימו את המכבש.

עבודות סלילת הכביש

כזכור, בשנת 2014 הורה בג"ץ להרוס את כל המבנים שהוקמו בשטח המאחז לאחר צו שיפוטי מטעמו שאסר על המשך הבניה במקום. בדיון שהתקיים בתחילת החודש טענו הפלשתינים, כי אין בתחום המאחז מבנים חדשים שהוקמו לאחר הצו השיפוטי, וביקשו כי בית המשפט יקפיא את המצב הקיים ויאסור על רשויות האכיפה להרוס בניה חדשה במקום עד שתוגש עמדת ראש הממשלה על עתיד המאחז כולו.

החרמת המכבש

"היתה התחייבות מטעם המדינה לא להרוס את המבנים במהלך המשא ומתן. הם צריכים קורת גג וצריכים לתת להם לגור איפה שהוא", טענה בדיון באת כוחם, עו"ד אביטל שרון. "המדינה אומרת כי לטענתה היא יכולה להרוס 30 מבנים, אנו בדקנו מבנה מבנה בשטח הכפר ואין זה נכון. אנו מבקשים לאפשר למרשיי לשרוד כל עוד מתקיימים ההליכים האלה".

בשבוע הבא תודיע המדינה לבג"ץ האם בכוונתה להימנע מביצוע פעולות אכיפה עד להחלטתה הסופית על עתיד המקום.

משפחת נוואג'עה וארגוני השמאל שמגבים אותם, הוכיחו שוב בפעם המי יודע כמה, שהם לא באמת סופרים את בג"ץ ואת החוק, אלא מנצלים לרעה את ההליך השיפוטי. אם למישהו היה עוד ספק, ברור שמדובר בהתערבות בינלאומית בוטה ובלתי מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה אבן בוחן לישראל, האם היא מדינת חוק או רפובליקת בננות.

אלפי דונמים הנמצאים בבעלות משותפת של המדינה עם תושבים ערבים בצפון, עוברים במשך שנים השתלטות איטית מצד השותפים הפרטיים. פנינו לשר השיכון בבקשה לקיים דיון מערכתי שיאפשר למדינה לגבש מדיניות סדורה למימוש החזקתה בקרקע, תוך מציאת פתרונות הולמים לתועלת כל הצדדים

בשנת התרס"א – 1901, הקימה ההסתדרות הציונית את 'הקרן הקיימת לישראל', כגוף ציוני שמטרתו לגאול קרקעות בארץ ישראל, שהיתה אז תחת שלטון האימפריה הטורקית. בשנת 1938 הוקמה חברת הימנותא, כחברת בת של קק"ל, על מנת להוות גוף משפטי לרכישה וניהול הקרקעות של קק"ל.

במשך השנים שקדמו להקמת המדינה, וגם לאחר מכן, רכשו קק"ל והימנותא עשרות אלפי חלקות ברחבי הארץ בהיקף כולל של מיליוני דונמים. אדמות אלו הפכו לאדמות מדינה, ושימשו לצורך הקמת יישובים, תשתיות לאומיות, בסיסי צבא ונטיעת יערות המשמשים כריאה ירוקה.

באופן טבעי, חלקות קרקע פרטיות רבות הינן בבעלות משותפת. חלקות אלו, של אחים שירשו קרקע מהוריהם, לדוגמא, מכונות 'אדמות מוּשָׁע' (שריד לשוני נוסף לחוק המקרקעין הטורקי).

גם רבות מן החלקות שנרכשו בידי קק"ל והימנותא הן אדמות מושע שנותרו בבעלות משותפת שלהן ושל חלק מן הבעלים הערבים שלא רצו למכור את חלקם בקרקע. בכדי לשבר את האוזן, רק לחברת הימנותא, ישנן ברחבי הצפון מעל 1500 חלקות המצויות בבעלות משותפת, וכמובן גם בבעלות קק"ל קיימות חלקות דומות.

ככלל, על מנת לפרק בעלות משותפת, יש לבצע הליך משפטי המכונה 'פירוק שיתוף', בו מחושב חלקו היחסי בקרקע של כל שותף, נקבע מיקומו ומבוצע פיצול החלקה בהתאם. עלות ביצוע הפרצלציה לכ-1500 החלקות של הימנותא, נאמדת בכמיליארד שקלים.

במהלך השנים האחרונות, מתבצעת השתלטות מסיבית של ערבים על אדמות המושע של הימנותא. השתלטות זו כוללת פלישה בלתי חוקית ובניה בכל הגושים ללא התחשבות בשטח השייך להימנותא.

כך לדוגמה, בגוש 20302 בכפר מושרייפה שבגליל. כשליש מחלקה 24 שבגוש זה (45 חלקים מתוך 155 חלקים)  הינו בבעלות המדינה והימנותא. כמחצית מחלקה 26 הסמוכה שייכת אף היא למהימנותא. בסיור שקיים לאחרונה רכז מחוז צפון ברגבים, תועדה בנייה בלתי חוקית בחלקה המדוברת, ככל הנראה על ידי הבעלים השותף. (ניתן לראות את השינויים באמצעות השוואה בין תצלום אוויר משנת 2005, לתצלום אוויר משנת 2013).

מעבר לפגיעה החמורה בשלטון החוק והצפצוף המתמשך על חוקי התכנון והבניה, אנו סבורים כי מדינת ישראל חייבת לעשות הכל כדי להמשיך ולשמור בידיה את משאבי הקרקע, ששווים הרב לא נאמד רק בכסף.

במבחן התוצאה, השותפים הפרטיים משתלטים על החלקה כולה, עושים בה כבתוך שלהם ומקימים בה בינוי לא חוקי, ובאופן אבסורדי הופכת המדינה שותפה למעשה הפלילי מתוקף היותה רשומה כמחזיקה במקרקעין.

בימים אלו פנינו לשר הבינוי והשיכון, מר אורי אריאל, בבקשה לקיים דיון מעמיק בסוגיית מימוש ההחזקה, לתת את הדעת על סוגיה זו ולקבוע מדיניות לניהול הבעלות המשותפת מצד המדינה באופן שיביא לשמירה ולמימוש חלקה של המדינה במקרקעין ולמניעת שימוש לא הגון על ידי "שותפיה" של המדינה במקרקעין.

בפניה לשר אריאל העלינו מספר דוגמאות וכיוונים אפשריים לפתרון הבעיה, ובהם עריכת עסקאות חבילה להחלפות קרקע בכדי ליצור גושים של אדמות מדינה שניתן יהיה לנצל, הגשת תביעות לפירוק שיתוף, העלאת אכיפה כנגד מקרקעין כאלו בסולם העדיפויות, וכדומה.

נייר עמדה חדש שהוצאנו חושף ומפריך את שקרי ארגוני השמאל הטוענים כי ישראל ביצעה הפקעה ונישול קרקעות ערביות בגוש עציון, כאשר למעשה, אדמות אלו היו מאז ומעולם בבעלות המדינה. ההכרזה הרשמית נועדה לשמור על זכויות בעלי הקרקע

בימים האחרונים הכריז המנהל האזרחי ביהודה ושומרון על 3,799 דונם באזור גוש עציון כעל "אדמות מדינה". ההליך בוצע כחוק בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני בעקבות חטיפת ורציחת שלושת הנעריםגיל-עד שאער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל  לפני כשלושה חודשים בגוש עציון.

בהמשך ההחלטה נכתב, כי מי מהתושבים הפלשתינים שטוענים לבעלות על הקרקע המוכרזת, יכול להגיש את השגותיו בפני המנהל האזרחי.

ארגוני השמאל הקיצוני ו'שלום עכשיו' בראשם, מיהרו להגדיר את המהלך כ'הפקעת קרקעות הגדולה ביותר מאז שנות ה-80', כדי להכפיש את פניה של ישראל במרחב הבינלאומי. השלמת ההליך הפורמלי של 'הכרזת אדמות מדינה', הוצג במזיד כצעד של הפקעת קרקעות,הנתפס כצעד של כיבוש, הלאמה, נישול וגזל. כצפוי, הצעד המניפולטיבי של ארגוני השמאל גרר בעקבותיו גינוי מצד ארה"ב ומדינות אירופאיות, ודרישה לבטל את ההכרזה על אדמות המדינה.

אלא שלמעשה, אדמות אלו היו מאז ומעולם אדמות מדינה, וכעת רק הוכרזו ככאלה באופן רשמי. הנחת המוצא בחוק הישראלי, כמו גם בחוק הטורקי והירדני התקף ביהודה ושומרון כי אדמת מדינה היא כל קרקע שאיננה בבעלות פרטית.

מנייר העמדה החדש שהוצאנו עולה כי הגדרה זו של אדמות מדינה ראשיתה עוד מימי ממשלת מנחם בגין הראשונה. זאת לאחר קביעת היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה ומי שיהיה לימים נשיא בית המשפט העליון – פרופ' אהרן ברק  כי "הנחת המוצא לקביעת בעלות הקרקע, שכל קרקע היא בבעלות המדינה, אלא אם כן נרכשה על ידי מישהו אחר. לפיכך סתם קרקע שוממה בפועל ושאין לגביה כל רישומים במסמכים רשמיים – יש להניח שהיא אדמת מדינה".

כלומר, אין צורך "להפקיע" אדמות מדינה, מאחר וכל קרקע שאיננה בבעלות פרטית – הרי היא אדמה בבעלות המדינה. מדינת ישראל נטלה על עצמה חומרה יתירה, וביצעה במשך שנים ארוכות 'הליך סקר' שבחן בשבע עיניים את כל אדמות המדינה ביהודה ושומרון, על מנת לוודא שההתיישבות הישראלית תוקם אך ורק על אדמות ששייכות באופן מובהק ועל פי הדין הבינלאומילריבון ולא לתושב פרטי.

עיון פשוט בהודעת המנהל האזרחי מעלה את העובדה הברורה טה כי ההכרזה כאדמות מדינה נועדה להבטיח שימור זכויות בעלי הקרקע ואין מדובר בנישול או בסיפוח. אולם העובדות לא מעניינות את ארגוני השמאל אלא השחרת פני ישראל בעולם והפעלת לחץ בינ"ל על הממשלה.

בנייר העמדה שפרסמנו ניתן להיווכח כי הליך ההכרזה על אדמות מדינה התקבל עוד בשנות ה-70 מימי ממשלת מנחם בגין הראשונה, ומהווה נדבך משמעותי להמשך ההתיישבות החוקית ביהודה ושומרון. מכאן החשיבות בהליך והצורך לחדש את הליכי הסקר במלא המרץ בכדי לאפשר את פיתוח ההתיישבות.