חוק החשמל של רע"מ אושר על ידי הקואליציה מבלי שחבריה יודעים את היקפיו הצפויים. "החוק נטול מנגנוני פיקוח אפקטיביים מצד משרד הפנים, והשלכותיו הצפויות יפגעו קשות בשלטון החוק"

בתום הצבעה סוערת במיוחד הכנסת אישרה הבוקר את חוק החשמל של מפלגת רע"מ, שקובע שיהיה ניתן לחבר באופן תקני לתשתיות חשמל, מים וטלפון גם למבנים שאין להם היתר בניה.

הכנסת קיימה עשרות הצבעות על הסתייגויות שונות שהוגשו על נוסח החוק שגיבשה רע"מ. ההסתייגות שהגישה האופוזיציה לפיה החוק יאושר בכפוף להחלתו גם על ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, נפלה במליאה.

רעשי הרקע הפוליטיים סביב החקיקה, פשוט מונעים מהציבור להבין את השלכות החוק, ואת היקפיו. כמו שאמרנו לאורך כל הליך החקיקה – החוק הוא חוק רע במישור המהותי, מאחר והוא נותן פרס לעבריינות הבניה ושם לצחוק את רשויות התכנון בישראל. הוא לא היה בא לעולם אילולא הממשלה הרעועה הזו נשענת על קולות מפלגה תומכת טרור.

החוק החדש והמתווה ליישומו, נטולי מנגנוני פיקוח אפקטיביים באופן מספק מצד משרד הפנים, ללא פיקוח וללא בחינה של המשמעויות התכנוניות של הכשרת המבנים. יישומו יהיה בלתי הפיך והוא יהיה בכייה לדורות שגם עשר ממשלות עתידיות לא יוכלו לתקן.

החוק "הישן" איפשר גם הוא לזרז את הליכי החיבור לתשתיות במקרים בהם המדינה מקדמת באופן אקטיבי הסדרה או הלבנה של שכונות או מבנים שהוקמו ללא היתר, אולם החוק החדש מאפשר זאת באופן גורף וסיטונאי הרבה יותר. חברי הכנסת עצמם שהצביעו והתווכחו "בעד" או "נגד", לא יודעים להצביע על היקף תחולת החוק החדש.

חברי כנסת שהשתתפו בדיונים של וועדת הפנים בתהליך ההכנה של החוק, ביקשו פעם אחר פעם מגורמי המקצוע לכמת את מספר המבנים שיוכללו בכל אחד מהשינויים בסעיפי החוק, אבל וואליד טאהא לא איפשר להם להשיב, וקידם באלימות ובאגרסיביות את הכנת החוק להצבעה – כאשר חבריו לקואליציה מאפשרים לו את ההליך הדורסני, בלי שהם יודעים על מה ועל כמה הם מצביעים.

למרות לחץ כבד של רע"מ לשנות את נוסח החלטת הממשלה, עבודה שלנו יחד עם לשכת השרה שקד, שימרה את הנוסח שהוסכם בתקופת ממשלת נתניהו

הממשלה אישרה היום את הקמתם של עיר בדואית חדשה ושלושה יישובים בדואים כפריים, שמטרתם היא כינוס הפזורה הבדואית ליישובי קבע.

חרף לחצים כבדים מצד רע"מ לשנות את נוסח החלטת הממשלה, נוסח הצעת ההחלטה שהתקבלה הינו זהה כמעט לחלוטין להצעה שקידמה הממשלה הקודמת בראשות נתניהו. הנוסח המוסכם גובש בעקבות עבודת מטה של תנועת רגבים מול לשכת השרה שקד במהלך החודשים האחרונים.

הדברים שאמרנו אז, נכונים גם להיום: החלטת הממשלה האמורה הינה סיכוי לצד סיכון.

מצד אחד מדובר בהזדמנות לשינוי פני הנגב, החזרת קרקעות לידי מדינת ישראל, והתחלת כינוס הפזורה הבדואית מהשטחים הפתוחים בנגב אל תוך הישובים החוקיים, במקום הרחבה פיקטיבית של הישובים הקיימים עוד ועוד כפי שהיה נהוג בעשור האחרון. החלטת הממשלה החדשה קובעת תנאים לפינוי הפזורה ליישובי הקבע בתקופה קצובה בזמן, ובמידה ותנאים אלו לא יתממשו – הקמת הישובים תבוטל.

מצד שני, חובת ההוכחה היא על הממשלה. עד היום, ממשלות ישראל ידעו לתת את הגזרים אבל נמנעו מאכיפת המקלות. גם תכנית זו בנויה ממקלות וגזרים ועל הממשלה להוכיח כי בכוונתה ליישם את המהלך עד סופו, לרבות פינוי הפזורה והחזרת הקרקעות לידי המדינה, ולא להמשיך במדיניות הפסולה של הרחבת השטחים הניתנים למגזר הבדואי.

הערב ערכנו יחד עם "מרכז אדם ואדמה – לציונות, משפט וחברה" כנס להשקת הספר "דיני יהודה ושומרון – משפט מסחרי" במרכז מורשת בגין בירושלים

בכנס השתתפו השרה איילת שקד, חברי הכנסת אמיר אוחנה, צחי הנגבי, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, ויואב קיש, שר המשפטים לשעבר דן מרידור, משפטנים ואישי ציבור נוספים.

במהלך הכנס, נערך פאנל סוער של שרי המשפטים לשעבר שעסק באיזון בין שלושת הרשויות ובין היתר במעמד הרשות השופטת ביחס לרשות המחוקקת לאור האקטיביזם השיפוטי.

צפו בהקלטת הכנס: