סקר קרקע שערכנו מלמד – הפזורה הבדואית במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח צמחה ב-1200% בתוך 15 שנים. "מגמה של יציאה ממשולש באר שבע-ערד-דימונה לשטחים חדשים בנגב"

הפזורה הבדואית המכונסת בין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד פולשת בשנים האחרונות לשטחים חדשים במרחבי הנגב. מאחז בדואי חדש הוקם לאחרונה במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח, הכולל 17 מבנים בלתי חוקיים.

לאחר שנים של מעקב צמוד אחר הבניה הבלתי חוקית בנגב גילינו כי היקף הבניה בפזורה הבדואית הבלתי חוקית שמצפון מזרח לעיר ערד, עלה בשנים האחרונות בכ- 1200%.

קפיצה של 1200 אחוז

בשנת 2005 נספרו באיזור 78 מבנים בלתי חוקיים, ובשנת 2010 97 מבנים. בשנים שלאחר מכן זינק היקף הבניה הבלתי חוקית: בשנת 2015 אותרו כבר 511 מבנים, ובשנת 2020 הספירה הגיעה כבר ל961 מבנים בלתי חוקיים בשטח.

מקובל לחשוב כי הפזורה הבדואית מכונסת לשטח שבין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד בלבד, אלא שבשנים האחרונות המציאות הזו מתחילה להתערער והמאחז החדש לכיוון מצדה וים המלח, כמו גם הצמיחה העצומה בשיעור הבניה הבלתי חוקית באיזור זה, הוא דוגמה בולטת לכך.

פנינו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המקבץ החדש ולהשיב את המצב בשטח לקדמותו. מיחידת האכיפה נמסר כי הנושא בבדיקה והסיירת הירוקה טרם השיבה, על אף שעבר חודש ימים מאז התקבלה הפניה.

ההתרחבות המואצת של הפזורה הבדואית בשנים האחרונות חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה ובולטת אצל כלל רשויות המדינה ולא פחות גם אצל האזרחים – במיוחד עכשיו – ערב הבחירות לכנסת. על המדינה לעצור עוד עכשיו את הקמת המקבצים החדשים ולכנס את התושבים ליישובי הקבע עם תשתיות, חשמל, כבישים ומוסדות חינוך. אם לא תעשה זאת, בעוד מספר שנים כשהיא תיזכר שהאדמות האלו שלה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.

צפו:

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020

חודש אחרי תקיפת הפקחים והשוטרים בהתפרעות ההמונית סמוך לבית ג'אן, אנחנו דורשים למנוע את מסמוס הפרשה. "אסור שהפרשה תטויח כמו שקרה ב'פרעות פקיעין'"

פנינו למשטרת ישראל בבקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו בעקבות אירוע התקיפה, ההתפרעות והשחתת רכוש בבית ג'אן בחודש שעבר.

כזכור, לפני כחודש התרחש בסמוך לבית ג'אן אירוע חמור של תקיפת פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, שהגיעו בליווי משטרתי לתלות צווי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית בשמורת הר מירון. הפקחים הותקפו על ידי המון פרוע, ובמהלך האירוע, אשר תיעוד מצולם שלו פורסם בכלי התקשורת – הוצת רכבם של הפקחים.

אנחנו פועלים שנים רבות בתחום הפיקוח והמעקב אחר תופעת הבניה הבלתי חוקית ומבקשים להבין האם בוצעו הליכי חקירה לאיתור התוקפים והמתפרעים, והאם מי מהחשודים בתקיפה או בהצתה נעצר ביום האירוע או בתקופה שחלפה מאז. עוד נשאלה המשטרה, האם הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים באירוע, ומהם האישומים.

כזכור, בשנת 2007 התרחשו "פרעות פקיעין", סדרת אירועים אלימים שכללו הצתות, פציעת שוטרים וחטיפת שוטרת שהסתיימו ללא הגשת כתבי אישום. המונים, חלקם רעולי פנים, צבאו על בתי התושבים היהודיים בפקיעין, יידו אבנים, בלוקים, רימוני גז, הלם ועשן, פגעו ברכוש, בבתים ובאנשי כוחות הביטחון שנחלצו להגנת התושבים היהודים, תקפו שוטרים, פצעו כ-40 מהם, חלקם באורח קשה ואף לקחו שוטרת מג"ב בשבי תוך ניהול מו"מ לשחרורה.

גם אז ביקשנו לקבל מידע מהמשטרה על פתיחת התיקים והגשת כתבי אישום בפרשה.

באוגוסט 2011, ארבע שנים אחרי האירועים, התקבלה החלטה בפרקליטות המדינה לסגור את כל הפרשה בלי להגיש ולו כתב אישום אחד. עתרנו לבג"ץ שקבע בפסק הדין בחודש יוני 2015, כי "מחלקת העררים תבחן באופן יסודי את חומר הראיות ותיתן החלטה חדשה".

שלחנו שוב ושוב פניות למחלקת העררים בפרקליטות בניסיון להבין כיצד מיושם פסק דין בג"ץ. רק באוגוסט אשתקד, השיבה מחלקת העררים מכתב תגובה, לפיו כל העררים נדחו, וכי כל תיקי החקירה שנפתחו בפרשת פקיעין, נסגרו מבלי הגשת כתב אישום, בעילה של "עבריין לא נודע".

כדי לוודא שפרשת בית ג'אן לא תהפוך למחדל דומה בסגנון אירועי פקיעין, אנו מתכוונים לבצע מעקב צמוד אחר פעילות המשטרה בעניין. האירוע כולו תועד ופורסם בזמן אמת כך שהפעם לא ניתן יהיה להיתלות בקנה קש של "עבריין בלתי נודע".

תנועת רגבים לעיריית רמלה: לאכוף החוק נגד מבנה בלתי חוקי שהקימה התנועה האסלאמית בתוך בית קברות

פנינו לראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, בדרישה לאכוף את חוקי התכנון והבניה מול מבנה בלתי חוקי שהקימו אנשי התנועה האסלאמית בעיר, בתוך בית קברות מוסלמי מקומי. המבנה החדש נמצא במרחק של עשרות מטרים בלבד מ'המגדל הלבן' – שריד ארכיאולוגי מפואר מהתקופה הממלוכית, וחורבות מסגד מתקופות קדומות אף יותר.

לפני כשבועיים הודה וידל בתגובתו, כי המבנה במקום איננו חוקי ומנוגד לתכנית המתאר, וטען כי "הוועדה המקומית נוקטת בהליכי האכיפה הדרושים".

מנגד, לפי מה שראינו בשטח, התנועה האסלאמית החלה את בניית המבנה במקום לפני כשנה, והיא נמשכה ברצף ובאין מפריע לאורך כל התקופה, וכי לא ניתן היה לפספס את פעילות הבניה שנמשכה באופן אינטנסיבי במיקום כה מרכזי בעיר.

במכתב תגובה לראש עיריית רמלה, ביקש עורך הדין בועז ארזי מהתנועה, לקבל על פי חוק חופש המידע, פירוט ממשי על פעולות האכיפה – האם הוגש נגד העבריינים כתב אישום, האם העירייה פנתה לבית המשפט בדרישה לקבל צו הריסה שיפוטי, ובמידה וישנו צו הריסה כנגד הבינוי, מתי בכוונת העירייה לבצעו.
אסור לקבור את האכיפה בגלל התנועה האסלאמית.

הכרזת תכנית טראמפ גרמה ל'מירוץ בניה' של הרשות הפלסטינית באיזורים המיועדים להחלת ריבונות ישראלית בגוש עציון. עתרנו לבית המשפט נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי

על רקע העיסוק בסוגיית החלת הריבונות הישראלית ביו"ש, נפתח 'מירוץ בניה' פלסטיני באזורים המיועדים להחלת הריבונות הישראלית, כך עולה מעתירה חדשה שהגשנו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

העתירה מתמקדת בכפר נחלין, הסמוך לראש צורים שבגוש עציון. מאז הצהרת טראמפ, החלו בכפר ב'מירוץ בניה' אינטנסיבי לתפיסת שטח מחוץ לתחומי הכפר, הכולל הקמת מבנים חדשים ועבודות תשתית נרחבות.

בכפר, הממוקם בשטח B ותחום בערוץ נחל טבעי, החלו לפני מספר חודשים לתפוס קרקעות מחוץ לתחומי הכפר – באיזור המוגדר כשטח C הנתון לסמכות מלאה של מדינת ישראל, אולם הכרזת טראמפ הפכה את ההשתלטות הזוחלת למירוץ של ממש. במטרה לקבוע עובדות בשטח זה, המיועד להחלת הריבונות הישראלית על פי המפות שפורסמו יחד עם התכנית, נבנו בשבועות האחרונים באופן מזורז קרוב ל-20 ווילות, בתים ומבני קבע.

פנינו למנהל האזרחי סמוך לתחילת העבודות, בדרישה לעשות שימוש ב"צו סילוק מבנים חדשים" שנחתם על ידי אלוף פיקוד המרכז לפני כשנתיים, המהווה כלי אכיפה יעיל נגד בניה לא חוקית, ואף אושר על ידי בג"ץ שדחה בשנה שעברה מספר עתירות נגד תקפות הצו.

לאור העובדה כי הבניה במקום נמשכה בפועל ללא הפרעה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, בדרישה לאכוף את החוק באופן אפקטיבי ולמנוע את המשך הפעילות הבלתי חוקית.

כשראשי המדינה רבים האם וכיצד תראה החלת הריבונות, הרשות הפלסטינית כבר קובעת עובדות בשטח. אם לא נתעורר, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים נצבים מול עובדות קיימות שלא יהיה אפשר לשנות. על כל ההשפעות הביטחונית והמדיניות הקשורות בכך.

במקביל לפסילת "חוק ההסדרה" של ההתיישבות היהודית על ידי בג"ץ, החליט בג"ץ לאפשר הסדרה של אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים.

שעות לאחר פסיקת בג"ץ על ביטול חוק ההסדרה, פרסמנו סרטון על החלטת בג"ץ לאפשר הסדרת בנייה ערבית בלתי חוקית בתחומי שטח האש 917 בדרום הר חברון – בו הרשות הפלסטינית בנתה בעשור האחרון מעל 2000 מבנים לא חוקים.

בשנת 2016 עתרנו בפעם הראשונה לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, שטח אימונים של צה"ל באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית על ידי ובתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת הדיון בבג"צ, הודיעה המדינה כי בכוונתה לבחון הסדרה במקום ולהלבין את הבניה הלא חוקית במרחב האסטרטגי המדובר ובתוך שטח האש. על בסיס הצהרת המדינה, דחה בג"צ את עתירת רגבים באומרו שהעתירה אינה רלוונטית שכן העתירה דורשת הריסת המבנים ואילו המדינה הודיעה כי היא מתכוונת לבחון אפשרות להסדיר במקומה את הבניה הלא חוקית. בהחלטה זו בג"צ הכשיר למעשה את אלפי המבנים הלא חוקיים שנבנו במטרה לתפוס את הנקודה האסטרטגית הזו, ולייצר רצף התיישבותי בין בקעת ערד לשטחים ביהודה ושומרון.

בג"ץ הוכיח כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי. בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בג"ץ לוחץ על הדק ההריסה וקבע פעם אחר פעם כי יש להרוס שכונות שלמות הגם שהמדינה הצהירה שבכוונתה להסדירם. מצד שני, בג"צ מונע כל יוזמה מצד המדינה לשנות את החקיקה כך שיהיה ניתן להסדיר את העניין. לעומת זאת, כשזה נוגע לבניה ערבית לא חוקית ועוד בתוך שטחי אש, אין לבית המשפט שום בעיה לקבל כל פתרון הסדרתי ולמנוע הריסה בכל מחיר. מעתירות הראי הללו נחשף פרצופו האמיתי של בג"ץ.

לאחרונה הרס המנהל האזרחי את הכביש שנסלל באופן בלתי חוקי על ציר ההברחות בין הכפר הפלסטיני יטא שבדרום הר חברון לערד. הכביש נסלל באמצע השנה שעברה באספלט, באופן שיקל על מעבר של מכוניות משפחתיות.

ההריסה מגיעה בהמשך לעתירה שהגשנו כנגד המדינה בדרישה לאכוף את החוק, כאשר בעבר המדינה הודיעה לבג"ץ כי הציר נחסם לתנועה במספר מקומות.

מדובר בעליית מדרגה. בשנה האחרונה הפעלנו לחץ משמעותי על הרשויות בכדי למנוע את השימוש בציר, ואנחנו שמחים לראות שהלחץ עובד. אנחנו מחזקים את ידי המנהל על האכיפה השבוע ועל הניסיון למנוע שימוש בציר בכל מחיר, אך כדאי תמיד לזכור, מניעת פריצת ציר קלה הרבה יותר מחסימה שלו בדיעבד, לאחר שקילומטרים שלו כבר סלולים.

הציר נחשף לראשונה במהלך שנת 2016 על ידי פקחי המועצה האזורית הר חברון ואנשינו. הציר שנבנה בהשקעה כספית גדולה הפך בינתיים לפעיל מאוד ומשמש את המאחזים הבדואים הלא חוקים שהולכים ומתפתחים בלב המדבר.

ציר ההברחות מאפשר מעבר מהיר מהר חברון אל בקעת ערד ומשם ליתר חלקי המדינה, לצורך מעבר גנבים, שב"חים, הברחת אמצעי לחימה וסמים, ואפילו נשים שהוברחו אל הנגב בכדי לאפשר נישואים פוליגמיים ואיחוד משפחות. באותה שנה שני פלסטינים מהכפר יטא חצו את הציר כדי להגיע למתחם שרונה ולבצע שם פיגוע ירי, בו נרצחו ארבעה בני אדם.

במקביל להודעה של שר הביטחון בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביו"ש, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד הרשות הפלסטינית – שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת טבע בשליטה ישראלית

במקביל להודעת שר הביטחון נפתלי בנט על ההכרזה על שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרשות הפלסטינית, שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת הטבע נחל מכוך, על אדמות מדינה.

השמורה משתרעת על פני כ-18,000 דונם בצפון מדבר יהודה. מאזור הר בעל חצור בואכה הירדן וים המלח. צומחים בה צמחים נדירים כמו אירוס שחום וצבעוני ההרים, ומקננים בה דורסי יום רבים.

השלט שהוצב על גבי בית הספר, שנבנה בעזרת מימון של האיחוד האירופי וקרנות זרות נוספות, מציין כי המבנה הינו בבעלות ובחזקת "מדינת פלסטין – משרד החינוך וההשכלה הגבוהה". לעתירה צורף צילום מתוך אתר מיפוי רשמי של הרשות הפלסטינית, המוכיח כי היא מודעת היטב למעמד הקרקע: אדמות מדינה ישראליות בלב שמורת טבע.

העתירה הוגשה מחדש לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאור הנחיית בית המשפט העליון מהשבוע שעבר, כי יש לקיים את ההליך בבית משפט לעניינים מנהליים, לאור הצהרת המדינה כי בחודש פברואר הוצא צו הריסה למבנה. בעתירה החדשה מודגשת התפרקותם של רשויות האכיפה מאחריות – לאור העובדה כי בזמן שחלף מאז הוצאת צווי ההריסה חלפה שנה תמימה, במהלכה הספיקה הרשות הפלסטינית להשלים את הקמת המבנה ולאכלסו בתלמידים בשנת הלימודים החדשה.

בכתב העתירה נתבעת הרשות הפלסטינית על הפרת חוקי הגנת הסביבה, פלישה לאדמות מדינה, והפרת חוקי התכנון והבניה.

ההודעה של שר הביטחון נפתלי בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, הינה צעד מבורך וראוי שלא בוצע מזה שנים. הכיוון המרענן שמוביל בנט בשמירה על שטחי C, מראה שיש פה שינוי תפיסתי חשוב ומשמעות. לצד זאת, העתירה ממחישה בדיוק כמה חשובה השמירה בפועל על שטחי שמורות הטבע, ומה המשמעות האסטרטגית שמייחסת הרשות הפלסטינית להשתלטות על שמורות הטבע ולשאיפה שלה לעשות בהן ככל העולה על רוחה. האכיפה צריכה להיראות ולהיעשות, ויפה שעה אחת קודם.

המועצה האזורית נווה מדבר סללה כביש לא חוקי על גבי קרקע בבעלות יהודית פרטית – עבור אלו שפלשו לקרקע. בעקבות עתירת רגבים המועצה נאלצה לאחרונה להרוס את הכביש. "לא ייתכן שרשות מקומית תשתלט על קרקע לא לה"

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למועצה האזורית נווה מדבר להרוס כביש שסללה באופן בלתי חוקי לטובת תושבי הפזורה הבלתי חוקית ביר הדאג' שבנגב – שהשתלטו בשנים האחרונות על קרקע בבעלות יהודית פרטית.

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, על ידי מאות משפחות משבט אל עזאזמה, שנדדו מאזור רמת חובב מדרום לבאר שבע, והשתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ובבעלות המדינה בסמוך לקיבוץ רביבים – עליה הם בנו מאות מבנים לא חוקיים.

בעקבות הגעת בני עזאזמה לאיזור, המדינה הקימה עבורם בסמוך יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה, ולאורך השנים היו ניסיונות מצד המדינה להגיע להסדר עם הפולשים אך אלו ביכרו להישאר בשטח הפרטי אליו פלשו. גם לאחר שהוצע לכל משפחה פיצוי כספי ומגרש חלופי בגודל חמישה דונם (!) בתוך הישוב עצמו, לא הסכימו המשפחות לפנות את המקום.

פזורת ביר הדאג' נחשבת לאחד ממעוזי הפשע בדרום, ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת הגניבות מלוחמי צה"ל המתאמנים בצאלים. איזור זה נחשב כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות.

בעלי הקרקע מזה עשרות שנים, יחד איתנו, מנהלים בשנים האחרונות הליך משפטי ממושך בבית המשפט העליון, הדורש מהמדינה להחזיר את הקרקע לבעליה.

לאחר שהתברר כי המועצה האזורית נווה מדבר, סללה כביש אספלט באורך של מספר קילומטרים עבור הפולשים – אף הוא על הקרקע הפרטית, הוגשה עתירה מקבילה גם לבית משפט השלום בבאר שבע בדרישה לסילוק הפלישה.

פסק הדין קבע כי הכביש ייהרס עד חודש ספטמבר 2019, אולם הזמן חלף, והכביש המשיך להיות בשימוש. בעקבות כך, פנינו לבית המשפט, על מנת להפעיל כנגד המועצה את פקודת "ביזיון בית המשפט". נציגי המועצה טענו בבית המשפט כי בבואם להרוס את הכביש נתקלו בהתנגדות מצד התושבים ואף באיומים על חייהם, ובעקבות כך נאלצו לעזוב את המקום ולא להמשיך בעבודות.

בית המשפט לא התרשם מטענות המועצה וקבע תאריך סופי להריסת הכביש. בשבועות האחרונים, נאלצה המועצה לממש את פסק הדין ולבצע קירצוף והריסה לכביש.

ביר הדאג' הוא סמל לחוסר האכיפה וחוסר המשילות בדרום. לא ניתן להעלות על הדעת שרשות מקומית תיקח חלק בפשיעה, ותסלול ללא היתר כביש באמצע אדמה פרטית, ועוד בעיצומו של הליך משפטי בו בעלי הקרקע מבקשים לקבל בחזרה את רכושם החוקי. אנו מברכים על לקיחת האחריות ועל האכיפה הראשונית, ומקווים שיהיה בכך משום קריאת כיוון להחזרת כל הקרקע לבעליה.

לאחר שחשפנו בפני בג"ץ כי המסגד בשער הרחמים ממשיך לפעול – בניגוד להצהרות המדינה, המשטרה החרימה ציוד במקום – דווקא במהלך יום כיפור

מקורות ערבים מדווחים שבמהלך יום כיפור, נכנסו שוטרי מחוז ירושלים למתחם שער הרחמים בהר הבית, והחרימו משם שטיחי תפילה, פרגוד, וילונות ורהיטים.

כניסת המשטרה למתחם נעשתה, לאחר שעדכנו את בג"ץ, כי בניגוד להצהרות המדינה שניתנו באופן חסוי במהלך דיון שנערך בבג"ץ לפני שבועיים בלבד, הרי שהרי שהוואקף ממשיך להפעיל במקום מסגד, תוך קיום תפילות, שיעוריים אסלאמיים, ופעילות דתית נוספת.

בדיון שהתקיים, נציגי משרד ראש הממשלה ומשטרת ישראל, עדכנו את בג"ץ באופן חסוי, ובמעמד צד אחד בלבד, בפעולות בהן נוקטת המדינה כביכול בשער הרחמים.

הנשיאה חיות שישבה בראש ההרכב יחד עם השופטים מני מזוז וענת ברון, אמרה בתום ההצהרה החסויה של המדינה: "ביקשנו וקיבלנו הסברים על מה שנעשה. מטבע הדברים, לא ניתן לפרט במעמד שני הצדדים, אבל מה שנרצה לומר ואין מניעה לומר, שנעשית על פי התרשמותנו פעילות ממשית בכל הערוצים, להגיע לפתרון מושכל למצב שנוצר במקום. ככל שהעתירה נועדה לדרבן את המשיבים לפעול, התרשמנו שנעשית פעילות".

אלא שחרף ההצהרות, הגשנו הודעה מעדכנת לבג"ץ ובה תיעוד מקיף שהעלו פעילים אסלאמיים לרשתות החברתיות במהלך השבועות האחרונים, המלמדת כי המקום מתנהל כמסגד, הכולל שטיחי תפילה, קיום תפילות, שיעורים איסלאמיים ופעילות דתית נוספת.

כאמור, בעקבות הודעתנו לבג"ץ, הגיעו שוטרים במהלך יום כיפור למתחם שער הרחמים, והחרימו משם שטיחי תפילה, פרגוד, וילונות ורהיטים – אלו שהיו שם לאורך כל התקופה האחרונה.

מדובר בתעודת עניות לממשלת ישראל ולמשרד לבטחון פנים. המדינה הצהירה בבג"ץ הצהרות סודיות על פעילות ממשית כביכול, אך הראינו באופן מיידי שהאמירות האלו לא עולות בקנה אחד עם האמת. במקום שהמדינה תפגין ריבונות במקום, ותסגור את המתחם לחלוטין, היא נכנעת לאלימות הוואקף. אם לא העתירה שלנו לבג"ץ – הרי שהמקום היה נכבש לחלוטין על ידי הוואקף.