ארכיון אריאל

כ"א תמוז התשפ"א - 01 יולי 2021

לאחר שעתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, נהרס המבנה הערבי שפלש לאתר הארכיאולוגי על אדמות מדינה שבשומרון. בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה

לאחר חודשים של הליכים משפטיים, נהרס אתמול (רביעי) מבנה פלסטיני בלתי חוקי שפלש לאדמות מדינה בשומרון ואיים על האתר הארכיאולוגי 'חירבת כורקוש'. למרות זאת אנחנו מותחים ביקורת חריפה על המנהל האזרחי, שפעל לאכיפת החוק במקום רק לאחר עתירה לבג"ץ ושורת התראות שקיבלו קודם לכן, לכל אורך הליך הבניה.

המבנה המדובר היווה חלק מפלישה מתמשכת שהתבצעה מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, והסתיימה בהקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

לאחר שש פניות שונות בדרישה לאכיפת החוק, עתרנו לבג"ץ כי יורה למנהל האזרחי להפעיל את ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שנחקק בשנת 2018 וגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C".

צו זה גובש על ידי מערכת הביטחון בשנת 2018, לאחר שהרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים במטרה למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית. הצו מאפשר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי, ומהווה כלי אכיפה יעיל, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

למרות זאת, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית. במהלך הדיון, המנהל האזרחי הודיע לבג"ץ כי בעלת המבנה, פלסטין מוסא אחמד אבו עיד, קיבלה מבג"ץ צו ארעי שהקפיא את הליכי האכיפה, אך הצהיר כי יאכוף את ה"צו לסילוק מבנים" מיד לאחר פקיעתה של החלטת בג"ץ בעתירה הערבית.

בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה של רגבים, אולם גם לאחר התחייבות המנהל בפני בג"ץ, הפולשים המשיכו במלאכת הבניה. רק לאחר התראה נוספת שהוצאנו, הגיעו אתמול (רביעי) כוחות המנהל האזרחי לשטח הפלישה והרסו את המבנה.

אנו מברכים על אכיפת החוק, אולם נשגב מבינתנו מדוע המנהל האזרחי התעורר רק לאחר שננזף ונקנס בבג"ץ בעקבות העתירה שהגשנו בעניין. תכליתו של הצו לסילוק מבנים, מאפשרת לבצע אכיפה מיידית בתוך ימים ספורים, ופה הדבר נמשך חודשים ארוכים. המנהל האזרחי מנסה להתנער מהביקורת הציבורית על חוסר יעילותו, אבל אם גם במקרה הזה הוא פעל באיטיות כה רבה, לא פלא שהוא נכשל באופן מערכתי בתפקידו לשמור על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

י"ח אלול התשע"ט - 18 ספטמבר 2019

לאחר הצהרת הרשות הפלסטינית כי אינה מכירה בסמכות ישראל ביהודה ושומרון, האו"ם יוצא מהארון ומעניק חסות לעבודות בלתי חוקיות של הרשות הפלסטינית באזור אריאל: "להפחתת סבל החקלאים מהכיבוש הישראלי והתקפות המתנחלים"

בתחילת השבוע הודיעה ממשלת הרשות הפלשתינית על ביטול חלוקת שטחי יהודה ושומרון לשטחי A, B ו-C כפי שהונהג מאז חתימת הסכמי אוסלו. ראש ממשלת הרש"פ הורה לקדם תכניות בניה "ולהתייחס לכל שטחי הגדה כנתונים לריבונות פלסטינית", ללא הבחנה בין אזורים הנמצאים באחריות אזרחית וביטחונית ישראלית או של הרשות הפלשתינית.

אלא שכעת נראה, כי גם האו"ם שאמור להוות גורם מפשר ומתווך, החליט להצהיר באופן גלוי על תמיכתו בניסיונות הרשות הפלסטינית לפעול באופן חד צדדי ובלתי חוקי באזורים הנתונים בסמכות מלאה של ישראל.

שלט שנתלה בפתחו של ציר חדש שנפרץ בצורה בלתי חוקית באזור אריאל, מודיע על עבודות נרחבות לפריצת דרכים והשבחתם הנעשות באזור, כולן "להפחתת סבל החקלאים הפלסטינים מהכיבוש הישראלי ומהתקפות המתנחלים". נותני החסות לעבודות הבלתי חוקיות מתנוססים על השלט הפרובוקטיבי – משרד החקלאות הפלסטיני והקרן ההומניטרית של האו"ם.

פרויקט השבחת הצירים שבאזור שבין העיר אריאל לפדואל, הוא רק אחד ממאות פרויקטים בלתי חוקיים שמבצעת הרשות הפלסטינית באזורים הנמצאים לסמכות מלאה של מדינת ישראל ברחבי יהודה ושומרון. מטרת הפרויקטים הזוכים למימון של מדינות זרות, כמו גם קרנות שונות מטעם האו"ם, נועדה לחולל מהלך רחב של השתלטות בשטח וקביעת עובדות מדיניות, כחלק מתכנית לאומית שמקדמת הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות.

בחודשים האחרונים פרסמנו דו"ח מפורט שחשף כי מאז פרסום "תכנית פיאד" בשנת 2009, נבנו עוד כ-30,000 מבנים ערביים בלתי חוקיים בשטחי C, ובוצעה "השתלטות חקלאית" בחסות הרשות הפלסטינית על מאות אלפי דונמים באזורים אסטרטגיים.

מדינת ישראל לא יכולה לעצום יותר עיניים נוכח ההתנהלות של הרשות הפלסטינית, וגם לא נוכח החוצפה של האו"ם – שהוכיח שהוא "לא מהאו"ם". באף מקום אחר בעולם התערבות זרה כזאת לא הייתה מתקבלת בשוויון נפש שכזה. לאור הצהרת הרשות הפלסטינית שהיא מחזירה את הגלגל לאחור, מדינת ישראל צריכה להגיב בצעדי נגד תואמים, ולחזור לפעול ולשלוט גם באזורים שמסרה בעבר כצעדי מחווה לידי הרשות הפלסטינית.

בניה בלתי חוקית

ט"ז סיון התשע"ז - 10 יוני 2017

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו נגד 'כפר הצימרים' הפלשתיני שהוקם ליד אריאל. הצימרים ובריכות השחיה נבנו ללא היתר בסמיכות של עשרות מטרים מהכביש הראשי

בג"ץ צפוי להכריע בעתידו של "כפר הצימרים" הפלשתיני, שהוקם בחודשים האחרונים באופן בלתי חוקי בפאתי הכפר א-סאוויה שבין העיר אריאל והיישוב עלי. מתחם הנופש, המהווה תופעה חריגה בנוף המקומי, כולל חמישה צימרים ושתי בריכות שחיה.

כבר בקיץ שעבר פנינו למנהל האזרחי בהתאם לחוק ההנמקות, בדרישה כי ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות. במהלך השנה האחרונה שלחנו למנהל האזרחי תיעוד מפורט על קצב הבניה המואץ. השבוע, לאחר שהפניות החוזרות ונשנות כלל לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בעתירה מתואר כי המבנים הבלתי חוקיים ממוקמים בסמיכות של עשרות מטרים בודדים מכביש 60, הכביש הראשי במרחב, באופן היוצר סיכון ביטחוני לציבור הנוסעים הישראליים הנוסעים בכביש זה, שכן בניית המבנים במיקום זה מגדילה את הסיכויים ליידויי אבנים ובקבוקי תבערה מכיוון המאחז הבלתי חוקי ועלולה לסכן את חיי הנוסעים בכביש.

במסגרת העתירה ביקשנו כי בג"ץ יוציא צו ביניים כלפי ראש מועצת הכפר א-סאוויה, עבד אלרחים סולימאן, אשר יורה לו לעצור את המשך פעולות הבניה במקום ולהימנע מאכלוס והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. המדינה הודיעה לבית המשפט, כי איננה מביעה עמדה לגבי הוצאת צו הביניים.

מאחר ומדובר במבנים שנבנו בניגוד לחוק בסמיכות כה גדולה לכביש ראשי במרחב, ברור כי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שבנייתם תאושר, ולפיכך דורשים בארגון להרוס את המתחם בטרם יאוכלס.

למרבה הצער, ההתנהלות של רשויות האכיפה בפרשה, מוכיחה כי הן אינן עושות די על מנת שתופעות כגון אלו לא יישנו. עברייני הבניה ממשיכים בעבודות הבלתי חוקיות, ובניית המאחז הבלתי חוקי עתידה להסתיים בעתיד הקרוב, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי גופי הפיקוח לא יעשו דבר כדי למנוע זאת.

בניה בלתי חוקית

כ"א כסלו התשע"ז - 21 דצמבר 2016

במהלך דיון בעתירה שהגשנו נגד המסעדה הערבית שהוקמה מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון, מתחו השופטים ביקורת על המנהל האזרחי, שנמנע מאכיפה כנגד העבריין שאף עקר את מעקה הבטיחות שהתקינה מע"צ: "מקרה נועז ומקומם – סדר העדיפות צורם"

עתירה שהגשנו נגד המסעדה הלבנונית שהוקמה בניגוד לחוק, מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון ליד העיר אריאל, הפכה לחלק מתפריט הדיונים שעלו לשולחן בג"ץ.

בעל המסעדה, ערבי ישראלי תושב אבו גוש, הקים את המסעדה לפני מספר שנים במבנה בלתי חוקי וללא רישוי עסק. גם את הגישה למתחם בחרו בעלי המסעדה שלא להסדיר כחוק, וסללו דרך אספלט המתחברת ישירות אל כביש חוצה שומרון, הכביש המרכזי באיזור בו נוסעים מדי יום אלפי כלי רכב, כאשר נקודת החיבור הפיראטית ממוקמת בקטע מסוכן במיוחד, בו ישנו קו הפרדה רציף.

לאחר שהתרענו יחד עם מועצה אזורית שומרון נגד המפגע, התקינה מע"צ גדר בטיחות בשולי הכביש, שחסמה את הכניסה המסוכנת למסעדה. לאחר שבעליה פירק והשליך את מעקה הבטיחות, עתרנו לבג"ץ.

במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה, לפיה לא מדובר במפגע תחבורתי משמעותי, ולפיכך ביצוע האכיפה במקום תלוי בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי.

השופט רובינשטיין שכינה את בעל המסעדה שלא טרח להופיע לדיון 'מצפצף פלוס', הגדיר את תגובת המדינה כצורמת. "בהנחה שמקבלים את סדרי העדיפויות, האם לאדוני לא צורם כאשר המדינה מציבה מחסום, ואני בא ואומר: "אתה אדוני הפקח עוף לי מהעיניים, ואני מוציא את המחסום?!". זה צורם אדוני, קרא את תגובת המדינה".

"מה התייחסות הרשויות לגבי מעשה כזה שהורסים מחסום, נועז יותר או מקומם יותר מבניה בלתי חוקית", תהתה השופטת ברק ארז. "מבחינתכם אין חומרה בכך שאדם מעיף מחסום כזה מעבר לבניה הבלתי חוקית? אם יש בזה חומרה מיוחדת, זה משפיע על סדרי העדיפויות".

בא כח המדינה הציע לערוך בדיקה נוספת, האם הגישה התעבורתית למקום, יוצרת "מפגע בטיחותי מהדרג הגבוה". ההודעה המעדכנת מטעם המדינה תוגש לתגובת הצדדים בעוד 45 יום, מה שאומר כי בינתיים, הסכנה לנוסעי הכביש תימשך כשהיתה.

העבריין המדובר "עושה מהמקפצה", ולכן אין מקום לטענת סדרי העדיפויות. אם היתה שם חלילה תאונה, למחרת זה כבר היה בכותרות ובטיפול. השאלה היא למה לא דואגים לכך, לפני שיהיה מאוחר מדי עבור הנפגעים.