עתרנו נגד עיריית ירושלים בדרישה לאכוף את החוק נגד מנהרה תת קרקעית בלתי חוקית שנחפרה בלב הר ציון שבעיר העתיקה על ידי כנסיית 'דורמציון' באיזור רווי עתיקות

עתרנו הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ירושלים שהסתירה את קיומה של מנהרה תת קרקעית שפרצה כנסיית 'דורמציון' הקתולית בהר ציון בתוך מתחם השימור 'סובב חומות העיר העתיקה'. בעקבות לחץ משפטי שהפעלנו מזה כשנתיים, נאלצה העירייה לבצע מיפוי של תוואי המנהרה הפולשת בניגוד לחוק לקרקעות ציבוריות באיזור רווי שרידים ארכיאולוגיים, אך מאז התעלמה מדרשתנו לשחרר את תיעוד המנהרה ולאכוף את החוק במקום.

הר ציון שבפאתי ירושלים העתיקה, מוכר כאתר בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית ראשונה במעלה לשלושת הדתות המונותאיסטיות. על אזור ההר המיועד לשימור במסגרת תכנית "סובב חומות ירושלים", קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רבים, כשהמפורסמים שבהם הם זיהוי קברו של דוד המלך, חומת העיר מתקופת החשמונאים וחומה מימי הבית הראשון.

עובדה זו לא הפריעה לכנסיית הדורמציון, לפרוץ ולחפור מנהרה תת קרקעית באורך של יותר ממאה מטרים, המחברת בין הכנסיה למתחם כנסייתי נוסף המכונה "בית יוסף".

בנוסף, הכנסייה הציבה שער מאסיבי אשר מונע גישה לאזור מעל פני השטח בין הכנסיה ל״בית יוסף״, על אף שזה מוגדר כשטח לשימוש ציבורי.

תוואי המנהרה התת קרקעית בהר ציון

קיומה של המנהרה היה בגדר שמועה שהסתובבה בקרב תושבים ומוסדות יהודיים הפועלים בהר ציון, ובמהלך שנת 2019 פנינו לעיריית ירושלים בדרישה לאמת את קיומה של המנהרה ולבצע מדידה של תוואי המנהרה, וזאת על מנת לוודא את היקפי הפלישה לאדמות ציבוריות, והחשש מפני פגיעה בעתיקות הרבות הממוקמות בתא השטח שערכו ההיסטורי לא יסולא בפז.

בשנה שעברה, רק בבעקבות דרישתנו, ולאחר שעיריית ירושלים נאלצה להודות בדבר קיומה של "מנהרה ישנה", ביצעה העירייה לראשונה מדידה תת קרקעית של המנהרה הבלתי חוקית, שאורכה המצטבר הינו כ-150 מטרים.

המיפוי העלה כי לאורך תוואי המנהרה ישנם אולמות תת קרקעיים המכילים שרידים עתיקים שונים, וכי היא פולשת באופן נרחב לאדמות ציבוריות. המנהרה הבלתי חוקית נחפרה ללא היתר בניגוד לתכניות החלות במקום, בניגוד לחוק העתיקות וללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי כנדרש, תוך שיכול וגרמו לפגיעה בעתיקות ובממצאים היסטוריים.

חרף הממצאים, נמנעה העיריה לגבות מיסי ארנונה מאת הכנסיה בגין השימוש במנהרה הבלתי חוקית, בשעה שיתר תושבי העיר נדרשים לשלם תשלומי ארנונה, אגרות והיטלי בניה ומס כדין.

לאחר שפרטי התמונה החלו להתבהר, דרשנו פעם אחר פעם מעיריית ירושלים לפרסם את תיעוד הממצאים בהתאם לחוק חופש המידע, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המנהרה והשבת המצב בשטח לקדמותו, באמצעות אטימה או הריסה. העתירה הוגשה רק לאחר שהפניות מטעמנו לא זכו כלל למענה מצד העירייה.

רכז יו"ש בתנועה הפתיע פולשים מהכפר א דיק שבשומרון במהלך פריצת דרכים ופגיעה בעתיקות ליד צרדה המקראית – מבצר ישראלי מהמאה העשירית לפנה"ס

כפר נולד: בחודשים האחרונים אנחנו מתעדים השתלטות ערבית נרחבת במערב השומרון – בין היישוב פדואל לכביש 5. מדובר באיזור טרשי שלא עובד בעבר, ולפיכך מוגדר ברובו כאדמות סקר השייכות למדינה. הפולשים המגיעים מהכפר הסמוך א דיק, החלו בתפיסת השטח על ידי עיבוד הקרקע ושתילת כרמים, סלילת צירים חדשים, הקמת מבני מגורים ולמעשה מקימים כפר חדש לכל דבר.

חלק מהעבודות מתבצעות בסמוך לאתר צְרֵדָה המקראית (ח'ירבת בינת-בר) – מבצר עתיק מהמאה ה-10 לפנה"ס החולש על אפיק נחל שילה והירידה לשפלה. צרדה מוזכרת בתנ"ך, כעירו של מלך ישראל הראשון, ירבעם בן נבט בן שבט אפרים – "וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה".

במקרים רבים נראה שהרשות הפלסטינית מנכסת לעצמה אתרים בעלי זיקה היסטורית יהודית, ובונה בסמוך אליהם בצורה מכוונת ומתוכננת מראש, על מנת לשנות את ההיסטוריה באופן חד צדדי. גם במקרה זה, קיים חשש כי עבודות ההשתלטות על המרחב יובילו גם לפגיעה ישירה באתר עצמו.

ישי חמו, רכז יו"ש של התנועה סייר באיזור לאחרונה, ותפס את הפולשים "על חם", תוך תיעוד של פגיעה במבנה עתיק, ככל הנראה אף הוא מהתקופה הישראלית.

הדוגמה הזו ממחישה היטב כי מדובר בתופעה מכוונת וממומנת. אף פלאח פשוט לא יכול להרשות לעצמו להשקיע מאות אלפי שקלים בהפיכת תא שטח הררי לאיזור חקלאי, כאשר ברור שההשקעה הכספית איננה ריווחית. הרשות הפלסטינית פועלת ללא הרף כדי לייצר עובדות בשטח וממשיכה כל העת בפרויקטים שונים בדרך למטרה זו. האכיפה בכל הנקודות היא קריטית, וכאן במיוחד. על המדינה לשמור על האדמות וההיסטוריה שלה לפני שיהיה מאוחר מדי.

הלוויה בת שנות אלפיים: מאות עצמות ממערת הקבורה היהודית מתקופת בית המקדש השני, שערבים חיללו ליד יריחו, הובאו מחדש לקבר ישראל ביישוב כפר אדומים

מאות בני אדם השתתפו בהלוויה לא שגרתית ביישוב כפר אדומים, וליוו למנוחת עולמים מאות עצמות שחולצו ממערת קבורה יהודית מתקופת בית המקדש השני, שחוללה על ידי שודדי קברים ערבים סמוך ליריחו.

המערה אותרה זמן קצר לפני חג הפסח, על ידי מטיילים מתנדבי מיזם 'שומרים על הנצח' שטיילו ליד ארמונות החשמונאים באיזור יריחו, לאחר שזו נחשפה במהלך עבודות עפר שביצעו ערבים מהאזור באמצעות טרקטור, לצורך עבודות חקלאיות לא חוקיות. גומחאות המערה נפגעו קשות ומאות עצמות אדם שבורות התגוללו בעפר הטרי. על פי עדויות של ערבים למטיילים, הגלוסקמאות (ארונות הקבורה) שהיו בו נשדדו מהמקום.
המתחם שנחקר בעבר, נחשב לבית הקברות היהודי הגדול ביותר מתקופת בית המקדש השני. במקום נמצאו מאות קברים במכלול של עשרות מערות קבורה, בהן אותרו גם כתובות ייחודיות המספרות על זהות הנפטרים.

בעקבות פנייתה שלנו למנהל האזרחי, ביצעו אנשי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה וקמ"ט דתות במנהל האזרחי, מבצע לליקוט העצמות המחוללות. אלו הובאו לקבורה מחודשת, בסיוע משרד הדתות ומועצה אזורית בנימין שהקצתה חלקת קבר בבית הקברות של היישוב כפר אדומים, במעמד מאות תושבים, רבנים, בכירי המנהל האזרחי ואישי ציבור.

מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה: "מדובר בחסד של אמת לא רק עם אבות אבותינו, אלא גם עם המורשת וההיסטוריה שלנו, שנרמסות ונהרסות ברגל גסה על ידי הרשות הפלסטינית הן ביריחו, והן באלפי אתרים ארכיאולוגיים נוספים בחבלי יהודה ושומרון, ארץ התנ"ך וערש התרבות היהודית. לשמחתנו המנהל האזרחי הגיב לפנייתנו במהירות, ופעל בצורה מקצועית ומהירה על מנת לתת כבוד אחרון וראוי לזכרם של אבותינו. מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם הברבריות הזו, וחייבת לתת מענה רוחבי לסוגיה".

משה גוטמן, ממיזם "שומרים על הנצח" מוסיף: "המינהל האזרחי פעל בנחישות בביצוע פעולות אכיפה וליקוט העצמות, ובכך נתן את הכבוד הראוי לעצמות אבותינו שנקברו באחוזת הקבורה של משפחות המלוכה. אנו מברכים את שיתוף הפעולה ההדוק בין המינהל ומשרד הדתות, תוך תזכורת לממשלת ישראל כי האחריות לנכסי הנצח שלנו היא על כתפיה, ואנו מצפים ממנה לא רק לתגובות הולמות אלא גם לנקיטת יוזמה בתכנית חירום לאומית מיידית, בכדי שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד".

מטיילים מתנדבי "שומרים על הנצח" גילו מערת קבורה יהודית מתקופת בית שני שנחשפה במהלך עבודות עפר באיזור יריחו. הקבר נבזז והעצמות הושלכו לכל עבר.

זוהי מערת קבורה עתיקה ליד יריחו מתקופת בית המקדש השני, וניתן לשער כי היא חלק ממתחם הקבורה של ארמונות החשמונאים. המערה נחשפה לאחרונה בשל עבודות עפר שביצעו ערבים מהאזור באמצעות טרקטור, לצורך עבודות חקלאיות.

פרופסור רחל חכלילי מאוניברסיטת חיפה שחקרה את האזור, הגדירה אותו כבית הקברות מימי בית שני הגדול בארץ.

מטיילים שהגיעו למקום בסוף השבוע, גילו בזעזוע כי המערה נבזזה לחלוטין. על פי עדויות של ערבים למטיילים, הגלוסקמאות (ארונות הקבורה) שהיו בו נעלמו מהמקום, ועצמות אדם שבורות מתגוללות בעפר הטרי.

עצמות פזורות ברחבי המערה (צילום: ידידיה ניימן)

שוד עתיקות והריסת נכסים ארכאולוגיים מתרחשת ביהודה ושומרון באופן כמעט קבוע. הפעם מערת קבורה נמחקה מעל פני האדמה בעבודות חציבה בלתי חוקיות, למרות פניות חוזרות ונשנות לקמ"ט עתיקות במנהל האזרחי האחראי על האכיפה, כי האזור נמצא תחת מתקפה כבדה של הרס ושודדי עתיקות.

אובדן של נכסי מורשת וארכיאולוגיה, והמחדל המתמשך בכל הסוגיה הם ביזיון בלתי נתפס. הממשלה חייבת לאשר למנהל האזרחי להקצות עוד תקנים וכח אדם ולהציב סטנדרטים ראויים לשמירת העתיקות ולענישה קשה כלפי השודדים.

משה גוטמן, מיזם "שומרים על הנצח" אומר כי "הגיע הזמן שמי שמצהיר על מחויבותו למורשת הלאומית יפסיק להתעלם מהשוד נוסח דעאש שמתרחש שוב ושוב. אני קורא לראש הממשלה לקחת אחריות. לא ייתכן שנכסי מורשת בינלאומיים ייהרסו וייעלמו במדינה מתוקנת".

הרשות הפלשתינית ממשיכה להשתלט על תחנת הרכבת ההיסטורית סבסטיה בשומרון. איתרנו בימים האחרונים כלים הנדסיים כבדים שהחלו לסלול כביש על תוואי מסילת הרכבת הטורקית, לצד הקמת מבנים חדשים בסמוך לתחנה העתיקה 

הרשות הפלשתינית מגבירה את הפעילות הבלתי חוקית בתחומי תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שבשומרון, אחד משרידיה המרכזיים של מסילת הרכבת שסלל השלטון העות'מאני לפני כמאה שנים, אשר חיברה את מרחבי האימפריה העות'מאנית.

תחנת הרכבת העתיקה, ממוקמת על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה כבר בימי השלטון הטורקי, ובאיזור הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה. שיפולי המתחם נמצאים בשטח שסמכויות הבניה בו הועברו לרשות הפלשתינית במסגרת הסכמי אוסלו.

כזכור, התחנה אף הפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות, כאשר לפני כארבעה עשורים צעדו אליה אלפי תומכי 'גוש אמונים' שנותרו במקום עד החלטת הממשלה על הקמת היישוב קדומים הסמוך.

הצבת מבנה חדש סמוך למבנה תחנת הרכבת

בימים האחרונים איתרנו מספר רב של כלים כבדים שהחלו בסלילת כביש על תוואי המסילה הטורקית – באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. בנוסף אנו בודקים האם מבנה חדש שהוקם במקום בימים האחרונים, הוצב אף הוא בשטח בשליטה ישראלית ובניגוד לחוק.

חניון הכלים שסללו את תוואי הרכבת

אין זו הפעם הראשונה בה מקיימת הרשות הפלשתינית פעילות בלתי חוקית במקום. לפני כשנה וחצי התרענוס בפני המנהל האזרחי על בסיס מידע מקדים, כי בכוונת הרשות הפלשתינית מתכננת לסלול כביש אספלט בלתי חוקי בתוך מתחם התחנה לעבר הכפר בורקא. חרף ההתראה המוקדמת, ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא מנעו את ביצוע הסלילה. בשנת 2013 הוקמו במתחם מבנים בלתי חוקיים, אולם צווי ההריסה כנגדם לא בוצעו עד היום.

מדובר במגמה ברורה של השתלטות מכוונת מצד הרשות הפלשתינית, שמנסה לדחוק את הנוכחות הישראלית במקום הזה. במהלך השנה האחרונה התקיימו מספר רב של עבודות בלתי חוקיות בכל רחבי המתחם, וחוסר האכיפה במקום כה חשוב, כושלת ומקוממת.

המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

עבודות בניה במאחז ערבי בלתי חוקי בדרום הר חברון. אילוסטרציה

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.


בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.

בדיון שנערך אתמול (שני) בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד כביש גישה לא חוקי שנסלל בכניסה לעיר רוואבי, אמרה הנשיאה נאור למנהל האזרחי: "התיק מתגלגל וזה לא בסדר. מתי נגיע לתכל'ס?"

בג"ץ דן אתמול (שני) בעתירה שהגשנו נגד סלילת כביש ועבודות פיתוח לא חוקיות שמבצעת חברת הבניה של העיר רוואבי. בעקבות העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

במסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. כביש זה יוצא מדרך הגישה המרכזית לעיר, ומחבר את מרכז העיר עם השכונה החדשה. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, לכיוון היישוב היהודי הסמוך, עטרת.

עבודות סלילת הכביש – צילום מהיישוב הסמוך עטרת

במהלך העבודות נסלל כביש גישה לא חוקי והכשרות קרקע שונות, חלקן על גבי אתר ארכיאולוגי. עם תחילת העבודות פנינו למנהל האזרחי בדרישה למנוע את המשך העבודות. בתחילה טענו במנהל האזרחי כי תא השטח בו נסלל הכביש איננו תחת שליטה ישראלית, אולם לאחר שרגבים עתרה לבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי מדובר בשטח C  ובעקבות העתירה הוצאו צווי הריסה להכשרות הקרקע ועבודות הפיתוח.

לקראת הדיון שהתקיים אתמול (שני) הודיע המנהל האזרחי כי חברת רוואבי בשיתוף המנהל האזרחי מקדמים תכנית מתאר שתלבין למפרע את הכביש הבלתי חוקי שנסלל על אדמות פרטיות. במהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות, אולם במנהל האזרחי לא ציינו כמה זמן צפוי להמשך התהליך.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור דרשה מהמנהל האזרחי להצהיר על הערכת זמנים. "התיק הזה קצת מתגלגל, ראינו את כל ההיסטוריה שלו, מתי נגיע לתכל'ס", אמרה נאור לעו"ד רועי שוויקה מפרקליטות המדינה. "כל פעם אמרתם הנה הנה, והנה לא הגיע. אני שואלת על לוח זמנים צפוי, מה שכרגע זה לא בסדר".

בתום הדיון הוחלט כי בכפוף להתחייבות חברת רוואבי כי היא תמנע מהמשך העבודות במקום, יתקיים דיון נוסף בעתירה בעוד חצי שנה, על מנת לבחון את התכנות הליכי התכנון והתקדמותם.

בית המשפט קבע כי כאשר יש אופק תכנוני נראה לעין, אין צורך להיחפז ולהרוס – אלא להעניק פרק זמן הולם וסביר שיאפשר הליכי תכנון, הסדרה והיתרי בניה. אנחנו מצפים שההבנה הזו, שמגלה בית המשפט,  תבוא לידי ביטוי כלפי כלל המגזרים.

תחקיר חדש בוחן לעומק את העובדות על המאחז הפלשתיני סוסיא שבהר חברון. הממצאים קובעים כי באף מקור היסטורי רשמי לא צוין כפר ערבי בשם "סוסיא". גם תצלומי האוויר מבהירים: הפלשתינאים החלו להקים את המבנים בחמש עשרה שנים האחרונות

הדיון על המאחז הפלשתינאי "סוסיא" עולה לאחרונה על סדר היום הציבורי. טענות נשמעות מכאן ולכאן, אולם עובדות וממצאים כמעט ולא נמצא. אולם כעת, בתחקיר חדש ומקיף על המאחז, בהוצאה משותפת שלנו, של מועצת יש"ע ומועצת הר חברון, מתגלים ממצאים חדשים השופכים אור על הרקע העובדתי להקמת המאחז והמאבק להישארותו.

המאחז נמצא בהר חברון, באזור שבין הישוב סוסיא לבין האתר הארכאולוגי סוסיא. מבחינה מדינית – פוליטית, השטח מוגדר כשטחי C המשמשים כאדמה חקלאית. מהממצאים עולה כי בעשור האחרון משפחת נוואג'עה מהכפר יאטה הקימו מבני קבע ומבנים זמניים בניגוד לחוק וללא היתרים.

בהוראת בג"צ, פקחי המנהל האזרחי הגישו צווי פינוי לאותם מבנים לא חוקיים במטרה לאכוף את החוק ואת בעלות המדינה על הקרקע.

מנגד טענו דוברי משפחת נוואג'עה, כי באתר הארכיאולוגי סוסיא שכן כפר ערבי עתיק יומין בו הם גרו ובשנת1986 , עם ההכרזה על השטח כאתר ארכיאולוגי, הם גורשו מכפרם ונאלצו לחיות בשטחים החקלאיים הסמוכים לאתר – היכן שבג"ץ אוסר עליהם להתפתח.

במהלך השנים גיבו וסייעו למשפחת נוואג'עה ארגוני שמאל שונים שטענו כי פינוי המבנים הינו הריסת "כפר עתיק". הנרטיב על אותו "כפר עתיק" נמשך על ידי המשפחה וארגוני השמאל והתפתח גם סיפור 'נוגע ללב' על ה'אכזריות' של המדינה בדרישתה להרוס את 'הכפר הפלשתיני סוסיא' הקיים דורי דורות.

אלא שהממצאים והעובדות הקיימים ומוצגים בתחקיר עולה בבירור, כי המושג 'כפר פלשתיני סוסיא' הוא דבר שלא היה ולא נברא. מעולם לא היה קיים כפר ערבי בשם 'סוסיא'. מדובר במחטף שנעשה על ידי ארגוני שמאל, בסיוע של האיחוד האירופי, שמטרתו השתלטות על שטחי C על ידי בניה של מבני קבע.

צפו בסרטון:

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

במכתב בהול לגורמי אכיפת החוק שבנו ודרשנו מהרשויות לפעול לאלתר לעצירת הפגיעה הסביבתית החמורה במקום

במכתב (שני במספר), שממוען לראש המינהל האזרח, למנהל יחידת הפיקוח, לקמ"ט ארכיאולוגיה ולקצין פניות הציבור במנהל, דרשנו מאותם גורמים לעצור באופן מיידי את ההרס שמבצעים פלסטינים באתר הארכיאולוגי הסמוך ליישוב תלם מערבית לחברון.

 במכתב מצוין כי למרות הודעה קודמת של אנשי המנהל, ולפיה ננקטו פעולות בעניין – הרי שבפועל ההרס במקום נמשך. למכתב אף צורפה תמונה בה נראה טרקטור פלסטיני עובד באתר באין מפריע.

במקביל לפניה, שוחח עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עם הארכיאולוג המחוזי והתריע בפניו על הפגיעה באתר.