המועצות הבדואיות לא גובות ארנונה בניגוד לחוק ופועלות בניגוד לסיכומים שקבע עימן משרד הפנים, כך עולה מתשובת המדינה לבג"ץ במענה לעתירת תנועת רגבים

משרד הפנים הודיע לבג"ץ כי הוא עשוי לפטר את ראשי המועצות הבדואיות בדרום שלא פועלים לגביית ארנונה מהתושבים ומהעסקים הפועלים בתחומן, וזאת למרות הוראת בג"ץ. כך עולה מתגובת המדינה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ במענה לעתירה שהגשנו נגד משרד הפנים והמועצות האזוריות.

בשנת 2014 עתרנו לבג"ץ (בג"ץ 5663/14) בדרישה להורות למועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר, כי יוציאו לאלתר שומות ארנונה לגבי מחזיקי נכסים שפרטיהם ידועים למועצה, ולבצע סקר נכסים כללי שייתן את המידע הנדרש לשם גביית ארנונה כחוק מן התושבים והעסקים המחזיקים בנכסים תוך תחומי שיפוטן.

בדיון שהתקיים בבג"ץ בחודש ינואר האחרון, ציינו השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניר הנדל, כי אין חולק שאי תשלום ארנונה בלתי מתקבל על הדעת, וקבעו כי עד סוף פברואר 2016 יימסרו דרישות תשלום לעסקים הפועלים במועצות, וכי עד סוף מרץ 2016 יוגש לוח זמנים לסקר ארנונה לבתי מגורים.

לא משלמים ארנונה. בית מגורים במועצת אל קסום (צילום: תנועת רגבים)

חרף ההנחייה הברורה, הודיעו המועצות לבג"ץ בסוף חודש מרץ, כי במסגרת איתור הנכסים, איתרה מועצת נווה מדבר 51 עסקים אולם הצליחה לשלוח שומות רק לשלושה מהם. לגבי 49 עסקים שאותרו במועצה האזורית אל קאסום, טענה המועצה כי לא הצליחה לשלוח שומה לאף אחד מהעסקים (!).

בנוגע לחוסר קידום סקר נכסי המגורים העלו המועצות את הטענה, כי הן סבורות "שטרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי המגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים בתחומן, שהיו בלתי חוקיים והולבנו למפרע, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות של חשמל, ביוב מים וכבישים.

בתגובה שהגישה לאחרונה המדינה לבג"ץ בשם משרד הפנים, פירט עו"ד נחי בן אור, כי בעקבות הודעת המועצות לבג"ץ, פנתה מנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן בכור, במהלך חודש יוני האחרון למועצות, ודרשה מהן להקים לאלתר את מערך גביית הארנונה בתחומן, תוך הדגשה כי "מדובר בסמכות שהיא חובה ולא רשות".

הוזמן בכור, המשמשת כעת גם כממונה על מחוז דרום, הבהירה כי הצהרת המועצות שאינן מתכוונות לפעול לגבות ארנונה מבתי מגורים, אינה עולה בקנה אחד עם סיכומי הישיבות שקיים עימן משרד הפנים בסוף 2015, בהן סוכם כי יפעלו לביצוע סקר נכסים לצורך גביית ארנונה.

"עמדת המועצה לעניין אי מילוי חובתה בדבר הטלת וגביית ארנונה מנכסי מגורים מנוגדת להוראות החוק… ואין בטעמים שהובאו על ידה כדי לאפשר או להצדיק הימנעות ואי קיום הוראות החוק", ציינה הוזמן בכור והורתה למועצות לפעול מיידית "לביצוע והשלמת סקר נכסים לנכסים למגורים, וכן לנקוט ללא דיחוי במלוא הפעולות הדרושות לשם הוצאת שומות ארנונה לבתי עסק".

שלטים על בתי עסק במועצת אל-קסום (צילום: תנועת רגבים)

בנוסף הבהירה מנכ"לית משרד הפנים במכתביה כי ככל שהדבר לא יבוצע, יידרש משרד הפנים "לבחון את הכלים העומדים לרשותו לצורך טיפול בכשל מהותי זה במילוי התפקידים המטופלים על ידי המועצה לרבות בחינת המשך כהונתה של המועצה והעומד בראשה".

בעקבות הגשת עמדת המדינה נראה לנו כי תשובת המדינה מדברת בעד עצמה.

תשלומי הארנונה לרשות המקומית נועדו בראש ובראשונה למען התושבים במקום. לא מתקבל על הדעת שהמועצות פועלות כל כך הרבה שנים בניגוד לחוק, מסרבות באופן שיטתי לגבות ארנונה מהתושבים ומסתמכות באופן מוחלט על תקציבי המדינה שמגיעים מהכיס של כלל האזרחים.

המדינה אומרת באופן מאוד ברור שהתנהלות המועצות היא בלתי חוקית ומנוגדת לדו"ח מבקר המדינה, לתקנות משרד הפנים ולהחלטות בג"ץ שניתנו בעתירה מטעמנו. אף אזרח לא מאוהב בתשלומי מיסים, אבל זוהי חובה חוקית. מי שלא משלם מיסים וארנונה, לא יכול לצפות לקבל את מלוא השירותים המוניציפליים.

תוואי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל בחלקו על קרקעות פרטיות – וללא הסכמת הבעלים. כך עולה מתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון בעתירה שהגשנו. בעקבות הדיון הקציב בית המשפט חצי שנה לחברת רוואבי להוכיח את בעלותה על הקרקעות

לפני כשנתיים עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, משרד הבטחון וחברת 'רוואבי' לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

רק בעקבות הגשת העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הקודם בבג"ץ שהתקיים בסוף ינואר, הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

אלא שכעת, בתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון, ציינה המדינה כי חברת רוואבי טרם סיימה את השלמת ההיבטים התכנוניים של הכביש, כלומר, מעבר לעובדה שהיא החלה את סלילתו לפני קבלת היתר כנדרש בחוק, הרי שחלק מהכביש הבלתי חוקי שמצוי על אדמות בבעלות פרטית, החל להיסלל ללא הסכמת הבעלים.

"המסמכים אשר הוגשו על ידי המשיבה 4 (חברת רוואבי) נבדקו על ידי לשכת התכנון. הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית".

המדינה הוסיפה בתשובתה לעתירה, כי "ללא הסדרת קבע של דרך הגישה לעיר, לא יהיה ניתן לאשר את הדרך מושא העתירה באופן סופי", וכי בימים אלו מתקיימים דיונים במנהל האזרחי לבחינת הצעות שהועלו להסדרת הדרך לעיר.

במהלך הדיון בעתירה הורה בית המשפט לחברת רוואבי להוכיח לאלתר את הבעלות הקניינית על החלקות הפרטיות שעליהן נסלל הכביש לעיר. הנשיאה נאור העירה במהלך הדיון כי בעתירות מקבילות שהוגשו נגד דרכים המובילות להתיישבות הישראלית , קצב בית המשפט פרק זמן של כשנה, לבחון את הסדרת הכביש או הריסתו, וכך ראוי להיות גם במקרה זה. בעוד חצי שנה יתקיים דיון המשך בו ייבחן האם השלימה חברת רוואבי את רכישת הקרקעות והשלמת הליך ההסדרה של הדרך.

כזכור, פעולות האכיפה נגד סלילת הכביש הבלתי חוקי החלו רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעמנו. בתחילת ההליך המנהל האזרחי אף סירב לפתוח בהליכים נגד הכביש בטענה כי העבודות מתבצעות בשטח שאיננו בשליטה ישראלית. כל ההתנהלות בפרשה מלמדת על התנערות של הרשויות מחובתן לאכוף את החוק, ולכן אנו סבורים כי החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה. המדינה לא יכולה לשבת יותר על הגדר, ועליה להחליט אם להפקיע את הקרקע לצורך סלילת הכביש, או להורות על הריסתו.

המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

עבודות בניה במאחז ערבי בלתי חוקי בדרום הר חברון. אילוסטרציה

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.


בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.

איתרנו בניה וסלילת כביש בלתי חוקיים בתחנת הרכבת ההיסטורית שהפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות בשומרון, הממוקמת על אדמות מדינה מוכרזות. הסלילה התבצעה חרף פניה מוקדמת שלנו למנהל האזרחי

לפני כחודש איתרנו עבודות הכנות לקראת סלילת כביש אספלט בלתי חוקי בתוך תחומי תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שבשומרון. לתחנה זו, המהווה שריד לרכבת שסלל השלטון העות'מאני לפני כמאה שנים, צעדו אלפי תומכי 'גוש אמונים' לפני ארבעה עשורים בדרישה מהממשלה להקים יישובים בשומרון, והיא הפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות.

תחנת הרכבת העתיקה ממוקמת על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה כבר בימי השלטון הטורקי, אך בדפי הפייסבוק של ערביי הכפר בורקא שהעלו תמונות המתעדות את ההכנות לסלילה נכתב כי קיימת ועדה מיוחדת לשיפוץ האתר ההיסטורי, וכי העבודות הבלתי חוקיות התבצעו על ידי מועצת הכפר וראש הכפר סמי דע'לס.

השתלטות על אדמות מדינה מוכרזות

זו איננה הפעם הראשונה בה מתבצעות עבודות בלתי חוקיות באתר ההיסטורי. לפני כשנתיים פנינו למנהל האזרחי בדרישה להפסקת עבודות בינוי שבוצעו במקום. בנובמבר 2013 השיב המנהל האזרחי כי בעקבות פנית רגבים ננקטו על ידי המנהא"ז פעולות אכיפה וכי נמסרו צווי הריסה למבנים שנבנו באתר.

כאמור, מהתמונות שצילמנו במקום לפני כחודש התברר, כי לא רק שצווי ההריסה משנת 2013 לא בוצעו, אלא שבמקום נשפכו ערימות אספלט, כהכנה מיידית לסלילת כביש בלתי חוקי.

עורך הדין בועז ארזי מהמחלקה המשפטית שלנו הוציא בחודש הקודם מכתב דחוף למנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר את עבודות הסלילה. "לאור ההיסטוריה של הפרת החוק באתר זה – הנכם נדרשים בזה לפעול בדחיפות לעצירת העבודות, מימוש צווי ההריסה והשבת האתר ההיסטורי למצבו קודם ביצוע העבודות. בנוסף הנכם נדרשים לפעול בהליך פלילי כנגד האחראים לביצוע העבודות".

אולם מתברר, כי חרף ההתראה המוקדמת, ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא מנעו את ביצוע הסלילה. בימים האחרונים הושלמה סלילת הכביש באמצעות כלים הנדסיים שכבשו את האספלט.

פברואר 2016 – הכביש נסלל חרף ההתראות המוקדמות (צילום מסך מתוך אתר facebook.com)
פברואר 2016 – הכביש נסלל חרף ההתראות המוקדמות (צילום מסך מתוך אתר facebook.com)

מדובר בהתנהלות כושלת ומקוממת של המנהל האזרח. כל הגורמים הרלוונטיים קיבלו הודעה מוקדמת על כוונת תושבי בורקא לסלול את הכביש בניגוד לחוק, ולהשתלט על האתר ההיסטורי. איש לא פעל למנוע זאת, ובעקבות המחדל אנו שוקלים לעתור לבג"ץ.

בדיון שנערך אתמול (שני) בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד כביש גישה לא חוקי שנסלל בכניסה לעיר רוואבי, אמרה הנשיאה נאור למנהל האזרחי: "התיק מתגלגל וזה לא בסדר. מתי נגיע לתכל'ס?"

בג"ץ דן אתמול (שני) בעתירה שהגשנו נגד סלילת כביש ועבודות פיתוח לא חוקיות שמבצעת חברת הבניה של העיר רוואבי. בעקבות העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

במסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. כביש זה יוצא מדרך הגישה המרכזית לעיר, ומחבר את מרכז העיר עם השכונה החדשה. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, לכיוון היישוב היהודי הסמוך, עטרת.

עבודות סלילת הכביש – צילום מהיישוב הסמוך עטרת

במהלך העבודות נסלל כביש גישה לא חוקי והכשרות קרקע שונות, חלקן על גבי אתר ארכיאולוגי. עם תחילת העבודות פנינו למנהל האזרחי בדרישה למנוע את המשך העבודות. בתחילה טענו במנהל האזרחי כי תא השטח בו נסלל הכביש איננו תחת שליטה ישראלית, אולם לאחר שרגבים עתרה לבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי מדובר בשטח C  ובעקבות העתירה הוצאו צווי הריסה להכשרות הקרקע ועבודות הפיתוח.

לקראת הדיון שהתקיים אתמול (שני) הודיע המנהל האזרחי כי חברת רוואבי בשיתוף המנהל האזרחי מקדמים תכנית מתאר שתלבין למפרע את הכביש הבלתי חוקי שנסלל על אדמות פרטיות. במהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות, אולם במנהל האזרחי לא ציינו כמה זמן צפוי להמשך התהליך.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור דרשה מהמנהל האזרחי להצהיר על הערכת זמנים. "התיק הזה קצת מתגלגל, ראינו את כל ההיסטוריה שלו, מתי נגיע לתכל'ס", אמרה נאור לעו"ד רועי שוויקה מפרקליטות המדינה. "כל פעם אמרתם הנה הנה, והנה לא הגיע. אני שואלת על לוח זמנים צפוי, מה שכרגע זה לא בסדר".

בתום הדיון הוחלט כי בכפוף להתחייבות חברת רוואבי כי היא תמנע מהמשך העבודות במקום, יתקיים דיון נוסף בעתירה בעוד חצי שנה, על מנת לבחון את התכנות הליכי התכנון והתקדמותם.

בית המשפט קבע כי כאשר יש אופק תכנוני נראה לעין, אין צורך להיחפז ולהרוס – אלא להעניק פרק זמן הולם וסביר שיאפשר הליכי תכנון, הסדרה והיתרי בניה. אנחנו מצפים שההבנה הזו, שמגלה בית המשפט,  תבוא לידי ביטוי כלפי כלל המגזרים.

מחצבה ערבית הפועלת במזרח גוש עציון בתחומי הרשות הפלשתינית תוך פגיעה אנושה בנוף, משליכה את פסולת החציבה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. תיעדנו, ועתרנו לבג"ץ

סמוך ליישוב מיצד בגוש עציון, פועלת באין מפריע מחצבה ערבית בלתי חוקית, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. שפוכת האבק והסלעים מזהמים את יובליו של נחל ערוגות עליון ומסכנים את שמורת הטבע. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד העבריינים, מאחר והמחצבה ממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית, ולטענת המנהל אין לו סמכות לפעול במקום.

אלא שאת פסולת המחצבה, תל העפר העצום שמשמאל למחצבה, שופכים העבריינים ב"שטח C", בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך. הגבול הבלתי נראה, עובר בדיוק בין המחצבה לתל הפסולת, הממוקם בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

תיעדנו את הפרת החוק המתמשכת, ופנתה לפני כשנה אל המנהל האזרח בדרישה לנקוט בהליכים כנגד העבריינים, ולדרוש מהם להשיב את המצב לקדמותו. בתחילת השבוע עתרנו לבג"ץ, לאחר שפניה נוספת למנהל האזרחי מחודש מרץ האחרון לא הניבה אף היא תוצאות.

לצערנו הגוף שאמור לאכוף את החוק באיזור, בחר להתעלם במשך חודשים ארוכים מהפרת החוק ומהשחתת הנוף. בעקבות ההתעלמות הארוכה לא נותר לנו אלא לעתור לבג"ץ בבקשה שיורה למנהל האזרחי לבצע את תפקידו ולאכוף את החוק, וכן לפתוח בהליכים פליליים נגד בעלי המחצבה.

איתרנו בהר חברון בית ספר בלתי חוקי שבנתה הרשות הפלשתינית בסיוע מימון זר. המבנה הוקם באיזור הנמצא בשליטה ישראלית, ומיועד לתושבי רשת המאחזים הבדואים שמתחזקת הרשות הפלשתינית במטרה להעמיק את השתלטותה על המרחב 

באופן סימלי משהו, ביום הראשון של שנת הלימודים, איתרנו מקבץ חדש של מבנים בלתי חוקיים בדרום הר חברון, שנבנו על ידי הרשות הפלשתינית ובסיוע מימון זר. בדיקה מקרוב העלתה, כי שנים מהמבנים שהקמתם הושלמה נועדו לשמש כבית ספר שנראה כי אמור להתחיל את פעילותו בקרוב. המבנים אף חולקו לחדרי כיתות ורוהטו בהתאם.

מתחם בית הספר החדש

המתחם החדש נועד לשמש כבית ספר עבור המאחזים הערביים הבלתי חוקיים הפזורים במרחב סוסיא, שתושביהם מגיעים בעיקר מהעיירה הסמוכה יאטה. מאחזים אלו מטופחים ונתמכים על ידי הרשות הפלשתינית, השואפת לספח לשליטתה איזורים נרחבים בשטחי C הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה. זאת בהתאם לתכנית פלשתינית רשמית משנת 2009, שמטרתה להוביל להקמה של מדינה פלשתינית דה-פקטו, ובאופן חד צדדי, באמצעות שינוי של המציאות בשטח.

מעקב שביצענו אחר מגמה זו, מעלה כי ההשתלטות על השטח מתבצעת בעיקר באמצעות הקמת רשת מאחזים פלשתינים בלתי חוקיים, בעיקר בדרום הר חברון ובאיזור מעלה אדומים, שמקבלים בשנים האחרונות מימון נדיב מטעם האיחוד האירופי.

מדו"ח "הקולוניה האחרונה" שפרסמנו לפני כשנה, אשר חשף את היקף התופעה, עולה כי האיחוד האירופי בנה באופן גלוי וללא היתר, מאות מבני מגורים  'קראוילות', מבני שירותים, ואף טורבינות לייצור חשמל באמצעות רוח. כספים אירופאיים הועברו אף לפיתוח בלתי חוקי של תשתיות ביוב וסלילת דרכים.

המחלקה המשפטית שלנו פנתה בפניה דחופה למנהל האזרחי בדרישה לנקוט בצעדי פיקוח ואכיפה דחופים כנגד המבנים, ולפתוח בהליכים פליליים כנגד מבצעי העבודות.

"לאור העובדה כי המבנים מצויים בשלבי הבניה האחרונים והם עשויים להיות מאוכלסים במהלך הימים הקרובים, נבקש את תגובתכם הדחופה לפניה זו בתוך 7 ימים ממועד הפניה. ככל שלא תתקבל תשובה המניחה את הדעת במועד זה תשקול מרשתי פניה לערכאות", נכתב בפניה.

המנהל האזרחי בדיון בכנסת: "אכיפה כנגד כל בניה בלתי חוקית"

מקרה זה עשוי להוות אבן בוחן להצהרות המנהל האזרחי, כפי שנאמרו בדיון מיוחד שהתקיים לפני כשלושה שבועות בועדת המשנה ליהודה ושומרון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דיון שהתקיים בעקבות הגברת המעורבות של האיחוד האירופי בפעילות בניה בלתי חוקית.

במסגרת הדיון הציג האלוף יואב (פולי) מרדכי, העומד בראש המנהל האזרחי את הנתונים בנוגע לפעילות הלא חוקית של מדינות אירופה ביו"ש. לדבריו, מאז ינואר 2014, תיעד המנהל האזרחי יותר מ-140 פעולות של בנייה לא חוקית שביצעו גורמים אירופיים, אך רק כנגד 40 מהן בוצעה פעילות הריסה. מרדכי ציין כי ישראל יצרה קשר עם השגרירויות של המדינות האירופאיות הבולטות המעורבות בפעילות זו, והתחייב כי "ביחס לכל בנייה לא חוקית יינקטו פעולות אכיפה וכך אנחנו נוקטים".

בעניין זה ראוי לציין כי במהלך אוקטובר 2014, איתרנו בית ספר לא חוקי דומה, שבנה האיחוד האירופי במאחז פלשתיני-בדואי הסמוך ליישוב אדם שמצפון לירושלים. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק, אולם בניגוד להצהרות, רשויות החוק לא ביצעו כל פעילות אכיפה כנגד בית הספר.

בית הספר ליד צומת אדם בבנימין

לאור חוסר הפעילות וההתעלמות מהפניות החוזרות ונשנות, עתרנו לבג"ץ נגד שר הבטחון, המינהל האזרחי והאיחוד האירופי (בג"ץ 1612/15), בדרישה להורות לרשויות החוק לבצע פעילות אכיפה כנגד בית הספר הבלתי חוקי באדם, וכן לדרוש מהאיחוד האירופי לעצור לאלתר את מעורבותו בכל פעילות בלתי חוקית.

בינתיים נראה כי עברייני הבנייה 'עושים בית ספר' לשלטון החוק ולמשילות הישראלית באיזור, התנהלות זו חייבת להפסק.

בעקבות העתירה שהגשנו, קבע בג"ץ כי חומר הראיות בפרשת האירועים האלימים בפקיעין בשנת 2007 לא נבחן כראוי, והנחה את פרקליטות המדינה לבחון מחדש מדוע לא הוגשו כתבי אישום  

בעקבות העתירה שהגשנו הנחה בג"ץ את פרקליטות המדינה לבחון שוב את ההחלטה שלא להגיש כתבי אישום בעקבות אירוע הפוגרום בפקיעין מאוקטובר 2007.

כזכור, באירוע נפצעו 29 שוטרים וחיילת מג"ב נחטפה ושוחררה רק לאחר מו"מ ארוך עם החוטפים. משטרת ישראל מינתה צוות חקירה מיוחד לחקירת האירוע אך בסופה של החקירה לא הועמד אף אחד מהחשודים לדין.

הגשנו ערר על ההחלטה בטענה שסגירת כל התיקים באירוע כה חמור אינה מתקבלת על הדעת. פרקליטות המדינה דחתה את הערר וכן את הבקשה שלנו לקבל את חומר הראיות. בעקבות החלטות אלו עתרנו לבג"ץ.

השבוע התקיים דיון בעתירה ובית המשפט הבהיר למדינה כי הערר שהגשנו לא נבחן בצורה ראויה. בג"ץ המליץ לפרקליטות לבחון מחדש את חומר הראיות ואת החלטתה בערר. הפרקליטות מצידה הודיעה כי היא מקבלת את ההמלצה והצדדים הסכימו על מחיקת העתירה.

מי שרואה את האוכלוסיה הדרוזית כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. לא יכול להשלים עם מצב שבו אירוע שבמהלכו נפצעים 30 שוטרים וחטיפת חיילת לא מוגש כתב אישום אחד. חוסר המוטיבציה של המשטרה להתמודד עם אלימות של עשבים שוטים גורם נזק עצום לרבבות בני העדה, שכרתו ברית עם מדינת ישראל.

סדרת אירועים אלימים שכללו הצתות, פציעת שוטרים וחטיפת שוטרת הסתיימו ללא הגשת כתבי אישום. עתרנו לבג"ץ לאחר שערר שהגישה על סגירת תיקי החקירה נדחה לאחר שנים של סחבת מכוונת, תוך התעלמות מהדרישה לעיין בחומרי החקירה

תכתובת שניהלנו במשך יותר מארבע שנים עם משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, בעקבות האירועים האלימים שהתרחשו בפקיעין בשנת 2007, מגיעה כעת לשולחנו של בג"ץ.

עורך הדין עמיר פישר מגולל בעתירה (4062/14) 'כתב אישום' חמור כנגד רשויות האכיפה, שהפגינו חולשה מתמשכת מול סדרת האירועים האלימים שהתרחשו בפקיעין מצד עבריינים במגזר הדרוזי. במשך שנים התנהלו המשטרה ופרקליטות המדינה בגרירת רגלים תוך טיוח מודע של החקירה, גם אם לא מוצהר, עד לסגירתה מבלי שהוגש אף כתב אישום. ערר שהגישה רגבים נגד סגירת התיק נדחה לאחר שנתיים נוספות של סחבת, מבלי לבחון את חומר הראיות, בנימוק של חלוף הזמן.

הפרשה החלה במהלך שנת 2010, בה ניהלנו שתי עתירות לבג"ץ שעסקו ברפיון ידיים שגילתה משטרת ישראל כנגד עבריינות בנייה של הוואקף הדרוזי, והמנעותה מלפעול כנגד אלימות ואיומים מצד הוואקף הדרוזי כלפי חקלאי יהודי (3972/10).

על רקע אזלת ידה של משטרת ישראל במקרים אלו, פנינו למשטרת ישראל, בפנייה לפי חוק חופש המידע, בבקשה לקבל נתונים אודות הטיפול המשטרתי באירועי פקיעין החמורים שהתרחשו כשנתיים וחצי קודם לכן.

כזכור, במהלך החודשים הראשונים בשנת 2007 אירעו סדרה של אירועי הצתת מבנים וכלי רכב ביישוב פקיעין שבגליל העליון. במהלך אוקטובר 2007 אירעו מספר אירועי הצתת כלי רכב נוספים, שהתפתחו להשלכת רימוני רסס.

'אירועי פקיעין' הגיעו לשיאם במהלך התפרעות המונית ב30.10.2007, בה צבאו המונים, חלקם רעולי פנים, על בתי התושבים היהודיים בפקיעין, יידו אבנים, בלוקים, רימוני גז, הלם ועשן, פגעו ברכוש, בבתים ובאנשי כוחות הביטחון שנחלצו להגנת התושבים היהודים, תקפו שוטרים, פצעו כ-40 מהם, חלקם באורח קשה ואף לקחו שוטרת מג"ב בשבי תוך ניהול מו"מ לשחרורה.

בעקבות אירועי אותו יום הוקם צוות חקירה מיוחד במרחב הגליל תוך שהמשטרה מצהירה, כי העבריינים שהיו מעורבים במהומות הקשות ייעצרו ויועמדו לדין.

נוכח חומרת האירועים, אך צפוי היה כי רשויות האכיפה ינקטו בכל הכלים העומדים לרשותן על מנת למצות את הדין עם כלל המעורבים בסדרת האירועים האלימים. אולם מתברר כי המשטרה והפרקליטות החליטו להימנע מכך, תוך הצגת שווא לעיני הציבור. למראית עין נוהלה כביכול חקירה משטרתית במטרה למצות את הדין עם הפורעים, בעוד שבפועל, המטרה הברורה הייתה לסיים את חקירת אירועי פקיעין ללא הליכים משפטיים.

בפניית חופש המידע שהגשנו בשנת 2010, נתבקשה המשטרה להעביר את הנתונים אודות מספר התיקים הפליליים שנפתחו בעקבות הפרשה – וכן את מספרם של אלו שנחקרו; הועמדו לדין; הורשעו, או שהתיק כנגדם נסגר. תשובות המשטרה במהלך אפריל ומאי 2010 לימדו כי עד לפניית רגבים, לא הועברו תיקי החקירה לידי פרקליטות המדינה על מנת לקדם הגשת כתבי אישום כנגד החשודים בפרשה.

כמעט שלוש שנים (!) נדרשו למשטרת ישראל כדי להעביר את תיקי חקירת אירועי פקיעין לפרקליטות. ואם בכך לא די הרי שלגבי שני חשודים בהשתתפות באירועי אלימות, שקשה להפריז בחומרתם, ציינה המשטרה כי החליטה לסגור את התיק נגדם בעילה התמוהה של "חוסר עניין לציבור".

במהלך יולי 2010 אירע אירוע חמור נוסף בו נכלאו 18 חוקרי יחב"ל בבית מגורים במג'דל שאמס, שחולצו מהמקום רק לאחר שעות ארוכות תוך ניהול משא ומתן משפיל עם "נכבדי העדה". במקביל, התגודד בחוץ קהל מקומי רב במקום ולעיני צלמי העיתונות נהפכו ניידות משטרה תוך גרימת נזקים כבדים לרכוש והשפלת משטרת ישראל בפומבי.

בעקבות אירוע זה והנתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל הנוגע לאירועי פקיעין פנינו אל היועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה בניסיון להתריע מפני הנזק הכבד שייגרם לשלטון החוק אם לא ימוצה הדין עם מי שהיה מעורבים בביצוע מעשים כה חמורים.

בפועל, העבירה המשטרה לפרקליטות מחוז חיפה את תיקי החקירה רק באוקטובר 2010. בתוך שבוע בלבד (!) החליטה הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה, בעילה של "עבריין לא נודע", חרף העובדה כי הועברו לידיה פרטיהם של 12 חשודים שנעצרו בהתפרעויות ונחקרו באזהרה.

בעקבות התנהלות מקוממת זו, פנינו לפרקליטות בבקשה לממש את זכותה לעיין בחומרי החקירה, בהיותה עמותה ציבורית, על מנת שתוכל לבחון את ההחלטה ולערער עליה.

הפרקליטות הודיעה כי פנייתה תידון כערר על ההחלטה לסגור את התיקים, אולם התעלמה שוב ושוב מפניות רגבים שביקשו להתעדכן בטיפול בערר ובבקשתה לקבל את חומרי החקירה.

רק בנובמבר 2013, בחלוף כשנתיים וחצי ממועד הודעת הפרקליטות כי תדון בפנייתנו כערר, השיב המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים כי החליט לאשר את סגירת תיקי החקירה ולדחות את ערר רגבים, וזאת מבלי שחומר הראיות נבחן לעומק. הנימוק הענייני היחיד בו נומקה ההחלטה, היה חלוף הזמן הרב מזמן האירוע ועד למועד החלטתו…

בתגובה פנינו לפרקליטות המדינה בבקשה נוספת לקבל לידיה את חומרי החקירה, לאור העובדה כי בחלוף הזמן ובשל סגירת החקירה, אין חשש לפגיעה בחקירה בשל מתן זכות העיון.

גם מבקשה זו הוסיפה להתעלם הפרקליטות, ומשכך החליטה רגבים לעתור לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל. בכתב העתירה התבקשו שופטי בג"ץ להוציא צו ביניים נגד המשיבות, ובדרישה להסביר את כל התנהלותן בצדדיה השונים של הפרשה: כיצד לא הוגש אף כתב אישום כנגד מי מן הפורעים, האופן  בו נוהלה החקירה וההחלטה על סגירת התיקים ללא בחינת חומר הראיות, הסחבת שננקטה מול פניות רגבים, והסירוב המתמשך להמציא לידיה את חומרי החקירה.

בהליך שנוי במחלוקת, ימים ספורים לפני הדיון בבית המשפט העליון, אישר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, לחתום על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון. הצו נחתם למרות שבית המשפט המחוזי קיבל את העתירה שהגשנו ופסק שיש להתיר לעיין במרשם.

באופן חסר תקדים הוציא לאחרונה האלוף ניצן אלון צו צבאי האוסר למעשה לעיין במרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון (מצ"ב). הצו ניתן למרות החלטת בית המשפט המחוזי שיש לאפשר גישה למידע לתושבי הישובים הנמצאים בסמוך לאותן קרקעות ולמרות שדיון בערעור אמור להתקיים היום (רביעי).

העיון במרשמי מקרקעין הוא שלב קריטי ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון כי הוא למעשה הבסיס האינפורמטיבי לזהות בעלי הקרקע שמהם ניתן לבצע את הרכישה. יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתנגד שנים ארוכות לנפק מידע שכזה ביהודה ושומרון, למרות שבמדינת ישראל ישנו חופש מידע בנושא וכל אזרח זכאי לדעת את זהותו של בעלי הקרקע.

בשנת 2009 ראש המנהל האזרחי דאז תא"ל יואב (פולי) מרדכי ומי שמכהן כיום כמתאם הפעולות בשטחים, הוציא נוהל המתיר לעיין במרשמים רק למי שהוא "צד הנוגע בדבר". בעקבות נוהל זה עתרו מספר תושבי פסגות באמצעותנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על הקרקעות הנמצאות סמוך לישובם וכי המידע מגיע להם כי הם "צד הנוגע בדבר".

שופט בית המשפט המחוזי יגאל מרזל קיבל את טענות העותרים ולפני כחצי שנה פסק שעל המנהל האזרחי להעביר את המידע לתושבי פסגות. בעקבות פסק הדין ערערה המדינה לעליון וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי עד להחלטה שופטי העליון בערעור.

אולם כאמור, המנהל האזרחי ופרקליטות המדינה ניצלו את תקופת השהות לקראת הערעור וביצעו מחטף כשהוציאו לאחרונה צו חדש וממוקד אשר אוסר על העברת מידע ועיון במרשמי מקרקעין. מעיון בנוסח הסופי של הצו ניכר כי הוא נתפר למידותיו של המקרה שנדון בבית המשפט וללא התחשבות בשלל השיקולים העומדים על הפרק.

כך למעשה אישר שר הביטחון צו דרקוני על השלכות אבסורדיות כדי לשמוט את השטיח מתחת לפסיקת בית המשפט המחוזי ולייתר את הדיון בבית המשפט העליון בנושא.

זו שערורייה שאין כדוגמתה. במקום לטעון ולקבל את הכרעת בית המשפט מחליטים במנהל האזרחי ובפיקוד מרכז להוציא צו חדש ולשנות את הכללים תוך כדי המשחק. זה לא מתקבל על הדעת שהפרקליטות מבקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט בטענה שיש להמתין לדיון בערעור אך בפועל הם מכינים צו חדש שישלול את הפסיקה.

זהו מהלך אנטי דמוקרט. כל החשיבות של מרשם מקרקעין הוא בהיותו פתוח לעיני הציבור. לא מתקבל על הדעת שמאות אלפי אזרחי ישראלים לא יזכו לרכוש קרקעות כדת וכדין. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח לחופש מידע ולהנגשתו תתעלה מעל כל המהלכים הבעייתיים של המנהל האזרחי.