למרות עתירות שהגשנו בנושא, כבר עשור שלם המדינה מאפשרת את החציבה הפראית והפיראטית במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. המחצבה פוגעת בנוף, הורסת את הטבע וכמובן, לא חוקית

כבר עשור שלם המדינה עוצמת עיניים בפני הריסה פראית של הטבע במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. למרות העתירה שהגשנו לבג"ץ בדבר המפגע הסביבתי האדיר המתנהל באזור, ולמרות התחייבותה החוזרת של המדינה להביא את הפעילות העבריינית לסופה ולסגור את האתר כולו, החציבה הפיראטית ממשיכה בכל העת ומעמיקה את הפלישה.

בימים האלה, יחד עם המחלקה המשפטית שלנו, אנחנו ממשיכים לבדוק את הסיפור לעומק בכדי שנוכל סוף סוף לחשוף האם קיימים אינטרסים סמויים בהתעלמות המדינה מהמצב בשטח והאם מישהו גוזר קופון על הדרך. צפו בסרטון שהוצאנו:

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

משאיות שופכות פסולת חציבה בהר הפסולת

קבלן משנה של חברת מעצ – נתיבי ישראל סלל בשבועות האחרונים כביש לא חוקי למחצבה פלשתינית בלתי חוקית הפועלת בגוש עציון. הגשנו תלונה במשטרה ובמעצ מיהרו לחסום את ציר המילוט ממנו הבריחו העבריינים את שלל החציבה

בשבועות האחרונים ביצעה חברת מע"צ – נתיבי ישראל, עבודות לריבוד מחדש של כביש הגישה ליישובים מיצד ופני קדם שבגוש עציון. הקבלן לקח את כל עודפי האספלט, וסלל איתם דרך שמחברת את ואדי סעיר למחצבות בית פאג'ר.

מחצבות בית פאג'ר הן מחצבות בלתי חוקיות של פלשתינים החוצבים בתוך אדמות מדינה מוכרזות, תוך פגיעה אנושה בסביבה.

תוואי הדרך שנסללה. השטח הכחול – אדמות מדינה

המחצבות אליהן מתחברת הדרך, עומדות במרכזן של פעולות אכיפה של המנהל האזרחי באיו"ש והציר שנסלל על ידי הקבלן של מע"צ, משמש כ"ציר בריחה" דרומי מהמחצבות, הן לצורך הברחת חומר מהמחצבות דרומה לכיוון סעיר-שויוח וכפרי הר חברון, והן לצורך התחמקות מגורמי פיקוח בעת ביצוע פעולות אכיפה.

הכביש החדש שסלל קבלן של מע"צ 

לפני כשבוע וחצי שיגרנו מכתבים דחופים לשר התחבורה, ישראל כץ, ולמנכל חברת נתיבי ישראל. "הואיל ומדובר בעבירה על החוק המבוצעת על ידי רשות ציבורית, ככל שהעניין לא יטופל בדחיפות ובאופן מיידי. ניאלץ לפנות למשטרה בתלונה לחקירת האירוע".

חברת נתיבי ישראל טענה מנגד כי בהתאם לתנאי החוזה, החומר המקורצף שייך לקבלן המבצע וכי אין לה אמצעים לשלוט על מעשיו של הקבלן בחומר הנותר.

"כל פעולה בלתי חוקית לכאורה שמבצע הקבלן, ניתנת לאכיפה על ידי זרוע הפיקוח של המינהל האזרחי.לחברת נתיבי ישראל אין סמכות לאכיפה בתחומי איו"ש", אמרו בנתיבי ישראל.

בעקבות תגובת החברה, הגשנו תלונה פלילית במשטרה. הגשת התלונה גררה תגובה מיידית של חברת נתיבי ישראל שמיהרה לחסום את הכניסה לציר הבריחה של המחצבה, חרף הטענות הקודמות מצידה כי אין לה סמכות או יכולת לפעול בנידון.

חסימת הדרך על ידי מעצ

חסימת ציר המילוט למנוע את המשך הברחת המחצבים היא צעד מתבקש, אבל בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". מצער מאוד שרק לאחר התלונה במשטרה במעצ נזכרו לבצע את הצעד הבסיסי הזה. הקבלן שהרוויח פעמיים מסלילת הכביש חייב להיענש. להבא על חברת נתיבי ישראל לקחת אחריות וקבוע מראש בחוזה עם הקבלנים שהיא שוכרת, כי פעולות בלתי חוקיות מצידם יגררו סנקציות הולמות.

בתקופה הקרובה נגביר את המעקב השוטף אחרי המחצבה כדי לוודא את המשך האכיפה במקום.

מחצבה ערבית הפועלת במזרח גוש עציון בתחומי הרשות הפלשתינית תוך פגיעה אנושה בנוף, משליכה את פסולת החציבה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. תיעדנו, ועתרנו לבג"ץ

סמוך ליישוב מיצד בגוש עציון, פועלת באין מפריע מחצבה ערבית בלתי חוקית, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. שפוכת האבק והסלעים מזהמים את יובליו של נחל ערוגות עליון ומסכנים את שמורת הטבע. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד העבריינים, מאחר והמחצבה ממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית, ולטענת המנהל אין לו סמכות לפעול במקום.

אלא שאת פסולת המחצבה, תל העפר העצום שמשמאל למחצבה, שופכים העבריינים ב"שטח C", בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך. הגבול הבלתי נראה, עובר בדיוק בין המחצבה לתל הפסולת, הממוקם בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

תיעדנו את הפרת החוק המתמשכת, ופנתה לפני כשנה אל המנהל האזרח בדרישה לנקוט בהליכים כנגד העבריינים, ולדרוש מהם להשיב את המצב לקדמותו. בתחילת השבוע עתרנו לבג"ץ, לאחר שפניה נוספת למנהל האזרחי מחודש מרץ האחרון לא הניבה אף היא תוצאות.

לצערנו הגוף שאמור לאכוף את החוק באיזור, בחר להתעלם במשך חודשים ארוכים מהפרת החוק ומהשחתת הנוף. בעקבות ההתעלמות הארוכה לא נותר לנו אלא לעתור לבג"ץ בבקשה שיורה למנהל האזרחי לבצע את תפקידו ולאכוף את החוק, וכן לפתוח בהליכים פליליים נגד בעלי המחצבה.

פנינו לפני למעלה מ-3 שנים במכתב למנהל האזרחי ולגורמי הביטחון השונים בבקשה להפסיק את פעילותה של מחצבה לא חוקית באזור גוש עציון. המחצבה בשטח 809 יושבת על שטח של כ-1000 דונם אדמות מדינה. הקרקעות הוקצו בעבר לחברה לפיתוח גוש עציון שאמורה הייתה להפעיל את האתר.

על אדמות המחצבה השתלטו 4 משפחות פשע מהכפר בית פאג'ר הסמוך והם מעסיקות תושבים מהכפר בעבודת המחצבה. המחצבה פועלת כבר למעלה מ-10 שנים ורשויות האכיפה אינן עושות מאומה כדי לעצור את שוד המחצבים.

מלבד הנזק הנגרם לשלטון החוק באזור מעצם הפרת החוק הבוטה והחצופה המתבצעת לאור יום, מסיבה הכרייה הבלתי חוקית נזקים אקולוגים כבדים. השפעותיה הסביבתיות חמורות והיא פוגעת פגיעה אנושה בקרקע, בנוף ובמשאבי הטבע. בנוסף לכך החציבה מהווה הפרעה ומטרד ציבורי חמור בהיותה מזהמת את האוויר באזור באבק חציבה רב.

יתרה מכך מחדל חמור זה מביא בהכרח לפגיעה קשה בזכות לשיוויון בפני החוק. ברחבי יהודה ושומרון פועלות מחצבות רבות הן בבעלות ישראלית והן בבעלות פלשתינית. כל המחצבות החוקיות נאלצות לפעול ע"פ דרישות החוק מה שכרוך בהוצאות כבדות ובכלל זה הוצאות תכנון, אגרה, רישוי, פיקוח ותמלוגים המגיעים לסכום כולל של מיליוני שקלים. כן נאלצות כל אותן מחצבות לפעול באזורים מתוחמים והכל כדי למזער את הפגיעה בפני השטח ולמקסם את יעילות הכרייה. מנגד, המחצבה המדוברת, פועלת ללא כל הגבלות ותוך שנחסכים ממנה כל אותן הוצאות אדירות הנלוות לפעילותן של המחצבות הפועלות על פי רישיונות כחוק. משנוכחה תנועת רגבים לדעת שרשויות האכיפה אינן מתכוונות לאכוף את החוק כנגד העבריינים, עתרה התנועה בענין לבג"צ.

ביום 21/09/10 הודיעה המדינה לבג"צ כי "אין חולק כי פעילותה של המחצבה … איננה מוסדרת כדין", בנוסף לכך הודיעה המדינה "כי בתקופה האחרונה הוחלט במנהל האזרחי על המשך פעולות אכיפה נגד פעילות הכרייה והחציבה באתר, וכלל הגורמים הרלונטיים הונחו לסייע בפעילות המוגברת המתוכננת לתקופה הקרובה".

בדיון שהתקיים בבית המשפט, הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 4 חודשים הודעת עדכון באשר לאכיפת החוק באתר. בהתאם לכך המדינה הגישה לבית המשפט הודעת עדכון ובה פירוט על פעולות האכיפה שבוצעו בתקופה זו במחצבה. עוד הודיעה המדינה כי הוחרמו כלים וציוד רב. פעולות אכיפה אלו, לדברי המדינה, הביאו להפסקה כמעט מוחלטת של החציבה באתר.

בדיון שהתקיים ביום 27/7/11 הורה בג"צ למדינה לעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום אילו פעולות אפקטיביות ננקטות על מנת להביא לעצירת הפעילות במחצבה.