בימים האחרונים פורסמה באתר YNET טיוטת תכנית ממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הטיוטה שפורסמה נכתבה על ידי צוות יישום שפעל במשרד רה"מ בשנה וחצי האחרונות ועמל על הפיכת דו"ח גולדברג לתכנית עבודה ממשלתית. עמדת רגבים היא שיש למנוע את הבאת התוכנית, במתכונתה הנוכחית, לממשלה
כמי שעוסקים רבות בסוגיה, על צדדיה השונים, למדנו ברגבים את המתווה שהציע כב' השופט אליעזר גולדברג ואת עבודת צוות היישום. ניהלנו דיאלוג מעמיק עם גורמים המעורבים בגיבוש התכנית ועם אישים רבים הנוגעים לעניין.
מהיכרותנו המעמיקה עם המתווה שמציע צוות היישום אנחנו יכולים לקבוע לצערנו כי התכנית כפי שהיא היא תכנית רעה שתצמיח יותר נזק מתועלת.
בראש ובראשונה התוכנית לא יוצרת מאזן של רווח והפסד מול הבדואים, כך שרבים מהם גם יקבלו קרקעות מדינה וגם יקבלו כספים רבים, אך הם ימשיכו להתיישב באופן לא חוקי ולהשתלט על אדמות המדינה. אין בתוכנית שום מרכיב הקובע סנקציות או אכיפה משמעותית כלפי מי שלא ישתף איתה פעולה או כלפי מי שימשיך לאחר קבלתה לבנות באופן המנוגד לחוק.
לוח הזמנים שנקבע ליישום התכנית לא יפחת מעשר שנים. בשיטה הפוליטית הנהוגה כיום בישראל, שבמסגרתה אין רציפות שלטונית וממשלות מתחלפות מידי כמה שנים, טרנדים פוליטיים עולים ויורדים, כוכבים וראשי ממשלה מפציעים בשמי הפוליטיקה לרגע, ורגע אחרי נעלמים – היכולת ליישם תוכנית כזו היא מועטה. במקרה כזה מדינת ישראל תחל בביצוע התוכנית, תעניק לבדואים את ההטבות האמורות, אך לאחר מכן, כאשר הבדואים יידרשו למלא את חלקם, לא תמצא הממשלה שתהיה מספיק אמיצה ונחושה כדי לפעול לקידום מהלך הפינוי המורכב.
מבחינה מהותית, המתווה לוקה בעמימות באשר לעקרונות התכנון והמודל התכנוני ולא נקבעה בו מפת אינטרסים מחייבת. מרחב התמרון התכנוני הרב מידי ינוצל, לאור ניסיון החיים והדינאמיקה בישראל, לרעה ולא לטובה. התוצאה תהיה רצף בדווי בכל מרכז הנגב – מסירת כל המרחב של משולש באר שבע-ערד-דימונה לידי הבדווים. זו מציאות שהנגב אינו יכול לחיות איתה.
בנוסף, מבוסס התכנון של ישובי הקבע על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרות על תביעות הבעלות. התבססות על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרה משקפת כשל בהבנת המנטאליות הבדווית. התנהלות הבדווים עד כה בסוגיה זו מלמדת שגם לאחר שנחתם הסכם הוא לא מכובד בפועל והקרקע שהתפנתה לא ניתנת לניצול.
זאת ועוד, אף שהתכנית מתיימרת להציג פתרון כולל היא לא עוסקת בסוגיות 'הליבה' (נאמנות למדינה מול השפעת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ריבוי נישואין, פשיעה, כלכלה שחורה וכד') והמעטפת (חינוך, השכלה, תעסוקה, תרבות וכד'). כל תכנית שלא תיתן מענה גם לסוגיות אלו תיכשל, כזו היא גם התכנית הזו.
ולסיום, ניסיון העבר מול בג"צ כמו גם העמדות המסורתיות של משרד המשפטים בסוגיות הנוגעות לאיזון בין אינטרסים לאומיים לזכויות הפרט 'מבטיחות' התערבות שיפוטית שלילית, עיכובים, דחיות, ושינויים כפויים נוספים בתכנית.
עמדת רגבים היא כי במצב זה אין להביא בשום אופן את התכנית לממשלה ויש לערוך בה שינויים רבים הנדרשים כדי שהיא תהיה טובה לנגב וראויה לכותרת של "תוכנית לאומית".
רגבים פועלת ותמשיך לפעול בעניין מול שרי הממשלה וחברי הכנסת בכדי לשמור על עתידו היהודי של הנגב.
ובחלוף כחודשיים של תכתובות עקרות פנתה התנועה לבג"צ בדרישה כי יורה לרשויות האכיפה לעצור את הבניה בטרם תושלם ובטרם יחל השימוש במסגד כבית תפילה – מה שיקשה עד מאוד את היכולת להרוס אותו לאחר מכן.
