אנחנו ממשיכים להלחם בחוק 40, חוק איסור מכירה לזרים, האוסר על יהודים (ורק על יהודים) לקנות קרקע ביו"ש.

כבר לפני שנים התחלנו את תהליך ביטול החוק, כל היועצים והשרים שעירבנו בתהליך אמרו שהגיע הזמן לשנות את החוק, אבל ברגע שגנץ נכנס למשרד הביטחון – הכל נתקע. לאחר ששר הבטחון סרב לבטל את החוק הגזעני, פנינו לבג"ץ.

שר הביטחון גנץ משאיר חוק גזעני, רק בגלל שהוא מפחד "לתקוע אצבע" בעין של הרשות הפלסטינית. זאת בושה.

קראו את הכתבה המלאה שהתפרסמה במקור ראשון: https://bit.ly/3tiYugN

בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירת שהגשנו, כנגד שר הביטחון גנץ המסרב לבטל את החוק הירדני הקיים ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים – חרף המלצת הדרג המקצועי ושרי הביטחון הקודמים

בג"ץ הוציא אחה"צ (שלישי) צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל חוק ירדני השורר עד היום ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים. חוק זה, נחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת בשנות הכיבוש הירדני, ונותר על כנו עד היום.

מבין המגבלות הרבות כנגד יהודים בלבד על רכישת קרקע ביהודה ושומרון, זו אחת העוולות המרכזיות בתחום, לצד הגבלות נוספות ליהודים בלבד – כמו מניעת עיון במרשם המקרקעין, בניגוד לכל מקום אחר בארץ שם ניתן לקבל את נסח הטאבו בלחיצת כפתור, חיוב אישור של משרד הביטחון לכל עסקת מקרקעין של יהודים, צווים צבאיים שונים המערימים קשיים על שימוש בקרקע, ועוד.

רכישות הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שעקף את "בעיית היהדות". אולם מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.

בשלהי 2018 החל הדרג המקצועי במשרד הביטחון בהובלת יועמ"ש משרד הביטחון בגיבוש חוות דעת משפטית שבחנה את ביטול החוק האוסר על מכירת קרקע, ואת המגבלה הדורשת לקבל היתר עסקה.

חוות הדעת שגובשה בשלהי כהונת ליברמן, והסתיימה בתקופת נתניהו ובנט בתפקיד שר הביטחון, קבעה כי אכן יש לבטל את המגבלה על יהודים לרכוש קרקע, וכי ניתן לצמצם משמעותית את חיוב היתר העסקה.

רגבים עתרה לבג"ץ לאחר ששר הביטחון בני גנץ הודיע כי אין בכוונתו לבטל את החוק, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.

השופטים הנדל, גרוסקופף ושוחט הוציאו כאמור צו כנגד שר הביטחון גנץ, והורו לו לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק.

העתירה שלנו שאלה את הדבר המובן מאליו, כיצד מכל המקומות בעולם, רק ביהודה ושומרון נותר עדיין חוק גזעני המונע מיהודים לרכוש קרקעות. בג"ץ הורה בהחלטתו למדינה לנמק כיצד היא מותירה חוק גזעני כזה ופועלת לפיו.

תנועת רגבים תוקפת בחריפות את דבריו של שר הביטחון גנץ, שהשווה את ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על אדמות יהודה ושומרון, להשתלטות של גורמים ישראלים.

גנץ כתב את הדברים בתגובה לשאילתא של חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד שביקשה להבין כיצד מגיב משרד הביטחון להשתלטות עוינת על שטחים פתוחים באיזור יהודה ושומרון.

בתשובת גנץ אותה חשף עמיאל ירחי, הכתב הפוליטי של אתר כיפה, כתב שר הביטחון כי "ישנם ניסיונות להשגת גבול ושימוש בקרקע באזור יהודה ושומרון, הן מצד גורמים פלסטינים והן מצד גורמים ישראלים".

גנץ קשר את סוגיית אישור התכניות למגזר הפלסטיני בשטחי c, כפתרון לבעיית ההשתלטות על הקרקעות.

המסמך הזה מראה כי לשר הביטחון הנוכחי, אין ולו שמץ של הבנה אסטרטגית באירוע זה. "מדובר בלא פחות מיום הכיפורים של משרד הביטחון בעת הנוכחית.

שר הביטחון משווה אירוע שהוגדר על ידי הרשות הפלסטינית עצמה כמטרת העל שלה בעשור האחרון, שהינה הקמת המדינה הפלסטינית בשטחי C, אירוע שממומן במאות מיליוני דולרים מדי שנה על ידי מדינות אירופה במסגרתו הרשות הפלסטינית סוללת מדי שנה עשרות קילומטרים של כבישים, מציבה אלפי עמודי חשמל, הקימה מאות מבני קהילה חינוך ודת במקבצים הלא חוקיים, מסייעת בעיבוד חקלאי על מאות אלפי דונמים, מובילה את בנייתם של כ-3500 מבנים לא חוקיים מדי שנה, ואת כל האירוע הזה, משווה שר הביטחון של מדינת ישראל לבניה ישראלית לא חוקית ביהודה ושומרון, המונה כ3000 מבנים מקצה לקצה.

חוסר ההבנה של שר הביטחון בעניין זה, הוא לא פחות מסכנה למדינת ישראל. ברור לנו כי המסמך האומלל הזה, המשקף גישה מסוכנת ומופקרת, יהיה בבסיסה של "וועדת אגרנט" העתידית שתחקור כיצד מדינת ישראל אפשרה לרשות הפלסטינית לכבוש את הטריטוריה הישראלית, מבלי לירות ולו כדור אחד.

אחרי שהגשנו עתירה לביטול חוק איסור מכירה לזרים, המונע מיהודים לקנות קרקע ביהודה ושומרון, הודיע שר הביטחון גנץ כי אינו מתכנן לשנות או לבטל את החוק הגזעני.

שר הביטחון גנץ הצהיר בתגובה לעתירה שהגשנו כי החליט שלא לבטל את החוק הירדני הגזעני שחל עדיין ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים בלבד. החלטת גנץ היא בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.

ב2019 הוציא משרד הביטחון חוות דעת משפטית התומכת בביטול החוק האוסר על יהודים לערוך עסקאות מקרקעין פרטיות ביהודה ושומרון. רכישות הקרקעות שביצעו יהודים נעשו אך ורק באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי.

המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות מה שגרם לנו לעתור ליישום המלצות משרד הביטחון.

ההחלטה של גנץ להקפיא את תיקון החוק, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, ולעמדת שרי הביטחון הקודמים, מדאיגה ביותר. החלטה זו של מצטרפת להחלטה של ממשלת ירדן מהשבועות האחרונים האוסרת על עורכי דין ירדנים להשתתף בעסקאות למכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים בלבד. החוק הקיים כיום הינו חוק גזעני הקיים רק במקום אחד בעולם, כאן בישראל.

בדו"ח "מכים שורשים" שהוצאנו כבר ב2018 הצפנו את הקשר שבין ארגון ה UAWC, הפועל להשתלטות על שטחי C באופן לא חוקי, לבין ארגון הטרור החזית העממית.

לאחר הצגת הדו"ח למערכת הבטחון ולחברי הממשלה והכנסת, הצגנו את הדו"ח הן לשגריר ארה"ב והן לנציגי ממשלות אירופאיות בישראל.

אנחנו מברכים את השר גנץ על ההחלטה החשובה להכריז על הארגון ועל עוד חמישה ארגונים נוספים כ"ארגוני טרור". לצערנו מאז פרסום הדו"ח, ארגון הטרור המכונה "איגוד הועדות החקלאיות" היה מעורב ברציחתה של רינה שנרב הי"ד.

ההחלטה של שר הבטחון ממחישה את הקשר הישיר שבין ההשתלטות על שטחי C לבין ארגוני הטרור, והכל תחת מסווה של ארגוני 'זכויות אדם'. אנו מקווים שהחלטת שר הבטחון תביא לסגירת ארגון הטרור וכי כוחות הבטחון יפעלו למניעת העברת תקציבים לגופים אלה.

לאחר דיון סודי ומומשך של המדינה בבית המשפט, בצד אחד בלבד, השופטים החליטו לתת ארכה נוספת למדינה בעניין חאן אל אחמר.

היום (א) התקיים הדיון בעתירה השישית (!) שהגשנו בדרישה לפינוי חאן אל אחמר. במהלך הדיון, ביקשה המדינה להסביר לבית המשפט את סיבת הדחיה בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד.

במשך יותר משעה התקיים הדיון הסגור. רק השופטים ונציגי המדינה יודעים מה היה במהלך עדכון זה ומה נציגי ראש הממשלה הציגו כסיבה מוצדקת לאי קיום ההחלטות השיפוטיות.

לאחר הדיון, החליטו השופטים כי ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ יעדכנו את בית המשפט רק בעוד כשבעה חודשים במצב הדברים.

בג"ץ למעשה נתן לעבריינים ארכה נוספת עד יולי 2021!

ראש הממשלה נתניהו מסתתר מאחורי דיון סודי בדלתיים סגורות רק כדי להמנע מההתמודדות עם הציבור בישראל. שהרי, איך הוא יסביר את העובדה שהוא אינו מיישם את ההתחייבות שנתן פעם אחר פעם בפומבי בעניין חאן אל אחמר בעוד הוא מפנה את נתיב האבות ועמונה ומגרון?חאן אל אחמר הוא תיק הדגל של הרשות הפלסטינית במפעל ההשתלטות שלה על קרקעות ביהודה ושומרון. עם ההתנהלות הנוכחית של נתניהו, נראה כי הדגל של הרשות ימשיך להתנוסס אל על. 

בג"ץ ייתן בהמשך החלטה או פסק דין בעניין חאן אל אחמר, לאחר דיון חסוי בו הציגה המדינה "שיקולים מדיניים" להקפאת מימוש פסק הדין- אלו שיקולים פוליטיים שאין עליהם הסכמה בקבינט.

לאחר דיון ממושך היום (ראשון) בעניין חאן אל אחמר, חלקו במעמד צד אחד בלבד, בג"ץ הודיע כי החלטה או פסק דין יינתנו במועד מאוחר יותר.

במהלך למעלה משעה, שטחה המדינה במעמד צד אחד את טענותיה, מהם השיקולים המדיניים המצדיקים לדעתה, שלא לממש את פסק הדין החלוט שניתן בעתירות הקודמות שהגישה רגבים בעניין. בעתירות הקודמות, בג"ץ מחק את העתירות על בסיס התחייבויות המדינה לפנות את המתחם בתוך פרק זמן קצר.

במהלך הדיון המקדים, ציטטו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון שורת פסקי דין, בהם קבע בג"ץ בעבר כי אין לשיקולים מדיניים כל מעמד משפטי ממשי, לאחר שניתן פסק דין חלוט.

‏באת כח המדינה טענה כי מדובר בעניין של מדיניות, בו לוחות הזמנים קבועים לשיקול דעת של הדרג המדיני.

השופט סולברג שאל את המדינה, במה שונה טענה זו מהצהרות המדינה בעתירות הקודמות, בהן קבעה כי יש לפנות את חאן אל אחמר בשל היותו מתחם מסוכן, בעל משמעות אסטרטגית, וכי נעשו מאמצים רבים להשלים את הפינוי בהסכמה.

המדינה בתגובה ביקשה לעדכן את בג"ץ במעמד צד אחד בנושא השיקולים המדיניים, אשר כפי שמשתקף מתגובת המדינה שהוגשה לקראת הדיון, היו במוקד המחלוקת בין ראש הממשלה לשר הביטחון, כאשר שר הביטחון סירב לחתום על האמירה שישנם שיקולים מדיניים המצדיקים החלטה מצד המדינה שלא לממש פסקי דין חלוטים.

בתום העדכון, חתם בג"ץ את הדיון, וקבע כי יפרסם בהמשך החלטה או פסק דין.

הדבר הברור ביותר שעלה בדיון היום, שהמדינה לא הגיעה עם אף טיעון משפטי, אלא רק בהצהרות מדיניות עלומות ונסתרות מעיני הציבור. בג"ץ כבר קבע בעבר ששיקולי דרג מדיני אינם יכולים להצדיק התעלמות מביצוע פסקי דין חלוטים. במצב שנוצר, יש לקוות שבית המשפט לא ייפול בפח הפוליטי שראש הממשלה מנסה לטמון. העובדה שהכנסת, הממשלה ואפילו הקבינט לא שותפים בהחלטה זו מעידה שמדובר באירוע פוליטי בלבד.