ימי חג הפסח החג נוצלו ברשות הפלסטינית לשורת עבירות בניה – בהן גם במקרים בהם הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר על המשך העבודות. "מהלך קבוע שהרשויות לא נערכות אליו"

בימים בהם חגג עם ישראל את חופשת חג הפסח, ניצלו ברשות הפלסטינית את חופשת פקחי המנהל האזרחי, ובנו במהירות במספר מתחמים, המהווים נקודות אסטרטגיות במערכה על שטחי C.

בפאתי הכפר רוג'ייב הממוקם בין שכם ליישוב איתמר בשומרון, ניצלו את ימי חול המועד להכשרת שטחים חדשים ועבודות פיתוח במתחם הבניה הבלתי חוקית שהחלה במקום בחודשים האחרונים, וזאת על מנת להציב עובדה מוגמרת בסוף ימי החג.

באיזור הכפר דומא שליד כביש אלון שבמזרח בנימין, נבנו במהלך החג שלושה מבני קבע – המהווים חלק מפרוייקט בניה בלתי חוקי עצום, המכפיל את שטח הכפר.

באתר הארכיאולוגי חירבת כורקוש שבמרכז השומרון, אליו מתבצעת בתקופה האחרונה פלישה מסיבית, נבנה במהלך החג מבנה קבע גדול.

על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יהודה ושומרון, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.

לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו עובדים בני העדה הדרוזית – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.

הדוגמאות הללו מהוות את קצה הקרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. זהו מחדל שהרשויות לא נערכות למהלך הקבוע הזה, למרות שהוא ידוע מראש.

עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהמנהל האזרחי סירב לספק מענה על היקף חיבורי החשמל שמבצעת לכאורה 'חברת חשמל מזרח ירושלים' הכפופה לחוק הישראלי, המחברת לרשת אלפי מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון

עשרות אלפי מבנים לא חוקיים הוקמו בעשור האחרון בשטחי C ביהודה ושומרון – רובם ככולם מחוברים לרשת החשמל של 'חברת החשמל מזרח ירושלים', חברה ישראלית המפוקחת על ידי הרשות לשירותים ציבוריים, ומלבד חברת החשמל לישראל, היא החברה היחידה בישראל המחזיקה ברישיון לניהול מערכת להולכה או לחלוקה של חשמל ברחבי הארץ.

כדי לעמוד על היקפי התופעה, פנינו בחודש אוגוסט האחרון למנהל האזרחי בבקשת חופש מידע. הבקשה התמקדה בחיבורי חשמל של מבנים בלתי חוקיים שבנו ערבים ללא היתר, במרחק של מטרים בודדים משער הכניסה ליישוב אפרת בגוש עציון, והתיעוד מלמד כי הם מחוברים לרשת 'חברת החשמל מזרח ירושלים'.

ביקשנו להבין כיצד 'חברת החשמל מזרח ירושלים' קיבלה אישור לחבר את המבנים הבלתי חוקיים לחשמל ולהציב במקום עמודי חשמל ללא תכנית מאושרת, האם קיימות במקום תכניות חשמל מאושרות, ולחילופין האם למבנים בלתי חוקיים אלו יש היתרי בניה או פטור מהיתרי בניה?

המנהל האזרחי נמנע מלחשוף את המידע, ולאחר דרישה נוספת למידע, השיבו כי "עובדים נמרצות על גיבוש מענה לפניה", וכי "מדובר בדברים ישנים שדורשים בדיקה מעמיקה בארכיונים". אלא שחיבורי החשמל עליהם הוגשה הפניה בוצעו רק מספר חודשים קודם לכן, ולכן הטענה על "חיפוש בארכיונים" איננה סבירה.

חיבורי חשמל בלתי חוקיים

לאחר חודשים שחלפו מאז התשובה התמוהה, בהם לא התקבל כל מענה ענייני מהמנהל האזרחי לבקשת חוק חופש המידע, הגשנו לבית המשפט עתירת חופש מידע בכדי שיחייב את המנהל לספק תשובות מספקות למחדל המנוהל.

מעבר לסכנות הבטיחותיות הנלוות לחיבורי חשמל בלתי מורשים ללא כל פיקוח, המהלך הזה מהווה קיבוע של הבניה הבלתי חוקית במרחב. לא מתקבל על הדעת שחברה הכפופה לחוק ולדין הישראלי, תבצע חיבורי חשמל פיראטיים למבנים שנבנו ללא היתר. יתירה מכך, בזמן שממשלת ישראל הכריזה על ניהול המערכה על שטחי C, לא ייתכן שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, והתופעה הזו הולכת ומתרחבת.

בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"

בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.

בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.

עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".

עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.

עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.

"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".

השר ההתיישבות צחי הנגבי הגיע ליום עיון בשטח בעניין ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

שר ההתיישבות צחי הנגבי קיים ביום חמישי יום עיון בשטח, בגוש עציון והר חברון, להיכרות מעמיקה עם אתגרי ההתיישבות באזור, ועל מנת לבחון מקרוב את מימדי ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית על אזורים נרחבים ביהודה ושומרון במימון ממשלות זרות.

הסיור נפתח בתצפיות אסטרטגיות בהר גילה ובמצפור האלף בגוש עציון, המאפשרות להיווכח בפלישה הפלסטינית הבלתי חוקית לקרקעות במרחב באמצעות בניה בלתי חוקית, נטיעות והשתלטות חקלאית על אדמות מדינה.

ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, סקר בפני השר הנגבי את הבניה הבלתי חוקית בפאתי אל חאדר, המטרפדת סלילת כביש אזורי שישמש את תושבי גוש עציון ובית לחם כאחד, ואת הקמתה של שכונה חדשה באפרת.

שאול גולדשטיין, ראש רשות הטבע והגנים, סקר את עבודות השיחזור באתר ההרודיון. אנשי ארגון "שומרים על הנצח" פירטו את היקף הפגיעה באתרי מורשת ביהודה ושומרון על ידי שודדי עתיקות, לצד בניה בלתי חוקית, כולל באתר ההרודיון עצמו.

ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, אמר בסיור כי "המאבק על הקרקע הוא החשוב ביותר, משום שקרקע שנגזלת כיום, לעולם לא תחזור לעם היהודי".

ביישוב תקוע שמע השר הנגבי ממזכירות היישוב ותושבים שבתיהם נגרעו רטרואקטיבית משטח היישוב, עקב עבודת צוות "קו כחול" במנהל האזרחי, וקיבל סקירה משפטית מקיפה בנושא הסדר המקרקעין מפי עו״ד בועז ארזי, היועץ המשפטי של תנועת רגבים.

הסיור המשיך בנסיעת שטח במדבר יהודה, והתרשמות מקרוב מאלפי המבנים שנבנו בלב המדבר כחלק מתכנית ההשתלטות של הרשות הפלסטינית, ונחתם בסקירה מפי ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, בתחנת המשטרה הירדנית "אום דארג'".

מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים סוקר את השטח בפני השר

השר הנגבי סיכם:
״ביליתי שעות ארוכות כאן ביום הסיור, בלימוד שיש בו הרבה כאב והרבה יופי".

"היופי הוא לראות ארגון של חבורה אידאליסטית שעובדת בלי תקציב ממשלתי ובלי מימון מהמדינה, ולמעשה מדרבנת את המדינה להוביל את המערכה כדי לפעול כנגד הפלישה הפלסטינית על שטחי C. העצוב הוא שבכלל הגענו למצב הזה, והמדינה לא לקחה פיקוד ואחריות על המצב הזה, ולמעשה היא מפגרת אחרי היריב שפועל בכח הזרוע ובמהלכים בלתי חוקיים להשתלט על חבלי המולדת ועל שטחי C".

השר הנגבי הוסיף כי "משרד ההתיישבות הוקם בין היתר, כדי לשמור על חזון ההתיישבות, וחזון ההתיישבות בין היתר הוא לשמור על קרקעות המדינה. זאת המחויבות שלי כשר ההתיישבות ושל כל המשרד שלנו. היום למדנו רבות על איך צריך לעשות את זה. אנחנו נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל המועצות האזוריות ביהודה ושומרון. יש לנו גם היום יותר משאבים כדי לחזק את המהלך הזה באופן אפקטיבי ויעיל, ונלך יד ביד יחד עם תנועת ״רגבים״ שמובילה כבר שנים רבות את המאבק המבורך והגורלי הזה".

השר הנגבי בסיור בהרודיון

בעקבות עתירה שהגשנו לפני עשור, המדינה התחייבה בבג"ץ לאכוף ולהסדיר, אך המחצבה הפיראטית בגוש עציון רק התרחבה, תוך פלישה למאות דונמים של אדמות מדינה ונזק סביבתי בלתי הפיך

המחצבה הפיראטית "מחצבות בית פג'אר" אשר פועלת במזרח גוש עציון משתרעת על פני שטח של יותר מ-1,500 דונמים, תוך שפלשה למאות דונמים של אדמות מדינה, וגרמה לנזק סביבתי כבד ובלתי הפיך. עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשך פעילותה.

כשליש משטח המחצבה ממוקם באיזור הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית, ומשכך, נמנעה ישראל מאכיפת דיני הגנת הסביבה במקום. מאידך, רוב שטח המחצבה נמצא תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל, ומאות דונמים ממנה אף רשומים כאדמות מדינה ישראליות, וגם שם נמשכת החציבה באין מפריע.

בכתב העתירה שהגישו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, מתואר כיצד יצרו עבודות החציבה "פצע" נופי וחזותי בלתי הפיך, וגרמו למפגע אקולוגי בלתי הפיך, שהרס בתי גידול של חיות בר וצמחייה ייחודית שהתפתחו במקום במשך אלפי שנים.

לפני כעשור עתרנו לבג"ץ בעניינה של אותה מחצבה, שמימדיה דאז היו קטנים באופן ניכר. המדינה הצהירה אז בפני בג"ץ כי נקטה במספר פעולות אכיפה במקום, וכי היא פועלת לקידום תכנית מתאר בשטח המחצבה, אשר במסגרתה ניתן יהיה לקבוע ייעודי קרקע מתאימים לחציבה.

על בסיס הצהרות המדינה, בג"ץ דחה בזמנו את העתירה. הנשיאה בדימוס דורית בייניש שישבה בראש ההרכב הדגישה, כי "אנו יוצאים מההנחה שפעולות המשיבים הן לאכיפה והן להסדרה תכנונית יימשכו, וכי יישום המדיניות שהוחל בה לא ייפסק".

אלא שבעשור שחלף, לא רק שהרשויות לא פעלו לבלימת פעילותה של המחצבה, אלא שהיא אף הגדילה את שטחה ב33%, והעמיקה את הפלישה לעוד כ-200 דונמים נוספים של אדמות מדינה. לאחר ששיגרנו פניות עדכניות לרשויות והן לא נענו, הוגשה עתירה מחודשת, כנגד שר הביטחון, בני גנץ, השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אלוף פיקוד המרכז, המנהל האזרחי ומשטרת ישראל.

הנזק הסביבתי שנגרם כאן בחסות חוסר המעש של רשויות האכיפה, הוא עצום בהיקפו, ולצערנו גם בלתי הפיך. מדינת ישראל מקיימת מדיניות קפדנית בנוגע למתן אישורי חציבה, ובעלי המחצבות נדרשים לממן את שיקום המחצבות לאחר גמר פעילותן כדי לצמצם את הנזק הסביבתי, אבל המדיניות הזו מתאדה ביהודה ושומרון. גם פעילויות השיקום המזעריות במחצבות הבלתי חוקיות ממומנות מכספי משלם המיסים הישראלי. הגורמים העברייניים שעושים הון ממשאבי הטבע, לא רק שאינם נותנים את הדין, אלא גם חומקים מלשאת בעלויות שיקום הנזק שעשו.

הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.

הכרזת תכנית טראמפ גרמה ל'מירוץ בניה' של הרשות הפלסטינית באיזורים המיועדים להחלת ריבונות ישראלית בגוש עציון. עתרנו לבית המשפט נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי

על רקע העיסוק בסוגיית החלת הריבונות הישראלית ביו"ש, נפתח 'מירוץ בניה' פלסטיני באזורים המיועדים להחלת הריבונות הישראלית, כך עולה מעתירה חדשה שהגשנו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

העתירה מתמקדת בכפר נחלין, הסמוך לראש צורים שבגוש עציון. מאז הצהרת טראמפ, החלו בכפר ב'מירוץ בניה' אינטנסיבי לתפיסת שטח מחוץ לתחומי הכפר, הכולל הקמת מבנים חדשים ועבודות תשתית נרחבות.

בכפר, הממוקם בשטח B ותחום בערוץ נחל טבעי, החלו לפני מספר חודשים לתפוס קרקעות מחוץ לתחומי הכפר – באיזור המוגדר כשטח C הנתון לסמכות מלאה של מדינת ישראל, אולם הכרזת טראמפ הפכה את ההשתלטות הזוחלת למירוץ של ממש. במטרה לקבוע עובדות בשטח זה, המיועד להחלת הריבונות הישראלית על פי המפות שפורסמו יחד עם התכנית, נבנו בשבועות האחרונים באופן מזורז קרוב ל-20 ווילות, בתים ומבני קבע.

פנינו למנהל האזרחי סמוך לתחילת העבודות, בדרישה לעשות שימוש ב"צו סילוק מבנים חדשים" שנחתם על ידי אלוף פיקוד המרכז לפני כשנתיים, המהווה כלי אכיפה יעיל נגד בניה לא חוקית, ואף אושר על ידי בג"ץ שדחה בשנה שעברה מספר עתירות נגד תקפות הצו.

לאור העובדה כי הבניה במקום נמשכה בפועל ללא הפרעה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, בדרישה לאכוף את החוק באופן אפקטיבי ולמנוע את המשך הפעילות הבלתי חוקית.

כשראשי המדינה רבים האם וכיצד תראה החלת הריבונות, הרשות הפלסטינית כבר קובעת עובדות בשטח. אם לא נתעורר, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים נצבים מול עובדות קיימות שלא יהיה אפשר לשנות. על כל ההשפעות הביטחונית והמדיניות הקשורות בכך.

שנה בדיוק לאחר חשיפת תכנית הפעולה של "פלסטין הירוקה" לתפיסת אדמות המדינה בגוש עציון- יצאנו לבדוק בשטח מה עשו רשויות האכיפה לפינוי הפלישה

המנהל האזרחי גורר רגלים ונמנע מפינוי פלישות לאדמות מדינה ביהודה ושומרון, המתבצעות בחסות הרשות הפלסטינית. בתנועת רגבים מזהירים כי חוסר האכיפה מול המשך הפלישה ועיבוד השטח, יגרום להתרחבות התופעה באזורים נוספים ביהודה ושומרון.

שנה לאחר חשיפת "הכיבוש החקלאי" שמקדמת הרשות הפלסטינית במסגרת תכנית "פלסטין הירוקה", יצאנו לבדוק כיצד פעלו במשרד הביטחון ובמנהל האזרחי נוכח התופעה.

כזכור, במסגרת המיזם, הרשות מממנת ורוכשת מדי שנה מאות אלפי שתילי זיתים, מעניקה אותם חינם לחקלאים ערבים היושבים ביהודה ושומרון ומנחה אותם על אילו איזורים אסטרטגיים צריך להשתלט. בדרך כלל, בסמוך ליישובים ישראלים, לגדר ההפרדה ולקו הירוק.

על כל שתיל מוצמד תגית מנייר ועליה סמל הרשות הפלסטינית, לוגו "פלסטין הירוקה" של משרד החקלאות ברשות, וכן ציון של האיזור גאוגרפי, שנת הנטיעה ומספר סידורי של כל עץ.

ה"כיבוש חקלאי" מתבצע באזורים הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה לכאורה, ואף באדמות מדינה רשומות. הרשויות הישראליות, שלא אוכפות את החוק מול התופעה בכללותה אלא באופן נקודתי ואנמי.

שנה לאחר חשיפת התופעה, יצאנו לבחון מספר אזורים, אשר לגביהם פנתה רגבים למנהל האזרחי בדרישה לבצע אכיפה ולפנות את הפלישה לאדמות המדינה. הפלישה שתועדה בשנה שעברה לאדמות מדינה בסמוך "מחסום הל"ה" בגוש עציון נותרה כשהיתה. וכך גם פלישות לאדמות מדינה בצפון השומרון, ובסמוך לעיר אריאל.

ההשתלטות החקלאית מורכבת בעיקר לנוכח החוק המקשה פינוי של קרקע מעובדת לאחר מספר שנים של עיבוד. החקלאים הפלסטינים המודעים לחוק היטב, מוודאים שהקרקע מעובדת מדי כמה חודשים, ולאחר השנים הקבועות בחוק הדבר מקשה על המדינה לסלק אותם ולדרוש את הקרקעות חזרה.

חוסר האכיפה מול המשך הפלישה ועיבוד השטח, עלולה לגרום להתרחבות התופעה באזורים נוספים ביהודה ושומרון. יש פה רוח גבית לדרך הפעולה של השיטה להשתלטות על אדמות מדינה. משרד הביטחון והמנהל האזרחי חייבים לעצור את הכיבוש החקלאי.

צפו בסרטון:

משבר הקורונה הביא לתנופת בניה ערבית בלתי חוקית במרחב גוש עציון. בכפר נחאלין שבין ראש צורים לביתר עילית הוקמה שכונה חדשה בתוך שבועות ספורים – באיזור שעל פי מפת 'תכנית המאה' מיועד להחלת ריבונות ישראלית.

הרשות הפלסטינית והגורמים המעורבים בבניה בלתי חוקית זיהו את נקודת החולשה והחליטו לנצל אותה לתנופת בניה בלתי חוקית. בכפר נחאלין הקימו בשבועות שחלפו, שכונה חדשה בשטחים הפתוחים מחוץ לתחומי הכפר, הכוללים בניית מספר מבני מגורים, פריסת קו חשמל, הכשרת מגרשים נוספים לבניה, ופתיחת דרך לבניה נוספת.

השכונה החדשה מהווה המשך ישיר לעבודות ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחים פתוחים, במימון מדינות זרות, הכוללות פריצת דרכים מנחאלין לכיוון דרום מזרח ועבודות חקלאיות של בניית טראסות, ונטיעת עצים.

צפו בסרטון:

לפני מספר חודשים פרסמנו את דו"ח "מלחמת ההתשה" העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. הדו"ח מלמד כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים.

כמו שהתרענו, הסיפור של נחאלין הוא דוגמה מאפיינת לפגיעה החמורה שנגרמה לפעילות האכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית בחסות משבר הקורונה, וגם למירוץ של הרשות הפלסטינית לתפיסת שטחים ספציפיים מול תכנית טראמפ.


בעקבות עתירה שהגשנו, בג"ץ הורה למדינה לקבוע לוח זמנים להריסת בניה ערבית בלתי חוקית שמתעכבת מעל חמש שנים. "ההליכים מתנהלים בעצלתיים. מצב הדברים אינו מניח את הדעת"

אחרי חמש שנים של חוסר אכיפה מצד המנהל האזרחי מול בניה ערבית בלתי חוקית, סבלנותו של בג"ץ פוקעת. השופט נועם סולברג הורה למדינה לעדכן את בית המשפט בתוך שבועיים בתאריך להריסת בניה ערבית בלתי חוקית על אדמות מדינה בגוש עציון, שצווי ההריסה הוצאו בעניינם לפני חמש שנים תמימות.

משפחת שלאלדה מהכפר סעיר פלשה לפני כחמש שנים לקרקעות בסמוך ליישוב פני קדם שבגוש עציון, השתלטה על ציר הגישה לישוב ובנתה עליו מקבץ שלם של מבנים בלתי חוקיים, תוך חציבה בהר, הקמת טרסות ועיבוד אדמות לצרכי חקלאות.

בעקבות פניה שלנו לרשויות הוצא צו הריסה לחלק מהמבנים אך חמש שנים לאחר מכן, הצווים לא נאכפו. בשנת 2016 עתרנו לבג"ץ. המדינה נדרשה לעדכן היכן עומדים הליכי האכיפה במקום, ודחתה שוב ושוב את תגובתה, עד שבשלב מסוים אף הצהירה, כי חלק מתיקי הפיקוח הנמצאים במשרדי המנהל האזרחי, נאבדו ולא ניתן לאתרם.

רק לאחרונה עדכנה המדינה כי התיקים נמצאו, וכי העררים שהגישו הפולשים נדחו ולכן אין מניעה לבצע אכיפה, אך עם זאת, לא נקטה בזמן בו ימומשו הצווים.

השופט סולברג קבע כי המדינה התעכבה די עם מימוש הצו ועליה לעדכן את בית המשפט בתוך שבועיים על מועד בו תהרוס את המבנים ותאכוף את החוק. "ההליכים מתנהלים בעצלתיים. מאז ועד היום, אין התקדמות של ממש. מצב הדברים אינו מניח את הדעת", כתב סולברג. "בחלוף כ-5 שנים ממועד הוצאת צו ההריסה על המשיבים להודיע בתוך שבועיים על המועד למימוש הצו".

החלטת השופט סולברג היא החלטה ראויה וממחישה היטב את הכשל המערכתי נוכח עשרות אלפי מבנים לא חוקיים שהוקמו בעשור האחרון בשטחי C. לאחר 5 שנים של סחבת משפטית על צו הריסה למבנה אחד, הגיע הזמן שהמדינה תנקוט צעדים משמעותיים ותממש אותו. אם המדינה תמשיך לגרור כל צו הריסה במשך שנים, במקום לבצע אותו ביעילות, המצב רק ילך ויחמיר.