הישוב אדורה שבהר חברון סובל בשנים האחרונות מהשתלטות מאסיבית על שטחי הישוב על ידי שתילת עצים והפקעות האדמה, כל זה ללא התערבות הרשויות ובמטרה למנוע הרחבה עתידית של היישוב

בשנים האחרונות ערבים מאזור דרום הר חברון פלשו לתוך ה'קו הכחול' של היישוב אדורה, התחום המיועד להרחבה ופיתוח היישוב, ונטעו בו עשרות עצים. במטרה לנתק את היישוב אדורה מהיישוב תלם הסמוך ולחבר בין חברון לעיירה תרקומיא.

כך, על ידי ההשתלטות החקלאית הם יוכלו ליצור רצף התיישבות פלסטיני במרחב ולחנוק את ההתיישבות היהודית הקיימת באזור.

הסיפור כאן לא חדש. בעבר היו פלישות חקלאיות נוספות באזור אדורה והמרחב שכבר פונו על ידי הרשויות. אך בזמן האחרון נראה כי ערביי האזור העצימו והגבירו את פעולות הפלישה מחדש. על אף התראות התושבים האומללים וההבטחה מצד הרשויות כי המצב יטופל – הפלישה החקלאית נמשכת.

לאחר שתושבי היישוב פנו אלינו בבקשת עזרה החלטנו להיכנס לתמונה ופנינו לשר הביטחון ולמנהל האזרחי בדרישה שיסלקו את הנטיעות הבלתי חוקיות וישיבו את האדמות לבעליהן. אם הנטיעות החקלאיות לא יסולקו בהקדם, צפויה פגיעה ברורה בעתיד הבניה והפיתוח של היישוב.

בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"

מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.

בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.

כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.

במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.


כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".

כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.

טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.

יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.

בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו

בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.

ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.

במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.

יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.

המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה

המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.

בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא

בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.

המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.

דו"ח חדש שהוצאנו חושף: עיר ערבית מוקמת בדרום הר חברון במדבר יהודה על אדמות מדינה ובשטחי אש של צה"ל, הרשות הפלשתינית פועלת להקמת רצף ערבי מהנגב למדבר יהודה במימון מדינות זרות וארגונים בינלאומיים || לקריאת הדו"ח המלא

דרום הר חברון מהווה מרחב טבעי פתוח החוצץ בין אזור יו"ש לאזור הנגב. מרחב זה, לצד מרחב עמק יזרעאל ומרחב ניצנה – מונעים יצירת רצף של התיישבות ערבית מגבול מצרים ועד לבנון. היישובים היהודיים שהקימו ממשלות ישראל בדרום הר חברון, מהווים נכס אסטרטגי ומובהק של ישראל, מאחר והם תוחמים מדרום את המרחב האורבני הצפוף של גוש הערים הערביות שבהר חברון.

בשנים האחרונות מובילה הרשות הפלשתינית מהלך מתוכנן החותר להשתלט על שטחי C ביו"ש – הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה – ולספחם לשליטתה. ההשתלטות מתבצעת באמצעות מגוון של תכניות, הכוללות הקמה ועיבוי של רשת מאחזים בלתי חוקיים המחברים בין גושים פלשתינים, פריצת מערכי דרכים בהיקף מצטבר של אלפי קילומטרים, והכשרה חקלאית של אלפי דונמים באדמות מדינה ישראליות ובשטחי אש – והכל תוך הפרה בוטה של החוק הישראלי התקף באיזור, של הסכמי אוסלו ושל החוק הבינלאומי.

בשל המשמעות האסטרטגית המיוחדת של מרחב הר חברון, מרכזת הרשות הפלשתינית מאמץ מיוחד באיזור זה, ופועלת להקמתה בפועל של עיר ערבית נוספת מעבר לקו היישובים הישראליים, אשר תייצר את התשתית המסוכנת להקמת רצף התיישבות ערבית המחבר את ערביי הר חברון בואכה הפזורה הבדואית שבצפון הנגב.

מתברר כי המנהל האזרחי סיכם עם עברייני הבניה על ארבעה מתחמי בניה, בהם הוא יאפשר בניה ללא היתרים וללא תכנית מתאר, תוך התחייבות שלא לאכוף את החוק כנגד עברייני הבניה במקום.

ואכן, בשנים האחרונות הוקמו במקום מאות מבני מגורים בלתי חוקיים, כמחציתם באדמות מדינה ובשטחי אש. לצידם מקימה הרשות הפלשתינית, במימון ממשלות זרות, תשתיות ציבוריות של דרכים, חשמל ומים בתא שטח המשתרע על פני כ-10,000 דונמים (!), ובונה עבור התושבים מבני ציבור, חינוך, רפואה ודת – באופן שהופך את המרחב מפזורה ספורדית לעיר של ממש.

מכלול הנסיבות מחייב את מדינת ישראל לעצור את המהלך בעודו באיבו, תוך העברת מסר ברור לפלשתינים ולגורמים המממנים אותם. רשויות האכיפה הישראליות חייבות ליישם במרחב 'הקפאת מצב' מיידית ולקדם מדיניות אכיפה מוחלטת של חוקי התכנון והבניה.

רק לאחרונה ביקשו הפלשתינים מבג"ץ כי יקפיא את המצב בשטח וימנע הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום עד לגיבוש עמדת המדינה על עתיד המאחז כולו, אולם הבוקר הם החלו בסלילת כביש במקום. "ניצול מחוצף של ההליך המשפטי"

יחד עם מועצה האזורית הר חברון תיעדנו במהלך הבוקר (רביעי) כלי הנדסי מסוג בומג שנועד לכבישת אספלט כשהוא עובד בדרך הגישה הבלתי חוקית למאחז, והזעיקו את אנשי המנהל האזרחי. פקח הקרקעות של המועצה הבחין כי במהלך הימים האחרונים אף הוקמה סככה חדשה בתחומי המאחז. כוחות צה"ל ואנשי יחידת הפיקוח שהגיעו למקום בעקבות הפניה במהלך שעות הצהרים עצרו את העבודות והחרימו את המכבש.

עבודות סלילת הכביש

כזכור, בשנת 2014 הורה בג"ץ להרוס את כל המבנים שהוקמו בשטח המאחז לאחר צו שיפוטי מטעמו שאסר על המשך הבניה במקום. בדיון שהתקיים בתחילת החודש טענו הפלשתינים, כי אין בתחום המאחז מבנים חדשים שהוקמו לאחר הצו השיפוטי, וביקשו כי בית המשפט יקפיא את המצב הקיים ויאסור על רשויות האכיפה להרוס בניה חדשה במקום עד שתוגש עמדת ראש הממשלה על עתיד המאחז כולו.

החרמת המכבש

"היתה התחייבות מטעם המדינה לא להרוס את המבנים במהלך המשא ומתן. הם צריכים קורת גג וצריכים לתת להם לגור איפה שהוא", טענה בדיון באת כוחם, עו"ד אביטל שרון. "המדינה אומרת כי לטענתה היא יכולה להרוס 30 מבנים, אנו בדקנו מבנה מבנה בשטח הכפר ואין זה נכון. אנו מבקשים לאפשר למרשיי לשרוד כל עוד מתקיימים ההליכים האלה".

בשבוע הבא תודיע המדינה לבג"ץ האם בכוונתה להימנע מביצוע פעולות אכיפה עד להחלטתה הסופית על עתיד המקום.

משפחת נוואג'עה וארגוני השמאל שמגבים אותם, הוכיחו שוב בפעם המי יודע כמה, שהם לא באמת סופרים את בג"ץ ואת החוק, אלא מנצלים לרעה את ההליך השיפוטי. אם למישהו היה עוד ספק, ברור שמדובר בהתערבות בינלאומית בוטה ובלתי מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה אבן בוחן לישראל, האם היא מדינת חוק או רפובליקת בננות.

פרויקט הבניה הבלתי חוקית של מאחזי האיחוד האירופי מתרחב לראשונה גם לאיזור הר חברון. מספר מבנים הוקמו במהלך השבת סמוך ליישוב כרמל

לראשונה האיחוד האירופי מרחיב את פעילות הבניה הבלתי חוקית שלו – גם להר חברון. עד היום נצפתה בניה בלתי חוקית מטעם האיחוד האירופי בעיקר במרחב אדומים, אלא שבשבת האחרונה נדהמו תושבי היישוב כרמל שבהר חברון, לגלות ארבע קראווילות חדשות של האיחוד האירופי שהוקמו במהלך השבת במרחק של עשרות מטרים מגדר היישוב.

לאחרונה משקיעה הרשות הפלשתינית באיזור זה כסף ומשאבים רבים, במגוון של עבודות בלתי חוקיות באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה. רק בשבוע שעבר בוצעה במקום נטיעה בלתי חוקית של מאות עצים בשטח של עשרות דונמים –על אדמות סקר הצמודות לגדר היישוב כרמל.

נטיעות בלתי חוקיות על אדמות סקר ליד כרמל

יצוין כי לפני מספר שבועות ערך ראש הממשלה של הרש"פ, רמי חמדאללה ביקור במאחז הערבי שצמוד ליישוב. בסרטון וידאו מהאירוע ניתן לראות כי מאבטחיו הגיעו למקום, מרחק קצר מבתי היישוב, כשהם חמושים באקדחים – למרות שהדבר אסור עליהם על פי החוק, מאחר ומדובר בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

מדובר בעליית מדרגה בפעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי. אם עד היום ראינו את הקראווילות הבלתי חוקיות של האיחוד האירופי בעיקר באיזור מעלה אדומים – כעת זו הפעם הראשונה שהם מקימים מבני מגורים בלתי חוקיים בהר חברון, במרחק יריקה מבתי היישוב כרמל ותוך ניצול ברור של מנוחת השבת.

בשל אוזלת היד של רשויות האכיפה, הוקמו בארבע השנים האחרונות במרחב אדומים כאלף מבני מגורים כאלו. לא מדובר רק בדריסה גסה של שלטון החוק על ידי מדינות זרות, אלא גם בתופעה מסוכנת בעלת השלכה אסטרטגית ברורה – אם אנחנו לא רוצים לראות מספרים דומים גם בהר חברון, צריך לטפל בבעיה כשהיא קטנה.

איתרנו בהר חברון בית ספר בלתי חוקי שבנתה הרשות הפלשתינית בסיוע מימון זר. המבנה הוקם באיזור הנמצא בשליטה ישראלית, ומיועד לתושבי רשת המאחזים הבדואים שמתחזקת הרשות הפלשתינית במטרה להעמיק את השתלטותה על המרחב 

באופן סימלי משהו, ביום הראשון של שנת הלימודים, איתרנו מקבץ חדש של מבנים בלתי חוקיים בדרום הר חברון, שנבנו על ידי הרשות הפלשתינית ובסיוע מימון זר. בדיקה מקרוב העלתה, כי שנים מהמבנים שהקמתם הושלמה נועדו לשמש כבית ספר שנראה כי אמור להתחיל את פעילותו בקרוב. המבנים אף חולקו לחדרי כיתות ורוהטו בהתאם.

מתחם בית הספר החדש

המתחם החדש נועד לשמש כבית ספר עבור המאחזים הערביים הבלתי חוקיים הפזורים במרחב סוסיא, שתושביהם מגיעים בעיקר מהעיירה הסמוכה יאטה. מאחזים אלו מטופחים ונתמכים על ידי הרשות הפלשתינית, השואפת לספח לשליטתה איזורים נרחבים בשטחי C הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה. זאת בהתאם לתכנית פלשתינית רשמית משנת 2009, שמטרתה להוביל להקמה של מדינה פלשתינית דה-פקטו, ובאופן חד צדדי, באמצעות שינוי של המציאות בשטח.

מעקב שביצענו אחר מגמה זו, מעלה כי ההשתלטות על השטח מתבצעת בעיקר באמצעות הקמת רשת מאחזים פלשתינים בלתי חוקיים, בעיקר בדרום הר חברון ובאיזור מעלה אדומים, שמקבלים בשנים האחרונות מימון נדיב מטעם האיחוד האירופי.

מדו"ח "הקולוניה האחרונה" שפרסמנו לפני כשנה, אשר חשף את היקף התופעה, עולה כי האיחוד האירופי בנה באופן גלוי וללא היתר, מאות מבני מגורים  'קראוילות', מבני שירותים, ואף טורבינות לייצור חשמל באמצעות רוח. כספים אירופאיים הועברו אף לפיתוח בלתי חוקי של תשתיות ביוב וסלילת דרכים.

המחלקה המשפטית שלנו פנתה בפניה דחופה למנהל האזרחי בדרישה לנקוט בצעדי פיקוח ואכיפה דחופים כנגד המבנים, ולפתוח בהליכים פליליים כנגד מבצעי העבודות.

"לאור העובדה כי המבנים מצויים בשלבי הבניה האחרונים והם עשויים להיות מאוכלסים במהלך הימים הקרובים, נבקש את תגובתכם הדחופה לפניה זו בתוך 7 ימים ממועד הפניה. ככל שלא תתקבל תשובה המניחה את הדעת במועד זה תשקול מרשתי פניה לערכאות", נכתב בפניה.

המנהל האזרחי בדיון בכנסת: "אכיפה כנגד כל בניה בלתי חוקית"

מקרה זה עשוי להוות אבן בוחן להצהרות המנהל האזרחי, כפי שנאמרו בדיון מיוחד שהתקיים לפני כשלושה שבועות בועדת המשנה ליהודה ושומרון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דיון שהתקיים בעקבות הגברת המעורבות של האיחוד האירופי בפעילות בניה בלתי חוקית.

במסגרת הדיון הציג האלוף יואב (פולי) מרדכי, העומד בראש המנהל האזרחי את הנתונים בנוגע לפעילות הלא חוקית של מדינות אירופה ביו"ש. לדבריו, מאז ינואר 2014, תיעד המנהל האזרחי יותר מ-140 פעולות של בנייה לא חוקית שביצעו גורמים אירופיים, אך רק כנגד 40 מהן בוצעה פעילות הריסה. מרדכי ציין כי ישראל יצרה קשר עם השגרירויות של המדינות האירופאיות הבולטות המעורבות בפעילות זו, והתחייב כי "ביחס לכל בנייה לא חוקית יינקטו פעולות אכיפה וכך אנחנו נוקטים".

בעניין זה ראוי לציין כי במהלך אוקטובר 2014, איתרנו בית ספר לא חוקי דומה, שבנה האיחוד האירופי במאחז פלשתיני-בדואי הסמוך ליישוב אדם שמצפון לירושלים. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק, אולם בניגוד להצהרות, רשויות החוק לא ביצעו כל פעילות אכיפה כנגד בית הספר.

בית הספר ליד צומת אדם בבנימין

לאור חוסר הפעילות וההתעלמות מהפניות החוזרות ונשנות, עתרנו לבג"ץ נגד שר הבטחון, המינהל האזרחי והאיחוד האירופי (בג"ץ 1612/15), בדרישה להורות לרשויות החוק לבצע פעילות אכיפה כנגד בית הספר הבלתי חוקי באדם, וכן לדרוש מהאיחוד האירופי לעצור לאלתר את מעורבותו בכל פעילות בלתי חוקית.

בינתיים נראה כי עברייני הבנייה 'עושים בית ספר' לשלטון החוק ולמשילות הישראלית באיזור, התנהלות זו חייבת להפסק.

אנחנו מחריפים את המאבק נגד הפעילות הבלתי חוקית של האיחוד האירופי ביו"ש, ועותרים לבג"ץ כנגד תשתית חשמל בלתי חוקית שהוקמה במימון אירופי למאחזים הערביים הבלתי חוקיים בדרום הר חברון, ללא כל אכיפה מצד הרשויות הישראליות

בתקופה האחרונה הוקמו בניגוד לחוק טורבינות רוח ופאנלים סולאריים לייצור חשמל במאחזים פלשתיניים הסמוכים לישוב סוסיה שבהר חברון. התשתיות אמורות לספק חשמל לאותם מאחזים ולאפשר לתושבים להמשיך ולגור במקום למרות האיסור שבדבר.

לאחר שהתברר לנו כי משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא מבצעים פעילות אכיפה כנגד אותם תשתיות לא חוקיות, עתרה התנועה היום לבג"צ (2223/15) בדרישה למתן צו ביניים שיפסיק את המשך הקמת תשתיות החשמל ולחייב את המדינה לנמק מדוע אינה אוכפת  את החוק במקום.

בעתירה מתברר כי הקמת תשתיות החשמל בוצעה על ידי חברה ישראלית בשם "קומט-מי". אותה חברה, כך לפי דו"ח של ארגוןNGO"  מוניטור", פועלת במימון ממשלתי ישיר ועקיף של גרמניה, אירלנד, דנמרק ושוויץ

"עניינה של עתירה זו בתופעה מקוממת, בלתי נסבלת ממש" נכתב בעתירה, "בעלת השלכות נרחבות וחמורות על מהות והיקף תפקודו וריבונותו של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, כמו גם על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית". 

"בעוד המשיבים (משרד הביטחון והמנהל האזרחי) קופאים על שמריהם, פועלות מדינות זרות באמצעות חברת "קומט" לעודד הפרת חוק והשתלטות פלשתינית בלתי חוקית על מקרקעי האזור ולהרחבת מקבצי הבניה הבלתי חוקיים באזור הר חברון ככלל ומסביב לישוב סוסיה בפרט".

לסיכום נכתב: "הפניה לבג"ץ נעשתה בלית ברירה לאחר שהפניות הקודמות למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי נותרו ללא מענה. אך במקביל, מתקני תשתית חדשים מותקנים כל העת במאחזים הפלשתיניים הבלתי חוקיים".

"לא יתכן שמדינות זרות מסייעות לפעילות עבריינית בשטח שלפי הסכמי אוסלו, נמצא בשליטה ישראלית מלאה. על משרד הביטחון בכלל והמנהל האזרחי בפרט, ישנה חובה לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח תוך הפסקת הפעילות הלא חוקית, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים".

מאחזי הרשות הפלשתינית בדרום הר חברון 

לפני כחודשיים פרסמנו את דו"ח "הקולוניה האחרונה" המפרט את פעילות האיחוד האירופי בהקמת מאות מבנים בלתי חוקיים ברחבי שטחי C. מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות השקיע האיחוד האירופי עשרות מיליוני יורו בהקמת מאות מבני מגורים במאחזים הבדואיים הפזורים ברחבי שטח C.

בהסכמי אוסלו נקבע כי אזורים אלו נמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל, אך הרשות הפלשתינית מבקשת לנכס את השטח לעצמה באופן חד צדדי. בשנים האחרונות מקימים הפלשתינים, בסיוע מדינות זרות, מאחזים לא חוקיים בשטחי C מתוך מטרה ברורה לקבוע עובדות בשטח ולבצע 'סיפוח זוחל' באמצעות הרחבת אחיזתה בשטח.

הדו"ח שתיעד מאות מבני מגורים שבנה האיחוד האירופי, מלמד כי בשנים האחרונות עברה התמיכה האירופאית בהקמת מדינה פלשתינית, מסיוע דיפלומטי-כלכלי פסיבי גרידא, למצב של שותפות אקטיבית בפעילות בניה בלתי חוקית, באיצטלה של 'סיוע הומניטרי'.

פקחי המנהל האזרחי הרסו מסגד לא חוקי שנבנה בדרום הר חברון

בעקבות עתירה שהגשנו לאחרונה לבג"צ הרסו פקחי המנהל האזרחי מסגד בלתי חוקי שנבנה בחודשים האחרונים בכפר הפלסטיני אל-מופקרא שבדרום הר חברון.

כזכור, במהלך הדיון בעתירה לפני כחודש הרכב שופטי בג"צ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דחק  במדינה לנקוט הליכים נגד העבריינות הפלסטינית המתבצעת במקום. השופט גרוניס אף התייחס במהלך הדיון לתופעת הפרות הבנייה ביו"ש וציין שיש לטפל במבנים הללו "כשהם עוד קטנים".

הריסת המסגד היא תמרור אזהרה לתושבי הכפר אל-מופקרא ודרום הר חברון, שעליהם לשמור את החוק ולבנות במקומות המיועדים לכך. אכיפת החוק במקרה המדובר היא הוכחה לנחיצותה של "רגבים". נמשיך לתעד את העבריינות הפלסטינית, וכל בניה לא חוקית תטופל בזירה המשפטית והציבורית.