בעקבות המחאה הציבורית כנגד הצעת "חוק החשמל החדש" המעודד בניה בלתי חוקית ופוגע בשלטון החוק, נדחה הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, בעקבות ההתנגדות שהובילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק.

תנועת רגבים פרסמה סדרת מודעות ופרסומים שזכו למאות אלפי חשיפות שהסבירו את הסיכונים בחוק המוצע, והזכירו כיצד דווקא חברי הליכוד הם אלו שנאבקו בו בגרסתו הקודמת בממשלת בנט-לפיד-רע"מ.

כמו כן פורסמו חוות הדעת המקצועיות של מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין שהתנגדו אף הן בתוקף לחוק המוצע המאפשר חיבור חשמל סיטונאי לאלפי מבנים לא חוקיים, פוגע קשות בשלטון החוק ויטרפד תכנון עתידי ביישובים הדרוזים.

טענות הכזב על הקשר בין החוק המופקר לבין הערכה לפועלם של משרתי המילואים הגיבורים נדחים מקריאת פשוטה של הצעת החוק.

נמשיך להיאבק למען עתיד הנגב והגליל והחזרת המשילות בכל מרחבי המדינה.

השתלשלות האירועים החלה כאשר הליכוד פעל לקדם חוק שנתניהו הגדיר בעבר כ"יום שחור לציונות ולדמוקרטיה".

אחרי שנלחמו ב"חוק החשמל" שהעבירה ממשלת בנט והתחייבו לבטלו בהסכם הקואליציוני – גורמים בליכוד דוחפים לקדם חוק חשמל חדש. תנועת רגבים תוקפת את המהלך "פרס לעברייני בניה"

חוק החשמל יעלה לדיון נוסף בועדת שרים ביום ראשון הקרוב בהובלת חברי כנסת מהליכוד, וזאת בניגוד לעמדתם הנחרצת נגד החוק בתקופת הממשלה הקודמת ולהתחייבות על ביטולו במסגרת ההסכם הקואליציוני. החוק מאפשר חיבור תיקני של מבנים לא חוקיים לחשמל, צעד שמשמעותו הלבנה דה פקטו של אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק. לאחר אישור "חוק החשמל" בממשלה הקודמת תקף ראש האופוזיציה דאז נתניהו את הממשלה וטען כי "מוכרים את המדינה לתנועה האיסלאמית".

נזכיר, כי החוק עבר בתקופת ממשלת בנט-לפיד בשנת 2021, במסגרת לחצים של רע"ם בהסכם הקואליציוני. אולם הוכנסו בו מספר סייגים ובלמים אשר נועדו לוודא כי רק מבנים בעלי "אופק תכנוני" שיש התכנות סבירה להכשרתם יוכנסו למסגרת החוק, למנוע הלבנת מבנים שהוקמו לאחר חקיקת "חוק קמיניץ" ב2018 שקודם על ידי ממשלת הליכוד הקודמת, לוודא כי המבנים לא נמצאים באזור המתנגש עם תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, וכן לוודא שבעל המבנה שחובר לחשמל ישלים את הליך היתר הבניה באמצעות הפקדת ערבות בנקאית.

בשל הדרישה להפקדת ערבות בנקאית להיטלי השבחה ומיסוי, מאז חקיקת החוק, חוברו מספר מתחמים בודדים באופן תיקני לרשת החשמל. בחודשים האחרונים, גורמים בליכוד שנאבק נגד קידום החוק בממשלה הקודמת, מקדמים חוק חשמל חדש – שלמעשה מוחק את הסייגים שקבע החוק הקודם. כך למשל, במקום להפקיד ערבות בנקאית להיטל השבחה, נדרש בעל מבנה לשלם 10,000 שקלים בלבד. הרף התכנוני הנדרש הונמך והוכפף באופן חלקי לראשי הרשויות הערביות, והוכנסו למסגרתו עוד אלפי מבנים לא חוקיים שנבנו מאז חקיקת החוק הקודם, באופן שהופך את היבטי החקיקה ושלטון החוק לחסרי משמעות.

היוזמה המקורית של החוק הוצגה ככזו הבאה לסייע למשרתי כוחות הביטחון מקרב העדה הדרוזית, אולם חבר הכנסת טיבי הצהיר כי לאחר שהחוק יעבור יעתור לבג"ץ להחלת החוק על החברה הערבית בכללותה. גם ההגדרה כי אחוז משרתי המילואים ברשות המקומית הוא שיקבע אם תוכל להנות ממנו, תוביל לכך שחייל מהעדה הדרוזית שגר בשפרעם בה אחוז הגיוס נמוך, לא יוכל ליהנות מההטבה.

"אנחנו לחלוטין בעד חיבוק לאחינו הדרוזים, אך לא זו הדרך" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים. "באצטלה של "חיבוק לאחינו המילואימניקים", מקדמים חוק שגרוע עשרת מונים מגרסת החוק שהובאה בממשלת בנט-רע"ם-לפיד ויוביל להלבנה דה-פקטו של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, וינציח מצב של יישובים בהם אין סיכוי לתשתיות וחיים נורמאליים. הצענו למקדמי החוק דרכים ישימות ואחראיות לממש את החוק הקיים כדי לחבק את משרתי המילואים, אבל פרס כולל לעבריינות בניה הוא צעד לא ציוני ולא דמוקרטי."

עוד על חוק החשמל, לחצו כאן, או על התמונה >>

סרטון מטלטל שצולם בכפר רמאדין מספר על המחדל המתמשך שמסכן את תושבי יישובי קו התפר.

את האמירה הזאת חייבים לצעוק- הקונספציה חיה וקיימת ביהודה ושומרון!

עשרות אלפי מבנים ובתים לא חוקיים הצמודים בטווח קילומטר אחד בלבד לישובים ישראלים נבנים כל העת. אותם מבנים עלולים לשמש באחת כבסיסי טרור ונקודת יציאה לפיגועים ולמסע רצח.

מערכת הביטחון חייבת להתעורר עכשיו מעצימת העיניים ביחס לשטחי יהודה ושומרון. כפר סבא לא תהיה כפר עזה.

הפקרת השטח= הדרך לטבח

לדו"ח המלא>>

בשבוע שעבר יצאנו לסיור שטח עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. הסיור בשיתוף עם מחלקת הקרקעות של מועצה אזורית גוש עציון, התמקד באיזורים הבלתי מוכרים של גוש עציון ומדבר יהודה ונגע בהכל מהכל: מבניה והשתלטות ערבית בלתי חוקית, דרך תעשיית המזבלות והמחצבות הפיראטיות ועד פגיעה בטבע ובארכיאולוגיה.

המחשנו את הסכנה הגדולה בבניה בלתי חוקית צמודה לצירי התנועה (זו שבגללה סוללים כבישים עוקפים) , נסענו ל'שמורה ההסכמית' במדבר יהודה, וראינו את העיר הערבית הנבנית במדבר תוך רמיסת הטבע. צפינו בלייב בעשרות כלים העובדים בשטח, משאיות שופכות פסולת בלב השמורה, במשרפת הפסולת האלקטרונית, וזיהום נחל דרגה שהוסיפו ניחוח "מרנין" לסיור.

לפני סיום, יצאנו לתצפית פנורמית על מחצבת בית פג'אר העצומה – המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ, ובה עובדים 70 כלים שמחריבים את האדמה ואת ההיסטוריה שטמונה בה ותחתיה.

חברת הכנסת סון הר-מלך עומדת בראשות שדולת ארץ ישראל בכנסת. הסיור יעמיק את מעורבותה של השדולה בעבודה הפרלמנטרית ובהבאת הסוגיות בהן אנו עוסקים – מהשטח אל הכנסת.

החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.

עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.

זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.

תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.

אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.

במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:

לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.

_

רגבים,

מחזירים את הריבונות למדינה

זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>

בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.

אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?

אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.

יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.

יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…

למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.

אז מה קרה בעתירה הזו?

המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).

בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.

הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.

פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.

תושבי אפרת תיעדו עבודות מדידה שביצעו פלסטינים בוואדי הסמוך, מחלקת המחקר של רגבים חשפה כי מדובר בתכנית פלסטינית לרישום מקרקעין בשטחי C. צפו בתיעוד?

א' תושב הדגן, אחת השכונות הצפוניות באפרת, הבחין ממרפסת ביתו בעבודות מדידה שביצעו פלסטינים בואדי הצמוד לגדר הישוב אשר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. תיעוד ודיווח לתנועת רגבים העלה כי מועצת ארטאס, הכפר הפלסטיני הממוקם בין בית לחם לאפרת, הוציאה קול קורא לתושבי האזור "להסדיר את הקרקעות שלהם" במתחם המכונה על ידם "אום רוקבא – אגן 11", ולמעשה להסדיר את רישום הקרקע בטאבו הפלסטיני.

ההודעה לציבור, שפורסמה בדף הפייסבוק של המועצה, מזכירה את הודעות מינהל התכנון והבניה המקומיות שאנו מכירים. ההודעה מציינת כי במקום מתוכננות להתבצע עבודות בניה ופיתוח לשכונות מגורים, ומי שטוען לזכויות בקרקע מתבקש להגיע להסדיר את רישום הקרקע ברשות.

מדובר בתופעה המתרחשת בשנים אלו בהיקפי ענק: אל מול הואקום השלטוני של מדינת ישראל בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, הרשות הפלסטינית מבצעת הסדר מקרקעין שיטתי בשטחי יהודה ושומרון, בדגש על שטחי C, תוך התעלמות מוחלטת מההסכמים. את ההליך מובילים משרד המשפטים ורשות הקרקעות הפלסטינים והוא כולל רישום קרקעות, חלוקה לגוש, חלקה, אגן ומגרשים, בדיקת זכויות בקרקע ולבסוף, קביעת בעלות ורישום הקרקעות בטאבו. בהמשך, במקרים רבים מבוצעות עבודות תכנון ופיתוח תשתיות חשמל, מים וצירי גישה.

הליך המדידה הוא חלק מתוכנית הסדר מקרקעין שיטתי בשטחי C שאינו חוקי בשום צורה! את ההליך מובילים משרד המשפטים ורשות המקרקעין הפלסטיניים, במסגרת ההליך מתבצעת קביעת בעלות ורישום הקרקעות ב'טאבו', בהמשך אף מבוצעות עבודות תשתית.

במשך שנים אנחנו דורשים מממשלת ישראל להתעורר ובינתיים, הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח. הגיע הזמן להשיב את הצדק ולבצע הסדר מקרקעין ישראלי, ויפה שעה אחת קודם.

דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B!

השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף דיונים בעניין "המערכה על שטחי C", חשפנו שוב ושוב נתונים קשים על ההפקרות בשטח ועל תכנית פיאד שהולכת ומתממשת.

אבל, הדיון הזה, שנערך ב19 ליולי, ביוזמת חבר הכנסת אביחי בוארון , עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B. אמנם 'על הנייר' חלקם נעשה כחוק, אבל הם כוללים השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ואז כבר לא מדובר בסוגיה אזרחית, אלא באירוע מהזירה המדינית-בטחונית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ שהשתתף בישיבה סיפר על השינויים התפיסתיים שחלו סביב שולחן הממשלה הנוכחית, ועל קידומה של תכנית ממשלתית מקיפה בנושא.

אנו מברכים את השר סמוטריץ, ומודים ליו"ר הוועדה חה"כ יולי אדלשטיין שמוביל בעקביות את פיקוח הכנסת בסוגיה חשובה זו כבר שנים רבות, ומקווים לראות קידום משמעותי של התכנית כבר בקרוב!

קרדיט לתמונה: חזקי ברוך

התפרסם תחקיר שערכנו עם חנן גרינווד כתב ישראל היום- בואו לגלות כמה עולה קרקע בלב מדבר יהודה

זהו סיפור על שמורת טבע ייחודית בלב מדבר יהודה. בשמורה היו מצויים עד לפני כמה חודשים צמחים נדירים ובעלי חיים מדבריים. לצערנו, היום מדובר בפרויקט נדל"ני פלסטיני רחב היקף שפלסטינים בונים בו במרץ, בלי ששום דבר עומד בדרכם.

השמורה נמצאת בשטחי B, בשטח בעל מעמד מיוחד של שמורת טבע. במסגרת ההסכמים נמסרו לפלסטינים שטחי ענק במדבר יהודה, תוך התחייבות מצדם לשמור ולהגן על ערכי הטבע. אך, המציאות בשטח רחוקה מכך.

קרוב לשלושה עשורים חלפו מחתימת ההסכם, בהם הפלסטינים בסיוע ותמיכה של האיחוד האירופי, רומסים את הטבע ללא היכר: סלילת כבישים, פריצת דרכים, בניית מבנים ופיתוח מגרשים. בשנים האחרונות ישנה תנופת בניה מואצת ולנגד עינינו מוקמת עיר חדשה, בלב שמורת הטבע.

שיגרנו מכתבים לשר הביטחון ולמינהל האזרחי ופנינו לחברי כנסת ושרים כדי שיעצרו את הטירוף הזה, אך לצערנו המחדל ממשיך ואין שומר לשמורה.

לכתבה המלאה >> https://did.li/rmyTY

על רקע המשא ומתן הקואליציוני בנוגע לשאלת עתידו של המינהל האזרחי, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי המותח ביקורת על תת התפקוד של המינהל בנוגע לאכיפת בניה בלתי חוקית פלסטינית: "הטיעון 'סדרי עדיפויות' מהווה תרוץ לחוסר מעש"

בעוד עתידו של המינהל האזרחי מונח על שולחן המשא ומתן בממשלה, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי חדש על התנהלותו כרשות האכיפה ביחס לבניה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון. הסרטון תוקף את התנהלות המינהל האזרחי המאופיינת באזלת יד אל מול היקפי בניה בלתי חוקית עצומים ומנמקת את חוסר המעש בקיומם של "סדרי עדיפויות לאכיפה".

במשך שנים נענו פניות של ושל מועצות יו"ש למינהל האזרחי בגין בניה פלסטינית בלתי חוקית באותה תגובה קבועה: "אנו פועלים על פי סדרי עדיפויות" בעוד בשטח לא נעשו פעולות אכיפה כלל, מה שהביא למצב של למעלה מ- 81,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטיניים בשטחי C.

גם בתי המשפט מקבלים את אותה תשובה ברוב העתירות כנגד בניה בלתי חוקית, ובעקבות כך בית המשפט מקבל את טענות המינהל האזרחי כי הוא פועל על פי סדרי עדיפויות ודוחה את העתירה. כך בחסות התנהלות זו יחד עם תת אכיפה בשטח, עברייני הבניה הפלסטינים מוסיפים להשתלט על קרקעות.


הרשות הפלסטינית מנהלת בעשור האחרון מערכה על השטח ומקימה מדינה פלסטינית על ידי בניית מבנים לא חוקיים באזורים הנמצאים תחת אחריות המנהל האזרחי. במקום להיאבק בתופעה ולשמור על משאב הקרקע הלאומי, המנהל האזרחי מסתתר מאחורי תירוצים של "סדרי עדיפויות" ובפועל מאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך ולהשתולל, ממש כמו הדמויות בסרטון. הגיע הזמן לנהל את המנהל האזרחי.

צפו בסרטון:

במבצע אכיפה ברחבי יהודה ושומרון נהרסו אתמול והיום 10 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים בארבעה מוקדים שונים, רובם מבנים חדשים. במקביל התבצעה הריסה במאחז מצפה יאיר

יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי בליווי כוחות צה"ל ומג"ב ביצעו אתמול והיום מבצע אכיפה רחב בארבעה מוקדים שונים ביהודה ושומרון: אפרת צפון, מערב בנימין, וואדי סוסי בשומרון ובשטח אש בדרום הר חברון. ההריסות עברו ללא ארועים חריגים למעט ההריסה בדרום הר חברון שהוצגה בתקשורת הזרה כהרס בית ספר מתפקד כשלמעשה מדובר במבנה חדש בן שבוע בלבד. במאחז מצפה יאיר נהרסה יציקת בטון.

רוב המבנים שנהרסו קטנים, חלקם מבניה קלה או יבילים ונבנו בתקופה האחרונה, בכמה מהם הבניה טרם הסתיימה והם לא אוכלסו. לפחות שניים מהמבנים נבנו על הריסות, בתמיכה ישירה של האיחוד האירופי. המבנה היחיד הוותיק מתוך אלו שנהרסו הוא מבנה צמוד לגדר היישוב אפרת, שהוקם בשטח חקלאי בניגוד לחוק, לכאורה לצורך חקלאי אך בפועל בשנים האחרונות התגוררה במקום משפחה פלסטינית. אחרי שפנינו לרשויות מספר פעמים בדרישה לאכוף את החוק במקום ואתמול כאמור, המבנה נהרס.

הריסת מבנה לא חוקי ליד אפרת

בשטח אש בדרום הר חברון, נהרס מבנה יביל שהוקם לפני שבוע בין לילה ללא היתר ובניגוד לדין. כבר למחרת קיבל צו הריסה אך הפלסטינים התעלמו ממנו והמשיכו בבינוי. אתמול בשעת הפינוי, הגיעו למקום ארגוני זכויות אדם שיחד עם פלסטינים מהאזור קישטו את המבנה בדגלים ושילוט של בית ספר ויצרו פרובוקציה מתוקשרת במקום.

מבצע האכיפה מלמד אותנו מספר דברים: בראש ובראשונה, כשהמדינה רוצה לשלוט היא יודעת לעשות זאת. שנית, הבחירה במבנים קטנים וזניחים, רובם לא מאוכלסים, שנמצאים כל אחד באזור זרוע בעשרות רבות של מבני ענק בלתי חוקיים, מצביעה על מטרה ברורה של הצגת תמונת הריסות שוויונית וניפוח מספרים לקראת סיכום שנה.