זוכרים את שוויץ? המדינה הנייטרלית שלא לוקחת צד באף סכסוך? זאת שנשארה (או טענה כך, לפחות) נייטרלית גם במלחמות העולם הגדולות? מסתבר שה"סכסוך" ביהודה ושומרון מצליח לשבור גם את הנייטרלית הגדולה ביותר.
לפני כמה שבועות פנינו במכתב לממשלת שוויץ לאחר שהתפלאנו לגלות שהיא מימנה בית ספר ענק, לא חוקי, על אדמות מדינת ישראל הצמודות לכפר קיסאן שבגוש עציון.
במכתב ששלחנו ביקשנו להבין על מה ולמה מרגישה ממשלת שוויץ שיש לה זכות להתערב בגסות בנעשה בישראל ולצפצץ על חוקי הבנייה במדינה, כאשר היא עוזרת דה פקטו להקים מדינת טרור בשטחים לא לה.
היא ענתה לנו שעמדתה שמדיניות התכנון של ישראל איננה תואמת את החוק הבינלאומי, אבל במשפט הבא היא בירכה את ממשלת ישראל על החלטתה לקידום תכניות בניה לתושבים הערבים בשטחי c.
אז תחליטי, ממשלת שוויץ, מדינת ישראל היא בעלת הסמכות או לא? אבל האמת היא, שהשאלה היא בעיקר לממשלת ישראל, ופחות לממשלת שווייץ. כבר שנים אנחנו ברגבים צועקים שמדינות אירופה עושות כאן כל מה שמתחשק להן, ממש באין מפריע. אולי הפעם זאת בנייה אחת יותר מדי?
הבוקר (שני) התקיים דיון בכנסת של שדולת ארץ ישראל לגבי המערכה על שטחי יו"ש. בדיון חשפנו נתוני מיפוי חדשים שערכנו בארגון, ובהם היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטח.
בין השנים 2019-2021 הקימו הפלסטינים 5097 מבנים לא חוקיים חדשים, באזורים הנמצאים תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל. המשמעות היא כי בכל יום נוספים כ-7 מבנים חדשים בשטח. סך כל המבנים הפלסטינים הבלתי חוקיים הינו 72,274.
במקביל, נרשמה בתקופה זו השתלטות חקלאית פלסטינית נוספת על קרקעות בשליטה ישראלית, בהיקף של 7,125 דונם, והגיעה בסך הכל ל93,071 דונם.
הפעילות החקלאית כוללת עיבוד של שטחי ענק בתוליים, נטיעת מאות אלפי עצים בכל שנה, פריצת דרכים חקלאיות בהיקף שנתי של עשרות קילומטרים, והכשרת בורות מים להשקיה. כאשר מתבצע עיבוד חקלאי רציף הקרקע עוברת בפועל לידי הפלסטינים.
עם זאת, הנתונים מלמדים על ירידה מסוימת בהיקף הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית מהתקופה המקבילה שבין 2017 ל2019, אז הוקמו 7,957 מבנים חדשים לא חוקיים (11 מבנים ביום, בממוצע), אולם ההשתלטות החקלאית על הקרקע נותרה כמעט זהה.
אחד ההסברים לירידה בהיקף הבניה מול היקף ההשתלטות החקלאית שנותרה בעינה, היא ההחלטה של האיחוד האירופי להעביר את כובד המשקל של כספי התמיכה, ובמקום שישמשו לבניה חדשה, הם יופנו למימון המערכה המשפטית למניעת אכיפת החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית, וכן לטובת ההשתלטות החקלאית, התופסת מקסימום שטח במינימום השקעה.
הרשות הפלסטינית מעצבת במו ידיה את גבולות המדינה הפלסטינית וקובעת לישראל עובדות בשטח. זה אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שממשלות ישראל האחרונות עומדות מולו כמעט באפס מעשה. זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור
משרד הביטחון מחזיק בשני מדרגי אכיפה נפרדים ליהודים וערבים ביהודה ושומרון, כך נחשף בעתירה שהגשנו לבג"ץ, הדורשת לבטל את ההפרדה ולהגדיר מדרג אכיפה שיוויוני
עתרנו הבוקר לבג"ץ נגד משרד הביטחון, לאחר שמשרד הביטחון הודה כי הוא פועל לפי שני מדרגי אכיפה נפרדים, ושונים מהותית, כלפי תושבים יהודים ותושבים ערבים ביהודה ושומרון. המסמך של משרד הביטחון נחשף הבוקר ב'מקור ראשון'. העתירה דורשת לאחד את סדרי העדיפויות לרשימה יחידה המאפשרת ניהול ובקרה של אופן הקצאת משאבי האכיפה ביהודה ושומרון.
בשטחי יהודה ושומרון המצויים בשליטה אזרחית מלאה של מדינת ישראל (שטחי C), נבנו מעל 60,000 מבנים בלתי חוקיים – כמחציתם במהלך העשור האחרון. משרד הביטחון והמנהל האזרחי, המהווה את רשות האכיפה ביהודה ושומרון, אוכף בפועל את החוק כנגד פרומיל מאלפי המבנים המתווספים בכל שנה.
בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו בשנה שעברה, נאלצה מערכת הביטחון להודות לראשונה באופן רשמי, בקיומן של שני מדרגי אכיפה נפרדים, מהם עולה פערים בלתי סבירים ואפליה בהתייחסות של גורמי האכיפה לאוכלוסיות השונות.
בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון
כך למשל "בניה ישראלית תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בסדר עדיפות גבוה לאכיפה ואילו "בניה ערבית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בתחתית סדר העדיפויות. זאת למרות פסיקת בג"ץ בעבר, כי בניה בלתי חוקית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות, אולם פריט זה נעדר לחלוטין מרשימת סדרי העדיפויות במגזר הערבי.
מדד נוסף של מבנים המוגדרים כ"סכנה לביטחון האזור, לשלום הציבור או לסדר הציבורי" או המשמשים אכסניה לפעילות שכזו – ממוקם כפריט 4 ברשימת סדרי העדיפויות ביחס למגזר הישראלי וכלל איננו קיים ביחס למגזר הערבי.
בנוסף, סדרי העדיפויות לאכיפה במגזר הערבי אינם מתייחסים כלל לבניה חדשה, בעוד שבמגזר הישראלי הבניה החדשה מוגדרת כעדיפה לביצוע פעולות אכיפה, וזאת חרף החלטות רבות של בג"ץ בהן נקבע כי יש לטפל בבנייה חדשה בעודה באיבה כדי למנוע אכלוס וקיבוע של הבניה החדשה.
לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הביטחון בדרישה לאחד את שתי הרשימות, עתרנו לבג"ץ באמצעות עורך הדין בועז ארזי. העתירה מפרטת כיצד מלבד האפליה הקיימת בשתי המערכות המקבילות – העובדה כי אינן מסונכרנות זו עם זו – חותרת תחת משמעותו היסודית של המונח "סדרי עדיפויות", וכי ללא סנכרון הרשימות, לא ניתן לדעת את היחס בין שתי המערכות.
במצב הקיים בו ההבדל בין הרשימות מבוסס, ראשית לכל, על הבחנה בין יהודים לערבים – יחד עם העובדה שאין סנכרון של הרשימות לרשימה יחידה, גורמים לאכיפה בררנית ובלתי שוויונית. הדבר מאפשר לגורמי האכיפה להתחמק מהשמירה על חוק התכנון והבניה במגזר הערבי, תוך היתלות בטענת "סדרי עדיפויות" המהווה איצטלה ריקה מתוכן, לחוסר המעש הזה.
לאחר שהגשנו עתירה לבית המשפט בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בוצעה אכיפה והבניה נהרסה.
בסמוך לציר אלון, במרחק של כמה מאות מטרים מהכפר דומא, תושבים מהכפר החלו בהשתלטות אינטנסיבית על אדמות ישראליות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים. בונים מבנים, סוללים כבישים, מגדרים חלקות חקלאיות ועוד, למרות שהמבנים האלו נמצאים במרחק משמעותי מאוד מהכפר.
השיטה של הרשות הפלסטינית מאוד פשוטה: לסמן ולתפוס נקודת קצה, להשתלט על כל השטח שבתווך, ואז להשתלט על הנקודה הבאה, ושוב להשתלט על יתר השטח.
פנינו מספר פעמים בנושא, לחצנו את גורמי האכיפה, ואחרי לא מעט זמן בסוף זה קרה. בימים האחרונים רשויות החוק הרסו את כל מתחם ההשתלטות, המבנים והחקלאות הבלתי חוקית. זוהי דוגמה אחת למה שאנחנו עושים יום יום: נוכחות קבועה בשטח. דיווח שוטף ולחץ משפטי על הרשויות לבצע את עבודתן.
עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר
עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.
על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.
העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".
פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.
בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.
כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.
הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.
יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו. צפו בסרטון שהוצאנו:
לפני שלוש שנים גיבשה מערכת הביטחון את ה"צו לסילוק מבנים חדשים", צו המאפשר אכיפה מהירה יותר וקלה יותר בכל הנוגע לבניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. רק מה? המנהל האזרחי, האחראי על אכיפת החוק באיזור, פשוט לא משתמש בו.
בג"ץ קיים דיון מאוחד בשלוש עתירות שונות שהגשנו כנגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, אודות שלושה מקרים של השתלטות ובניה בלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית ורשויות מקומיות הכפופות לה.
העתירות השונות ביקשו מבג"ץ להורות למנהל האזרחי, ליישם את 'הצו לסילוק מבנים חדשים', צו אכיפה מנהלי שגובש במערכת הביטחון בשנת 2018 במטרה להתמודד עם הבירוקרטיה המשפטית הכרוכה בכלי האכיפה "הרגילים" ביו"ש, המתבססים על חוק התכנון והבניה הירדני שעודו שורר ביו"ש. כפי שהתפרסם לא אחת, עברייני הבניה והרשות הפלסטינית, מנצלים את ההליכים השיפוטיים לרעה לשם שיבוש אכיפת החוק, באמצעות מימון זר של מאות מיליוני אירו.
במהלך השנתיים האחרונות הגשנו מספר עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להורות למשרד הביטחון והמנהל האזרחי לעשות שימוש ב'צו לסילוק מבנים' אלא שבתשובותיה לעתירות אלו טענה המדינה, כי צו זה איננו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, ויש לדון בו רק בבג"ץ.
מנגד, כשעתרנו לבג"ץ על בסיס צו זה בדרישה לאכיפתו, טענה המדינה כי יש לדחות את העתירות בטענה כי ישנו 'סעד חלופי', מאחר ובמקרים אלו הוצאו גם צווי אכיפה "רגילים" מכח חוק התכנון והבניה, ועל אף שלא נאכפו כלל, יש לדון בתיקים אלו בבית המשפט המחוזי.
היום סוף סוף החליט בג"ץ שזה לא יכול להימשך, ונזף קשות במדינה על המשך התעלולים המשפטיים. בג"ץ הורה למדינה להגיב סוף סוף לגוף העתירה שלנו, מדוע אינם אוכפים את הצו המדובר, וגם לקבוע באופן מוחלט איזה בית משפט ידון בצו הזה. התיזוזים וההתחמקויות לא יימשכו.
זה לקח שנה אבל בסוף זה קרה :בימים האחרונים המנהל האזרחי החל בעבודות הריסה וחסימת כביש הכורכר שנפרץ בבקעת הירדן עוד בחודש נובמבר בשנה שעברה על ידי הרשות הפלסטינית.
בחודש נובמבר האחרון זיהה רכז השטח שלנו תחילת עבודות לפריצת ציר שיחבר בין המקבצים הבלתי חוקיים שבבקעת הירדן לכפר הגדולים תייסיר וטובאס ובכך יצור רצף טריטראלי קריטי ויקטע את ההתיישבות היהודית בבקעת הירדן. פנינו בדחיפות למנהל האזרחי ולרשויות האחראיות שיבצעו פעולות אכיפה קונקרטיות לפני שהאסטרטגיה של הרשות תושלם אך בפועל לקח למנהל האזרחי כמעט שנה להגיב.
סרטון שהוצאנו באמצע השנה לאחר שעבודות בציר התקדמו
בימים האחרונים הגיע כח של המנהל האזרחי לשטח לחסום את הדרך אשר כפי שהתרענו מראש, הובילה להתעצמות וחיזוק מאחזי הרשות הפלסטינית באזור. עבודות החסימה וההריסה שהחלו כעת מהוות צעד משמעותי למרחב – אך אסור לנו להיות שאננים ולהיתלות באכיפה זו. אנחנו ממשיכים לדרוש מהמנהל להביא לחסימה מוחלטת של הציר כדי שלא ניתקל בעוד מספר חודשים בפריצה מחודשת.
כמה זמן לוקח למדינה להרוס מבנה לא חוקי שנקבע לגביו כי הוא מסוכן מאוד? במקרה של בית הספר הלא חוקי שבנתה הרשות הפלסטינית ליד האתר ההיסטורי "ההרודיון", מסתבר שיחלפו 4 שנים ושום דבר לא יזוז בשטח. לא האכיפה, לא שלטון החוק – וגם לא המבנה המסוכן.
עוד בשנת 2017 הוקם במהירות על ידי הרשות הפלסטינית בית ספר חדש סמוך לאתר ההיסטורי "ההורדיון". לאחר שהגשנו עתירה נגד המנהל האזרחי כדי שיסלק את המבנה ויאכוף את החוק בשטח, המנהל בחר להסתרר מאחורי תירוצים והליכים משפטיים כאשר הסחבת המשפטית הזו נמשכת עד היום.
בחודשיים האחרונים נתנו למנהל הזדמנות אחרונה לפעול למימוש צו ההריסה כנגד מבנה בית הספר. משראינו כי הוא עדיין בוחר שלא לבצע אכיפה בשטח, הגשנו השבוע עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיביא סוף מוחלט למבנה המסוכן. הבוקר, כחלק מההליך המשפטי, רכז השטח שלנו הגיע לבית הספר בכדי להעביר עותק של העתירה לידי הנהלת בית הספר.
בית הספר הזה הוא חלק מתמונה הרבה יותר רחבה. רק לפני שבוע פרסמנו דו"ח מקיף בנושא בתי הספר הלא חוקיים שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, במטרה לקבוע עובדות ולתפוס שטחים באזורים אסטרטגיים. מאז שנת 2009 בנתה הרשות מעל 100 בתי ספר חדשים ובלתי חוקיים ולא בעקבות צפיפות קיימת בכיתות. על פי נתוני משרד החינוך של הרשות הפלסטינית, הצפיפות בבתי הספר הפלסטינים ביהודה ושומרון (313 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס) נמוכה מהצפיפות בבתי הספר בישראל (337 תלמידים בממוצע) ונמוכה בהרבה מהצפיפות בבתי הספר בירדן (476.9 תלמידים בממוצע).
בנוסף, כל בתי הספר החדשים הוקמו במרחק של כמה מאות מטרים עד 3,000 מטר בלבד מבתי ספר קיימים. נתונים אלו מוכיחים כי הפרוייקט שמובילה הרשות הפלסטינית להקמת בתי הספר בשטחים הפתוחים, אינו נובע מצורך ממשי בבתי ספר חדשים אלא ממטרה אחת – לתפוס נקודות קריטיות בשטח ולהקים מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.
בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין הבניה הלא חוקית ברכס פדואל אך נזף במנהל האזרחי על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי, ומתח ביקורת חריפה נגדם בפסק הדין
בשבוע שעבר בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית ברכס פדואל. על פניו פסק הדין לא לטובתנו – השופט דחה את העתירה בטענה כי לא יתערב בשיקולים המנהליים של המנהל, אך יחד עם זאת, הוא לא נמנע מלהעיר להם על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי ואף מתח ביקורת חריפה כנגדם בפסק הדין.
default
לפני יותר משנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות 5 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בסמוך ליישוב פדואל בשומרון בשטח C. בעקבות העתירה בית המשפט הורה למנהל האזרחי להוציא צווי הפסקת עבודה. המנהל אכן הוציא את הצווים המדוברים ותלה אותם על המבנים הבלתי חוקיים, אך הוא מעולם לא דאג לממש אותם בפועל, והבניה הבלתי חוקית רק הלכה והתרחבה.
למרות שבית המשפט החליט בסוף לדחות את העתירה שלנו, השופט הצהיר כי במקרה הנוכחי המנהל האזרחי אכן לא ביצע אכיפה מספקת במקום וטען טענות סותרות לאורך ההליך המשפטי. בעבר היו פעמים נוספות בהן בתי המשפט ביקרו את המנהל האזרחי, אך כעת, הביקורת בפסק הדין חמורה בהרבה, מה גם שהערות השופט כנגד המנהל ליוו את המשפט לכל אורכו.
default
הביקורת החריפה מהווה למעשה כרטיס צהוב למנהל האזרחי ולכל הנוגע להתנהלותו באכיפת החוק ביהודה ושומרון. הערות השופט לכל אורך ההליך המשפטי נועדו להבהיר שאין לקבל את המציאות הנוכחית שגורמי האכיפה מסתפקים בתליית צווים ואינם מוודאים כי הם אכן נאכפים או שהבניה הבלתי חוקית נפסקת ונהרסת.
חודשים ארוכים שהרשות הפלסטינית מניחה ומקדמת תשתיות להרחבת הכפר דומא, על ידי פלישה לשטח C. בזמן שהרשות מפעילה את כל כוחה במרץ רשויות המדינה, בג"ץ ובתי המשפט המחוזיים, משחקים במי צריך לנהל את התיק, ובינתיים השטח הולך ונהרס.
בשנת 2018 אישר בג"ץ את ה"צו לסילוק מבנים חדשים". כלי אכיפה יעיל שאושר במטרה לייעל את האכיפה ביהודה ושומרון ולאפשר לרשויות להרוס מבנים חדשים שנבנו ללא התרה בתוך 96 שעות ממתן צו הפינוי.
על פניו – צו מעולה שנועד לעזור במערכה על שטחי C ולמנוע את ההשתלטות המהירה שמתבצעת בשטח, אלא שמאז החקיקה, המנהל האזרחי משתמש בו באופן מזערי בלבד ואינו מנצל את יכולותיו וסמוכיותיו כדי להראות מי הריבון בשטח. לאור זאת, עתרנו מספר פעמים לבית המשפט המחוזי כדי לחייב את המנהל האזרחי להפעיל את הצו. בדיון בעתירות אלו, טרחו נציגי הפרקליטות להסביר כי למחוזי אין סמכות לדון בתיקים הנוגעים לצו וכי הסמכות לדון בו נמצאת אצל בג"ץ.
בשבועות האחרונים פעלנו בהתאם והגשנו עתירה לבג"ץ בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בדרישה ששופטי בג"ץ יחייבו את המנהל האזרחי להשתמש ב"צו לסילוק מבנים חדשים". הרי לפי הפרקליטות הסמכות לדון בתיקים הקשורים לצו נמצאת בידם.
אלא שכעת, פרקליטות המדינה ביקשה למחוק על הסף את העתירה שלנו בטענה שהדיון בצו המדובר לא נמצא בסמכות בג"ץ אלא בסמכות בית המשפט המחוזי. רשויות החוק לא יודעות מימינן ומשמאלן. כשהלכנו למחוזי הפרקליטות טענה שהסמכות אצל בג"ץ, כשהלכנו לבג"ץ טענה הפרקליטות שהסמכות אצל המחוזי.
מיותר לציין, שבזמן שבתי המשפט משחקים 'פינג פונג' עם הצו לסילוק מבנים חדשים, ערביי הכפר דומא ממשיכים בהשתלטות על אדמות המדינה ובימים האחרונים אף סללו את הכביש הפיראטי שפרצו. כעת, לאור בקשת הפרקליטות למחיקת העתירה, שלחנו תגובה זועמת לבית המשפט בדרישה שלא יאפשרו למנהל ולפרקליטות לעשות מאיתנו צחוק ולהתחמק מקיום הדיון. אנחנו דורשים משופטי בג"ץ להשתמש בסמכותם ולחייב את המנהל לעצור ולהרוס, עכשיו, את העבודות הפיראטיות בדומא.
