עקב דרישה חריגה של בג"ץ, יצאנו לעיר הבלתי חוקית שבונה הרשות הפלסטינית בשטחי האש של צה"ל – והגשנו באופן אישי את העתירה לפולשים המתגוררים בשטח בניגוד לחוק.

ארבע שנים(!) לאחר הגשת עתירה בבג"ץ נגד העיר הבלתי חוקית שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחי האימונים של צה"ל בהר חברון, הוציא בג"ץ דרישה חריגה להגיש באופן אישי את העתירה, כשהיא מתורגמת לערבית, לתושבי הבתים הבלתי חוקיים בהם התמקדה העתירה.

בשנת 2016 עתרנו לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, בדרום הר חברון – שטח אימונים באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית בתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת העתירה הסתבר כי בשנות ה-80 הוגדרו על ידי המנהל האזרחי, באופן נטול סמכות חוקית, איזורים מתוחמים שהמנהל האזרחי הצהיר כי לא יבצע בהם פעולות אכיפה, מה שעודד את הבניה לא רק בתוך השטחים האלו, אלא גם, ובעיקר, מחוצה להם.

בסך הכל נבנו כאלפיים מבני קבע בארבעה מתחמי ענק לא חוקיים המתפרשים על שטח כולל של 10,000 דונם.

העתירה תקפה את חוסר החוקיות של מדיניות המנהל לגבי הצהרתו על אי האכיפה, אך בשונה מעתירות דומות של ארגוני שמאל, בג"ץ הורה לרגבים להגיש את העתירה באופן אישי גם לאלו שבנו שם.

במקרים בהם מוגשות עתירות כנגד תושבי הרשות הפלסטינית, ישנו פתרון של "תחליף המצאה", בו אגף מיוחד במשרד המשפטים מעביר את העתירה לידי משרד המשפטים של הרשות הפלסטינית, או באמצעות פרסום מודעות בעיתונות הערבית.

לאחר שמשרד המשפטים הודיע על קושי מצידו לבצע את ההליך, ולאור סירוב עיתוני הרשות הפלסטינית לפרסם הודעה מטעם רגבים, הוציא בג"ץ הנחיה חריגה לפיה יש להגיש את העתירה באופן אישי.

בגלל ההשתלטות הערבית, צה"ל הולך ומצמצם את נוכחותו בשטח האש. מאחר ואין נוכחות בטחונית במקום, יצאנו בליווי אבטחה, ועברו בין המבנים לחלוקת עותק מהעתירות, לצד הדבקה של מודעות ענק במקומות מרכזיים.

המנהל האזרחי הודה בבג"ץ, שבכוונתו לקדם במקום תכנית מתאר שתלבין את ההתיישבות במקום ולמעשה תוותר על שטח האש של צה"ל. התכנית הזו מקבילה לתכנית שהרשות הפלסטינית מקדמת במקום, ולמעשה יש פה כניעה ואימוץ של התכנית של הרש"פ שעלולה להשיג את מטרתה בהצלחה. כשמדברים על ריבונות, אסור שהדברים יישארו בגדר הצהרות ריקות, אלא יבואו לידי ביטוי מעשי.

במהלך דיון בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד העיר הערבית הבלתי חוקית המתפתחת במדבר יהודה, המדינה הודתה כי אישרה בעבר בניה ערבית לא חוקית בתוך שטחי האימונים של צה"ל – וללא תכנון והסדרה. הנשיאה חיות דרשה המדינה לקבל לוחות זמנים להליכי ההסדרה בתוך חודש

בג"ץ דן בעתירה שהגשנו בעניין עיר ערבית המוקמת בפועל בתוך תחומי שטח אש 917 המחבר בין בקעת ערד לדרום הר חברון, בסיוע ומימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

הבניה הבלתי חוקית מתפרשת על פני שטח כולל של עשרת אלפים דונם, וכוללת הקמה של מאות בתי מגורים, בתי ספר, מרפאות ומסגדים. את הפיתוח הבלתי חוקי של תשתיות הדרכים והחשמל המתפרשות על פני עשרות קילומטרים, מממנים גורמים זרים, בהם האיחוד האירופי, איחוד האמירויות ואבו דאבי. בפועל, מדובר בעיר ערבית חדשה במרחב האסטרטגי המאפשר יצירת רצף ערבי בין בקעת ערד, הר חברון ומזרח גוש עציון.

בשנות ה-80 גרו בשטח האש מספר מצומצם של משפחות בדואיות באוהלים ומבנים ארעיים. באופן שמקור סמכותו לא חוקי לכאורה, סימן המנהל האזרחי מספר מתחמים בהם הצהיר כי למרות חסרונן של תכניות מתאר והיתרי בניה, כנדרש בחוק, לא יאכוף במקום את חוקי הבניה. מיפוי שערכה תנועת רגבים עבור בג"ץ הוכיח כי לאורך השנים האחרונות נבנו יותר מ-500 מבנים בלתי חוקיים ביתר השטח – במקטעים המחברים בין המקבצים.

בא כח המדינה, עו"ד ברמן הודה כי ההסדרים שננקטו בשטח שאישרו בניה לא חוקית ללא אכיפה "מהווים מציאות היסטורית, אך אינם משקפים את עמדת המדינה כיום ביחס לבניה בלתי חוקית. על בסיס הוותק של ההסכמות הללו, המדינה סבורה שיש לאפשר את קידום התכנון וההסדרה". ברמן טען כי מחוץ לפוליגונים הללו, מבצע המנהל האזרחי פעילות אכיפה "בהתאם לסדרי העדיפויות".

"המדינה החליטה בזמנו שאין חוק בתוך הפוליגונים, אבל גם מחוץ להם אין אכיפת חוק", אמר מנגד עו"ד שלנו אבי סגל. "בראש ובראשונה המדינה צריכה להסביר באיזו סמכות היא התירה בכלל את כל הכאוס הזה בתוך המתחמים, ועל איזה אכיפה היא מדברת כאשר ישנן מאות אם לא אלפי אחוזים של גידול במבנים מחוץ למתחמים. גם לנוכח ההצהרה  שתתקיים הסדרה, לבוא ולומר ששכרנו מישהו שיבוא יכתוב תכנית, ואנחנו לא יודעים איפה ומתי זה יקרה, לא משקפת פעילות ממשית. בית המשפט קצב לוחות זמנים מחמירים מאוד אפילו נוכח מטרים ספורים, במבנים שהוקמו ללא היתר. כאן ישנם 1700 מבנים בלתי חוקיים".

הנשיאה חיות נזפה במדינה, כי הצהירה על התקדמות התכנון לפני כשנה, אך מאז לא הציגה כל לוחות זמנים ותכניות עבודה. מנגד קבעה הנשיאה כי תנועת רגבים נדרשת לצרף משיבים נוספים לעתירה – תושבים במקום שעלולים להפגע מהעתירה. "אין מחלוקת שמדובר על מאות רבות של מבנים בלתי חוקיים. אם היו פה בעלי הדין הנוספים, היה מקום להוציא צו על תנאי", אמרה הנשיאה חיות. "צוותי ההסדרה שייבחרו בסוף המכרז אמורים לתכנן בהרבה מקומות. מה לוחות הזמנים לגבי השטח הספציפי הזה? איך יכול להיות שאין לכם תכנית עבודה"?

בתום הדיון קבעו השופטים כי המדינה תעדכן בעוד חודש את לוחות הזמנים הצפויים להסדרה תכנונית של המבנים, ומנגד אנחנו נדאג להמצאת העתירה ליתר המשיבים הנדרשים.

המולטי-מיליונר הפלשתיני שעומד מאחורי הקמת העיר רוואבי, סירב לקבל עתירה שהוגשה נגדו לבג"ץ. מאבטחיו איימו על השליח הערבי שיצא מטעמנו ו'המליצו' לו שלא לחזור למקום

בשאר אלמסרי, היזם והמולטי-מיליונר הפלשתיני שעומד מאחורי הקמת העיר רוואבי, מסרב לקבל עתירה שהוגשה לבג"ץ נגדו, לאחר שהתברר כי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים, מבלי שאלו נתנו את הסכמתם לכך.

במסגרת הליך משפטי אחר שניהלנו נגד חברת רוואבי, חשפה תשובת המדינה כי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר, נסללו על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים.

העיר רוואבי עצמה ממוקמת בשטח A שהינו תחת שליטת הרשות הפלשתינית, אולם כביש הגישה לעיר נמצא בשטח בשליטה ישראלית מלאה, ולפיכך המנהל האזרחי אמון על אכיפת החוק במקום. בשל כך, אם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, צפויות לכך השלכות רבות גם על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות.

עוד התברר מתשובת המדינה, כי לפני מספר שנים המנהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הכביש אולם היתר זה איננו חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית.

כפי הנדרש, צירפנו כמשיבה לעתירה (בג"ץ 6294/17) את חברת רוואבי באמצעות עו"ד ישראלי שייצג את רוואבי בסוגיית הכביש בהליכים שהתקיימו במנהל האזרחי וכן בעתירות קודמות. לאחר שעורך הדין טען בפני בג"ץ כי כבר איננו מייצג את חברת רוואבי, הורה בית המשפט להגיש את העתירה לידי בשאר אל מסרי עצמו.

מאחר והעיר רוואבי ממוקמת בשטח A שאסור לכניסת ישראלים, שכרה תנועת רגבים את שירותיה של חברת שליחויות ששיגרה לפני מספר שבועות שליח בן מיעוטים לבצע את מסירת העתירה היישר לידיו של אל מסרי.

השליח, באסם מ', הגיע למשרדו של אל מסרי בבניין המנהלה של חברת רוואבי הממוקם בקניון שנבנה בעיר. מאבטחיו של אל מסרי חסמו את השליח בפתח הבנין, ואף מנעו ממנו להשאיר את כתב העתירה במקום, תוך שהם מאיימים עליו כי לא כדאי לו להגיע למקום בשנית.

"במקום נכח איש בטחון שאסר עלי להיכנס", ציין באסם בתצהיר המשפטי שהוגש לבג"ץ בעקבות האירוע. "לאחר שהמתנתי, אותו איש חזר והודיע לי כי עלי לעזוב את המקום. את המסמכים שבידי הוא הורה לי למסור למנהל האזרחי. יידעתי אותו כי אלו מסמכים לחברת רוואבי עצמה, ועלי למסור אותם לידי בשאר אלמסרי, אך האיש הודיע באופן ברור וחד משמעי כי עלי לעזוב את המקום עם המסמכים בידי".

השליח הוסיף וציין, כי מאבטחיו של אל מסרי איימו עליו שלא לחזור למקום. "אנשי ביטחון ליוו אותי בדרך החוצה לוודא כי איני משאיר את המסמכים בשום מקום. הם הורו בצורה תקיפה וברורה כי אין עלי לשוב למקום עם החומר המשפטי".

הכביש לרוואבי. נסלל על קרקעות פרטיות

התנהלותם הבריונית של אלמסרי ומאבטחיו מדברת בעד עצמה. בשנים האחרונות בג"ץ נקט קו מחמיר מאוד והורה על הריסת מבנים ודרכים שבנו יהודים על קרקעות פרטיות של פלשתינים, ולכן גם במקרה זה, לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקל ראש בזכויות בעלי הקרקע. אם אלמסרי ימשיך בקו של זלזול ואיומים, נפנה לבג"ץ בדרישה לקנוס את אלמסרי בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט.