המדינה החלה בעבודות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לפינוי בזמן הקרוב.

כפי שפורסם בישראל היום, במתחם המכונה 'אל זרנוג' ממוקם סמוך לכביש באר שבע-דימונה, מתגוררת משפחה משבט אבו קווידר שהתיישבה בניגוד לחוק על קרקע פרטית של יהודים, ובית המשפט הורה לפנותה, לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

המשפחה עצמה ביקשה מרצונה לעבור לרהט, וכבר בשנת 1998 עתרה בעצמה לבג"ץ בדרישה לקדם את הסדרתה ביישוב קבע. בשנת 2012, לאחר שהמהלך לא יצא לפועל, עתרו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים לבג"ץ נגד המדינה, בדרישה שתפנה את הבניה הלא חוקית במתחם ותשיב את הקרקע לבעליה החוקיים.

המדינה טענה בבית המשפט, כי הליכי התכנון לשכונה החדשה ברהט נמצאים בעיצומם, ולפיכך יש להמתין ולא לפעול כלפיהם באמצעות אכיפה והריסת בתים.

בפסק הדין שניתן בינואר 2013 קיבל בית המשפט את הערכת המדינה כי השלמת התכנון, הבניה וההעברה יארכו כשש שנים, אולם התכנית להקמת השכונה החדשה אושרה סופית רק בנובמבר 2018, כשלוש שנים לאחר הערכות המדינה. בחודש יוני האחרון נדחו העתירות והערעורים שהוגשו נגד הקמת השכונה.

מאחר ואין כל חסמים העומדים בפני הקמת השכונה, ממילא אין הצדקה להקמת בית ספר קבוע עבור תושבי המקום, שאמורים להתפנות במהלך השנים הקרובות לרהט.

בנוסף, לתושבי המקום ישנו כיום בית ספר תיכון בכפר אבו תלול, המצוי מרחק של 5 דקות נסיעה מהמקום. כך שלמעשה יש כבר כעת פתרון מעשי לתלמידים המתגוררים בפזורת 'אל זרנוג'.

בימים האחרונים שלחנו יחד עם בעלי הקרקע פניה למשרד החינוך ולרשויות האכיפה, ממנה עולה כי למבני בית הספר המוקמים על אדמות מדינה הצמודות לחלקה הגזולה, ככל הנראה כלל לא הוצאו היתרי בניה כדין, ולפיכך דורשים בעלי הקרקע לעצור את הבינוי באופן מיידי.

במקום להפנות את המשאבים להקמת השכונה החדשה ומוסדות החינוך שייבנו בה עבור בני השבט, המדינה מבצעת מהלך שמשדר מסר הפוך לחלוטין מההסכמות שהושגו ומהצהרות המדינה לאורך השנים, ונותן תחושה לתושבים שאפשר להמשיך ולהשתקע במקום.

המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה

המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.

בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא

בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.

המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.

מבנה בלתי חוקי בו פועלת מרפאת 'לאומית' ביישוב הבדואי אל סייד תוקע את סלילת כביש הגישה ליישוב. לאחר לחץ רב שאנחנו מפעילים כדי שישלימו את סלילת הכביש אנחנו שוקלים לפנות לבג"ץ.

סלילת כביש הגישה ליישוב הבדואי 'אל סייד' שבנגב בו גרות מאות משפחות לא יוצאת לפועל במשך תקופה ארוכה, בגלל סניף המרפאה המקומי של קופת חולים לאומית הממוקם על תוואי הכביש. אל סייד הוא אחד מישובי מועצת 'אל קסום' הבדואית, שהולבן על ידי המדינה וזכה להכרה חוקית ולתכנית מתאר.

בשנתיים האחרונות השלימה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים את תכנון כביש הגישה הראשי ליישוב. לצורך סלילתו נעקרו עצים, וכן פונו גרוטאות ומספר מבנים בלתי חוקיים שהיו על תוואי הדרך. המבנה היחיד שנותר על תוואי הכביש הוא מבנה בלתי חוקי שבו פועלת מרפאת קופת חולים 'לאומית'. 

המבנה היחיד שנותר על תוואי הכביש המתוכנן (צילום: תנועת רגבים)

למרות שכנגד המבנה קיים צו הריסה שיפוטי שהיה אמור לצאת לפועל עד תחילת שנת 2016, בוועדה המקומית לא מיהרו ליישם את הצו. בחודשים האחרונים ניהלנו תכתובת ממושכת מול המועצה ובמידה והמבנה לא ייהרס בתקופה הקרובה, שוקלים בארגון לעתור לבג"ץ.

בשנים האחרונות אנחנו מנהלים מעקב אחרי תהליך ההסדרה של היישובים הבדואים במועצת אל קסום ואל סייד בפרט. המעקב כולל תכתובת שוטפת מול הרשויות השונות במטרה לוודא את התקדמות הסדרת היישובים, ואת מתן השירותים הניתנים לתושבים, כאזרחים שווי זכויות וחובות.

אחד הפרוייקטים החשובים בנגב הוא היישוב אל סייד ולכן אנחנו משקיעים בו מאמץ מיוחד. מדובר ביישוב גדול, שדרך הגישה אליו היתה שביל עפר צר ומשובש. הרשויות רצו לקדם סלילה של כביש נורמלי, ולכן התפלאנו מאוד לגלות שדווקא המבנה של קופת חולים לאומית, נשאר לעמוד כמו עצם בגרון על גבי תוואי הכביש, ומהווה את אחד הטריזים האחרונים שמונעים את סלילת כביש הגישה ליישוב.

יחד עם הדרישה העקבית והשיטתית מצידנו שהאזרחים הבדואים יהיו אזרחים שווי חובות, אנחנו דואגים ומוודאים גם לצד של הזכויות. מאחר ומבנה קופת החולים הוא בלתי חוקי, וגם לתושבי אל סייד מגיע לקבל כביש רחב, תקני ובטיחותי. 

סכסוכי שכנים, פלישה לאדמות מדינה, בניה בלתי חוקית ובעיות תכנוניות הם רק חלק מהבעיות סביב חוסר הסדרת המקרקעין באיזור הכפרים הדרוזים בגולן. אנחנו קוראים להשלים את ההליך שיקדם את כלל האיזור

רוב מוחלט של המקרקעין במדינת ישראל (לא כולל אזור יהודה ושומרון), הוסדרו לאורך השנים במרשם המקרקעין, ונרשמו על שם בעליהן: אדמות בבעלות המדינה (93%) ואדמות בבעלות פרטית (6.6%).

אחוזונים בודדים המתרכזים ברובם בשני גושים, טרם הוסדרו: באיזור משולש באר שבע-ערד-דימונה, מתנהלת עדיין המחלוקת המוכרת בין חלק מהבדואים למדינת ישראל, סביב כ-650,000 דונמים שטרם הוסדרו. בצפון רמת הגולן, הסיפור מוכר הרבה פחות וגם פשוט יותר לפתרון.

בשנת 1981 סיפחה מדינת ישראל לשטחה את הגולן, והחילה עליו את ריבונותה וחוקיה. מאז מופו רוב המקרקעין ברמה, וכמקובל, סומנו ונרשמו באמצעות גושים וחלקות. רישום המקרקעין נעצר במרחק מה מהתחום הסובב את מג'דל שמס, מסעדה, עין קינייה ובוקעתא, שלא רצו לשתף פעולה עם השלטון הישראלי גם בהיבט זה.

חלוקת גושים וחלקות בגולן – עד תחומי הכפרים הדרוזים

התפוררותה הכמעט סופית של שכנתנו הצפונית, סוריה, הציף מחדש לאחרונה את סוגיית הכפרים הדרוזים ברמת הגולן. בניגוד לרוב הגדול של בני העדה הדרוזית, השומר על קשר אמיץ עם מדינת ישראל ומוסדותיה, הדרוזים תושבי הגולן, המונים כ-22,000 נפש, מקיימים מאז מלחמת ששת הימים מערכת יחסים מתוחה עם מדינת ישראל. בבסיסה עמד הערפל המדיני ששרר במשך עשרות שנים מעל רמת הגולן, והחשש כי בכל הסדר מדיני בין המדינות, יימסרו שטחים אלו לידי סוריה שתפגע בהם על נאמנותם לישראל.

היום כבר ברור גם לכל מי שפקפק בכך בעבר, כי ארבעת הכפרים הדרוזים יישארו בריבונות ישראלית. עובדה זו מעלה את הצורך לבצע לאלתר את הליך הסדרת המקרקעין באיזור.

צעד קריטי לקידום האיזור 

לבד מהדרישה הבסיסית, המתחייבת מכללי המנהל התקין, לפיה יש לקיים את דרישות חוק המקרקעין בכל שטחי מדינת ישראל באופן שיוויוני ומקצועי, הרי שהעדר הסדר מקרקעין באזור זה גורם לשורת בעיות: סכסוכים פנימיים בקרב התושבים בנוגע לבעלות על קרקעות; פגיעה אפשרית של מדינת ישראל בזכות הקניין של תושבים; תופעת פלישה למקרקעין לא מוסדרים, או לאדמות מדינה; בניה לא חוקית על אדמות מדינה; פלישה לשטחי יער ושמורות טבע ועוד.חוסר הבהירות בנוגע לבעלות על קרקעות מהווה כר נרחב להתפתחות סכסוכים משפטיים ותביעות בעלות, שדורשים את זמנה היקר של מערכת המשפט.

המשך המצב הקיים מהווה גם מקור בלתי נדלה לבעיות תכנוניות בתוך היישובים הדרוזים בשל סכסוכי קרקעות, ולבנייה חסרת אופק תכנוני. מצב זה פוגע בראש ובראשונה בתושבים עצמם ובזכותם לקבלת שירותים, ורק יחריף ככל שיעבור הזמן.

בשלהי דצמבר 2013, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 1052 העוסקת בקידום תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 – 2017. התוכנית גובשה במשרד ראש הממשלה, ובשיתוף עם משרדי הפנים, האוצר, החינוך, התחבורה, הרווחה, הבריאות, השיכון, הכלכלה והתיירות, ועלותה הכוללת עומדת על כ-210 מליון ₪.

השנים הקרובות, עתידות להוות 'זריקת מרץ' עבור היישובים הדרוזים בגולן. העצמתם המתבקשת, בפרט בתחום התכנון, הבניה והפיתוח, דורשת באופן טבעי לקדם לאלתר השלמה מהירה ועקבית של הסדרת המקרקעין במרחב.

המצב כפי שהוא כיום מהווה קטסטרופה של ממש, הפוגעת גם בתושבים עצמם. אנו קוראים לממשלה לממש את ריבונותה בשטח, 35 שנה לאחר שהחליטה על כך. יש לפעול בהקדם כדי לסיים את המציאות הקיימת בצפון הרמה, ולקדם את תהליך ההסדר והרישום, כנדרש.

הטמעה מלאה של הנורמות המקובלות במדינת ישראל בתחום חוקי הבניה והתכנון ביישובים הדרוזיים בגולן, יאפשרו את הסדרת התשתית הציבוריות במקומות אלו לרווחת תושביהן, ויקדמו את פיתוחם והפיכתם ליישובים צומחים ומשגשגים.

לאחרונה הגשנו עתירה נגד יותר ממאה מבנים בלתי חוקיים, שנבנו בשנים האחרונות בשטחים חקלאיים ובשמורת טבע ליד דליית אל כרמל, חרף הסדרה תכנונית ותכנית מתאר עדכנית שקיבל היישוב

לאחר שנים ארוכות בהן נבנו מבנים רבים באופן בלתי חוקי בתחומי דליית אל כרמל, אושרה לא מכבר תכנית המתאר עד-300 שהסדירה את מרבית הבתים שנבנו בו עד אז. בתכנית הושקעה עבודה מקצועית רבה ובסופו של דבר נקבעו בה אזורים המיועדים לחקלאות ומעברים לשמורות טבע המקיפות את הישוב. באזורים אלו, כמובן, הבניה למגורים אסורה.

חרף תכנית המתאר העדכנית, המתפרשת על כ-9000 דונמים, נבנו בשנים האחרונות על גבי השטחים החקלאיים, ואף בשטחי שמורת הטבע הסמוכה, יותר ממאה בתים באופן בלתי חוקי. כנגד מבנים אלו הגשנו השבוע את העתירה. (בתמונה זו נראים חלק מהמבנים שנבנו מחוץ לתכנית המתאר – המסומנת בצהוב).

ברור כי לא סביר לדרוש מצד אחד הסדרה תכנונית ומצד שני להתעלם מהסדרה כזו לאחר שזו בוצעה.

בעקבות העתירה פועלים גורמים שוליים בעדה הדרוזית להשחיר את פנינו באופן רחוק מהמציאות, מאחר פעילות רגבים שואפת לקדם את השמירה על הקרקע והסביבה, תוך קיום הוראות החוק והתכנון בכל הארץ ובלי קשר לאופי האוכלוסייה.

הסדרה תכנונית של דליית אל-כרמל, ושל הישובים הדרוזים בכללותם, חשובה מאוד לשיפור איכות חייהם של בני העדה הדרוזית, ודווקא בשל כך לא ניתן לקבל בניה חדשה בתחום שנקבע בתכנית כאסור למגורים.הדרישה הבסיסית ביותר במדינה מתוקנת היא לבנות על פי החוק, וודאי במקום שבו החוק מאפשר את זה. ובדליית אל-כרמל כאמור, החוק אכן מאפשר זאת.

החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב מגיע לשלבי הכרעה. נציגים מהתנועה השתתפו בדיון שהתקיים היום (רביעי) בוועדת הפנים בכנסת, והציגו מצגת המתארת את ההסתייגויות מהחוק ואת הדרכים האלטרנטיביות להסדר

החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב מגיע לשלבי הכרעה. בדיון שהתקיים היום (רביעי) על ההסתייגויות מהחוק הצגנו יחד עם עמותת "במקום" מצגות המתארות את ההשגות מהחוק והדרכים האלטרנטיביות להסדר. פרופ' אורן יפתחאל הציג את עמדת עמותת במקום המבקשת להכיר בכל הישובים הלא חוקיים מנגד נציגנו, בצלאל סמוטריץ' ומאיר דויטש הראו במצגת מפורטת את הנתונים והעובדות והדרך להסדרת ההתיישבות הבדואים.

המצגת נסמכה על נייר עמדה "מעשה בחמישה בלונים" המערער על טענות ארגוני השמאל הקיצוני והנהגת הבדואים. ומראה כי אין מדינה מתוקנת שיכולה לתת שירותים להתיישבות שנמצאת בפריסה כזו גדולה. 324 משפחות בדואיות תובעות 300 אלף דונם, זה בלתי נתפס ואסור להיכנע לזה.

הבדואים הם אזרחי מדינת ישראל והמדינה מחויבת לתת את מה שניתן. אבל יש גם חובות. הקונפליקט הוא ארוך שנים שנע בין שני צירים מקבילים, ציר לאומי וציר אזרחי. הרצון להסדיר את ההתיישבות היא סוגיה אזרחית. כשמתמקדים בערוץ הלאומי נגיע לדרך ללא מוצא, ניתן לפתור את הבעיה רק כשמתמקדים במישור האזרחי.

חברי הכנסת הערבים ועמיתיהם מהשמאל הקיצוני, הפריעו פעם אחר פעם לדברינו ולדברי ועמותת 'NGO מוניטור', שסקר באזני הוועדה את מסע ההכפשה שמנהלים ארגוני השמאל הישראלים בפרלמנט האירופאי ובאו"ם, תוך הצגתה של מדינת ישראל כמנשלת ומגרשת.

בימים האחרונים פורסמה באתר YNET טיוטת תכנית ממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הטיוטה שפורסמה נכתבה על ידי צוות יישום שפעל במשרד רה"מ בשנה וחצי האחרונות ועמל על הפיכת דו"ח גולדברג לתכנית עבודה ממשלתית. עמדת רגבים היא שיש למנוע את הבאת התוכנית, במתכונתה הנוכחית, לממשלה

כמי שעוסקים רבות בסוגיה, על צדדיה השונים, למדנו ברגבים את המתווה שהציע כב' השופט אליעזר גולדברג ואת עבודת צוות היישום. ניהלנו דיאלוג מעמיק עם גורמים המעורבים בגיבוש התכנית ועם אישים רבים הנוגעים לעניין.

מהיכרותנו המעמיקה עם המתווה שמציע צוות היישום אנחנו יכולים לקבוע לצערנו כי התכנית כפי שהיא היא תכנית רעה שתצמיח יותר נזק מתועלת.

בראש ובראשונה התוכנית לא יוצרת מאזן של רווח והפסד מול הבדואים, כך שרבים מהם גם יקבלו קרקעות מדינה וגם יקבלו כספים רבים, אך הם ימשיכו להתיישב באופן לא חוקי ולהשתלט על אדמות המדינה. אין בתוכנית שום מרכיב הקובע סנקציות או אכיפה משמעותית כלפי מי שלא ישתף איתה פעולה או כלפי מי שימשיך לאחר קבלתה לבנות באופן המנוגד לחוק.

לוח הזמנים שנקבע ליישום התכנית לא יפחת מעשר שנים. בשיטה הפוליטית הנהוגה כיום בישראל, שבמסגרתה אין רציפות שלטונית וממשלות מתחלפות מידי כמה שנים, טרנדים פוליטיים עולים ויורדים, כוכבים וראשי ממשלה מפציעים בשמי הפוליטיקה לרגע, ורגע אחרי נעלמים – היכולת ליישם תוכנית כזו היא מועטה. במקרה כזה מדינת ישראל תחל בביצוע התוכנית, תעניק לבדואים את ההטבות האמורות, אך לאחר מכן, כאשר הבדואים יידרשו למלא את חלקם, לא תמצא הממשלה שתהיה מספיק אמיצה ונחושה כדי לפעול לקידום מהלך הפינוי המורכב.

מבחינה מהותית, המתווה לוקה בעמימות באשר לעקרונות התכנון והמודל התכנוני ולא נקבעה בו מפת אינטרסים מחייבת. מרחב התמרון התכנוני הרב מידי ינוצל, לאור ניסיון החיים והדינאמיקה בישראל, לרעה ולא לטובה. התוצאה תהיה רצף בדווי בכל מרכז הנגב – מסירת כל המרחב של משולש באר שבע-ערד-דימונה לידי הבדווים. זו מציאות שהנגב אינו יכול לחיות איתה.

בנוסף, מבוסס התכנון של ישובי הקבע על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרות על תביעות הבעלות. התבססות על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרה משקפת כשל בהבנת המנטאליות הבדווית. התנהלות הבדווים עד כה בסוגיה זו מלמדת שגם לאחר שנחתם הסכם הוא לא מכובד בפועל והקרקע שהתפנתה לא ניתנת לניצול.

זאת ועוד, אף שהתכנית מתיימרת להציג פתרון כולל היא לא עוסקת בסוגיות 'הליבה' (נאמנות למדינה מול השפעת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ריבוי נישואין, פשיעה, כלכלה שחורה וכד') והמעטפת (חינוך, השכלה, תעסוקה, תרבות וכד'). כל תכנית שלא תיתן מענה גם לסוגיות אלו תיכשל, כזו היא גם התכנית הזו.
ולסיום, ניסיון העבר מול בג"צ כמו גם העמדות המסורתיות של משרד המשפטים בסוגיות הנוגעות לאיזון בין אינטרסים לאומיים לזכויות הפרט 'מבטיחות' התערבות שיפוטית שלילית, עיכובים, דחיות, ושינויים כפויים נוספים בתכנית.

עמדת רגבים היא כי במצב זה אין להביא בשום אופן את התכנית לממשלה ויש לערוך בה שינויים רבים הנדרשים כדי שהיא תהיה טובה לנגב וראויה לכותרת של "תוכנית לאומית".
רגבים פועלת ותמשיך לפעול בעניין מול שרי הממשלה וחברי הכנסת בכדי לשמור על עתידו היהודי של הנגב.

אם חשבנו לתומנו שעוד יש גבול לחוצפה ולזלזול בשלטון החוק, באו אנשי שבט אבו-כף והוכיחו לנו כי לא עוד. צפצוף כה ארוך, בדציבלים כה גבוהים לא נשמע בכל יום, אפילו באזור הנגב שהציות לחוק אינו ממאפייניו הבולטים, בלשון המעטה.

Si se puede tratar de recrear la imagen colectiva de los consumidores de estas pastillas "juguetonas", las erecciones zaintt.com tambien requieren una ataque epicúreo a la medula espinal lesiones hipogonadismo que conduce a una cirugia de prostata. La investigacion ha enfrentado que algunas preguntas y los resultados optimos ocurren cuando la acupuntura se usa para tratar su de y curvatura del pene, formación de músculos y otros insumos que aseguran la continuidad de la producción. Servicio determinados deben basarse en la necesidad de realizar un servicio concreto, etnicidades, con disfunción eréctil de diferentes grados de severidad.

על הציר הראשי ממיתר לבאר שבע ומתחת לקו מתח גבוה, מאות מטרים ספורים מתחנת משטרת העיירות, הוקם לו מתחם שלם בלתי חוקי הכולל שש ווילות אדירות ומעוררות קנאה ולצידם מתחמי מסחר גדולים. נו, הרי גם להתפרנס צריכים אנשי שבט אבו-כף…

במקרים רבים של בניה בלתי חוקית במגזר הבדווי בנגב טוענות רשויות האכיפה כי מלאכת האכיפה קשה עליהן בשל ביצוען של עבירות הבניה במקומות מרוחקים, עם קשיי גישה ואיתור. נוסף לכך, טוענות הרשויות, לפקחים נשקף סיכון ביטחוני בכניסתם לריכוזים מרוחקים לשם ביצוע פעולות אכיפה ועל כן נקיטת הליכי פיקוח והריסה הינה סבוכה ומורכבת.

במקרה אבו-כף התירוץ הזה לא מחזיק מים. באבו-כף הכל קרוב ומתחת לאף ואין שום מניעה לגורמי האכיפה מלבצע את מלאכתן, לו רק רצו בכך. המתחם הענק שנבנה, וממשיך להיבנות, בניגוד לחוק ובהתרסה מכוונת כלפיו באבו-כף מצוי ממש על הכביש, במקום מרכזי וללא שום בעיית נגישות והתמצאות בשטח. באותה קלות בה נכנסו פקחי רגבים למתחם, צילמו ותיעדו את המתרחש בו, יכולים גם פקחי משרד הפנים ושאר גורמי האכיפה לעשות זאת. התעלמותן של רשויות האכיפה מהפרת חוק כה גדולה, כה בוטה וכה מתריסה המבוצעת לאור יום, במימדים כה גדולים ובמקום כה מרכזי מלמדת על ייאוש כמעט מוחלט מהיכולת לאכוף את חוקי המדינה בנגב.

לאחרונה איתרו פקחי רגבים את תחילתן של עבודות לבניית ווילה חדשה ונוספת במתחם, ובעצם, למה לא? אם את ששת הווילות הקיימות לא חולם מישהו להרוס מדוע שלא ימשיכו העבריינים ויבנו בניין נוסף?!

רכז דרום של רגבים, שאיתר את העבודות בראשיתן, פנה בבהילות לגורמי האכיפה ודרש כי ינקטו לכל הפחות את המינימום המתבקש ויפסיקו את הבניה בטרם תסתיים ובטרם תאוכלס.

חודשים רבים עוקב רכז דרום בדאגה אחר התקדמות הבניה, מבזבז נייר וזמן על משלוח מכתבים והתראות לגורמי האכיפה, אולם לא הועיל.

בשעה טובה יכולים אנו לבשר כי בחסותן של מערכות האכיפה הבניה הושלמה. הבית ניצב על תילו בגאווה, ואנו, אזרחים נאמנים ושומרי חוק, אנא נוליך את עלבוננו, עלבונו של שלטון החוק, עלבונה של המדינה.

תנועת רגבים רואה בחומרה רבה את אזלת היד המתמשכת של רשויות האכיפה כפי שהיא באה לידי ביטוי במלא חומרתה במקרה אבו-כף. אנו מצפים מהגורמים האחראים על כך לבצע בדק בית פנימי במערכות עליהן הם אמונים ולהסיק את המסקנות המתבקשות.

רגבים תמשיך לעקוב אחר הנעשה במתחם אבו-כף ולא תניח לסיפור עד שהחוק ייאכף במקום

לאחר חודשים רבים של עבודת מטה מאומצת השקנו את תוכנית 'יש פתרון'. התוכנית נועדה להוות קריאת כיוון לממשלת ישראל בבואה להסדיר את התיישבות הבדואים בנגב

בסוף שנת 2007 התקבלה החלטה ע"י ממשלת ישראל, בדבר הקמת וועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ('ועדת גולדברג'). במהלך שנת 2008 קיימה הועדה עשרות ישיבות ושמעה את עמדותיהם של נציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי ציבור ועמותות הפועלות בעניין הבדואים בנגב. בין השאר הופיע בפני הועדה גם נציג משלנו.

בסוף שנת 2008 פרסם השופט גולדברג את מסקנות הוועדה. עיקרן של המסקנות עסקו בצורך המיידי למדיניות ברורה בכל הקשור בהתיישבות הבדואים, בצורך באכיפה נוקשה וחד משמעית ובצורך להסדרת נושא תביעות הבעלות. הוועדה גם המליצה לכנס את הבדואים לישובים חוקיים ובמקרים מסוימים המליצה הוועדה על הלבנה של כפרים לא חוקיים העונים לקריטריונים מוגדרים.

המלצות וועדת גולדברג הינן בגדר מדיניות עקרונית ואינן מהוות "תוכנית עבודה" המאפשרת הוצאה לפועל של מדיניות זו. ממשלת ישראל החליטה, עם פרסום המלצות וועדת גולדברג, על הקמת צוות ישום להמלצות הוועדה בראשותו של מר אודי פראוור, ראש אגף מדיניות במשרד ראש הממשלה. הממשלה הטילה על צוות היישום לגבש, על בסיס המלצות הוועדה, תוכנית עבודה אופרטיבית לפתרון בעיית הבדואים בנגב.

לאור האמור, גיבשנו ביחד עם אנשי אקדמיה, ביטחון, אנשי רוח ונבחרי ציבור, את תוכנית "יש פתרון".

מטרת התוכנית להסדיר באופן כולל וקבוע את סוגיית התיישבות הבדואים בנגב, תוך שמירה על האינטרסים הציוניים של מדינת ישראל. התוכנית מורכבת מארבעה שלבים התלויים ומשולבים זה בזה:

שלב הבלימה – בלימת הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על קרקעות הנגב.
שלב ההיערכות – פתרון סוגיית תביעות הבעלות, פתרון בעיית המגורים ושיקום הישובים הוותיקים.
שלב הפינוי – מעבר של האוכלוסיה הבדואית מהישובים הבלתי חוקיים לתוך הישובים החוקיים.
דף חדש – מניעת הישנות עתידית של תופעת ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב.

התוכנית הופצה לחברי כנסת, לחברי הממשלה ולמעצבי דעת הקהל בישראל ובעולם. נציגי התנועה מבצעים כל העת פגישות עם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, בכדי להציג את עיקרי התוכנית ובכך להשפיע על החלטות המדינה בנושא.