עתרנו לבית המשפט בבאר שבע נגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר שמקימים בית ספר לא חוקי במתחם המיועד בקרוב להעתקה לרהט. "אינטרסים פסולים מאחורי הקלעים"

בשבועות האחרונים התחילה מועצת נווה מדבר שבדרום, בעבודות אינטנסיביות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לעבור בזמן הקרוב לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

העבודות כוללות הכשרת שטח גדול, הצבת מבני כיתות, מבני שירות ועוד.

בעקבות פנייתנו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הגיבו ברשות כי הרשות מתנגדת להקמת בית הספר, "שכן לשיטתה אין מקום להקמת בית ספר זמן לא רב לפני מעבר התושבים לשכונת הקבע".

בעקבות פנייתנו ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה, הוצאו צווי הפסקת עבודה למועצת נווה מדבר, ובמקביל עתרה רגבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר.

זוהי התנהלות שערורייתית של גופים רשמיים במדינת ישראל שהחליטו על דעת עצמה לבנות בית ספר בלתי חוקי, ללא היתרי בניה כחוק, ואף בניגוד חריף לעמדת רשות הבדואים. התושבים אמורים לעבור למגורי קבע בעיר רהט בהתאם להחלטת המדינה ובג"ץ, ובינתיים יש עבורם בית ספר חוקי במרחק 5 דקות נסיעה. לא מן הנמנע שהקמת בית הספר הבלתי חוקי, היא לא רק צורך חינוכי, אלא כרוכה באינטרסים פסולים מאחורי הקלעים.

המדינה החלה בעבודות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לפינוי בזמן הקרוב.

כפי שפורסם בישראל היום, במתחם המכונה 'אל זרנוג' ממוקם סמוך לכביש באר שבע-דימונה, מתגוררת משפחה משבט אבו קווידר שהתיישבה בניגוד לחוק על קרקע פרטית של יהודים, ובית המשפט הורה לפנותה, לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

המשפחה עצמה ביקשה מרצונה לעבור לרהט, וכבר בשנת 1998 עתרה בעצמה לבג"ץ בדרישה לקדם את הסדרתה ביישוב קבע. בשנת 2012, לאחר שהמהלך לא יצא לפועל, עתרו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים לבג"ץ נגד המדינה, בדרישה שתפנה את הבניה הלא חוקית במתחם ותשיב את הקרקע לבעליה החוקיים.

המדינה טענה בבית המשפט, כי הליכי התכנון לשכונה החדשה ברהט נמצאים בעיצומם, ולפיכך יש להמתין ולא לפעול כלפיהם באמצעות אכיפה והריסת בתים.

בפסק הדין שניתן בינואר 2013 קיבל בית המשפט את הערכת המדינה כי השלמת התכנון, הבניה וההעברה יארכו כשש שנים, אולם התכנית להקמת השכונה החדשה אושרה סופית רק בנובמבר 2018, כשלוש שנים לאחר הערכות המדינה. בחודש יוני האחרון נדחו העתירות והערעורים שהוגשו נגד הקמת השכונה.

מאחר ואין כל חסמים העומדים בפני הקמת השכונה, ממילא אין הצדקה להקמת בית ספר קבוע עבור תושבי המקום, שאמורים להתפנות במהלך השנים הקרובות לרהט.

בנוסף, לתושבי המקום ישנו כיום בית ספר תיכון בכפר אבו תלול, המצוי מרחק של 5 דקות נסיעה מהמקום. כך שלמעשה יש כבר כעת פתרון מעשי לתלמידים המתגוררים בפזורת 'אל זרנוג'.

בימים האחרונים שלחנו יחד עם בעלי הקרקע פניה למשרד החינוך ולרשויות האכיפה, ממנה עולה כי למבני בית הספר המוקמים על אדמות מדינה הצמודות לחלקה הגזולה, ככל הנראה כלל לא הוצאו היתרי בניה כדין, ולפיכך דורשים בעלי הקרקע לעצור את הבינוי באופן מיידי.

במקום להפנות את המשאבים להקמת השכונה החדשה ומוסדות החינוך שייבנו בה עבור בני השבט, המדינה מבצעת מהלך שמשדר מסר הפוך לחלוטין מההסכמות שהושגו ומהצהרות המדינה לאורך השנים, ונותן תחושה לתושבים שאפשר להמשיך ולהשתקע במקום.

שבוע לאחר שחשפנו שדות הקנאביס בנחל באר שבע, המשטרה והסיירת הירוקה השמידו היום עשרות מתחמים וחממות באמצעות שופלים וכלים כבדים.

לפני מספר שבועות איתרנו מתחמי ענק לגידול קנאביס שכללו עשרות אלפי שתילים, שהוסוו באופן מתוחכם במיוחד בתוך אפיק נחל באר שבע. בניגוד לחממות הקנאביס הנחשפות מעת לעת באיזור צאלים, באמצעות מטוס או רחפן, אפיק הנחל ירוק לאורך השנה כולה, בשל הביוב של העיר חברון המוזרם אליו. עובדה זו מקשה על זיהוי הפעילות ומסווה את אלפי השתילים בין עצי הצאלים הצומחים בצפיפות לאורך הנחל. בין העצים הוקמה מעבדת ייבוש מאולתרת, והקנאביס נארז למשלוח בשקי ענק, ששווי כל אחד מהם נאמד בכ-200,000 שקלים.

המתחמים בהם צמחו עשרות אלפי השתילים, בשווי כולל של מיליוני שקלים, חוברו למערכות השקיה ששאבו ישירות מאפיק הנחל. מגדלי הסמים, עבריינים מהיישובים הבדואים הסמוכים, אף הקימו לעצמם בריכת שחיה בין העצים, להנעים את המשמרות הארוכות בחום הכבד. ימים ספורים לפני האיתור, פתחו מגדלי סמים באש לעבר מתנדבי משטרה שזיהו פעילות חשודה במרחב, ונמלטו מהמקום כשהם מותירים מאחוריהם רובה ציד ואקדח.

זו לא פעם ראשונה שבה אנחנו מאתרים חממות סמים בצאלים, אבל גם אנחנו הופתענו מהתחכום המתגבר, מציוד ההשקיה המשוכלל ומההיקפים העצומים שלא ראינו כמותם בעבר. הנגב הפך להיות קולומביה, עם הפקרות שלא נגמרת והרבה עצימת עיניים של אוכפי החוק. אקס טריטוריה בתוך מדינת ישראל. תעשיית הסמים בצאלים פועלת באין מפריע לאורך השנה כולה, וקשורה לפשיעה רחבה של גניבת אמצעי לחימה ולארגוני פשיעה המאיימים על תושבים ומטיילים שמתקרבים לאזור.

אנחנו מברכים את המשטרה והסיירת הירוקה על פעילות האכיפה. המשטרה מכירה את הפעילות העבריינית לאורך השנה כולה, והאכיפה היום מוכיחה שאין צורך לחכות לכתבות בתקשורת כדי לפעול. חזון בן גוריון על הפרחת הנגב, ראוי שיתמקד בחקלאות חיובית וחוקית.

האם יוקם בית ספר בכפר הבדואי הלא חוקי רחמה הסמוך לירוחם? "זהו ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה לא חוקית למרות החלטת המדינה"

במהלך שנות ה80 התיישבו משפחות משבט עזאזמה בצמידות לעיר ירוחם והקימו מבנים בלתי חוקיים. ההתיישבות מעולם לא קיבלה אישור חוקי או הכרה ממדינת ישראל שקבעה כי תושבי המקבץ הבלתי חוקי יעברו ליישוב שגב שלום תוך קבלת פיצוי כספי ומגרש מפותח בחינם לכל בית אב.

המרשים הפנויים בשגב שלום

תושבי המקבץ מנסים במשך שנים ארוכות להיאבק בהחלטת המדינה ולהישאר במקום על ידי קיבוע בפועל של היישוב לא חוקי במקום, אך הניסיונות עד היום נעצרו על ידי הדרג המדיני והממשלה.

בניסיונות נוספים לעקיפת החלטת הממשלה התברר לאחרונה כי גורמים בלשכת התכנון סימנו בתוכנית המתאר המחוזית של האזור נקודה לבניית בית ספר עתידי לתושבים. בית הספר יוקם בעומק השטח, ויסמן דה פקטו הקמת ישוב חדש למרות שהדרג המדיני התנגד בעבר להקמת ישוב חדש במקום, ולמרות שהמדינה מציעה מגוון פתרונות אחרים לתושבי הפזורה הבדואית היושבים בצורה בלתי חוקית על אדמות מדינה.

הכפר רחמה הוא לא הראשון להשתמש בבית ספר כנקודת אחיזה בקרקע. במקומות רבים בפזורה אפשר לראות בתי ספר בעומק השטח ובמרחק רב מיישובים חוקיים. לאחר בניית בתי הספר נבנים נקודות מאחז חדשות, כפרים וערים. כולם בצורה בלתי חוקית.

הקמת בית ספר הוא ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה בלתי חוקית למרות שהממשלה פסקה אחרת. המדינה הקצתה משאבים עצומים, ואדמות רבות בתוך ישובים קיימים ומוסדרים המיועדות לקלוט את תושבי הפזורה. אין שום סיבה להקים ישובים חדשים על אדמות מדינה נוספות ולא לנצל את המשאבים הקיימים כיום.

הרשות להסדרת הבדואים חשפה תכנית שאפתנית להסדרת 125 אלף בדואים בתוך עשור, אך המדינה תרחיב את תחומי היישובים הבדואים בטרם מיצתה את המלאי הקיים, ופינוי הפזורה יתקיים 'על הנייר' רק בחומש הבא. "פוטנציאל גבוה עם מימוש בעייתי מאוד"

הרשות להסדרת הבדואים חשפה בעיתון כלכליסט תכנית שאפתנית להסדרת מגוריהם של 125,000 אזרחים בדואים בנגב, שכמחציתם מתגוררים במקבצים בלתי חוקיים הסמוכים ליישובי הקבע או בבניה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים עצמם, וכמחציתם בפזורה בלתי חוקית שאותם המדינה מתכננת לפנות ליישובי הקבע.

הכשרת המגרשים עבור תושבי הפזורה, תתבצע על אדמות מדינה בלבד, ובכך תתעלם המדינה מסוגיית 'תביעות הבעלות' – סכסוך עתיק יומין בין המדינה למיעוט מקרב האוכלוסיה הבדואית, הטוענים לבעלותם על מאות אלפי דונמים בנגב. טענה זו מעולם לא עמדה במבחן בתי המשפט, אך המדינה ביקשה להגיע להסדרי פשרה מפליגים עם הטוענים לבעלות, אך לרוב נכשלה בכך.

על פי התכנית, בשלב ראשון, אלו המתגוררים בבנייה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים או בסמוך להם, יוסדרו במקום מגוריהם הנוכחי ויקבלו פיצוי של 125 אלף שקל. לשם כך צפויה המדינה להרחיב כבר עכשיו את תחומי היישובים, על מנת "לספח" את המתחמים האמורים ליישובים המוסדרים.

65 אלף תושבי הפזורה הבלתי חוקית יועתקו בעתיד ממקום מגוריהם הנוכחי הלא מוכר לאדמות מדינה, ויקבלו מגרש מפותח בחינם ביישוב קבע, עם זכויות בנייה להקמת צמוד קרקע, וכן 250 אלף שקל פיצוי על פירוק הבית הבלתי חוקי.

על פי התוכנית, צפויה הרשות לאשר תוכניות לבניית כ-150 אלף יחידות דיור בסך הכל, שמתוכן יוקצו מגרשים לכ-40 אלף יחידות דיור כבר עד שנת 2021, שבה מסתיימת תוכנית החומש הנוכחית, ואילו מגרשים ל-110 אלף היחידות הנותרות יוקצו בחומש הבא.

תקציב התוכנית עומד על כתשעה מיליארד שקל, מהם כשישה מיליארד שקל עבור פיתוח, כ-1.5 מיליארד שקל לתשתיות על, וכ-1.5 מיליארד שקל עבור פיצויי הסדרה.

לאור פעילותנו לשמירת אדמות המדינה טרפדנו בעבר את 'חוק בגין' שביקש למסור מאות אלפי דונמים של תביעות בעלות לבדואים, על מנת להתקדם לשלב ההסדרה. בנוסף, לאור פרסום "מבחן הנגב", תכנית הסדרה שהוצאנו הגורסת כי יש להפריד בין סוגיות תביעות הבעלות לסוגיית ההסדרה, אנחנו חשים רגשות מעורבים לגבי התוכנית.

מצד אחד, אחרי שנים ארוכות שתכניות המדינה נתקעו בגלל סוגיית תביעות הבעלות, החליט השר אורי אריאל להפריד בין הסוגיות ולהניע את גלגלי ההסדרה. זה היה הצעד המשמעותי ביותר בו נקטה המדינה אחרי עשרות שנים ועל כך ברכתנו.

מצד שני, רשות הבדואים מעגלת פינות ובהשאלה מהביטוי הידוע החליטה ש'אם מוחמד לא יבוא אל הכפר, הכפר יבוא אל מוחמד'. על פי התכנית המדוברת, בכוונתה להרחיב את הישובים על אלפי דונמים נוספים, כדי לסמן וי על אלפי תושבים בפזורה הלא חוקית שיוסדרו במקומם, בזמן שאלפי מגרשים פנויים ממתינים בישובים אך אין שום הצלחה בהסדרת הפזורה בתוכם. לכן במקום להשקיע מאמצים בהכנסת הפזורה לישובים, הרשות הולכת לפתרון הקל והבטוח של הסדרה במקום כדי לסמן הצלחה, גם במחיר של איבוד אדמות מדינה יקרות לטובת ישובים שממילא עומדים ריקים. אסור להגדיל את היישובים הקיימים, עד שלא ממצים לחלוטין את פוטנציאל האכלוס הקיים על פי התכניות.

בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ טענה המדינה כי חסמה את "ציר ההברחות" המחבר את יטא וחברון לבקעת ערד – אותו פרצה הרשות הפלסטינית בלב שטח האש 918. סיור בשטח גילה כי הדרך פתוחה לחלוטין

במהלך שנת 2016 חשפנו יחד עם פקחי המועצה האזורית הר חברון  ציר הברחות חדש שנפרץ בשטח האש 918 שבהר חברון לעומק מדבר יהודה. הציר שנבנה בהשקעה כספית גדולה הפך בינתיים לפעיל מאוד ומשמש את המאחזים הבדואים הלא חוקים שהולכים ומתפתחים בלב המדבר. ציר ההברחות מאפשר מעבר מהיר מהר חברון אל בקעת ערד ומשם ליתר חלקי המדינה, לצורך מעבר גנבים, שב"חים, הברחת אמצעי לחימה וסמים, ואפילו נשים שהוברחו אל הנגב בכדי לאפשר נישואים פוליגמיים ואיחוד משפחות. הכביש שיוצא מיטא מאפשר את יציאת המחבלים לישראל הקטנה, מהעיר יטא יצאו מחבלים רבים בשנתיים האחרונות כולל לפיגוע בשרונה.

בתשובה לעתירה שהגשנו בדרישה לאכוף את החוק ולברר מדוע לא נעשו הליכי אכיפה נגד העבודות לפריצת הכביש בתחומי שטח האש ובלב המדבר, הודיעה המדינה בשבוע שעבר שהציר נחסם לתנועה במספר מקומות.

תשובת המדינה

סיור שביצעו אנשי השטח שלנו ומועצה אזורית הר חברון בתחילת השבוע העלה, כי הציר פתוח לרווחה וניתן לנסוע בו באין מפריע בכל רכב פרטי, וכי הצהרת המדינה על "הריסת הדרך" על ידי המנהל האזרחי הן למעשה תלוליות עפר קטנות שנפרצו בתוך זמן קצר.

אכיפה לאחר מעשה אינה אפקטיבית. האכיפה צריכה להתבצע עוד לפני ביצוע העבודות ולא בדיעבד. אנחנו נחשפים לאין ספור מקרים בהם האכיפה הגיעה מאוחר מדי ולא שינתה מהמצב הקיים. שטח אש 918 הוא רק דוגמה אחת לאזלת היד של המנהל האזרחי בהתמודדות עם הבניה הבלתי חוקית בשטחי C.

שטח אש 918 שימש את צה"ל כשטח אימונים מאז שנות התשעים המאוחרות. עם התרחבות הבניה הבלתי חוקית של הפזורה הבדואית באזור, נאלץ צה"ל להפסיק להשתמש בשטח, מחשש לפגיעה בחיי אדם. בהמשך לכך, בשנים האחרונות ניתן לזהות בשטח אש זה ובשטחי האש הסמוכים אליו, בניה בלתי חוקית מוגברת. בעזרת עזרה רבה מצד הרש"פ והאיחוד האירופי, נבנים יישובים וערים של ממש הכוללים מאות בתים, כבישים ותשתיות, מבני קהילה, מסגדים ובתי ספר.

צפו בכתבה שהתפרסמה בערוץ 20 בנושא:

מנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאפשר חיבורי קבע לרשת המים עבור תושבי הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, חרף היעדר חקיקה או החלטה ממשלתית בעניין

מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאחרונה לשדרג את חיבורי המים במזורה הבלתי חוקית, ולאפשר לכל בית אב חיבור קבע באמצעות מונה מים משפחתי, תוך הוזלה ניכרת של מחיר המים לכל משפחה.

ברחבי הנגב פזורים מעל 2000 מקבצים בלתי חוקיים, המתפרשים על כ-500,000 דונמים. מבחינה חוקית, ניתן לחבר לתשתיות רק מבנים שלהם ישנם היתר בניה כדין, אולם בהתאם להחלטת בג"ץ מלפני כעשור, אושר לחבר כל מקבץ בלתי חוקי לרשת המים על ידי צינור אחד, וזאת על מנת לאפשר לתושביו את הצרכים הבסיסיים.

תחנת חיבורי צינורות בפזורה (צילום תנועת רגבים)

ההנחיה כבר החלה לצאת לפועל, ובשבועות האחרונים חוברו לרשת המים שלושה כפרים בלתי חוקיים הממוקמים סמוך לכלא באר שבע.

במשך שנים על גבי שנים המדינה מצהירה כי בכוונתה להסדיר את הפזורה הבלתי חוקית ולהעתיקם ליישובי הקבע, הן על מנת שתוכל לספק לאזרחים הבדואים את מלוא זכויותיהם, והן כדי לשמור על עתודות הקרקע – המשאב היקר ביותר בישראל. אחד הטריגרים הכי יעילים של ההסדרה ביישובי הקבע, היא הרצון המובן של תושבי הפזורה לקבל תשתיות ושירותים שאין להם כיום.

המחלקה המשפטית שלנו שיגרה זה מכבר מכתב לשר אורי אריאל, הממונה על רשות הבדואים, על מנת להבין את מקור ההחלטה, וכיצד ניתן לבצע חיבור מקיף ושיטתי של תשתיות לעשרות אלפי בתים בלתי חוקיים, וזאת לכאורה בניגוד לחוק התכנון והבניה, אולם השר אריאל לא השיב לפניות חוזרות ונשנות.

חיבור מקבצים לתחנת שאיבה של מקורות (צילום תנועת רגבים)

ההחלטה לאפשר חיבורי מים לפזורה הבלתי חוקית, משמעה קיבוע ומיסוד בפועל של אלפי כפרים בלתי חוקיים, תוך מתן גושפנקא שמיעוט קטן מהחברה הבדואית ישתלט על שטח בגודל פי עשר מתל אביב. אנחנו עדיין לא יודעים אם השר אריאל עצמו שותף למהלך, או שהוא רק החליט להעלים עין מכך שמנכ"ל רשות הבדואים, שהוא פקיד ממשלתי, החליט לקבוע מדיניות בעצמו.

בהמשך למאבק העיקש שלנו להסדרת הפזורה הבדואית בצורה הנכונה ביותר, יצאנו בסרטון חדש הקורא לממשלה להפסיק ולחלק את אדמות הנגב בחינם לאנשי הפזורה. צפו:

לאחר דחיה חוזרת ונשנית של שיווק המגרשים לבניה ביישוב הבדואי אום בטין,  ולאחר מעקב אחרי הסדרת היישוב פנינו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים: "לאחר שתי דחיות, ישנו טעם לפגם בדחייה נוספת"

יצאנו בדרישה מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להחל לאלתר בשיווק מגרשים ביישוב הבדואי אום בטין שבנגב, המתעכבת שוב ושוב למרות אישור התב"ע במקום לפני למעלה משנה.

אום בטין הוא יישוב בדואי בנגב, שהחל כמקבץ לא חוקי ובשנת 2004 המדינה החליטה להכיר בו כחלק מהסדרת ישובים בדואים נוספים. לפני יותר משנה ולאחר עיכובים רבים, קיבלה השכונה הצפונית ב"אום בטין" תב"ע (תוכניות מפורטות לבניה) ואושרה תוכנית לשכונה החדשה בישוב. בדרך כלל זהו הזמן בו מתחילים להקצות מגרשים ולהתחיל בתהליך הבניה, אך ההליך התעכב.

כבר בפברואר 2017 פנינו לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב, בדרישה כי יחלו להקצות מגרשים לבניה על-מנת לקדם את ההסדרה במקום. באוקטובר האחרון הגיבה רשות הבדואים כי היעד להקצאת המגרשים הוא דצמבר 2017, ובחודש דצמבר נדחה תאריך היעד לפברואר השנה.

במכתב ששיגר היום (רביעי) עורך הדין שלו, בועז ארזי, תהה ארזי מדוע נמנע מהתושבים להחל בתהליך הבניה. "מאחר וחלפו עברו להם כבר שני מועדים, עליהם הצהרתם באופן רשמי, ובפועל לא החל השיווק, אציין כי יהיה טעם לפגם בדחייה נוספת של מועדי השיווק", כתב ארזי.

דווקא לאור השתוללות הבנייה הבלתי חוקית בנגב, יש צורך לאפשר איכות חיים לתושבי הנגב שמשתפים פעולה עם הסדרה ובניה כחוק. תושבים אלו צריכים לקבל תשתיות תקינות, כתובות היתרי בניה ותקני בטיחות, מרכזי קניות ומבני ציבור – ממש כמו כל ישוב אחר במדינה. ולא פחות חשוב – חיזוק היישובים המוסדרים הינה קריטית וחשובה כדי לסיים את סצינת "הדרום הפרוע", בה מתחסלים עתודות הקרקע של מדינת ישראל בדרום.

בגזר הדין בפרשת 'אל עראקיב', נגזרו עשרה חודשי מאסר על ראש פעילי הכפר הבלתי חוקי שהוקם יותר ממאה פעמים תוך פלישה לאדמות המדינה. "קומץ קיצוני פגע בקידום תכניות לכלל תושבי הנגב" 

בית משפט השלום בבאר שבע גזר אתמול (ראשון) עשרה חודשי מאסר על השייח סייאח אבו אמדעם (סייאח אל טורי), הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי 'אל עראקיב' על אדמות מדינה ליד צומת להבים.

בנוסף לעונש המאסר, הורשע אבו אמדעם ב-19 עבירות של הסגת גבול, 19 עבירות של כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין ועבירה של הפרת הוראה חוקית. בנוסף לעונש המאסר, בית המשפט גזר על אבו אמדעם חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 36 אלף שקל.

אל עראקיב הוא כפר בדואי לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע. אנשי משפחת אל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו לאדמות המדינה יותר ממאה פעמים (!), ובכל פעם בנו במקום מבנים שונים, בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. לטענתם, הם פונו מהאזור לאחר מלחמת השחרור על ידי צה"ל, תוך הבטחה שהפינוי הוא זמני בלבד.

במאבק מתוקשר, אלים וקולני אותו ייצאו ארגוני השמאל לתקשורת הבינלאומית, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול.

'אל עראקיב' בשנת 2010 (צילום: תנועת רגבים)

בשנת 2015 חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך כעשור, בו דרשו הבדואים להכיר בבעלותם על הקרקע, בהסתמך על חוות דעת משפטיות שהגיש פעיל השמאל הקיצוני, פרופסור אורן יפתחאל. השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות שדחו את הערעור, לא חסכו במילות הביקורת על טיבן ואמינותן של הראיות כביכול שהציג יפתחאל, והציגו עירום ועריה את "חוות דעת המומחה" שהגיש.

כמי שמלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, אנו מברכים על הנחישות שגילה בית המשפט בגזר הדין:

אל עראקיב הפך לסמל מלחמת ההתשה המשפטית שמנהלים ארגוני השמאל ואחוזים בודדים מכלל הבדואים כנגד מדינת ישראל, מלחמה המונעת במשך שנים ארוכות את קידומן של תכניות לאומיות לפיתוח הנגב לרווחת כלל תושביו. שבויי המערכה הזו הם תושבי הנגב כולו, ובראשם מרבית האוכלוסיה הבדואית המוחלשת שכלל אינם צד בסכסוך.

הרשעת אל טורי מצטרפת לקביעות הנחרצות של בית המשפט העליון בפרשיית אל-עראקיב, אך אסור שהדבר יישאר בגדר הצלחה משפטית מקומית. פסק הדין חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה.