במקביל לפסילת "חוק ההסדרה" של ההתיישבות היהודית על ידי בג"ץ, החליט בג"ץ לאפשר הסדרה של אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים.

שעות לאחר פסיקת בג"ץ על ביטול חוק ההסדרה, פרסמנו סרטון על החלטת בג"ץ לאפשר הסדרת בנייה ערבית בלתי חוקית בתחומי שטח האש 917 בדרום הר חברון – בו הרשות הפלסטינית בנתה בעשור האחרון מעל 2000 מבנים לא חוקים.

בשנת 2016 עתרנו בפעם הראשונה לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, שטח אימונים של צה"ל באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית על ידי ובתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת הדיון בבג"צ, הודיעה המדינה כי בכוונתה לבחון הסדרה במקום ולהלבין את הבניה הלא חוקית במרחב האסטרטגי המדובר ובתוך שטח האש. על בסיס הצהרת המדינה, דחה בג"צ את עתירת רגבים באומרו שהעתירה אינה רלוונטית שכן העתירה דורשת הריסת המבנים ואילו המדינה הודיעה כי היא מתכוונת לבחון אפשרות להסדיר במקומה את הבניה הלא חוקית. בהחלטה זו בג"צ הכשיר למעשה את אלפי המבנים הלא חוקיים שנבנו במטרה לתפוס את הנקודה האסטרטגית הזו, ולייצר רצף התיישבותי בין בקעת ערד לשטחים ביהודה ושומרון.

בג"ץ הוכיח כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי. בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בג"ץ לוחץ על הדק ההריסה וקבע פעם אחר פעם כי יש להרוס שכונות שלמות הגם שהמדינה הצהירה שבכוונתה להסדירם. מצד שני, בג"צ מונע כל יוזמה מצד המדינה לשנות את החקיקה כך שיהיה ניתן להסדיר את העניין. לעומת זאת, כשזה נוגע לבניה ערבית לא חוקית ועוד בתוך שטחי אש, אין לבית המשפט שום בעיה לקבל כל פתרון הסדרתי ולמנוע הריסה בכל מחיר. מעתירות הראי הללו נחשף פרצופו האמיתי של בג"ץ.

המועצה האזורית נווה מדבר סללה כביש לא חוקי על גבי קרקע בבעלות יהודית פרטית – עבור אלו שפלשו לקרקע. בעקבות עתירת רגבים המועצה נאלצה לאחרונה להרוס את הכביש. "לא ייתכן שרשות מקומית תשתלט על קרקע לא לה"

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למועצה האזורית נווה מדבר להרוס כביש שסללה באופן בלתי חוקי לטובת תושבי הפזורה הבלתי חוקית ביר הדאג' שבנגב – שהשתלטו בשנים האחרונות על קרקע בבעלות יהודית פרטית.

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, על ידי מאות משפחות משבט אל עזאזמה, שנדדו מאזור רמת חובב מדרום לבאר שבע, והשתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ובבעלות המדינה בסמוך לקיבוץ רביבים – עליה הם בנו מאות מבנים לא חוקיים.

בעקבות הגעת בני עזאזמה לאיזור, המדינה הקימה עבורם בסמוך יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה, ולאורך השנים היו ניסיונות מצד המדינה להגיע להסדר עם הפולשים אך אלו ביכרו להישאר בשטח הפרטי אליו פלשו. גם לאחר שהוצע לכל משפחה פיצוי כספי ומגרש חלופי בגודל חמישה דונם (!) בתוך הישוב עצמו, לא הסכימו המשפחות לפנות את המקום.

פזורת ביר הדאג' נחשבת לאחד ממעוזי הפשע בדרום, ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת הגניבות מלוחמי צה"ל המתאמנים בצאלים. איזור זה נחשב כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות.

בעלי הקרקע מזה עשרות שנים, יחד איתנו, מנהלים בשנים האחרונות הליך משפטי ממושך בבית המשפט העליון, הדורש מהמדינה להחזיר את הקרקע לבעליה.

לאחר שהתברר כי המועצה האזורית נווה מדבר, סללה כביש אספלט באורך של מספר קילומטרים עבור הפולשים – אף הוא על הקרקע הפרטית, הוגשה עתירה מקבילה גם לבית משפט השלום בבאר שבע בדרישה לסילוק הפלישה.

פסק הדין קבע כי הכביש ייהרס עד חודש ספטמבר 2019, אולם הזמן חלף, והכביש המשיך להיות בשימוש. בעקבות כך, פנינו לבית המשפט, על מנת להפעיל כנגד המועצה את פקודת "ביזיון בית המשפט". נציגי המועצה טענו בבית המשפט כי בבואם להרוס את הכביש נתקלו בהתנגדות מצד התושבים ואף באיומים על חייהם, ובעקבות כך נאלצו לעזוב את המקום ולא להמשיך בעבודות.

בית המשפט לא התרשם מטענות המועצה וקבע תאריך סופי להריסת הכביש. בשבועות האחרונים, נאלצה המועצה לממש את פסק הדין ולבצע קירצוף והריסה לכביש.

ביר הדאג' הוא סמל לחוסר האכיפה וחוסר המשילות בדרום. לא ניתן להעלות על הדעת שרשות מקומית תיקח חלק בפשיעה, ותסלול ללא היתר כביש באמצע אדמה פרטית, ועוד בעיצומו של הליך משפטי בו בעלי הקרקע מבקשים לקבל בחזרה את רכושם החוקי. אנו מברכים על לקיחת האחריות ועל האכיפה הראשונית, ומקווים שיהיה בכך משום קריאת כיוון להחזרת כל הקרקע לבעליה.

לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה

בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.

פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.

בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט  בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".

אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.

חידושים תיאולוגיים מבית מדרשו של המנהל האזרחי: חסינות למסגדים בלתי חוקיים. בתי כנסת? זה כבר סיפור אחר.

שני בתי תפילה בלתי חוקיים, שתי עתירות זהות לבג"צ, שני צווי ביניים זהים נגד המשך הבניה, שתי הפרות של הצווים השיפוטיים. עד השלב הזה בסיפור, התפתחות העלילות זהה להפליא. אלא, שמכאן והלאה נפרדות דרכן, זו לחיים וזו למוות. מסקרן אתכם? תמשיכו לקרוא.

אל מתן, שכונה פסטוראלית של הישוב מעלה שומרון. אדמות מדינה בתוך הקו הכחול של הישוב ובתחומי תכנית מתאר מאושרת לבניה. מסיבות פוליטיות מעוכב זה שנים אישור התכנית המפורטת של השכונה כך שמבחינה חוקית לא ניתן להנפיק במקום היתרי בניה. במקום נבנה בית כנסת בלא היתר שכנגדו הגיש ארגון השמאל הקיצוני, 'יש דין', באמצעות שני מוכתרים מכפרים שכנים, עתירה לבג"צ.

בבג"צ, כרגיל, הזדרזו להעניק לארגון הקיצוני את הסעד המבוקש והוציאו צו ביניים האוסר על המשך בנייתו של בית הכנסת. בחלוף תקופה קצרה אצו רצו השטינקרים מ'יש דין' לבג"צ ודיווחו כי, אבוי, בניגוד לצו הביניים הותקנו בבית הכנסת חלונות האלומיניום. לאור ההפרה החמורה של הצו השיפוטי ובחסות רמיזות עבות מצד שופטי בג"צ הזדרזה המדינה להודיע כי משהופר צו הביניים מטפסת ועולה האכיפה במקום לראש סדרי העדיפויות. אשר על כן, הודיעה המדינה בהודעה נחרצת, בית הכנסת ייאטם בתוך ארבעה-עשר יום. הצו יבוצע על ידי התושבים, ולא – יאטמו כוחות הביטחון את בית הכנסת בכוח. לא הועילו הפצרות ולא הועילה שתדלנות פוליטית. לא הועילו תחינות התושבים על כי מדובר בבית הכנסת יחיד בשכונה, בית הכנסת נאטם, התפילה בו הופסקה והוא עומד בשיממונו מזה מספר חודשים. ול'יש דין' היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

עד כאן הכל טוב ויפה.

אלא שאל מול הפרת צו ביניים זהה לחלוטין של בג"צ נאלמת המדינה דום ומשתהה באופן לא מוסבר מלדרוש את כבודו האבוד של בג"צ ולאכוף את הצו.

מדובר במסגד עתיר מימדים שנבנה בימים אלו בניגוד לחוק בכפר בורין הסמוך ליצהר שבשומרון. המסגד נבנה ללא היתר מחוץ לכל תכנית סטאטוטורית תקפה. פקחי השטח של רגבים תיעדו את בניית המסגד ובחלוף כחודשיים של תכתובות עקרות פנתה התנועה לבג"צ בדרישה כי יורה לרשויות האכיפה לעצור את הבניה בטרם תושלם ובטרם יחל השימוש במסגד כבית תפילה – מה שיקשה עד מאוד את היכולת להרוס אותו לאחר מכן.

למרבה ההפתעה, משצורף ראש הכפר כמשיב לעתירה ובהתבסס על הצו שהוצא כנגד בית הכנסת באל-מתן, הוציא בג"צ צו עראי האוסר על המשך בניית המסגד.

אלא שהפלשתינים לא חשבו לרגע לציית לצו והבניה נמשכה. משתיעדו פקחי השטח של רגבים את הפרת הצו השיפוטי פנה עורך דינה של התנועה, עמיר פישר, אל המנהל האזרחי ודרש את איטומו המיידי של המסגד, בדומה למה שעלה בגורלו של בית הכנסת באל-מתן. משתשובת המנהל בוששה לבוא והבניה נמשכת, פנה עו"ד פישר לבג"צ וזה הורה למדינה למסור את עמדתה בתוך ארבעה ימים.

בהתאם להוראת בג"צ, הגישה המדינה הודעה לבג"צ בה נאמר כי פעולות לאכיפת הצו השיפוטי אינן מבוצעות בהוראת ראש המנהל האזרחי בכבודו ובעצמו, וזאת בשל הסיכון הביטחוני הנשקף לפקחים. האלימות כנראה משתלמת ובגדול.

לבקשתנו, התקיים ביום שלישי י"ח אדר א' (22.2.11) דיון דחוף בעתירה ובהפרת הצו שהוצא ע"י בית המשפט. לקראת הדיון הגישה המדינה הודעה נוספת בה נמסר, כי עקב הפרת הצו מועצת בורין אטמה את צריח המסגד, עם זאת הוסיפה המדינה כי היא סבורה שעל מועצת בורין לאטום את המסגד כולו ע"מ להגשים את תכלית האטימה.

אנחנו מקווים כי בית המשפט יידחה על הסף את המדיניות המפלה שבה נוקטת המדינה לרעת המתיישבים הישראלים וכי הוא יחייב את המדינה לאטום את המסגד באופן מיידי.