הרשות הפלסטינית בנתה בשנים האחרונות עשרות בתי ספר בלתי חוקיים במטרה לתפוס שטחים פתוחים ביהודה ושומרון – באדמות מדינה, בשטחי אש ובשמורות טבע. בתי הספר נבנים בקצב מסחרר, לעיתים בין לילה בעזרת מימון אירופי נדיב, והכל בכדי לשמש מטרה אחת- קיבוע והיאחזות הרשות הפלסטינית במרחב.

לפני חודשיים, פנינו למנהל האזרחי בבקשת חופש המידע בכדי לקבל נתונים רשמיים על היקף תופעת בתי הספר הלא חוקיים שבונה הרשות הפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים לדעת שהרשות משתמשת בבתי הספר כדי לקבע את ההאחזות שלה בשטח, זאת למרות ועל אף הסכמי אוסלו עליהם היא חתומה.

בקשת חופש המידע שלנו מהמנהל האזרחי דרשה לדעת כמה בתי ספר כאלו הוקמו, מתי הם נבנו, מי מימן את בנייתם, ואילו פעולות נקט המנהל האזרחי נוכח התופעה. על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשת הנתונים בתוך 30 יום. כשהם עברו, המנהל השיב לנו כי הוא "עושה את מירב המאמצים לגיבוש המענה", וביקש הארכה ל30 ימים נוספים. בינתיים כבר עברו חודשיים, וכעת המנהל האזרחי הודיע שידחה את המענה ב 60 ימים נוספים.

אוזלת היד של הרשויות בכל הענשה בשטחי C מרתיחה ומקוממת. השטח בוער, עוד ועוד דונמים של אדמות מדינה נתפסים על ידי פלישה, נטיעות חדשות או בניה בלתי חוקית, והמדינה והרשויות בשלהן.

הרשות הפלסטינית הקימה בשבועות האחרונים בית ספר חדש ובלתי חוקי בלב אתר 'חמאם אל מליח' בשמורת בזק בבקעת הירדן. "הרשות בונה, האירופים מממנים, ומדינת ישראל מתעלמת"

בשבועות האחרונים הקימה הרשות הפלסטינית בית ספר חדש בלב אתר המעיינות החמים 'חמאם אל מליח' הממוקם בשמורת הטבע נחל בזק שבבקעת הירדן. האתר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. לפני מספר שנים פלשה משפחה ערבית לאתר, ניכסה את השטח לעצמה, והחלה לעשות במקום כבתוך שלה, תוך פגיעה במבנה החמאם.

אל הפלישה וההרס הצטרף לפני כשבועיים בית ספר חדש ובלתי חוקי שנבנה בשטחו של האתר. על המבנה נתלה שלט המצהיר כי בנייתו נעשתה במימון האיחוד האירופי, המשתף פעולה בשנים האחרונות עם הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי C.

מבנה בית הספר עוטר בציורי קיר צבעוניים, ובניסיון להסתיר אותו מפני החוק, הוא כוסה ביריעות בד גדולות.

פנינו בימים האחרונים למנהל האזרחי בדרישה לקבלת תשובות ברורות כיצד בית הספר הוקם בלב האתר והשמורה, וכיצד אף אחד לא עושה דבר בנידון.

הרשות הפלסטינית משחקת עם המנהל האזרחי מחבואים. היא בונה בתי ספר בלתי חוקיים על מנת לקבע את רשת המקבצים שהיא מטפחת בשטחי C, ומוצאת דרכים מקוריות כדי להעלים אותם מעל פני השטח. המנהל האזרחי, במתכוון או שלא, מצליח ליפול לידי הרשות, שנראה כי הולכת והופכת לשחקן היחיד במשחק.

בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח

הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.

למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.

בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים.
צפו בסרטון שהוצאנו:

בתחילת השבוע התקיימה ועידת "המלחמה השקטה" של מקור ראשון ותנועת רגבים בנושא ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C בהשתתפות: אנשי רגבים, שרים, ח"כים ואנשי ציבור נוספים

בתחילת השבוע התקיימה ועידה מיוחדת שלנו יחד עם מקור ראשון בנושא "המלחמה השקטה" – ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

הוועידה שודרה באתר ובערוצי הדיגיטל של מקור ראשון והשתתפו בה: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שר המודיעין אלי כהן, יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד, יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ ניר ברקת, השר לשעבר זאב אלקין, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה דורי גולד ועוד.

במהלך הוועידה התקיימו פאנלים שונים בנושאי: ההשתלטות המהירה על אדמות המדינה, כיצד רותמים הפלסטינים את האיחוד האירופי למאבקם, איך נלחמים על דעת הקהל מול ההסתה נגד ישראל וארגוני הBDS בעולם, הרשות הפלסטינית בעידן ביידן ועוד.

השבוע התקיים תרגיל גדודי של חיל התותחנים בשטחי האש בנגב, שהתחיל בבקעת ערד, והסתיים בשטח האש 918 שבדרום הר חברון. זה טוב שצה"ל מתאמן, לא? אבל מבחינת ארגוני השמאל הקיצוני זו היתה סיבה לצאת במתקפה חריפה נגד צה"ל

לאחר שהתקיים בתחילת השבוע תרגיל גדודי של חיל התותחנים בשטחי האש בנגב, שהתחיל בבקעת ערד, והסתיים בשטח האש 918 שבדרום הר חברון. יצאו ארגוני השמאל, ביניהם הארגון 'בצלם', למתפקה חריפה נגד צה"ל, בטענה שהוא מתאמן "בתוך תחומי כפרים פלסטיניים" והתושבים הוכרחו להתפנות מבתיהם".

זה לא חדש שארגוני השמאל בוחרים לסלף את המציאות כדי להביע את עמדתם בכל הנוגע ל"כיבוש", אז החלטנו לעשות סדר בעובדות. נקודה אחרי נקודה.

• שטח האש 918 הוכרז על ידי צה"ל בתחילת שנות ה-80.
• האיזור המדברי הזה, כמו ביתר שטחי האש, היה ריק ממגורים, ולכל היותר שימש כאיזור מרעה עונתי (ואימוני צה"ל עוזרים על שמירת הקרקע מפני השתלטות).
• שטח האש 918 שימש את חיל האוויר, בא"ח נחל ויחידות חי"ר נוספות. • בשנת 2000 ערביי האזור החלו בהשתלטות ובניה מאסיבית בלתי חוקית במרחב.

• בעקבות הבניה המאסיבית, במשך מספר שנים, היה על צה"ל לצמצם את היקף הפעילות שלו ולשנות את מתכונת האימונים.
• ארגוני השמאל הקיצוני עתרו לבג"ץ וטענו כי מאות משפחות ערביות גרות בשטח מזה שנים ארוכות.
• אבל בדיקה של צה"ל בשנת 2000, כל שטח האש היה ריק מבניה ותושבים ורק מספר משפחות בודדות שהו במקום באופן עונתי בלבד!
• כמה בודדות? מתוך 49 משפחות של עותרים שטענו שהשטח שלהם והם יושבים בו יישוב קבע, זוהו לפחות 38 משפחות המתגוררות באופן קבוע בעיירה הסמוכה יטא, או בכפרים סמוכים אחרים.
• למרות עמדת המדינה, בג"ץ הציע הסדר פשרה: הבניה בפאתי שטח האש תישאר, וניתן יהיה להשתמש בשטח האש לצורכי מרעה וחקלאות בזמנים שצה"ל לא מתאמן בשטח.


• הרשות הפלסטינית כמובן בחשה בעסק מהרגע הראשון, אבל החל משנת 2009, ההשתלטות והבניה הבלתי חוקית בשטח ממומנות על ידה ועל ידי ארגונים בינלאומיים כחלק מתמיכה וחיזוק האוכלוסיה הערבית בשטחי C.
• בינתיים, מדינת ישראל לא ממש פעלה בשטח. בזמן הזה ערביי האזור המשיכו להשתלט על המרחב, בבניה בלתי חוקית עצומה, ובסלילת מערך של צירי הברחות.

• הרשות הפלסטינית כמובן לא ספרה את ההסדר שהציע בג"ץ. ככל שההשתלטות הפלסטינית הלכה והתעצמה, כך היקף האימונים של צה"ל הלך ופחת.

אז מה קרה השבוע? ממש מה שקרה בשנה שעברה וגם זו שלפניה. חטיבת התותחנים הגיעה להתאמן בשטחי אימונים ששייכים לצה"ל. אם מדברים על עובדות, ולא על פייקניוז ותעמולה אנטי-ישראלית, צריך להיות ברור: הכפר הערבי הבלתי חוקי הוקם בתוך שטח האש. ולא ההפך. ומכאן, צריך לגזור את הפעולות שצריכות להתבצע.

לאחר שעיריית רמאללה שפכה במהלך הסגר הראשון אלפי משאיות אשפה לאגן ההיקוות של נחל מכוך, במנהל האזרחי מודים: רק שלוש משאיות פסולת נתפסו ולא הוגשו כתבי אישום לעבריינים. "הר הפסולת נותר בשטח – בניגוד להצהרות המנהל"

הר הפסולת ששפכה עיריית רמאללה במהלך הסגר הראשון בפתח אגן ההיקוות של נחל מכוך, המכיל מעל 10,000 קוב של פסולת ביתית ותעשייתית, נותר במקומו, ובמנהל האזרחי מודים, כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד האחראים למפגע הסביבתי העצום.

בשנה שעברה, במהלך הסגר הראשון שהוטל בעקבות נגיף הקורונה, ניצלה עיריית רמאללה את היעדר כוחות האכיפה, ובתוך שבועות ספורים אלפי משאיות אשפה רוקנו את תכולתן בתוך מחצבה נטושה הממוקמת במרחק מאות מטרים בלבד מתחנת משטרת בנימין.

בקיץ שעבר, לאחר שפנינו בדחיפות למנהל האזרחי הממונה על האכיפה במרחב, השיבו במנהל כי עצרו את השלכת הפסולת במקום וכי ביצעו מספר פעולות אכיפה. ברגבים הוציאו פניית חופש מידע ודרשו לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו. בתשובה שהתקבלה לאחרונה התברר כי בפועל נתפסו רק שתי משאיות וטרקטור, ובעליהן נדרשו לשלם את הוצאות התפיסה בלבד.

במנהל האזרחי הודו כי למרות שהעבריינים נתפסו 'על חם', לא הוגשו נגד מי מהם כתב אישום. בנוסף, כמויות הפסולת האדירות טרם פונו מהמרחב, וזאת בניגוד להצהרת המנהל האזרחי לפיהן "בעל הכלים נדרש לפנות מהמקום פסולת וליישר את השטח", וכי "פעולות אלה בוצעו זה מכבר".

כבר כמעט שנה חלפה, ואף רשות האמונה לטפל במפגעים כאלה לא לקחה על עצמה את האחריות. העבריינים יצאו בזול ללא כתבי אישום, אך הסביבה כולה משלמת מחיר כבד. הפסולת מזהמת את פני הקרקע, ותשטיפיה זורמים אל ערוץ הנחל הסמוך, ומחלחלים אל מי התהום. מדובר בפיגוע סביבתי שלא קיבל מענה לא מהמשרד להגנת הסביבה, ולא מהמנהל האזרחי.

הרשות הפלסטינית נטעה אתמול (ראשון) אלפי עצי זית על אדמות מדינה בשטח אש של צה"ל – בהשתתפות שוטרים פלסטינים חמושים. "כשהם קובעים עובדות בשטח – מדינת ישראל ישנה"

הרשות הפלסטינית קיימה אתמול (ראשון) טקס נטיעות של כ-2000 עצי זית על אדמות מדינה ממערב לכפר דיר בלוט. המרחב שננטע מהווה חלק משטח האש 203 של צה"ל, הממוקם ממזרח לעיר ראש העין בסמוך לגדר ההפרדה.

בסרטון ובתמונות שפירסם רדיו זיתונה המזוהה עם פת"ח, ומתיעוד שעלה ברשתות החברתיות, ניתן להבחין כי גם שוטרים פלסטינים נכנסו לתוך שטח האש הצה"לי והשתתפו באירוע כשהם חמושים, חרף העובדה כי אסור להם להיכנס לשטחי C כשהם חמושים.

האירוע מהווה חלק ממהלך רחב המתרחש בשנים האחרונות, בו הרשות הפלסטינית נוטעת מיליוני עצים ומשתלטת באופן בלתי חוקי על אלפי דונמים בשטח C ביהודה ושומרון, הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה.

"ההשתלטות החקלאית" שמקדמת הרשות הפלסטינית, נועדה לתפוס קרקעות סמוך לכבישים, בצמוד ליישובים ישראליים, וכן אדמות מדינה, ואזורים בעלי משמעות מדינית גבוהה.

"גם הרשות הפלסטינית "חוגגת" את ט"ו בשבט, באמצעות "כיבוש חקלאי" מתוכנן – ובינתיים מדינת ישראל ישנה וחסרת מעש". אומרים בתנועת רגבים. "הכסף הגדול מגיע מאירופה, תאי השטח נבחרים בקפידה והאסטרטגיה ברורה ומוצהרת: קביעת עובדות בשטח – במרחק יריקה מראש העין וגוש דן".

בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"

בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.

בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.

עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".

עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.

עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.

"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020

הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.