שר הכלכלה עמיר פרץ הורה לאסוף את הנשקים שסופקו לעובדי רשות הבדואים, למרות שהותקפו בעבר במסגרת עבודתם

שר הכלכלה עמיר פרץ הורה על איסוף הנשקים שסופקו לעובדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. אלו נדרשו להגיע באופן מיידי למשרד החקלאות בבית דגן, ולהפקיד את האקדחים שסופקו להם בעבר במטרה להגביר את תחושת הביטחון בעת עבודתם במקומות ואתרים, אליהם אף משטרת ישראל נמנעת מלהיכנס בתקופות מסוימות.

במכתב חריף ששיגר ועד עובדי הרשות, למנכ"ל רשות הבדואים יאיר מעיין נכתב כי "שלילת האפשרות לנשיאת נשק היא הפקרות מוחלטת שמשמעותה, הלכה למעשה, חבלה בעבודת אנשי ההסדרה בשטחים מרוחקים ותוך ביצוע עבודה רגישה, במיוחד בעת הזו בה חלה הקצנה משמעותית בשיח כנגד הרשות ועובדיה, בבשטח וברשתות החברתיות".

עד שהסוגיה לא תיפתר, שוקל וועד העובדים לאסור על אנשי ההסדרה לצאת אל השטח, שכן "אין מקלים ראש בדיני נפשות".

איסוף הנשקים הינה החלטה ישירה של פרץ, שכן במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, הוכפפה הסמכות על רשות הבדואים ממשרד החקלאות לידי משרד הכלכלה.

אנו בתנועה תוקפים בחריפות את התנהלות השר פרץ, וקובעים כי משמעותה היא פגיעה מיידית בפעילות המשולבת של משרדי הממשלה לשמירה על אדמות המדינה בנגב. בעתירות שאנו מנהלים בבתי המשפט בדרישה לאכיפת החוק במקומות שונים בנגב, המדינה מנמקת שוב ושוב את קוצר ידה ומיעוט האכיפה, בכך שפעילות אכיפה דורשת ליווי משטרתי של כח מיוחד המונה מספר לוחמים. גם השר פרץ עצמו לא מסתובב בנגב ללא אבטחה צמודה, אז איך הוא יכול לוותר על בטחונם של אחרים?

בדומה לתקיפת פקחי רשות הטבע והגנים ליד בית ג'אן לפני כחודשיים בעת שבאו לבצע את עבודתם, גם עובדי רשות הבדואים הותקפו מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים. על אף שאיננו מסכימים עם כלל התנהלותה של רשות הבדואים, הרי שההחלטה של פרץ מחבלת ביכולת הבסיסית ביותר של המדינה לפעול בכלל בשטח, ומעלה את התהיה – מה מנסה פרץ להרוויח מהמהלך הזה

עתרנו לבית המשפט בבאר שבע נגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר שמקימים בית ספר לא חוקי במתחם המיועד בקרוב להעתקה לרהט. "אינטרסים פסולים מאחורי הקלעים"

בשבועות האחרונים התחילה מועצת נווה מדבר שבדרום, בעבודות אינטנסיביות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לעבור בזמן הקרוב לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

העבודות כוללות הכשרת שטח גדול, הצבת מבני כיתות, מבני שירות ועוד.

בעקבות פנייתנו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הגיבו ברשות כי הרשות מתנגדת להקמת בית הספר, "שכן לשיטתה אין מקום להקמת בית ספר זמן לא רב לפני מעבר התושבים לשכונת הקבע".

בעקבות פנייתנו ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה, הוצאו צווי הפסקת עבודה למועצת נווה מדבר, ובמקביל עתרה רגבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר.

זוהי התנהלות שערורייתית של גופים רשמיים במדינת ישראל שהחליטו על דעת עצמה לבנות בית ספר בלתי חוקי, ללא היתרי בניה כחוק, ואף בניגוד חריף לעמדת רשות הבדואים. התושבים אמורים לעבור למגורי קבע בעיר רהט בהתאם להחלטת המדינה ובג"ץ, ובינתיים יש עבורם בית ספר חוקי במרחק 5 דקות נסיעה. לא מן הנמנע שהקמת בית הספר הבלתי חוקי, היא לא רק צורך חינוכי, אלא כרוכה באינטרסים פסולים מאחורי הקלעים.

הרשות להסדרת הבדואים חשפה תכנית שאפתנית להסדרת 125 אלף בדואים בתוך עשור, אך המדינה תרחיב את תחומי היישובים הבדואים בטרם מיצתה את המלאי הקיים, ופינוי הפזורה יתקיים 'על הנייר' רק בחומש הבא. "פוטנציאל גבוה עם מימוש בעייתי מאוד"

הרשות להסדרת הבדואים חשפה בעיתון כלכליסט תכנית שאפתנית להסדרת מגוריהם של 125,000 אזרחים בדואים בנגב, שכמחציתם מתגוררים במקבצים בלתי חוקיים הסמוכים ליישובי הקבע או בבניה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים עצמם, וכמחציתם בפזורה בלתי חוקית שאותם המדינה מתכננת לפנות ליישובי הקבע.

הכשרת המגרשים עבור תושבי הפזורה, תתבצע על אדמות מדינה בלבד, ובכך תתעלם המדינה מסוגיית 'תביעות הבעלות' – סכסוך עתיק יומין בין המדינה למיעוט מקרב האוכלוסיה הבדואית, הטוענים לבעלותם על מאות אלפי דונמים בנגב. טענה זו מעולם לא עמדה במבחן בתי המשפט, אך המדינה ביקשה להגיע להסדרי פשרה מפליגים עם הטוענים לבעלות, אך לרוב נכשלה בכך.

על פי התכנית, בשלב ראשון, אלו המתגוררים בבנייה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים או בסמוך להם, יוסדרו במקום מגוריהם הנוכחי ויקבלו פיצוי של 125 אלף שקל. לשם כך צפויה המדינה להרחיב כבר עכשיו את תחומי היישובים, על מנת "לספח" את המתחמים האמורים ליישובים המוסדרים.

65 אלף תושבי הפזורה הבלתי חוקית יועתקו בעתיד ממקום מגוריהם הנוכחי הלא מוכר לאדמות מדינה, ויקבלו מגרש מפותח בחינם ביישוב קבע, עם זכויות בנייה להקמת צמוד קרקע, וכן 250 אלף שקל פיצוי על פירוק הבית הבלתי חוקי.

על פי התוכנית, צפויה הרשות לאשר תוכניות לבניית כ-150 אלף יחידות דיור בסך הכל, שמתוכן יוקצו מגרשים לכ-40 אלף יחידות דיור כבר עד שנת 2021, שבה מסתיימת תוכנית החומש הנוכחית, ואילו מגרשים ל-110 אלף היחידות הנותרות יוקצו בחומש הבא.

תקציב התוכנית עומד על כתשעה מיליארד שקל, מהם כשישה מיליארד שקל עבור פיתוח, כ-1.5 מיליארד שקל לתשתיות על, וכ-1.5 מיליארד שקל עבור פיצויי הסדרה.

לאור פעילותנו לשמירת אדמות המדינה טרפדנו בעבר את 'חוק בגין' שביקש למסור מאות אלפי דונמים של תביעות בעלות לבדואים, על מנת להתקדם לשלב ההסדרה. בנוסף, לאור פרסום "מבחן הנגב", תכנית הסדרה שהוצאנו הגורסת כי יש להפריד בין סוגיות תביעות הבעלות לסוגיית ההסדרה, אנחנו חשים רגשות מעורבים לגבי התוכנית.

מצד אחד, אחרי שנים ארוכות שתכניות המדינה נתקעו בגלל סוגיית תביעות הבעלות, החליט השר אורי אריאל להפריד בין הסוגיות ולהניע את גלגלי ההסדרה. זה היה הצעד המשמעותי ביותר בו נקטה המדינה אחרי עשרות שנים ועל כך ברכתנו.

מצד שני, רשות הבדואים מעגלת פינות ובהשאלה מהביטוי הידוע החליטה ש'אם מוחמד לא יבוא אל הכפר, הכפר יבוא אל מוחמד'. על פי התכנית המדוברת, בכוונתה להרחיב את הישובים על אלפי דונמים נוספים, כדי לסמן וי על אלפי תושבים בפזורה הלא חוקית שיוסדרו במקומם, בזמן שאלפי מגרשים פנויים ממתינים בישובים אך אין שום הצלחה בהסדרת הפזורה בתוכם. לכן במקום להשקיע מאמצים בהכנסת הפזורה לישובים, הרשות הולכת לפתרון הקל והבטוח של הסדרה במקום כדי לסמן הצלחה, גם במחיר של איבוד אדמות מדינה יקרות לטובת ישובים שממילא עומדים ריקים. אסור להגדיל את היישובים הקיימים, עד שלא ממצים לחלוטין את פוטנציאל האכלוס הקיים על פי התכניות.

מנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאפשר חיבורי קבע לרשת המים עבור תושבי הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, חרף היעדר חקיקה או החלטה ממשלתית בעניין

מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאחרונה לשדרג את חיבורי המים במזורה הבלתי חוקית, ולאפשר לכל בית אב חיבור קבע באמצעות מונה מים משפחתי, תוך הוזלה ניכרת של מחיר המים לכל משפחה.

ברחבי הנגב פזורים מעל 2000 מקבצים בלתי חוקיים, המתפרשים על כ-500,000 דונמים. מבחינה חוקית, ניתן לחבר לתשתיות רק מבנים שלהם ישנם היתר בניה כדין, אולם בהתאם להחלטת בג"ץ מלפני כעשור, אושר לחבר כל מקבץ בלתי חוקי לרשת המים על ידי צינור אחד, וזאת על מנת לאפשר לתושביו את הצרכים הבסיסיים.

תחנת חיבורי צינורות בפזורה (צילום תנועת רגבים)

ההנחיה כבר החלה לצאת לפועל, ובשבועות האחרונים חוברו לרשת המים שלושה כפרים בלתי חוקיים הממוקמים סמוך לכלא באר שבע.

במשך שנים על גבי שנים המדינה מצהירה כי בכוונתה להסדיר את הפזורה הבלתי חוקית ולהעתיקם ליישובי הקבע, הן על מנת שתוכל לספק לאזרחים הבדואים את מלוא זכויותיהם, והן כדי לשמור על עתודות הקרקע – המשאב היקר ביותר בישראל. אחד הטריגרים הכי יעילים של ההסדרה ביישובי הקבע, היא הרצון המובן של תושבי הפזורה לקבל תשתיות ושירותים שאין להם כיום.

המחלקה המשפטית שלנו שיגרה זה מכבר מכתב לשר אורי אריאל, הממונה על רשות הבדואים, על מנת להבין את מקור ההחלטה, וכיצד ניתן לבצע חיבור מקיף ושיטתי של תשתיות לעשרות אלפי בתים בלתי חוקיים, וזאת לכאורה בניגוד לחוק התכנון והבניה, אולם השר אריאל לא השיב לפניות חוזרות ונשנות.

חיבור מקבצים לתחנת שאיבה של מקורות (צילום תנועת רגבים)

ההחלטה לאפשר חיבורי מים לפזורה הבלתי חוקית, משמעה קיבוע ומיסוד בפועל של אלפי כפרים בלתי חוקיים, תוך מתן גושפנקא שמיעוט קטן מהחברה הבדואית ישתלט על שטח בגודל פי עשר מתל אביב. אנחנו עדיין לא יודעים אם השר אריאל עצמו שותף למהלך, או שהוא רק החליט להעלים עין מכך שמנכ"ל רשות הבדואים, שהוא פקיד ממשלתי, החליט לקבוע מדיניות בעצמו.

על רקע מחאת הדיור המתפשטת ברחבי הארץ יצאנו במיזם מקורי להעלאת המודעות לבנייה הבדואית הבלתי חוגית בנגב.

במסגרת הקמפיין, פרסמנו מודעות המזמינות את הציבור לרכוש בית צמוד קרקע בחצי מיליון שקל בלבד. אלה שהתקשרו למספר המופיע במודעה שמעו אדם בעל מבטא ערבי המזדהה כשותף למאבק הדיור, אשר מוכר לכאורה בית בסכום מגוחך, ובלבד שהרוכש ישתייך למגזר הבדואי. מגזר, שכידוע, בונה באזורים רבים בנגב ללא אישורים וללא היתר.

צפו בכתבה שהתפרסמה בערוץ 2: https://bit.ly/3goF7v2