הכנסת תדון מחר (רביעי) בתכנית המנהל האזרחי להלבנת מחצבות-ענק בלתי חוקיות ביהודה ושומרון ולמתן היתרי חציבה גורפים בניגוד לאמות המידה המקובלות בישראל. "תכנית פוליטית המתעלמת משלל השלכות"

ועדת חוץ וביטחון תדון מחר (רביעי) בסוגיית המחצבות ביהודה ושומרון, על רקע התנגדות חסרת תקדים לתכנית של משרד הביטחון והמנהל האזרחי לפיה יולבנו שורת מחצבות-ענק פלסטיניות בלתי חוקיות ואף יורחבו באלפי דונמים נוספים, לצד מתן אפשרות לחציבה פרועה ביהודה ושומרון בניגוד לתנאי הסף הנדרשים במדינת ישראל.

בימים האחרונים הוגשו התנגדויות רבות לתכנית תמ"א 52/1 שקידם המנהל האזרחי, במסגרתה יזכו 11 מחצבות פלסטינית בלתי חוקיות להלבנה בדיעבד, ושטחן הכולל יורחב ל16,000 דונם – שטח המקביל לגודל העיר רמת גן.

עוד כוללת התכנית מהלך שיאפשר הקמת מחצבות בגודל של עד 20 דונם, ללא צורך בתב"ע מפורטת – מהלך שצפוי להוביל לפתיחת כמות עצומה של מחצבות קטנות שיחצבו ללא כל פיקוח ופעולות שיקום.

הגשנו למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי התנגדות מפורטת לתכנית המוצעת, תוך קביעה כי היא לוקה בחוסר תכנוני מובהק, מתעלמת לחלוטין מפגיעות סביבתיות אדירות, ומקדמת אינטרס כלכלי מובהק של הרשות הפלסטינית ובעלי המחצבות תוך התעלמות משאר האינטרסים הציבוריים והסביבתיים.

כנגד תכנית המנהל האזרחי הוגשו עשרות התנגדויות מקיפות, בין השאר על ידי החברה להגנת הטבע, נתיבי ישראל, עמותת 'ירוק עכשיו', המועצות האזוריות שומרון, גוש עציון בנימין והר חברון, ארגון "שומרים על הנצח" להגנה על עתיקות, 'הפורום לישראל ירוקה' ואיגוד ערים לאיכות סביבה ביהודה ושומרון, שכן מחצבות הענק גורמות לפגיעה נופית אדירה ומשפיעות על האזורים ומקומות היישוב שסביבן באופן קיצוני. גם בסוגיות של איכות הסביבה וגם בסוגיות של ביטחון, תחבורה, מפגע רעש ופגיעה אנושה בשרידי עתיקות.

בפני הוועדה לא הוגשו נתונים או שיקולי מדיניות, למעט שיקולים הנוגעים לרצון העז של הרשות הפלסטינית "להלבין" את המחצבות הקיימות, לצד אינטרס של מדינת ישראל לענות על ביקוש לאספקה סדירה של 'אבן ירושלמית' לחיפוי בניה ומחצבים נוספים – וזאת מבלי לבחון שום משמעות אחרת.

הריסת מרקם טבעי של אלפי דונמים, ללא בדיקה של המשמעות בשטח, ללא הוכחה נדרשת של נחיצות ובדיקת אופציות אחרות, ובניגוד לאמות המידה הנדרשות ממחצבות הפועלות בשאר אזורי הארץ, איננה מתקבלת על הדעת. תכנית המחצבות המקודמת בבהילות חסרת תקדים בגלל אינטרס מדיני ופוליטי, עשויה להתברר כנתינת יד לשחיתות שנועדה להעשיר את בעלי המחצבות וגורמים המסייעים להם ברשות הפלסטינית.

עמית סגל פרסם בחדשות 12 כי חאן אל אחמר יועתק למרחק 300 מטרים ממיקומו הנוכחי.

זוהי תכנית הזויה של משרד הביטחון, המבקש לקבע ולהלבין את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. לא לחינם נבחר האיזור הזה, המחבר בין בית לחם, רמאללה ויריחו בו אין התיישבות ערבית לצורך פרויקט ההשתלטות הפלסטינית וכיבוש דה פקטו באמצעות רשת מאחזים בתמיכה אירופית.

המגרשים שפותחו בעבר לתושבי חאן אל אחמר

הקמה והכרה של יישוב ערבי במרחב הזה היא איוולת אסטרטגית ובטחונית עצומה. מדינת ישראל כבר הכשירה מגרשים לתושבי חאן אל אחמר על אדמות מדינה ביישוב ג'אהלין, אך הסיבה שלא ביצעה זאת עד היום היא התקפלות בפני הלחץ האירופאי. זה הזוי שגורמים בממשלה שתקפו את נתניהו השכם והערב, ובצדק, שלא מפנה את חאן אל אחמר, כעת יהיו אחראים למהלך גרוע הרבה יותר.

זוכרים את שוויץ? המדינה הנייטרלית שלא לוקחת צד באף סכסוך? זאת שנשארה (או טענה כך, לפחות) נייטרלית גם במלחמות העולם הגדולות? מסתבר שה"סכסוך" ביהודה ושומרון מצליח לשבור גם את הנייטרלית הגדולה ביותר.

לפני כמה שבועות פנינו במכתב לממשלת שוויץ לאחר שהתפלאנו לגלות שהיא מימנה בית ספר ענק, לא חוקי, על אדמות מדינת ישראל הצמודות לכפר קיסאן שבגוש עציון.

במכתב ששלחנו ביקשנו להבין על מה ולמה מרגישה ממשלת שוויץ שיש לה זכות להתערב בגסות בנעשה בישראל ולצפצץ על חוקי הבנייה במדינה, כאשר היא עוזרת דה פקטו להקים מדינת טרור בשטחים לא לה.

היא ענתה לנו שעמדתה שמדיניות התכנון של ישראל איננה תואמת את החוק הבינלאומי, אבל במשפט הבא היא בירכה את ממשלת ישראל על החלטתה לקידום תכניות בניה לתושבים הערבים בשטחי c.

אז תחליטי, ממשלת שוויץ, מדינת ישראל היא בעלת הסמכות או לא? אבל האמת היא, שהשאלה היא בעיקר לממשלת ישראל, ופחות לממשלת שווייץ. כבר שנים אנחנו ברגבים צועקים שמדינות אירופה עושות כאן כל מה שמתחשק להן, ממש באין מפריע. אולי הפעם זאת בנייה אחת יותר מדי?

קראו את הכתבה המלאה: https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/6742618?fbclid=IwAR3daft43nq4k92wZloZ7HK08_Iq8jCnxUVly4SqI11NMAtk-H1isUW7DLk

בעקבות הריסת מבני הישיבה בחומש אנחנו מזכירים כי נכון לשנת 2021, ישנם ביהודה ושומרון 72,274 מבנים ערבים לא חוקיים שנבנו בשנים האחרונות. על פי מיפוי תצלומי האוויר, בשנתיים האחרונות נוספים מדי יום 7 מבנים חדשים ולא חוקיים!

כלל המבנים האלו הוקמו בשטחי c, ממש כמו ישיבת חומש.

ההחלטה של ממשלת בנט לאכוף סלקטיבית ולהרוס את מבני הישיבה בחומש, ועוד לאחר הרצח המתועב של תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן, היא אכיפה בררנית פר אקסלנס. זהו מעשה פוליטי גרידא, ולא אירוע של אכיפת החוק

יותר גרועה מאי אכיפת החוק, היא אכיפתו באופן בררני.

אלא שבמקרה זה, לא מדובר רק באכיפה בררנית, אלא גם במתן פרס לטרור הערבי. הממשלה של בנט ושקד, סער ואלקין, קובעת משוואה אנטי ציונית מובהקת כמותה לא היתה מאז קום המדינה, לפיה פעילות טרור ערבי תוביל לאכיפה סלקטיבית דווקא נגד ההתיישבות היהודית

משרד הביטחון מחזיק בשני מדרגי אכיפה נפרדים ליהודים וערבים ביהודה ושומרון, כך נחשף בעתירה שהגשנו לבג"ץ, הדורשת לבטל את ההפרדה ולהגדיר מדרג אכיפה שיוויוני

עתרנו הבוקר לבג"ץ נגד משרד הביטחון, לאחר שמשרד הביטחון הודה כי הוא פועל לפי שני מדרגי אכיפה נפרדים, ושונים מהותית, כלפי תושבים יהודים ותושבים ערבים ביהודה ושומרון. המסמך של משרד הביטחון נחשף הבוקר ב'מקור ראשון'. העתירה דורשת לאחד את סדרי העדיפויות לרשימה יחידה המאפשרת ניהול ובקרה של אופן הקצאת משאבי האכיפה ביהודה ושומרון.

בשטחי יהודה ושומרון המצויים בשליטה אזרחית מלאה של מדינת ישראל (שטחי C), נבנו מעל 60,000 מבנים בלתי חוקיים – כמחציתם במהלך העשור האחרון. משרד הביטחון והמנהל האזרחי, המהווה את רשות האכיפה ביהודה ושומרון, אוכף בפועל את החוק כנגד פרומיל מאלפי המבנים המתווספים בכל שנה.

בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו בשנה שעברה, נאלצה מערכת הביטחון להודות לראשונה באופן רשמי, בקיומן של שני מדרגי אכיפה נפרדים, מהם עולה פערים בלתי סבירים ואפליה בהתייחסות של גורמי האכיפה לאוכלוסיות השונות.

בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון

כך למשל "בניה ישראלית תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בסדר עדיפות גבוה לאכיפה ואילו "בניה ערבית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בתחתית סדר העדיפויות. זאת למרות פסיקת בג"ץ בעבר, כי בניה בלתי חוקית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות, אולם פריט זה נעדר לחלוטין מרשימת סדרי העדיפויות במגזר הערבי.

מדד נוסף של מבנים המוגדרים כ"סכנה לביטחון האזור, לשלום הציבור או לסדר הציבורי" או המשמשים אכסניה לפעילות שכזו – ממוקם כפריט 4 ברשימת סדרי העדיפויות ביחס למגזר הישראלי וכלל איננו קיים ביחס למגזר הערבי.

בנוסף, סדרי העדיפויות לאכיפה במגזר הערבי אינם מתייחסים כלל לבניה חדשה, בעוד שבמגזר הישראלי הבניה החדשה מוגדרת כעדיפה לביצוע פעולות אכיפה, וזאת חרף החלטות רבות של בג"ץ בהן נקבע כי יש לטפל בבנייה חדשה בעודה באיבה כדי למנוע אכלוס וקיבוע של הבניה החדשה.

לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הביטחון בדרישה לאחד את שתי הרשימות, עתרנו לבג"ץ באמצעות עורך הדין בועז ארזי. העתירה מפרטת כיצד מלבד האפליה הקיימת בשתי המערכות המקבילות – העובדה כי אינן מסונכרנות זו עם זו – חותרת תחת משמעותו היסודית של המונח "סדרי עדיפויות", וכי ללא סנכרון הרשימות, לא ניתן לדעת את היחס בין שתי המערכות.

במצב הקיים בו ההבדל בין הרשימות מבוסס, ראשית לכל, על הבחנה בין יהודים לערבים – יחד עם העובדה שאין סנכרון של הרשימות לרשימה יחידה, גורמים לאכיפה בררנית ובלתי שוויונית. הדבר מאפשר לגורמי האכיפה להתחמק מהשמירה על חוק התכנון והבניה במגזר הערבי, תוך היתלות בטענת "סדרי עדיפויות" המהווה איצטלה ריקה מתוכן, לחוסר המעש הזה.

תנועת רגבים תוקפת בחריפות את דבריו של שר הביטחון גנץ, שהשווה את ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על אדמות יהודה ושומרון, להשתלטות של גורמים ישראלים.

גנץ כתב את הדברים בתגובה לשאילתא של חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד שביקשה להבין כיצד מגיב משרד הביטחון להשתלטות עוינת על שטחים פתוחים באיזור יהודה ושומרון.

בתשובת גנץ אותה חשף עמיאל ירחי, הכתב הפוליטי של אתר כיפה, כתב שר הביטחון כי "ישנם ניסיונות להשגת גבול ושימוש בקרקע באזור יהודה ושומרון, הן מצד גורמים פלסטינים והן מצד גורמים ישראלים".

גנץ קשר את סוגיית אישור התכניות למגזר הפלסטיני בשטחי c, כפתרון לבעיית ההשתלטות על הקרקעות.

המסמך הזה מראה כי לשר הביטחון הנוכחי, אין ולו שמץ של הבנה אסטרטגית באירוע זה. "מדובר בלא פחות מיום הכיפורים של משרד הביטחון בעת הנוכחית.

שר הביטחון משווה אירוע שהוגדר על ידי הרשות הפלסטינית עצמה כמטרת העל שלה בעשור האחרון, שהינה הקמת המדינה הפלסטינית בשטחי C, אירוע שממומן במאות מיליוני דולרים מדי שנה על ידי מדינות אירופה במסגרתו הרשות הפלסטינית סוללת מדי שנה עשרות קילומטרים של כבישים, מציבה אלפי עמודי חשמל, הקימה מאות מבני קהילה חינוך ודת במקבצים הלא חוקיים, מסייעת בעיבוד חקלאי על מאות אלפי דונמים, מובילה את בנייתם של כ-3500 מבנים לא חוקיים מדי שנה, ואת כל האירוע הזה, משווה שר הביטחון של מדינת ישראל לבניה ישראלית לא חוקית ביהודה ושומרון, המונה כ3000 מבנים מקצה לקצה.

חוסר ההבנה של שר הביטחון בעניין זה, הוא לא פחות מסכנה למדינת ישראל. ברור לנו כי המסמך האומלל הזה, המשקף גישה מסוכנת ומופקרת, יהיה בבסיסה של "וועדת אגרנט" העתידית שתחקור כיצד מדינת ישראל אפשרה לרשות הפלסטינית לכבוש את הטריטוריה הישראלית, מבלי לירות ולו כדור אחד.

‏ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד שתאיה, האשים השבוע בועידת האקלים את ישראל בזיהום "הטבע הפלסטיני".
כמו שתראו בסרטון, המצב בשטח, הפוך לחלוטין.

אבל אף אחד לא קם.
לא השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, לא שר החוץ ‎יאיר לפיד, וגם לא ראש הממשלה נפתלי בנט, ‎ שנאם מיד אחרי נאום ההסתה של שתאיה.
צפו בסם וויטפילד, מהמחלקה הבינלאומית שמסביר, מי פשוט לא מפסיק לשקר:

הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) כי הקואליציה תתמוך בקריאה טרומית בחוק החשמל של מפלגת רע"מ, על פי מתווה שסוכם בין רע"מ לשרת הפנים שקד.

חיבור של מבנים לא חוקיים לחשמל הינו פגיעה בשלטון החוק ומתן פרס לעבריינים. מצד שני, אסור למדינה לשקר לעצמה. ובמקום שהמדינה מחליטה להסדיר ומשכך גם לא להרוס את המבנים – יש אינטרס למדינה שהתושבים יהיו מחוברים לחשמל באופן מסודר ומוסדר כדי למנוע סכנה לחיי אדם ולאפשר פיקוח וגביה נאותים.

בשבועות האחרונים העברנו לשרי הממשלה רשימה ובה חמישה תנאים, כתנאי שיאפשרו לחבר לחשמל מבנים ללא היתר.

שתי הדרישות העיקריות , לפיהן יחוברו רק מבנים שניבנו לפני חוק קמיניץ ושיחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה – התקבלו.

שתי דרישות נוספות התקבלו באופן חלקי – הפקדת ערבות בנקאית וההתניה כי מבנים שיש עליהן צו שיפוטי לא יהיו חלק מהמתווה.

הדרישה החמישית – כי עד לקבלת היתר בניה יחוברו המבנים לחיבור חשמל זמני ולא קבוע – לא התקבלה.

בסופו של תהליך, השרה איילת שקד הייתה השרה היחידה בממשלה שהתעקשה על 5 הדרישות שלנו. וההצלחה שלה היא חשובה אך חלקית. בשורה התחתונה, המתווה הוא ממש לא פסגת החלומות שלנו, אך בנסיבות העניין הוא מיישם את ההמלצות העיקריות שהגשנו. אנו מברכים את השרה שקד על העמידה על התנאים העיקריים אך מצרים על כך שלא כל הדרישות התקבלו.

עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר

עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.

על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.

העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".

פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.

בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.

כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.

הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.

יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו.
צפו בסרטון שהוצאנו:

כמה זמן לוקח למדינה להרוס מבנה לא חוקי שנקבע לגביו כי הוא מסוכן מאוד? במקרה של בית הספר הלא חוקי שבנתה הרשות הפלסטינית ליד האתר ההיסטורי "ההרודיון", מסתבר שיחלפו 4 שנים ושום דבר לא יזוז בשטח. לא האכיפה, לא שלטון החוק – וגם לא המבנה המסוכן.

עוד בשנת 2017 הוקם במהירות על ידי הרשות הפלסטינית בית ספר חדש סמוך לאתר ההיסטורי "ההורדיון". לאחר שהגשנו עתירה נגד המנהל האזרחי כדי שיסלק את המבנה ויאכוף את החוק בשטח, המנהל בחר להסתרר מאחורי תירוצים והליכים משפטיים כאשר הסחבת המשפטית הזו נמשכת עד היום.

בחודשיים האחרונים נתנו למנהל הזדמנות אחרונה לפעול למימוש צו ההריסה כנגד מבנה בית הספר. משראינו כי הוא עדיין בוחר שלא לבצע אכיפה בשטח, הגשנו השבוע עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיביא סוף מוחלט למבנה המסוכן. הבוקר, כחלק מההליך המשפטי, רכז השטח שלנו הגיע לבית הספר בכדי להעביר עותק של העתירה לידי הנהלת בית הספר.

בית הספר הזה הוא חלק מתמונה הרבה יותר רחבה. רק לפני שבוע פרסמנו דו"ח מקיף בנושא בתי הספר הלא חוקיים שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, במטרה לקבוע עובדות ולתפוס שטחים באזורים אסטרטגיים. מאז שנת 2009 בנתה הרשות מעל 100 בתי ספר חדשים ובלתי חוקיים ולא בעקבות צפיפות קיימת בכיתות. על פי נתוני משרד החינוך של הרשות הפלסטינית, הצפיפות בבתי הספר הפלסטינים ביהודה ושומרון (313 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס) נמוכה מהצפיפות בבתי הספר בישראל (337 תלמידים בממוצע) ונמוכה בהרבה מהצפיפות בבתי הספר בירדן (476.9 תלמידים בממוצע).

בנוסף, כל בתי הספר החדשים הוקמו במרחק של כמה מאות מטרים עד 3,000 מטר בלבד מבתי ספר קיימים. נתונים אלו מוכיחים כי הפרוייקט שמובילה הרשות הפלסטינית להקמת בתי הספר בשטחים הפתוחים, אינו נובע מצורך ממשי בבתי ספר חדשים אלא ממטרה אחת – לתפוס נקודות קריטיות בשטח ולהקים מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.