בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח

הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.

למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.

בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים.
צפו בסרטון שהוצאנו:

הרשות הפלסטינית נטעה אתמול (ראשון) אלפי עצי זית על אדמות מדינה בשטח אש של צה"ל – בהשתתפות שוטרים פלסטינים חמושים. "כשהם קובעים עובדות בשטח – מדינת ישראל ישנה"

הרשות הפלסטינית קיימה אתמול (ראשון) טקס נטיעות של כ-2000 עצי זית על אדמות מדינה ממערב לכפר דיר בלוט. המרחב שננטע מהווה חלק משטח האש 203 של צה"ל, הממוקם ממזרח לעיר ראש העין בסמוך לגדר ההפרדה.

בסרטון ובתמונות שפירסם רדיו זיתונה המזוהה עם פת"ח, ומתיעוד שעלה ברשתות החברתיות, ניתן להבחין כי גם שוטרים פלסטינים נכנסו לתוך שטח האש הצה"לי והשתתפו באירוע כשהם חמושים, חרף העובדה כי אסור להם להיכנס לשטחי C כשהם חמושים.

האירוע מהווה חלק ממהלך רחב המתרחש בשנים האחרונות, בו הרשות הפלסטינית נוטעת מיליוני עצים ומשתלטת באופן בלתי חוקי על אלפי דונמים בשטח C ביהודה ושומרון, הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה.

"ההשתלטות החקלאית" שמקדמת הרשות הפלסטינית, נועדה לתפוס קרקעות סמוך לכבישים, בצמוד ליישובים ישראליים, וכן אדמות מדינה, ואזורים בעלי משמעות מדינית גבוהה.

"גם הרשות הפלסטינית "חוגגת" את ט"ו בשבט, באמצעות "כיבוש חקלאי" מתוכנן – ובינתיים מדינת ישראל ישנה וחסרת מעש". אומרים בתנועת רגבים. "הכסף הגדול מגיע מאירופה, תאי השטח נבחרים בקפידה והאסטרטגיה ברורה ומוצהרת: קביעת עובדות בשטח – במרחק יריקה מראש העין וגוש דן".

בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"

בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.

בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.

עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".

עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.

עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.

"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".

בעקבות עתירה שלנו, המנהל האזרחי הרס הבוקר סככה בלתי חוקית בניגוד להנחיית בג"ץ בשנת 2015 להרוס מתחם של בתי עסק הפועלים בסמוך לציר המרכזי ביהודה ושומרון. זהו טיפול קוסמטי בלבד.

המנהל האזרחי הרס הבוקר סככה בלתי חוקית לשטיפת רכבים בפאתי הכפר 'לובן א שרקיה' בסמוך לכביש 60, המהווה את ציר התנועה המרכזי ביהודה ושומרון. ההריסה בוצעה לאחר עתירה שהגשנו בעניין, בפעם השלישית.

בשנת 2015 עתרנו לבג"ץ בדבר קיומם של מספר בתי עסק לא חוקיים בסמוך לציר המרכזי ביהודה ושומרון. העסקים המשמשים כמוסך ומכון לשטיפת מכוניות וחנות לחומרי בניין פועלים ללא היתרים ובניגוד לצו איסור בניה, בשטחי C אשר בשליטה ישראלית מלאה. בג"ץ הורה אז למנהל האזרחי לאכוף את החוק בתוך חצי שנה ומחק את העתירה.

לאחר שהמנהל לא עמד בהתחייבויותיו, עתרנו בפעם השניה בשנת 2018, אז דחו המנהל ובית המשפט את ההריסה בתירוץ של "חוק ההסדרה" והקפאת האכיפה באזור.

לאור אי מימוש האכיפה והתפתחותם של מבנים חדשים באזור, נאלצנו להגיש כעת עתירה נוספת בעניין. כשבוע לאחר הגשת העתירה, הבוקר (יום ב'), המנהל האזרחי ביצע הריסה נקודתית של סככה קטנה בעסק לשטיפת מכוניות, כזו המהווה חלק קטן מכלל המבנים הבלתי חוקיים באזור.

המנהל האזרחי מציג כעת בפני בית המשפט מצג שווא של אכיפת החוק. ההריסה היחידנית לסככה הקטנה מהווה טיפול קוסמטי בלבד, בעוד שמצידה שאר המבנים הבלתי חוקיים פועלים ועומדים על תילם.

הריסת הסככה של העסק הבלתי חוקי

לאחר שראש הממשלה נתניהו הצהיר על דחיית פינוי חאן אל אחמר בארבעה חודשים נוספים, בג"ץ ידון בעתירת תנועת רגבים בסוף נובמבר, בהרכב השופטים סולברג, וילנר וגרוסקופף.

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו לפינוי חאן אל אחמר בסוף חודש נובמבר, זאת לאחר שבהודעת המדינה בשבוע שעבר, הודיעה המדינה כי חאן אל אחמר לא יפונה בארבע החודשים הקרובים. המדינה נימקה את הדחיה לצורכי הידברות להשגת פינוי מוסכם, "בשיקולים רחבים נוספים" המשליכים על עיתוי מימוש הצווים, וכן בשל מגבלות הנובעות מהתמודדות עם נגיף הקורונה.

הרכב השופטים שידון בעתירה ב-30.11, הם השופט נועם סולברג, השופטת יעל וילנר, והשופט עופר גרוסקופף.

לפני כחודשיים בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך זמן מהיר לעתירה שלנו בעניין חאן אל-אחמר, ואף הגדיר את התנהלות ראש הממשלה נתניהו והמדינה כ"מביכה" לאחר שדחו שוב ושוב את תשובתם לעתירה. פינוי חאן אל אחמר, תיק הדגל של הרשות הפלסטינית בהשתלטות על קרקעות ביהודה ושומרון, נידון כבר עשר שנים בבג"ץ במסגרת שש עתירות שונות שהגשנו. העובדה שנקבע דיון מהיר מלמדת שבג"ץ לא מוכן לקבל את המשך מריחת הזמן מצידו של נתניהו והוא דורש לקבל בהקדם תשובות משמעותיות מהמדינה בנוגע על אכיפת החוק במקום.

המדינה ביקשה שוב מבג"ץ לדחות את הדיון בעתירה שלנו בפרשת חאן אל אחמר, בחצי שנה נוספת. ראש המל"ל בן שבת מנמק: "תשומות הממשלה החדשה מופנות כולן להתמודדות עם נגיף הקורונה"

המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת לנמק מדוע היא נמנעת מפינוי חאן אל אחמר, מאחז הדגל הבלתי חוקי של הרשות הפלסטינית. בחודש ספטמבר 2018 הוציא בג"ץ פסק דין שנתן למדינה 'אור ירוק' לפינוי המבנים הבלתי חוקיים בחאן אל אחמר הבנוי על גבי אדמות מדינה, בתוך תחום הקו הכחול של הישוב כפר אדומים.

פסק הדין הוצא בעקבות העתירה החמישית שהגשנו לאחר מאבק משפטי בעניין עוד משנת 2009. בג"ץ דחה אז את עתירתנו על בסיס התחייבות המדינה לפנות את המאחז "בתקופה הקרובה".

באוקטובר 2018, זמן קצר לאחר פסק הדין, הצהיר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, כי "חאן אל אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר".

לאחר שעברו חודשים רבים בהם לא פונה המתחם, שבנו ועתרנו בפעם השישית לבג"ץ, בבקשת צו על תנאי כנגד המדינה, שתנמק מדוע איננה אוכפת את החוק ואת יישום פסק הדין בתוך פרק זמן קצוב.

המדינה הייתה אמורה להגיב לעתירה ערב מועד הבחירות השניות לכנסת בשנת 2019 וטענה, כי הממשלה דאז הייתה ממשלת מעבר, ולפיכך ביקשה לדחות את מועד התשובה עד לאחר הקמת ממשלה. בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך אישר בג"ץ דחייה נוספת.

בשבוע שעבר, ביקשה המדינה שוב ארכה קצרה להגשת תגובתה, אולם היא שוב מבקשת לדחות את הדיון ואת תגובתה לעתירה בשישה חודשים נוספים, בנימוק כי הממשלה החדשה הושבעה לפני ארבעה חודשים בלבד.

בתצהיר התשובה, עליו חתום מאיר בן שבת, ראש המל"ל נכתב, כי הממשלה החדשה הושבעה ב"תקופה מורכבת ורגישה שאין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".

"הממשלה החדשה החלה כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות הנגזרות מכך על פעילותה ועל התשומות השונות המופנות כולן לטובת מטרה לאומית חשובה זו. "בשים לב לעיתוי הביטחוני-מדיני הנוכחי, דרוש למשיבים פרק זמן נוסף על מנת לאפשר לדרג המדיני הנבחר להידרש לסוגיה מושא העתירה באופן ממצה".

אנו בתנועת רגבים מתנגדים בחריפות לדחיית הדיון. העתירה שבכותרת הוגשה לפני כשנה וחצי, ומאז בירורה לא התקדם ולו במעט. זה כבר הפך לנוהג – בכל פעם בו מגיע המועד להגשת תגובתה לעתירה, מגישה המדינה בקשות ארכה בטענות שונות ומשונות בדבר ממשלות ביניים שלא מוסמכות להידרש לעתירה, עיכוב של דיוני הדרג המדיני בעניין בשל מגפת קורונה, וכעת נטען כי הממשלה החדשה, המתפקדת מעל ארבעה חודשים, טרם נדרשה לסוגיה.

סיפור חאן אל אחמר כבר מזמן לא עומד בפני עצמו, והפך מזמן לדוגמה מובהקת לאופן בו המדינה מתנהלת – או ליתר דיוק, לא מתנהלת – מול השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. המדינה הפרה את התחייבותה המפורשת כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בג"ץ. הגיעה העת לשים קץ להתנהלות קלוקלת זו, ולהוציא צו מוחלט שיורה על הריסת המתחם לאלתר, ולחייב את המדינה בהוצאות.

הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.

האיחוד האירופי השיק פרויקט מימון חדש שיזרים עשרות מיליוני שקלים למאחזים לא חוקיים של הרשות הפלסטינית בשטחי C, לצורך סלילת כבישים, הקמת מבני ציבור, ופרישת תשתיות חשמל

האיחוד האירופי והרשות הפלסטינית השיקו מיזם נוסף למימון בניה בלתי חוקית במאחזי הרשות הפלסטינית בשטחי C, הנמצאים תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל.

חבילת הסיוע תממן את השלמתם של 16 פרויקטים ב-15 מאחזים לא חוקיים של הרשות הפלסטינית הפזורים בשטח C, הכוללים הקמת בתי ספר המסייעים לקיבוע המאחזים, סלילת כבישים, בניית בניינים רב-תכליתיים, הקמת מאגרי מים ופריסת צנרת, והקמת תשתיות חשמל.

הסכום הכולל של התוכנית הממומנת על ידי האיחוד האירופי ומדינות חברות, מגיע ל15.2 מיליון אירו (כ65 מיליון שקלים).

"האיחוד האירופי רואה באזור C חלק בלתי נפרד מהשטחים הפלסטינים הכבושים. עמדה זו הושמעה כל כך הרבה שנים והיא מתורגמת בפרויקטים כמו זה שאנו משיקים היום", אמר נציג האיחוד האירופי סוון קון פון בורגסדורף בטקס ההשקה. "עמדת האיחוד האירופי בשטח C ברורה: לא נכיר בשינויים בגבולות שלפני 1967, לרבות ביחס לירושלים, למעט אלה שהוסכמו על ידי שני הצדדים, ואנחנו לא מכירים בריבונותה של ישראל בשטחים שנכבשו מאז 1967".

הצהרת האיחוד מתארת את הפרויקטים שיתוקצבו במסגרת המיזם החדש כ'סיוע הומניטרי', אולם הבניה ופריסת התשתיות מתבצעות בלי לבקש או לקבל את אישור המינהל האזרחי ומדינת ישראל – כנדרש על פי החוק, כמו גם על ידי הדין הבינלאומי והסכמי אוסלו – עליהם חתום גם האיחוד האירופי עצמו.

מצד אחד, האיחוד האירופי טוען כי הוא מגנה צעדים חד צדדיים – ומוכן להכיר רק בכאלו "המוסכמים על ידי שני הצדדים" אך באותה נשימה, הוא הצהיר בגאווה על מימון פרויקטים שכל תכליתם היא יצירת עובדות חד צדדיות בשטח. ההצהרה לפיה ״האיחוד האירופי תומך בהתערבויות התפתחותיות באזור C שיוזם ומקדם המשרד הפלסטיני לשלטון מקומי", אומרת במילים אחרות "אנחנו לא נכיר בשינויים אלא אם כן מדובר בשינויים שרק אנחנו מבצעים".

באופן תמוה האיחוד האירופי מסיט את כספי משלמי המסים האירופיים, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי כתוצאה ממגיפת הקורונה, לטובת יצירת "כפרים פלסטיניים" חדשים יש מאין, במקומות אסטרטגיים ביהודה ושומרון שלא היו מיושבים קודם לכן, אם ממשלת ישראל תמשיך להעלים עין מהפרות בוטות של החוק הבינלאומי לטובת ההשתלטות הפרועה של הרשות הפלסטינית על לב הארץ, היא תתקשה לשכנע את המצביעים שהיא ממשלה לאומית או ציונית. בעצם, היא תתקשה לשכנע אותנו שהיא בכלל ממשלה

במקביל לפסילת "חוק ההסדרה" של ההתיישבות היהודית על ידי בג"ץ, החליט בג"ץ לאפשר הסדרה של אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים.

שעות לאחר פסיקת בג"ץ על ביטול חוק ההסדרה, פרסמנו סרטון על החלטת בג"ץ לאפשר הסדרת בנייה ערבית בלתי חוקית בתחומי שטח האש 917 בדרום הר חברון – בו הרשות הפלסטינית בנתה בעשור האחרון מעל 2000 מבנים לא חוקים.

בשנת 2016 עתרנו בפעם הראשונה לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, שטח אימונים של צה"ל באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית על ידי ובתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת הדיון בבג"צ, הודיעה המדינה כי בכוונתה לבחון הסדרה במקום ולהלבין את הבניה הלא חוקית במרחב האסטרטגי המדובר ובתוך שטח האש. על בסיס הצהרת המדינה, דחה בג"צ את עתירת רגבים באומרו שהעתירה אינה רלוונטית שכן העתירה דורשת הריסת המבנים ואילו המדינה הודיעה כי היא מתכוונת לבחון אפשרות להסדיר במקומה את הבניה הלא חוקית. בהחלטה זו בג"צ הכשיר למעשה את אלפי המבנים הלא חוקיים שנבנו במטרה לתפוס את הנקודה האסטרטגית הזו, ולייצר רצף התיישבותי בין בקעת ערד לשטחים ביהודה ושומרון.

בג"ץ הוכיח כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי. בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בג"ץ לוחץ על הדק ההריסה וקבע פעם אחר פעם כי יש להרוס שכונות שלמות הגם שהמדינה הצהירה שבכוונתה להסדירם. מצד שני, בג"צ מונע כל יוזמה מצד המדינה לשנות את החקיקה כך שיהיה ניתן להסדיר את העניין. לעומת זאת, כשזה נוגע לבניה ערבית לא חוקית ועוד בתוך שטחי אש, אין לבית המשפט שום בעיה לקבל כל פתרון הסדרתי ולמנוע הריסה בכל מחיר. מעתירות הראי הללו נחשף פרצופו האמיתי של בג"ץ.

שנה בדיוק לאחר חשיפת תכנית הפעולה של "פלסטין הירוקה" לתפיסת אדמות המדינה בגוש עציון- יצאנו לבדוק בשטח מה עשו רשויות האכיפה לפינוי הפלישה

המנהל האזרחי גורר רגלים ונמנע מפינוי פלישות לאדמות מדינה ביהודה ושומרון, המתבצעות בחסות הרשות הפלסטינית. בתנועת רגבים מזהירים כי חוסר האכיפה מול המשך הפלישה ועיבוד השטח, יגרום להתרחבות התופעה באזורים נוספים ביהודה ושומרון.

שנה לאחר חשיפת "הכיבוש החקלאי" שמקדמת הרשות הפלסטינית במסגרת תכנית "פלסטין הירוקה", יצאנו לבדוק כיצד פעלו במשרד הביטחון ובמנהל האזרחי נוכח התופעה.

כזכור, במסגרת המיזם, הרשות מממנת ורוכשת מדי שנה מאות אלפי שתילי זיתים, מעניקה אותם חינם לחקלאים ערבים היושבים ביהודה ושומרון ומנחה אותם על אילו איזורים אסטרטגיים צריך להשתלט. בדרך כלל, בסמוך ליישובים ישראלים, לגדר ההפרדה ולקו הירוק.

על כל שתיל מוצמד תגית מנייר ועליה סמל הרשות הפלסטינית, לוגו "פלסטין הירוקה" של משרד החקלאות ברשות, וכן ציון של האיזור גאוגרפי, שנת הנטיעה ומספר סידורי של כל עץ.

ה"כיבוש חקלאי" מתבצע באזורים הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה לכאורה, ואף באדמות מדינה רשומות. הרשויות הישראליות, שלא אוכפות את החוק מול התופעה בכללותה אלא באופן נקודתי ואנמי.

שנה לאחר חשיפת התופעה, יצאנו לבחון מספר אזורים, אשר לגביהם פנתה רגבים למנהל האזרחי בדרישה לבצע אכיפה ולפנות את הפלישה לאדמות המדינה. הפלישה שתועדה בשנה שעברה לאדמות מדינה בסמוך "מחסום הל"ה" בגוש עציון נותרה כשהיתה. וכך גם פלישות לאדמות מדינה בצפון השומרון, ובסמוך לעיר אריאל.

ההשתלטות החקלאית מורכבת בעיקר לנוכח החוק המקשה פינוי של קרקע מעובדת לאחר מספר שנים של עיבוד. החקלאים הפלסטינים המודעים לחוק היטב, מוודאים שהקרקע מעובדת מדי כמה חודשים, ולאחר השנים הקבועות בחוק הדבר מקשה על המדינה לסלק אותם ולדרוש את הקרקעות חזרה.

חוסר האכיפה מול המשך הפלישה ועיבוד השטח, עלולה לגרום להתרחבות התופעה באזורים נוספים ביהודה ושומרון. יש פה רוח גבית לדרך הפעולה של השיטה להשתלטות על אדמות מדינה. משרד הביטחון והמנהל האזרחי חייבים לעצור את הכיבוש החקלאי.

צפו בסרטון: