זה היה רק עניין של זמן. לפני מספר חודשים נהרגה תושבת הר חברון מרכב שפרץ מציר לא חוקי והתנגש בה בעצמה. מאות תאונות מתרחשות מדי שנה ברחבי יו"ש, על רובן המשטרה אפילו לא יודעת ואת רובן היה אפשר למנוע.

השתתפנו הבוקר בדיון קריטי, חשוב ומזעזע על מצב כבישי הדמים ביו"ש. דיברו בדיון על העדר האכיפה, מחסור בכח אדם והצורך לשנות אבל לא דיברו על אחת מהסיבות המרכזיות לקטל בכבישים – הצירים הלא חוקיים שהרש"פ ועבריינים פרטיים פורצים בכל פינה.

על כל כביש חוקי ביו"ש יש עשרות צירים לא חוקיים שנפרצו וחוברו לכביש בצורה ברברית ומסכנת חיי אדם. הנה תראו כאן, על כביש 60 בצומת המשטרה הבריטית. שני צירים, לא אחד, מהם פורצות מכוניות במהירות מופרזת, חלקן לא מכוניות שראויות לנסוע בכלל על הכביש, ועולות על כביש שמהירות הנסיעה בו אמנם מוגדרת כשמונים אבל בפועל היא הרבה (הרבה) יותר.

אז איך לא ימותו אנשים?!

ביום שמדינת ישראל תשכיל להבין שיותר מלשדרג כבישים ולשפוך מילארדים על פיתוח – היא צריכה פשוט להתחיל בלאכוף את החוק – זה היום שמדינת ישראל הריבונית תורגש גם בשטח.

בתגובה לאיומי מפלגת רע"מ לפרק את הקואליציה באם לא יקודם "חוק החשמל" המבקש לחבר לחשמל עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, אומרים בתנועת רגבים כי מדובר בהצעת חוק סחטנית, המסוכנת לשלטון החוק ולמדיניות התכנון והבניה.

מדובר בהצעת חוק שמבקשת לחבר לחשמל לא רק את המבנים הבלתי חוקיים הקיימים, אלא גם את כל אלו שייבנו בעתיד. ברור שאישור החוק הזה יוביל לזינוק בבניה לא חוקית. בנוסף, האיסור לחבר מבנים שהוקמו ללא היתר לרשת החשמל, הוא אחד מהכלים החשובים של המדינה לבלום את הבניה הבלתי חוקית שהוגדרה "מכת מדינה".

יש היגיון לאשר חיבורי חשמל למבנים העומדים לקראת הסדרה, ושהמדינה מתכוונת להלבין אותם.

התנאי הראשון צריך להיות, שהחוק יחול רק על מבנים שהוקמו לפני 2018 וחקיקת חוק קמיניץ.

התנאי השני הוא שקיימת במקום תכנית מתאר מפורטת שהוגשה על ידי המדינה, ולא על ידי גורמים שונים כגון רשויות מקומיות.

התנאי השלישי הוא הפקדת ערבות בנקאית גבוהה של 40,000 שקלים, שתחולט במידה והתכנית לא תאושר ולא יתקבל היתר בניה.

התנאי הרביעי, שהחוק לא יכלול מבנים שהוצאו לגביהם צווים שיפוטיים או צו מנהלי להריסה.

התנאי החמישי, שהחיבור יהיה חיבור זמני עד שהתכנית תאושר והמבנה אכן יקבל היתר בניה.

כחלק מחיבור ורתימת פעילות הכנסת לנעשה בתנועה שלנו, אירחנו היום את חבר הכנסת עמיחי שיקלי מסיעת ימינה לסיור שטח ביהודה ושומרון. במהלך הסיור הגענו לנקודות אסטרטגיות ביהודה ושומרון שם סקרנו בפני שיקלי את האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל ברחבי יו"ש, החל מזיהום ומפגעים סביבתיים בשל היות המרחב "החצר האחורית של המדינה", עד לתופעת בתי הספר הבלתי חוקיים שהרשות הפלסטינית בונה בקצב מסחרר ושלל הבניה הבלתי חוקית על שטחי C במטרה אחת ברורה של הרשות – לחנוק את ההתיישבות היהודית במרחב ולהקים מדינה פלסטינית.

בתום הסיור חבר הכנסת סיכם ואמר כי: "אנחנו מוכרחים להתבונן חמישים שנה קדימה לכל הפחות, ולחשוב איזו מדינה אנו רוצים להשאיר לילדינו ונכדינו, ולפעול בנחישות כדי לממש את חזוננו. דבר אחד ברור: אנו לא יכולים לאפשר מצב שבו מדינת ישראל תשתרע בין נתניה לסי-אספרסו בכביש 6. אנו מוכרחים להאבק על מימוש הרעיון שהתווה יגאל אלון: שדרה כפולה והיאחזות איתנה בבקעת הירדן, בגוש עציון, בעוטף ירושלים, בדרום הר חברון. זו טעות מרה לחשוב שהפלסטינים מנהלים עמנו מאבק על השליטה בסרטבה והר עיבל בלבד; הם מנהלים מערכה על בקעת הירדן כולה, על גוש עציון, על אינספור אתרים חשובים; הם בונים יום-יום בניגוד לחוק על אדמות מדינת ישראל, בסיוע אירופי מסיבי. מטרתם היא לבודד אותנו, לנתק את גוש עציון וגוש אדומים מירושלים. ארץ ישראל היא חטיבה גיאוגרפית אחת.

המציאות בתחום הגנת הסביבה ביהודה ושומרון היא איומה: ביוב כימיקלי זורם באין מפריע לנחלים, לחי ולצומח בארץ ישראל. מדובר באזור מוכה אסון איקולוגי והוא גדוש פסולת, שריפות פסולת ושלדי מכוניות. אל לנו לשכוח שזיהום זה משפיע על מי השתיה שלנו – לא קיים קו ירוק בהגנת הסביבה.לצערנו, נכון לעכשיו, הגופים שאמונים על אכיפת החוק מנהלים מדיניות של איפה ואיפה ומנשלים אותנו, את אזרחי ישראל היהודים באוזלת ידם, מעתודות הקרקע שהן ערובה לביטחוננו".

אנו מודים לחבר הכנסת שיקלי שהצטרף לסיור החשוב הזה והגיע ללב השטח כדי להבין עד כמה המערכה מולה אנו מתמודדים גדולה ואימתנית. אנו שמחים להיות אלו שמחברים בין הכנסת ונבחרי הציבור לנעשה בשטח. המערכה על שטחי C והשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון הגיעה לנקודת אל חזור והיא חייבת את התערבותה המיידית של המדינה! אנו דורשים מנבחרי הציבור לנקוט בצעדים משמעותיים ומעשיים במרחב כדי לשנות את המציאות המאיימת שהרשות מכתיבה בשטח. אנו מאמינים כי כל נבחר ציבור שחשובה לו עתידה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון – צריך להגיע לשטח, לראות את המציאות הכואבת בעיניים ולהתחיל לפעול למענה.

שדולת ארץ ישראל בראשות ח״כ יואב קיש וח"כ אורית סטרוק ויחד עם מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה, התכנסו בכנס שדולה ראשוני בסימן משילות וביטחון אישי בארצנו.

הבוקר התכנסו חברי שדולת ארץ ישראל בראשות ח״כ יואב קיש וח"כ אוריק סטרוק בכנס שדולה ראשוני בסימון משילות ביטחון אישי. ח"כ יואב קיש פתח את כנס השדולה ואמר: ״דווקא באופן אבסורדי, למרות הרוב בימין בכנסת, לאור הרכב הקואליציה יש חשש אמיתי בימין למדיניות האתגרים של השדולה רק הולכים וגדלים. בשדולה נשלב כוחות אופוזיציה וקואליציה על מנת להבטיח שמדיניות הממשלה תשמור על ארץ ישראל, תחזק את הבטחון האישי בערים המעורבות ותפעל לחיזוק והגדלת ההתישבות בכל ארץ ישראל.״

יו"ר שדולת א״י יו"ר סיעת הציונות הדתית חה"כ אורית סטרוק אמרה בתחילת הכינוס: "שדולת א"י בכנסת הזו היא הגדולה והרחבה ביותר מאי-פעם ב 15 השנים האחרונות. במסגרת פעילות השדולה נשלב ידיים יחד, כולנו, כל אוהבי ארץ ישראל, מכל המפלגות והסיעות, קואליציה ואופוזיציה, לטובת ארץ ישראל על כל מרחביה: בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ושומרון, וגם בערים המעורבות. נייצר בשדולה את הקואליציה האמתית שעם ישראל בחר ובודאי מעדיף ומייחל לה"

כזכור, ביום חמישי האחרון ערכנו סיור בנגב לחברי השדולה, סיור העוסק בהיבטי המשילות והריבונות שבמרחבי הנגב ובארץ בכלל. אנחנו מקווים שחברי השדולה אכן יעמדו במשימתם ויפעלו למען החזרת המשילות לידי מדינת ישראל.

בתחילת השבוע התקיימה ועידת "המלחמה השקטה" של מקור ראשון ותנועת רגבים בנושא ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C בהשתתפות: אנשי רגבים, שרים, ח"כים ואנשי ציבור נוספים

בתחילת השבוע התקיימה ועידה מיוחדת שלנו יחד עם מקור ראשון בנושא "המלחמה השקטה" – ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

הוועידה שודרה באתר ובערוצי הדיגיטל של מקור ראשון והשתתפו בה: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שר המודיעין אלי כהן, יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד, יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ ניר ברקת, השר לשעבר זאב אלקין, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה דורי גולד ועוד.

במהלך הוועידה התקיימו פאנלים שונים בנושאי: ההשתלטות המהירה על אדמות המדינה, כיצד רותמים הפלסטינים את האיחוד האירופי למאבקם, איך נלחמים על דעת הקהל מול ההסתה נגד ישראל וארגוני הBDS בעולם, הרשות הפלסטינית בעידן ביידן ועוד.

בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת נאלץ לפנות את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת – בתוך בניין בלתי חוקי באום אל פאחם שבית המשפט הורה על הריסתו. אנו תמהים שחבר הכנסת לא החזיר מיוזמתו את הכספים שקיבל שלא כדין

חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, פינה בחודשים האחרונים את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת בעיר אום אל פאחם, זאת בעקבות פניות מצד תנועת רגבים כי הלשכה פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לתנועת רגבים כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012. בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד.

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק. העתירה לבג"ץ הוגשה לאחר שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, ובשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

צו הריסה וצו איסור שימוש – על הבניין של לשכת ג'בארין במימון הכנסת

יו"ר הכנסת העביר את הטיפול לועדת האתיקה, שהבהירה לג'בארין כי עליו לפנות את הלשכה, אולם קבעה כי אינו צריך להחזיר את דמי השכירות לקופת הכנסת.

בפסק הדין שניתן היום בבג"ץ קבע הרכב השופטים פוגלמן, סולברג ומינץ, כי העתירה השיגה את מטרתה בכך שהופסק השימוש הפרלמנטרי במבנה הבלתי חוקי. עם זאת, דחה בג"ץ את בקשתנו כי חבר הכנסת ג'בארין ישיב את דמי השכירות שמימנה הכנסת שלא על פי דין.

לשכתו של ג'בארין (צילום: תנועת רגבים)

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינו מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה. צר לנו שבית המשפט לא מצא לנכון לחייב את השבת הכספים שניתנו שלא כדין, ואנו תמהים על חבר הכנסת ג'בארין, שלא מצא לנכון לעשות זאת מיוזמתו.

עתרנו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, מאחר ולא עצר את מימון הכנסת ללשכה הפרלמנטרית של ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת. זו פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הורה להרוס. "לא ייתכן שהכנסת תממן ותעודד עבריינות בניה"

עתרננו לבג"ץ כנגד הכנסת, מאחר וזו מימנה לשכה פרלמנטרית עבור ג'בארין בעיר אום אל פאחם, למרות שהתברר כי היא פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לנו כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012.

לשכתו של ג'בארין (צילום: תנועת רגבים)

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק.

בנוסף התבקש יו"ר הכנסת להשעות את ג'בארין מחברותו בוועדת האתיקה של הכנסת עד לבירור העניין, וככל שיימצא כי אכן העובדות נכונות – אף להדיחו מן הוועדה.

מעבר לכך שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, בשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

בכתב העתירה, מודגש כי "החלטת שכר חברי הכנסת (הוראות ותשלומים)", קובעות במפורש כי הכנסת לא תאשר את שכירות הלשכה הפרלמנטרית "אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין". בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד. "ככל שהוגש תצהיר כזה על ידי חבר הכנסת ג'בארין – יהיה על ועדת האתיקה לדון גם במשמעויות הנובעות מכך", נכתב בעתירה.

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינה מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה.

צווי הריסה שהוצאו למבנים ביישובים פסגות ומודיעין עילית בוטלו, לאחר שפנינו ליועץ המשפטי לממשלה כי הצווים נוגדים את חוק ההסדרה שנכנס לתוקף. "זוהי סנונית ראשונה עבור אלפי בתים בהתיישבות" 

לראשונה מאז אישור חוק ההסדרה בכנסת לפני כחודשיים, המנהל האזרחי ביטל צווי הריסה שהוציא למבנים ביישובים מודיעין עילית, פסגות וכוכב יעקב. לפני מספר שבועות נתלו צווי הריסה על ארבעה מבנים ביישוב פסגות, חמישה מבנים במודיעין עילית ושני מבנים נוספים ביישוב כוכב יעקב.

מדובר במבנים שהוקמו לפני שנים רבות בתחומי היישובים האמורים, על קרקעות פרטיות. לאחר שהובלנו את חוק ההסדרה ויצגנו את בעלי המבנים מהישוב פסגות, שיגרנו בשבוע שעבר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בו הודגש כי מדובר בצווים בלתי חוקיים אשר הוצאו בניגוד להוראות 'חוק ההסדרה' שנכנס לתוקף בתאריך 13 בפברואר השנה.

אחד מהבתים בפסגות שהצו כנגדם בוטל

החוק נועד להסדיר את מעמדם של אלפי בתים ומבני ציבור ביישובי יהודה ושומרון, כמחציתם בעיר מודיעין עילית, שנבנו בתום לב ובעידוד המדינה על קרקעות פרטיות או אדמות שמעמדן המשפטי איננו מוסדר. החוק קובע כי בדומה להוראות חוק המקרקעין הישראלי במקרים שכאלו – לא ייהרסו המבנים, ובעלי הקרקע יפוצו על ידי המדינה בכסף או בקרקע חלופית.

על פי הוראות החוק, בתקופה של 12 החודשים מיום פרסומו – יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים בעניין התיישבות ב11 יישובים המנויים בנספח לחוק, בהם גם פסגות, מודיעין עילית וכוכב יעקב.

אלפי יחידות דיור במצב דומה במודיעין עילית

עוד הודגש במכתבו ליועמ"ש מנדלבליט, כי במסגרת ההליכים בעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד חוק ההסדרה, הגיש היועמ"ש לבג"ץ הסדר דיוני לפיו "יוקפאו הליכי האכיפה והצווים המנהליים שעליהם חל החוק, ביחס לבניה קיימת בהתיישבות הנמצאת ביישובים המנויים בסעיף 11 לחוק", ולפיכך גם עמדתו המוצהרת של מנדלבליט, שהביע את התנגדותו לחוק ההסדרה, הינה שלא ניתן לנקוט בהליכי אכיפה או צווים מנהליים כנגד אלפי המבנים הנכללים בחוק.

ואכן, בסוף השבוע שעבר קיימה וועדת המשנה לפיקוח של המנהל האזרחי, דיון בנוגע למבנים ביישוב פסגות, בו הוחלט לראשונה לבטל את הצווים, וזאת מכח חוק ההסדרה. בהחלטת הוועדה נכתב כי "לאחר עיון בטענת בא כח המחזיק, מצאנו לנכון לבטל את הצווים שהוצאו במסגרת התיקים, ולהורות על סגירת התיקים".

הקפאת הליכי האכיפה כנגד בניה, מהווה את הסנונית הראשונה של חוק ההסדרה עבור אלפי בתים ביהודה ושומרון. היא מאפשרת למנהל האזרחי להוציא לפועל את הוראות החוק שחוקקה הכנסת, ולהבטיח שמקרים מקוממים כמו הריסת הבתים בעפרה שנעשתה ללא כל תכלית, לא יחזרו על עצמם, ומעתה לא יבוצעו הליכי אכיפה כנגד בניה ישנה.

תושבת 'מצפה אילן' סיפרה בדמעות בדיון בוועדת הפנים על העשן והזיהום מהמפחמות בצפון השומרון. "עובדים עליכם בעיניים, החקיקה קיימת כבר מזמן – האכיפה היא זו שחסרה" 

עשן המפחמות הפועלות בצפון השומרון, מזהם כבר שנים ארוכות את האוויר של מאות אלפי תושבים באיזור חדרה, חריש, פרדס חנה, ויישובי קו התפר באיזור צפון שומרון ומועצה איזורית מנשה.

המפחמות מייצרות פחם בתהליך שריפה מזהם המיוחד, המופק בעיקר מפסולת גזם של חקלאים מתחומי הקו הירוק. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בעניין בשנת 2012, המפחמות שפעלו בשטחי C שבשליטה ישראלית מלאה נסגרו, אולם המפחמות הממוקמות בשטחים שבשליטת הרשות הפלשתינית, ממשיכות לעבוד וזיהום האוויר נמשך כשהיה.

בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ציין יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דודי אמסלם כי התכנס צוות בינמשרדי בראשות משרד החקלאות שנועד לפתור את בעיית העשן מהמפחמות, וכי בעוד שבועיים ייחתם צו שיאסור העברת גזם עצים ללא היתר העברה. וכי יוכשרו 15 פקחים לאכיפת הצו במעברים. במשרד לאיכות הסביבה הודיעו כי יקצו תקציב לרכישת מרסקות גזם שיתנו פתרון לחקלאים וימנעו את שריפתו.

מאיר דויטש, מנהל מחלקת המדיניות בתנועה הטיח בפני חברי הוועדה נתונים ומספרים. "עובדים עליכם בעיניים. אנחנו כבר בדיון החמישי, וכבר כיום יש צו אלוף האוסר את העברת הגזם עם עונש בצידו של חמש שנות מאסר", אמר דויטש. "הבעיה היא לא החקיקה אלא האכיפה. כיום הרשויות מחרימות את המשאיות לימים ספורים ומשחררות אותן לידי העבריינים לעיתים עם הגזם. למיטב ידיעתנו הוגשו אפס כתבי אישום עד היום. ללא הגשת כתבי אישום פליליים והטלת עונשים כבדים, הזיהום יימשך. העשן לא מתחשב בקו הירוק".

דויטש: "הקו הירוק לא עוצר את העשן" (צילום: תנועת רגבים)
"העשן לא מתחשב בקו הירוק" (צילום: תנועת רגבים)

רוחה שער, ממקימי היישוב מצפה אילן, סיפרה על התמודדותה עם מחלת הסרטן בדרכי הנשימה. "הסרטן לא מחכה, כשהטיפול בבעיה עובר מוועדה לוועדה וממגירה למגירה, הסרטן מתקדם. אפשר ללמוד ממנו מהירות ויעילות", אמרה שער בדמעות. "הבן שלי מתמודד עם קשיים בדרכי הנשימה. אי אפשר להשאיר את המצב בלי פתרון. אם אין פתרון – תגידו לנו רשמית שעלינו לעזוב את היישוב".

אנו מברכים על ההצעות לפעולה שעלו בדיון, אך אחרי לא מעט שנים שאנו עוסקים בסוגיה אנו כבר למודי הבטחות ואכזבות. נמשיך במעקב הדוק וללחוץ את הרשויות עד ליישום הפתרונות. מאות אלפי אזרחים לא צריכים לנשום אוויר מזוהם.