בעוד היא חייבת עשרות מליוני שקלים ומסרבת לגבות ארנונה ומים מתושביה, יצאו אמש כלל עובדי מועצת אל-קאסום לחמישה ימי נופש בדובאי הכוללים שלל אטרקציות ומופעים.

עובדי מועצת אל-קאסום עלו אמש על מטוס בדרכם לחמישה ימי נופש בדובאי והותירו מאחור מועצה כושלת ללא גביית ארנונה ומים, חובות של מיליוני שקלים, הסתרת מידע וקנס מצטבר על בזיון בית משפט. בתנועת רגבים מותחים ביקורת חריפה על המועצה ומגישים עתירה לבג"ץ נגד שרת הפנים איילת שקד וראש מועצת אל –קאסום סלאמה אלאטרש, הדורשת למנות ועדה קרואה ולמעשה לפטר את ראש העיר.

הנופש כולל טיסות, לינה וארוחות וכן סיורים עם אוטובוס צמוד במוזיאונים וגלריות, ביקור בשווקים המקומיים, מסגדים וארמונות, תצפיות וקניוני פאר, שייט, סיור ג'יפים ומופעי פולקלור וחזיון אור קולי, כל זאת בעלות 1,800 ₪ בלבד לעובד והיתר, עשרות אלפי שקלים נוספים, במימון ועד העובדים, שתקציבו מורכב מתשלומי העובדים והשתתפות רשותית, בנוסף מקובל כי ימי הנופש נחשבים ימי עבודה ואף הם ממומנים על ידי הרשות. כאשר מדובר במועצה החייבת כ- 20 מליון ₪ לחברת מקורות ומפגינה התנהלות כושלת ללא מערך גביית ארנונה ומים מתושביה על אף התחייבויות חוזרות לבית המשפט, יציאת העובדים לשבוע נופש מפואר גוררת מן הסתם, הרמת גבה.

כבר לפני עשור, בשנת 2012, משהתגלה כי לא קיים מערך גביית ארנונה במועצה, פנינו בדרישה לתיקון הליקוי. לאחר הליך משפטי ארוך העתירה נמחקה מכיוון שמועצת אל קאסום התחייבה בפני בית המשפט כי תסדיר את הנושא ואף יצאה למכרז לחברת מדידת נכסים לצורך כך. השנים חלפו ומשגילינו כי המכרז בוטל והסוגיה לא קודמה, פנינו שוב למועצה בבקשה לקבל את נתוני הגביה אך לא קיבלנו מענה. לאחר פניות חוזרות ונשנות נאלצנו שוב לפנות לבית המשפט אשר פסק כי על פי דין חופש מידע, על המועצה לחשוף את המידע.

החודשים חלפו, המועצה לא מסרה את המידע ובשלב זה פסק בית המשפט קנס יומי בשל בזיון בית המשפט, הקובע כי על כל יום בו המועצה לא תיתן את המידע, תשלם 250 ₪. גם לכך המועצה לא הגיבה ועד עצם היום הזה מסתירה את המידע, בעוד הקנס מצטבר מדי יום ביומו ועומד כעת על למעלה מ70,000 ₪.

מועצה שמתקיימת על חשבון אזרחי ישראל ומצפצפת על כולנו, לא מתביישת לקחת את עובדיה לטיול פאר בחו"ל. לא הגיוני שמדינת ישראל מאפשרת מציאות כזו. ראש המועצה אל-אטראש פשוט עושה מה שבא לו, מתנער מחובותיו, מתעלם מפסיקות בית המשפט ובמקום לקחת אחריות, לוקח את העובדים לנופש מנקר עיניים. הקנס הכספי לא מאיים עליו כי הוא יודע שגם אותו, הוא לא ישלם. מדינת ישראל חייבת לשים סוף לבזיון הזה ולהוכיח שהיא מסוגלת לקחת אחריות על מה שקורה בנגב.

סרטון חדש של ארגונים ציוניים פונה למצביעי 'הימין הרך': "אל תקימו לנו את מדינת פלסטין"

שורת ארגונים ציוניים משחררת הערב (רביעי) סרטון חדש הפונה אל מצביעי 'הימין הרך' שמתלבטים אם לממש את זכותם הדמוקרטית, בגלל תחושת היעדר בית פוליטי המתאים להשקפת עולמם.

הסרטון "מדינה להשכיר" אותו מציג השחקן נועם יעקובסון, מבוסס על סיפורה המפורסם של הסופרת לאה גולדברג, ומעודד את ההשתתפות בבחירות.

"זה לא באוויר – לא חשש מדומיין, לא בעתיד הרחוק, זה כבר כאן!
כבר עכשיו סכנה אמיתית מרחפת, על אובדן משילות, הריבונות כבר רופפת.

ימין רך ואהוב עם לב טוב ועדין
בבקשה אל תקים לנו את מדינת פלסטין…"

צפו בסרטון:

בג"ץ פרסם הערב כי ייעתר לבקשת המדינה לקבלת ארכה נוספת לפינוי המאחז חאן אל אחמר עד לאחר הבחירות. "לחתום הסכם גז היסטורי בתקופת בחירות – אפשר, לקיים התחייבות של למעלה מעשור- אי אפשר?"

בחודש שעבר הגיע המועד בו קבע בג"ץ כי על המדינה להשיב מדוע לא פעלה לפינוי המאחז הבדואי הסמוך לירושלים כפי שהתחייבה בהליכים משפטיים בעשור האחרון. המדינה ביקשה הארכה נוספת, שמינית במספר, בטענה כי לא ניתן לעסוק בסוגיה בתקופת ממשלת מעבר, אף על פי שבדיונים קודמים טענה כי חל התקדמות משמעותית בגיבוש מתווה מוסכם לפינוי.

בית המשפט העליון בהרכב בראשות השופט סולברג כינה את בקשת ההארכה "חריגה" אך עם זאת קיבל את טענת המדינה ונעתר לה, תוך ציון "מורת רוח" וקבע תאריך חדש – ה1/2/2023, שלושה חודשים לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

ממשלת המעבר מסוגלת לחתום על הסכם גז היסטורי ועל מינוי בכירים, אך אינה מסוגלת להשיב על שאלה פשוטה: מדוע מאחז בלתי חוקי שכבר הוכרע בבית המשפט העליון שוב ושוב שדינו להיהרס, עדיין עומד על תילו. בחסות המחדל המתמשך עברייני הבניה ממשיכים להרחיב ולפתח את המאחז ועוד עשרות "חאן אל אחמרים" צצים בכל מרחב E1. הממשלה מוכיחה שוב שהיא לא יודעת לשמור על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.

לפני כשלוש שנים יצא הדו"ח של ועדת פלמור על הפולימגיה והוקם צוות בין משרדי לטיפול בבעיה. לאחר שהצוות לא התכנס במשך כשנה וחצי הוצאנו מכתב למשרד המשפטים בדרישה לכנס את הצוות.

משרד המשפטים, שהבין את חשיבות העניין, נענה לדרישתנו וכינס דיון בו היו נוכחים כלל הגורמים האמונים על הטיפול בבעיית הפוליגמיה, מהמשטרה והמל"ל דרך ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, ועד הפרקליטות ונציגות משרד המשפטים. גם אנחנו, כנציגי ציבור החברים בוועדה, השתתפנו בדיון.

בדיון הציגו הגורמים את הפעילות שלהם בנושא הפוליגמיה ואת הדרכים בהם הם מטפלים בתופעה. לסיכום הדיון דרשנו כי כל העבודה של הצוות תעשה אל מול המלצות דו"ח פלמור, בשיתוף פעולה מלא, וידווח איך הוא פועל לממש אותן. בנוסף ביקשנו שיהיה מעכב קבוע של תכנון וביצועים לאור תוכנית מסודרת וידועה מראש. כדי שיהיה אפשרות לעקוב אחר הנעשה פעם ברבעון.

לשמחתנו גם מנכ"ל משרד המשפטים וגם הממונה על הצוות הבין משרדי הסכימו איתנו והודיעו שיוציאו מסמך מסודר לכלל הגורמים, על פיו יפעלו כל הרשויות האחראיות, ולאחריו יעדכנו שאכן המלצות דו"ח פלמור מתקיימות בפועל.

בסוף השבוע שעבר בג"ץ הוציא פסק דין לעתירה המתנהלת מזה שני עשורים, וקבע כי ניתן לפנות מאות פולשים פלסטינים שפלשו לשטח אש 918, שטח אימונים של צה"ל בדרום הר חברון. התיק המסועף שנידון בהליכים שונים בבג"ץ במשך לא פחות מעשרים שנה התבסס רובו ככולו על פייק ניוז שהמציאו ארגוני השמאל הקיצוני והרשות הפלסטינית.

אחרי שהקפיא שוב ושוב את הליכי האכיפה מול הפולשים (שבינתיים בנו עוד מאות מבנים בשטח), בג"ץ בחן את תצלומי האוויר והתמונות שהוכיחו מעל לכל ספק שאין ולא הייתה התיישבות קבע בשטח לפני הכרזת השטח כ"שטח אש" של צה"ל.

פסק הדין קבע את הדבר המתבקש ונתן אור ירוק לפינוי הפולשים והחזרת שטח האימונים לידי צה"ל.

שני עשורים לקחו לבג"ץ להגיע להחלטה הנכונה לגבי 30,000 הדונמים שנגזלו ממדינת ישראל. שני עשורים יותר מדי שרק גרמו לבעיה לגדול ולהתעצם בחסות הבירוקרטיה המשפטית.

הסלחנות האינסופית מול פולשים פלסטינים, גם על חשבון שיקול ביטחונם של אזרחי ישראל, מתגלה פעם אחרי פעם כאסון. במקום לפתור את הבעיה בחיתוליה, תיאלץ עכשיו מדינת ישראל להתמודד עם מציאות אחרת בשטח.

בעיתון הארץ יצאו בימים האחרונים בקמפיין תעמולה צפוי מראש, אבל את העובדות קל מאוד להכיר. כל הפרטים בתגובה הראשונה.

בג"ץ הוציא הערב (ראשון) צו על תנאי בעתירה שהגשנו, המורה למדינה לנמק בתוך 120 יום, מדוע לא מימשה את ההתחייבות שנתנה המדינה לבג"ץ לפני כשלוש שנים, לפיה יאכפו את החוק "במועד קרוב".

"נוכח בקשות הדחייה התכופות, מקצתן מוצדקות יותר, מרביתן מוצדקות פחות; בשים לב לפרק הזמן הרב שבו העתירה דנן תלויה ועומדת, כמעט שלוש שנים; בהינתן העובדה כי ה'סאגה' הולכת ונמשכת למעשה עוד משנת 2009 אז הוצאו צווי ההריסה… אין מנוס עתה מעשיית צעד נוסף לקראת הכרעה, בדרך של מתן צו על-תנאי.

העובדה שצריך לעתור שוב ושוב לבג"ץ כנגד המדינה, כדי שזו תאכוף את חוקי התכנון והבניה, היא מבישה לכשעצמה. מביש כפליים הוא המצב בו המדינה מתחייבת בפני בג"ץ שוב ושוב כי תאכוף את החוק ולא עומדת בדיבורה. הרשות השופטת איננה אמורה להוציא את הערמונים מהאש עבור הרשות המבצעת.

יצאנו לדרך! בדואיסטן – עכשיו, בחנויות הספרים!

אחרי מסע ארוך של כתיבה ועריכה, אחרי שהתגייסתם בהמוניכם, אנו מתרגשים ממש לעדכן אתכם שהספר 'בדואיסטן' יצא סוף סוף מבית הדפוס, טרי טרי! בואו להיות הראשונים לקבל את הספר החדש!

הספר נמצא בכל חנויות הספרים ובקישור הבא להזמנה מהירה ומאובטחת >>

לרכישה – יש לתרום לפחות 100 ש"ח לרגבים ולסמן בריבוע המתאים בטופס

הייתם נותנים במתנה שליש משטחה של מדינת ישראל – לבדואים? 

לא? חבל, כי הם לא ממש שואלים אתכם. 

ברגעים אלו ממש, לא רחוק מכם, נבנית מדינה קטנה בתוך מדינה. תופעה שקצב הצמיחה וההתרחבות שלה הוא סכנה קיומית למדינת ישראל.

בעוד שבתל-אביב וכפר סבא תקבלו קנס אם חניתם מרפסת שלא כחוק או חניתם באדום-לבן. האכיפה מתבצעת בכל רגע. ומה בנגב? תגידו תודה אם עבר יום ולא הרגשתם איום ממשי לחייכם. מפוחדים. ללא תחושת ביטחון. 

חזון בן גוריון? הצחקתם אותנו. מזל שהוא לא חי כאן לראות את זה. ובכל יום שעובר המצב נהיה בלתי הפיך. שטחים שמדינת ישראל כבר איבדה וחלקם לא יחזרו, 
אבל יש לנו הזדמנות למנוע את המגמה המסוכנת הזו. 

כבר 16 שנים שאנחנו מתעדים את מה שקורה בנגב – תקופה שבמהלכה חשפנו מידע, תמונות, סיפורים וראיות רבות על מה שקורה בחבל הארץ החשוב הזה. 

הפקרות מוחלטת שהציבור חייב להיחשף אליה:

אלפי כלי נשק לא חוקיים, פריצות וגניבת ציוד מבסיסי צה"ל ומחיילים, גידול סמים בשטחי אימונים של צה"ל, עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים והשתלטות על מאות אלפי דונמים, פרוטקשן ואלימות, תופעת הפוליגמיה במימון המדינה ומשלמי המיסים ועוד ועוד ועוד. 

את כל המידע שמסתירים מהציבור אספנו לספר חדש – "בדואיסטן". הספר שיציג לראשונה אי פעם את התמונה המלאה על המציאות המטורפת בנגב. ספר שיחשוף את המחדל המתמשך. ספר שהוא תמרור אזהרה למדינת ישראל. 

חייבים להתעורר. ומהר. זה לא משפיע רק על תושבי הנגב, אלא על עתידם של כלל אזרחי ישראל!

הכנסת תדון מחר (רביעי) בתכנית המנהל האזרחי להלבנת מחצבות-ענק בלתי חוקיות ביהודה ושומרון ולמתן היתרי חציבה גורפים בניגוד לאמות המידה המקובלות בישראל. "תכנית פוליטית המתעלמת משלל השלכות"

ועדת חוץ וביטחון תדון מחר (רביעי) בסוגיית המחצבות ביהודה ושומרון, על רקע התנגדות חסרת תקדים לתכנית של משרד הביטחון והמנהל האזרחי לפיה יולבנו שורת מחצבות-ענק פלסטיניות בלתי חוקיות ואף יורחבו באלפי דונמים נוספים, לצד מתן אפשרות לחציבה פרועה ביהודה ושומרון בניגוד לתנאי הסף הנדרשים במדינת ישראל.

בימים האחרונים הוגשו התנגדויות רבות לתכנית תמ"א 52/1 שקידם המנהל האזרחי, במסגרתה יזכו 11 מחצבות פלסטינית בלתי חוקיות להלבנה בדיעבד, ושטחן הכולל יורחב ל16,000 דונם – שטח המקביל לגודל העיר רמת גן.

עוד כוללת התכנית מהלך שיאפשר הקמת מחצבות בגודל של עד 20 דונם, ללא צורך בתב"ע מפורטת – מהלך שצפוי להוביל לפתיחת כמות עצומה של מחצבות קטנות שיחצבו ללא כל פיקוח ופעולות שיקום.

הגשנו למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי התנגדות מפורטת לתכנית המוצעת, תוך קביעה כי היא לוקה בחוסר תכנוני מובהק, מתעלמת לחלוטין מפגיעות סביבתיות אדירות, ומקדמת אינטרס כלכלי מובהק של הרשות הפלסטינית ובעלי המחצבות תוך התעלמות משאר האינטרסים הציבוריים והסביבתיים.

כנגד תכנית המנהל האזרחי הוגשו עשרות התנגדויות מקיפות, בין השאר על ידי החברה להגנת הטבע, נתיבי ישראל, עמותת 'ירוק עכשיו', המועצות האזוריות שומרון, גוש עציון בנימין והר חברון, ארגון "שומרים על הנצח" להגנה על עתיקות, 'הפורום לישראל ירוקה' ואיגוד ערים לאיכות סביבה ביהודה ושומרון, שכן מחצבות הענק גורמות לפגיעה נופית אדירה ומשפיעות על האזורים ומקומות היישוב שסביבן באופן קיצוני. גם בסוגיות של איכות הסביבה וגם בסוגיות של ביטחון, תחבורה, מפגע רעש ופגיעה אנושה בשרידי עתיקות.

בפני הוועדה לא הוגשו נתונים או שיקולי מדיניות, למעט שיקולים הנוגעים לרצון העז של הרשות הפלסטינית "להלבין" את המחצבות הקיימות, לצד אינטרס של מדינת ישראל לענות על ביקוש לאספקה סדירה של 'אבן ירושלמית' לחיפוי בניה ומחצבים נוספים – וזאת מבלי לבחון שום משמעות אחרת.

הריסת מרקם טבעי של אלפי דונמים, ללא בדיקה של המשמעות בשטח, ללא הוכחה נדרשת של נחיצות ובדיקת אופציות אחרות, ובניגוד לאמות המידה הנדרשות ממחצבות הפועלות בשאר אזורי הארץ, איננה מתקבלת על הדעת. תכנית המחצבות המקודמת בבהילות חסרת תקדים בגלל אינטרס מדיני ופוליטי, עשויה להתברר כנתינת יד לשחיתות שנועדה להעשיר את בעלי המחצבות וגורמים המסייעים להם ברשות הפלסטינית.

עמית סגל פרסם בחדשות 12 כי חאן אל אחמר יועתק למרחק 300 מטרים ממיקומו הנוכחי.

זוהי תכנית הזויה של משרד הביטחון, המבקש לקבע ולהלבין את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. לא לחינם נבחר האיזור הזה, המחבר בין בית לחם, רמאללה ויריחו בו אין התיישבות ערבית לצורך פרויקט ההשתלטות הפלסטינית וכיבוש דה פקטו באמצעות רשת מאחזים בתמיכה אירופית.

המגרשים שפותחו בעבר לתושבי חאן אל אחמר

הקמה והכרה של יישוב ערבי במרחב הזה היא איוולת אסטרטגית ובטחונית עצומה. מדינת ישראל כבר הכשירה מגרשים לתושבי חאן אל אחמר על אדמות מדינה ביישוב ג'אהלין, אך הסיבה שלא ביצעה זאת עד היום היא התקפלות בפני הלחץ האירופאי. זה הזוי שגורמים בממשלה שתקפו את נתניהו השכם והערב, ובצדק, שלא מפנה את חאן אל אחמר, כעת יהיו אחראים למהלך גרוע הרבה יותר.

חוק החשמל של רע"מ אושר על ידי הקואליציה מבלי שחבריה יודעים את היקפיו הצפויים. "החוק נטול מנגנוני פיקוח אפקטיביים מצד משרד הפנים, והשלכותיו הצפויות יפגעו קשות בשלטון החוק"

בתום הצבעה סוערת במיוחד הכנסת אישרה הבוקר את חוק החשמל של מפלגת רע"מ, שקובע שיהיה ניתן לחבר באופן תקני לתשתיות חשמל, מים וטלפון גם למבנים שאין להם היתר בניה.

הכנסת קיימה עשרות הצבעות על הסתייגויות שונות שהוגשו על נוסח החוק שגיבשה רע"מ. ההסתייגות שהגישה האופוזיציה לפיה החוק יאושר בכפוף להחלתו גם על ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, נפלה במליאה.

רעשי הרקע הפוליטיים סביב החקיקה, פשוט מונעים מהציבור להבין את השלכות החוק, ואת היקפיו. כמו שאמרנו לאורך כל הליך החקיקה – החוק הוא חוק רע במישור המהותי, מאחר והוא נותן פרס לעבריינות הבניה ושם לצחוק את רשויות התכנון בישראל. הוא לא היה בא לעולם אילולא הממשלה הרעועה הזו נשענת על קולות מפלגה תומכת טרור.

החוק החדש והמתווה ליישומו, נטולי מנגנוני פיקוח אפקטיביים באופן מספק מצד משרד הפנים, ללא פיקוח וללא בחינה של המשמעויות התכנוניות של הכשרת המבנים. יישומו יהיה בלתי הפיך והוא יהיה בכייה לדורות שגם עשר ממשלות עתידיות לא יוכלו לתקן.

החוק "הישן" איפשר גם הוא לזרז את הליכי החיבור לתשתיות במקרים בהם המדינה מקדמת באופן אקטיבי הסדרה או הלבנה של שכונות או מבנים שהוקמו ללא היתר, אולם החוק החדש מאפשר זאת באופן גורף וסיטונאי הרבה יותר. חברי הכנסת עצמם שהצביעו והתווכחו "בעד" או "נגד", לא יודעים להצביע על היקף תחולת החוק החדש.

חברי כנסת שהשתתפו בדיונים של וועדת הפנים בתהליך ההכנה של החוק, ביקשו פעם אחר פעם מגורמי המקצוע לכמת את מספר המבנים שיוכללו בכל אחד מהשינויים בסעיפי החוק, אבל וואליד טאהא לא איפשר להם להשיב, וקידם באלימות ובאגרסיביות את הכנת החוק להצבעה – כאשר חבריו לקואליציה מאפשרים לו את ההליך הדורסני, בלי שהם יודעים על מה ועל כמה הם מצביעים.