במטרה להבין את ההיסטוריה של הנגב, מתי ומאיפה הגיעו השבטים הבדואים ומה מדינת ישראל עשתה במקום מאז, הוצאנו סדרת סרטונים המספרים בפירוט את סיפורו של הנגב. צפו:

בואו נחזור אחורה בזמן ונבין מאיפה ומתי בכלל נדדו שבטי הבדואים לנגב? מה היה מצבו של הנגב בזמן השלטון העותמאני או הבריטי ומה התחדש באזור מאז הקמת מדינת ישראל?

המושג "תביעות בעלות" בהקשר של הנגב הפך עם הזמן למושג מרכזי בהשתלשלות האירועים בנגב וביחסה של המדינה כלפי הבדואים המתגוררים בו. הנה הסבר קצרצר על עניין תביעות הבעלות של הבדואים על השטח בנגב, מתי הן נתבעו ומהן ההשלכות המשמעותיות שנבעו מהן אשר משפיעות על ישראל מאז ועד היום:

בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח

הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.

למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.

בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים.
צפו בסרטון שהוצאנו:

בתחילת השבוע התקיימה ועידת "המלחמה השקטה" של מקור ראשון ותנועת רגבים בנושא ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C בהשתתפות: אנשי רגבים, שרים, ח"כים ואנשי ציבור נוספים

בתחילת השבוע התקיימה ועידה מיוחדת שלנו יחד עם מקור ראשון בנושא "המלחמה השקטה" – ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

הוועידה שודרה באתר ובערוצי הדיגיטל של מקור ראשון והשתתפו בה: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שר המודיעין אלי כהן, יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד, יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ ניר ברקת, השר לשעבר זאב אלקין, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה דורי גולד ועוד.

במהלך הוועידה התקיימו פאנלים שונים בנושאי: ההשתלטות המהירה על אדמות המדינה, כיצד רותמים הפלסטינים את האיחוד האירופי למאבקם, איך נלחמים על דעת הקהל מול ההסתה נגד ישראל וארגוני הBDS בעולם, הרשות הפלסטינית בעידן ביידן ועוד.

בעקבות אירועי הלילה בטמרה, אנחנו מחזקים את ידי משטרת ישראל וקוראים לראשי החברה הערבית לגבות את משטרת ישראל במיגור הפשע המאורגן כפי שדרשו

פעילות המשטרה בשבועות האחרונים מול ארגוני הפשע ותופעת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי, היא מהלך מבורך והכרחי. אחרי שנים בהם נמנעה המשטרה ממיגור ארגוני הפשיעה, שגבו מחיר כבד מהחברה הערבית והיוו סמל לאובדן המשילות של מדינת ישראל.

פעילות המשטרה. צילום: דוברות משטרת ישראל

יש לחקור היטב את נסיבות מותו של אחמד חיג'אזי שנהרג אמש במהלך חילופי האש בין השוטרים לארגוני הפשע, ועם זאת, במצב הנוכחי יש לזכור כי החזרת המשילות לחברה הערבית, ששילמה בשנה האחרונה מחיר דמים כבד בעקבות הפשיעה המשתוללת, זוהי משימה קשה ומורכבת.

במשך שנים ארוכות אנחנו עוקבים ופועלים נוכח אובדן המשילות ולא נמנע מביקורת חריפה.

אנו מחזקים את ידי השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה ואת ידי משטרת ישראל על העבודה הקשה והסיזיפית. אנו מקווים שהמהלך החשוב להחזרת המשילות והביטחון ילך ויימשך, ומצפים מראשי החברה הערבית ומחברי הכנסת, לתת גיבוי מלא לפעילות המשטרה מול ארגוני הפשע במגזר.

הצהרת איימן עודה מעל בימת הכנסת

הרשות הפלסטינית נטעה אתמול (ראשון) אלפי עצי זית על אדמות מדינה בשטח אש של צה"ל – בהשתתפות שוטרים פלסטינים חמושים. "כשהם קובעים עובדות בשטח – מדינת ישראל ישנה"

הרשות הפלסטינית קיימה אתמול (ראשון) טקס נטיעות של כ-2000 עצי זית על אדמות מדינה ממערב לכפר דיר בלוט. המרחב שננטע מהווה חלק משטח האש 203 של צה"ל, הממוקם ממזרח לעיר ראש העין בסמוך לגדר ההפרדה.

בסרטון ובתמונות שפירסם רדיו זיתונה המזוהה עם פת"ח, ומתיעוד שעלה ברשתות החברתיות, ניתן להבחין כי גם שוטרים פלסטינים נכנסו לתוך שטח האש הצה"לי והשתתפו באירוע כשהם חמושים, חרף העובדה כי אסור להם להיכנס לשטחי C כשהם חמושים.

האירוע מהווה חלק ממהלך רחב המתרחש בשנים האחרונות, בו הרשות הפלסטינית נוטעת מיליוני עצים ומשתלטת באופן בלתי חוקי על אלפי דונמים בשטח C ביהודה ושומרון, הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה.

"ההשתלטות החקלאית" שמקדמת הרשות הפלסטינית, נועדה לתפוס קרקעות סמוך לכבישים, בצמוד ליישובים ישראליים, וכן אדמות מדינה, ואזורים בעלי משמעות מדינית גבוהה.

"גם הרשות הפלסטינית "חוגגת" את ט"ו בשבט, באמצעות "כיבוש חקלאי" מתוכנן – ובינתיים מדינת ישראל ישנה וחסרת מעש". אומרים בתנועת רגבים. "הכסף הגדול מגיע מאירופה, תאי השטח נבחרים בקפידה והאסטרטגיה ברורה ומוצהרת: קביעת עובדות בשטח – במרחק יריקה מראש העין וגוש דן".

בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"

בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.

בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.

עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".

עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.

עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.

"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".

המדינה ביקשה שוב מבג"ץ לדחות את הדיון בעתירה שלנו בפרשת חאן אל אחמר, בחצי שנה נוספת. ראש המל"ל בן שבת מנמק: "תשומות הממשלה החדשה מופנות כולן להתמודדות עם נגיף הקורונה"

המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת לנמק מדוע היא נמנעת מפינוי חאן אל אחמר, מאחז הדגל הבלתי חוקי של הרשות הפלסטינית. בחודש ספטמבר 2018 הוציא בג"ץ פסק דין שנתן למדינה 'אור ירוק' לפינוי המבנים הבלתי חוקיים בחאן אל אחמר הבנוי על גבי אדמות מדינה, בתוך תחום הקו הכחול של הישוב כפר אדומים.

פסק הדין הוצא בעקבות העתירה החמישית שהגשנו לאחר מאבק משפטי בעניין עוד משנת 2009. בג"ץ דחה אז את עתירתנו על בסיס התחייבות המדינה לפנות את המאחז "בתקופה הקרובה".

באוקטובר 2018, זמן קצר לאחר פסק הדין, הצהיר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, כי "חאן אל אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר".

לאחר שעברו חודשים רבים בהם לא פונה המתחם, שבנו ועתרנו בפעם השישית לבג"ץ, בבקשת צו על תנאי כנגד המדינה, שתנמק מדוע איננה אוכפת את החוק ואת יישום פסק הדין בתוך פרק זמן קצוב.

המדינה הייתה אמורה להגיב לעתירה ערב מועד הבחירות השניות לכנסת בשנת 2019 וטענה, כי הממשלה דאז הייתה ממשלת מעבר, ולפיכך ביקשה לדחות את מועד התשובה עד לאחר הקמת ממשלה. בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך אישר בג"ץ דחייה נוספת.

בשבוע שעבר, ביקשה המדינה שוב ארכה קצרה להגשת תגובתה, אולם היא שוב מבקשת לדחות את הדיון ואת תגובתה לעתירה בשישה חודשים נוספים, בנימוק כי הממשלה החדשה הושבעה לפני ארבעה חודשים בלבד.

בתצהיר התשובה, עליו חתום מאיר בן שבת, ראש המל"ל נכתב, כי הממשלה החדשה הושבעה ב"תקופה מורכבת ורגישה שאין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".

"הממשלה החדשה החלה כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות הנגזרות מכך על פעילותה ועל התשומות השונות המופנות כולן לטובת מטרה לאומית חשובה זו. "בשים לב לעיתוי הביטחוני-מדיני הנוכחי, דרוש למשיבים פרק זמן נוסף על מנת לאפשר לדרג המדיני הנבחר להידרש לסוגיה מושא העתירה באופן ממצה".

אנו בתנועת רגבים מתנגדים בחריפות לדחיית הדיון. העתירה שבכותרת הוגשה לפני כשנה וחצי, ומאז בירורה לא התקדם ולו במעט. זה כבר הפך לנוהג – בכל פעם בו מגיע המועד להגשת תגובתה לעתירה, מגישה המדינה בקשות ארכה בטענות שונות ומשונות בדבר ממשלות ביניים שלא מוסמכות להידרש לעתירה, עיכוב של דיוני הדרג המדיני בעניין בשל מגפת קורונה, וכעת נטען כי הממשלה החדשה, המתפקדת מעל ארבעה חודשים, טרם נדרשה לסוגיה.

סיפור חאן אל אחמר כבר מזמן לא עומד בפני עצמו, והפך מזמן לדוגמה מובהקת לאופן בו המדינה מתנהלת – או ליתר דיוק, לא מתנהלת – מול השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. המדינה הפרה את התחייבותה המפורשת כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בג"ץ. הגיעה העת לשים קץ להתנהלות קלוקלת זו, ולהוציא צו מוחלט שיורה על הריסת המתחם לאלתר, ולחייב את המדינה בהוצאות.

האם המגעים להקמת ממשלת אחדות כוללים את ביטול 'חוק קמיניץ' שהצליח להוריד ב50%(!) את התחלות הבניה הבלתי חוקית בתוך שנתיים בלבד? יצאנו בסרטון חדש, שמסביר למה החוק הזה כל כך חשוב, ולמה פשוט אסור לשבור לחוק את השיניים

יצאנו בסרטון חדש על רקע הפרסומים לפיהם המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ומפלגת העבודה, צפוי לכלול את ביטולו של 'חוק קמיניץ' – פרק האכיפה בחוק התכנון והבניה.

כזכור, חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים. חוק קמיניץ, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם.

על פי נתונים רשמיים שהציג שר המשפטים אמיר אוחנה לפני מספר חודשים בכנסת, מאז כניסת תיקון החוק לתוקף לפני כשנתיים בלבד, חלה ירידה של כ-50 אחוזים(!) בהיקף התחלות הבניה הבלתי חוקית ברחבי הארץ.

"יש קורונה ברחובות עכשיו, אנחנו יודעים. גם ממשלת האחדות שנוצרה הפכה להיות סופר חשובה, ולמי בכלל יש כח לחשוב ולהתעסק במשהו אחר", אומרים בארגון. "אבל מתחת לאף של כולנו צצות שמועות שממשלת האחדות עומדת לבטל את חוק קמיניץ! ובגלל שאולי אתם לא באמת יודעים מהו חוק קמיניץ, זה לא נשמע לכם כל כך נורא. קחו שתי דקות, צפו בסרטון ותבינו הכל. אסור לשבור לחוק את השיניים".

השופט נועם סולברג הורה למפלגת כחול לבן ולרשימה הערבית להגיב לעתירה עד יום שלישי – במהלכו ידון בג"ץ בעתירה נגד האיכון הסלולרי לחולי קורונה במסגרת התקנות לשעת חירום

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בבקשה שיורה לכחול לבן ולרשימה המשותפת לחשוף את ההסכמות ביניהם, בין בכתב ובין בעל פה, שהובילו לכך שהרשימה המשותפת החליטה בסופו של דבר להמליץ לנשיא על בני גנץ כמועמד לקבלת המנדט להקמת הממשלה. אנחנו חוששים כי כחלק מההסכמות, התחייבה כחול לבן לבטל את תיקון 116 לחוק התכנון והבניה הידוע בכינויו "חוק קמיניץ".

העתירה מתבססת על פסק דין שליט נ' פרס של בית המשפט העליון מתחילת שנות ה-90, אשר קבע כי קיימת חובה לחשוף הסכמים פוליטיים לציבור. פסיקה זו חוקקה כחוק מחייב לגבי הסכמים קואליציוניים, אך תנועת רגבים טוענת כי פסיקת בית המשפט צריכה לחול על הסכמים פוליטיים הנוגעים להמלצה לנשיא.

כזכור, חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים. חוק קמיניץ, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם.

בגלל ריבוי הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי, שמה לה הרשימה המשותפת למטרה לעליונה לפעול לביטול החוק. חברי הכנסת של הרשימה התבטאו פעמים רבות כי תמיכה שלהם במועמדותו של גנץ להקמת הממשלה תלויה בהסכמה לביטול החוק מיד עם הקמת ממשלה.

ביטול החוק יהיה בכיה לדורות. לפי נתוני היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, בשנתיים האחרונות מאז נכנס החוק לתוקף, ירדו התחלות הבניה הבלתי חוקית, בעיקר במשולש, בנגב ובגליל, בכמעט 50%. ביטול החוק יחזיר את המצב לקדמותו ומהווה בעצם הפקרה של הפריפריה לטובת עברייני הבנייה ובאופן שיפגש באופן משמעותי ביכולת המדינה לפתח תשתיות ראויות באזורים אלו.

השופט נועם סולברג קבע בהחלטתו, כי כחול לבן והרשימה המשותפת יגיבו לעתירה עד יום שלישי.

ביום שלישי תידון העתירה נגד התקנות לשעת חירום שאישרו את מהלך האיכון הסלולרי על נשאי נגיף הקורונה, ובג"ץ הקפיא את השימוש בתקנות עד להודעת המדינה האם הושגה הסכמה בין הליכוד לכחול לבן על הקמת וועדות הכנסת שיפקחו על יישום התקנות.

התחייבות כחול לבן לביטול חוק קמיניץ, אם אכן הייתה כזו, חמורה ביותר ומהווה הפקרה של הנגב והגליל. חשוב מאוד שכלל ההתחייבויות של כחול לבן לרשימה המשותפת, ובכללן התחייבות לביטול החוק, יעמדו בפני הח"כים ובפני הציבור במהלך הדיונים להקמת הממשלה.

קמפיין חדש חושף את הסכנות הצפויות לתושבי יהודה ושומרון אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות שהוצגו בעסקת המאה .רגבים: "אם הממשלה הבאה תאשר את המפה כפי שהיא, חייהם של ישראלים רבים יהפכו לגהנום עלי אדמות"

על רקע הוויכוחים בימין בנוגע למועד החלת הריבונות על יהודה ושומרון, תנועת 'רגבים' יוצאת בקמפיין חדש ובו היא חושפת את הסכנות הטמונות בהקמת מדינה פלסטינית. לפי המפה שהוצגה עם עסקת המאה, ישראלים רבים ביהודה ושומרון יגורו במובלעות או סמוך מאוד לגבול, ויהיו חשופים למתקפות טרור מצדם של הפלסטינים.

בשורה של פרסומים, מודעות וסרטונים, ימחישו ברגבים את השינוי הדרמטי בחייהם של תושבי יהודה ושומרון, מכל אזורי ההתיישבות. מהמפה שהציג הבית הלבן עולה כי כביש 60 יועבר כמעט במלואו לשטחי המדינה הפלסטינית. המשמעות היא שתושבי קרית ארבע והיישוב היהודי בחברון, שאמורים להיות מסופחים לישראל, ינותקו מירושלים. תושבי גוש עציון העובדים בירושלים יצטרכו להכפיל את דרכם כדי להגיע לעיר הבירה. כמו כן, שטחי המועצה האזורית מטה בנימין יחולקו לשניים, וכי הקשר בין מזרח בנימין ומערב בנימין ינותק לחלוטין.

באילוסטרציה המתבססת על המפה שהציג הבית הלבן, נראה מסלול נסיעה של תושבים מנווה דניאל שבגוש עציון, קרית ארבע ועפרה עובר דרך מדינת הטרור, כאשר הדרך היחידה לעקוף אותו היא להכפיל את משך הנסיעה, דרך שעשוי להיות קריטי במקרים של צורך באמבולנסים. על אף שבתכנית יישובים אלו אמורים להיות בריבונות ישראלית, הדרך אליהם ומהם, והקרבה לגבול, מציבים בפניהם סכנה גדולה.

אם הממשלה הבאה תאשר את המפה של 'עסקת המאה' כמו שהיא, חייהם של ישראלים רבים יהפכו לגיהנום עלי אדמות. החלת ריבונות על יישובים שהדרכים אליהם ומהם יהיו בשליטה פלסטינית, זה ניתוח מוצלח שבסופו הפציינט מת. אסור לתת לזה לקרות.