תגית: נראטיב

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה וקבע כי ראשי "אל עראקיב' שפלשו מעל 150 פעמים לאדמות המדינה ישאו בעלות חלקית של הפינויים החוזרים – בסך 1.6 מיליון שקלים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם פסק דין בערעורם של שישה פעילים אנרכיסטים משבט אבו מדיעם, ראשי המאבק הממושך בין הבדואים למדינה ב'אל עראקיב', מקבץ לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע.

אנחנו מלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, ומברכים על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך קריאה לזרז את ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב.

אנשי משפחות מדיעם ואל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו ובנו באדמות המדינה יותר ממאה וחמישים פעמים (!), בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. בניצוחם של ארגוני שמאל, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול, אולם טענות הבעלות נדחו סופית בפסק דין מעמיק שפרסם בית המשפט העליון בשנת 2015.

המדינה הגישה בשנת 2011 תביעה אזרחית כנגד 34 פעילים מרכזיים, בדרישה לשאת בעלותם של שמונה אירועי פינוי שהתרחשו בשנת 2010, בעלות כוללת של כ-1.6 מיליון שקלים – הכוללת את הוצאות הפינויים, כוחות אבטחה, קבלני משנה, מסוק, בלון תצפית, אוטובוסים להובלת הכוחות, והטמנת פסולת הבניין באתר מורשה.

במהלך המשפט הגיעו 28 פעילים להסדר עם המדינה, במסגרתו שילמו כ-300,000 ₪ לקופת המדינה. בשנת 2017 פסק בית משפט השלום כי ששת הנתבעים הנותרים, המהווים 20% ממספר הנתבעים המקורי, ישלמו 360,000 שקלים – סכום של כעשרים אחוזים מסך הנזק שנגרם למדינה.

הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי, השייח' סייאח אבו אמדיעם, סיים לא מכבר עונש מאסר שנגזר עליו בשל 17 הרשעות בעוון הסגת גבול.

ששת הנתבעים, בראשות סייאח אבו מדיעם, ערערו לבית המשפט המחוזי תוך הצפה חוזרת של טענתם לבעלות על הקרקע, ומאידך ערערה המדינה על קולת הקנס, ודרשה להעמיד אותו על סכום הנזק המקורי.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דחה מכל וכל את ערעור הנתבעים, וקבעו כי "נכון עשתה המדינה, כאשר הגישה תביעתה, להחזר הוצאות הפנוי, כנגד הפולשים, שהם המעוולים ה"קולקטיביים", שכאן. לא מוצדק להטיל על הקופה הציבורית הוצאות כבדות, שנגרמו בשל התנהגות פורעת חוק, חוזרת ונשנית, של יחידים".

השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד וגד גדעון קיבלו את ערעור המדינה, וקבעו כי לאור סירובם להגיע לפשרה עם המדינה, ששת ראשי המאבק ישלמו כ-1.6 מיליון שקלים – סך הנזק שנגרם למדינה, תוך ניכוי הסכום ששילמו יתר הנתבעים שהגיעו להסדר הפשרה. את התיק ניהלה פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בסיוע וליווי רשות מקרקעי ישראל, משטרת ישראל והסיירת הירוקה.

פסק הדין הזה מצטרף לפסקי דין קודמים בפרשת אל עראקיב. אף הוא כקודמיו מנפץ לרסיסים את שקר הנראטיב של אל עראקיב, והוא חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה

בגזר הדין בפרשת 'אל עראקיב', נגזרו עשרה חודשי מאסר על ראש פעילי הכפר הבלתי חוקי שהוקם יותר ממאה פעמים תוך פלישה לאדמות המדינה. "קומץ קיצוני פגע בקידום תכניות לכלל תושבי הנגב" 

בית משפט השלום בבאר שבע גזר אתמול (ראשון) עשרה חודשי מאסר על השייח סייאח אבו אמדעם (סייאח אל טורי), הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי 'אל עראקיב' על אדמות מדינה ליד צומת להבים.

בנוסף לעונש המאסר, הורשע אבו אמדעם ב-19 עבירות של הסגת גבול, 19 עבירות של כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין ועבירה של הפרת הוראה חוקית. בנוסף לעונש המאסר, בית המשפט גזר על אבו אמדעם חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 36 אלף שקל.

אל עראקיב הוא כפר בדואי לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע. אנשי משפחת אל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו לאדמות המדינה יותר ממאה פעמים (!), ובכל פעם בנו במקום מבנים שונים, בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. לטענתם, הם פונו מהאזור לאחר מלחמת השחרור על ידי צה"ל, תוך הבטחה שהפינוי הוא זמני בלבד.

במאבק מתוקשר, אלים וקולני אותו ייצאו ארגוני השמאל לתקשורת הבינלאומית, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול.

בשנת 2015 חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך כעשור, בו דרשו הבדואים להכיר בבעלותם על הקרקע, בהסתמך על חוות דעת משפטיות שהגיש פעיל השמאל הקיצוני, פרופסור אורן יפתחאל. השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות שדחו את הערעור, לא חסכו במילות הביקורת על טיבן ואמינותן של הראיות כביכול שהציג יפתחאל, והציגו עירום ועריה את "חוות דעת המומחה" שהגיש.

כמי שמלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, אנו מברכים על הנחישות שגילה בית המשפט בגזר הדין:

אל עראקיב הפך לסמל מלחמת ההתשה המשפטית שמנהלים ארגוני השמאל ואחוזים בודדים מכלל הבדואים כנגד מדינת ישראל, מלחמה המונעת במשך שנים ארוכות את קידומן של תכניות לאומיות לפיתוח הנגב לרווחת כלל תושביו. שבויי המערכה הזו הם תושבי הנגב כולו, ובראשם מרבית האוכלוסיה הבדואית המוחלשת שכלל אינם צד בסכסוך.

הרשעת אל טורי מצטרפת לקביעות הנחרצות של בית המשפט העליון בפרשיית אל-עראקיב, אך אסור שהדבר יישאר בגדר הצלחה משפטית מקומית. פסק הדין חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה.

הרשות הפלשתינית ממשיכה להשתלט על תחנת הרכבת ההיסטורית סבסטיה בשומרון. איתרנו בימים האחרונים כלים הנדסיים כבדים שהחלו לסלול כביש על תוואי מסילת הרכבת הטורקית, לצד הקמת מבנים חדשים בסמוך לתחנה העתיקה 

הרשות הפלשתינית מגבירה את הפעילות הבלתי חוקית בתחומי תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שבשומרון, אחד משרידיה המרכזיים של מסילת הרכבת שסלל השלטון העות'מאני לפני כמאה שנים, אשר חיברה את מרחבי האימפריה העות'מאנית.

תחנת הרכבת העתיקה, ממוקמת על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה כבר בימי השלטון הטורקי, ובאיזור הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה. שיפולי המתחם נמצאים בשטח שסמכויות הבניה בו הועברו לרשות הפלשתינית במסגרת הסכמי אוסלו.

כזכור, התחנה אף הפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות, כאשר לפני כארבעה עשורים צעדו אליה אלפי תומכי 'גוש אמונים' שנותרו במקום עד החלטת הממשלה על הקמת היישוב קדומים הסמוך.

בימים האחרונים איתרנו מספר רב של כלים כבדים שהחלו בסלילת כביש על תוואי המסילה הטורקית – באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. בנוסף אנו בודקים האם מבנה חדש שהוקם במקום בימים האחרונים, הוצב אף הוא בשטח בשליטה ישראלית ובניגוד לחוק.

אין זו הפעם הראשונה בה מקיימת הרשות הפלשתינית פעילות בלתי חוקית במקום. לפני כשנה וחצי התרענוס בפני המנהל האזרחי על בסיס מידע מקדים, כי בכוונת הרשות הפלשתינית מתכננת לסלול כביש אספלט בלתי חוקי בתוך מתחם התחנה לעבר הכפר בורקא. חרף ההתראה המוקדמת, ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא מנעו את ביצוע הסלילה. בשנת 2013 הוקמו במתחם מבנים בלתי חוקיים, אולם צווי ההריסה כנגדם לא בוצעו עד היום.

מדובר במגמה ברורה של השתלטות מכוונת מצד הרשות הפלשתינית, שמנסה לדחוק את הנוכחות הישראלית במקום הזה. במהלך השנה האחרונה התקיימו מספר רב של עבודות בלתי חוקיות בכל רחבי המתחם, וחוסר האכיפה במקום כה חשוב, כושלת ומקוממת.