מאות פועלים פלשתינים העובדים באזור התעשיה ברקן משלמים 'דמי חניה' לחניון בלתי חוקי, הממוקם על קרקע יהודית פרטית ■ צפו בסרטון

באזור התעשיה ברקן שבמרכז השומרון, עובדים אלפי בני אדם, יהודים וערבים. סמוך לאחת הכניסות של אסור התעשיה החל לפעול חניון בתשלום, אותו מפעילים ערבים תושבי אחד הכפרים באיזור.

כלל לא ברור באיזו סמכות נגבה התשלום ממאות הרכבים שחונים מדי יום בחניון, המהווה גם מפגע תחבורתי מסוכן. הכניסה והיציאה מהמקום, יצרה צומת בלתי חוקית על הכביש הראשי, והיא מסכנת את חיי הנוסעים.

על פי שכבת המידע של המנהל האזרחי, החניון עצמו הוקם ללא היתר, ושטחו גדל ומתרחב בהדרגה באמצעות טרקטור המכשיר בסופי השבוע עוד ועוד שטחי חניה. אלא שבזמן האחרון גילינו כי בהרחבה האחרונה 'גלש' החניון לתוך חלקה סמוכה שנמצאת בבעלות יהודית פרטית.

חניון בלתי חוקי – על קרקע בבעלות יהודית פרטית

בעבר כבר פנינו למנהל האזרחי במטרה למנוע את ההשתלטות על הקרקע הפרטית, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה ובמנהל הסתפקו בתשובה הלקונית כי יינקטו הליכים בהתאם לסדרי העדיפויות. לאחרונה, לאחר שהחניון המשיך להתרחב ולנגוס בקרקע היהודית, פנינו למנהל האזרחי בשנית.

כפי שראינו יותר מפעם אחת, כאשר עולה טענה על בניה בלתי חוקית יהודית על קרקע בבעלות ערבית, היא תמיד מקבלת את המקום הראשון בסדר העדיפויות. אך מתבקש שהמנהל האזרחי ינקוט באותם צעדים גם כשמדובר בפלישה ערבית לקרקע של יהודים.

בג"ץ אישר את החלטת המנהל לבטל לחלוטין את תיק הפיקוח נגד המסגד הלא חוקי. "על פי היגיון זה, גופי האכיפה צריכים לבטל את הליכי האכיפה בתוך תחומי תכניות קיימות"

בג"ץ דחה היום (חמישי) עתירה שהגשנו (*בג"ץ 1875/16*) כנגד מסגד לא חוקי שהוקם בעיירה יאטה שבדרום הר חברון. המסגד נבנה בצומת זיף, במרחק של עשרות מטרים בלבד מכביש 356 המוביל ליישובי הר חברון.

המסגד הוקם בשטח הנתון בשליטה ישראלית מלאה, ובמקום ישנה תוכנית מתאר בתוקף המגדירה את השטח שעליו נבנה המסגד כשטח המיועד למגורים בהגבלת גובה הבניה, ועל כן לא ניתן להוציא היתר בניה אף בדיעבד למסגד שצריחו מתנשא לגובה עשרות מטרים.

בדיון שהתקיים אתמול הודתה המדינה כי הקומה הראשונה במסגד הוקמה בניגוד לחוק לפני למעלה משני עשורים, אולם בשנת 2009 לקראת עדכון תכנית המתאר ביישוב, נמחק תיק הפיקוח של המבנה ובוטלו כל הליכי האכיפה נגדו. גם לאחר אישור התכנית, מחזיקי המסגד הבלתי חוקי מעולם לא ביקשו היתר בניה בדיעבד, ואף הוסיפו למבנה 2 קומות וצריח.

"רוחנו אינו נוחה כל עיקר מבניה בלתי חוקית, בכל מקום באיזור", כתבו השופטים בפסק הדין. "צר לנו. הדבר אינו תואם גישה של חוק ותורם להפקרות. אך בהינתן לצערנו ריבוי בניה בלתי חוקית, אין ככלל מנוס – בהקשרים מעשיים – מכיבוד סדרי העדיפויות של המשיבים הפועלים באילוצים.

המסגד הלא חוקי ליד צומת זיף

בפסק דינו בג"ץ אישר למעשה את החלטת המנהל האזרחי למחוק את תיק הפיקוח כנגד המסגד הבלתי חוקי ולבטל את כל ההליכים נגדו – רק בשל היותו בתוך תחומי תכנית מתאר בתוקף, למרות כי הוקם ללא היתר ובניגוד גמור לתכנית המתאר.

על פי היגיון זה, גופי האכיפה השונים צריכים למחוק את כל תיקי הפיקוח ולבטל את כל הליכי האכיפה נגד בניה בלתי חוקית הנמצאת בתוך תחומי תכניות קיימות. פסק הדין מראה שוב, שבג"ץ מתערב במקומות שהוא רוצה, ונמנע מהתערבות במקומות שהדבר לא נוח לו.

במהלך דיון בעתירה שהגשנו נגד המסעדה הערבית שהוקמה מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון, מתחו השופטים ביקורת על המנהל האזרחי, שנמנע מאכיפה כנגד העבריין שאף עקר את מעקה הבטיחות שהתקינה מע"צ: "מקרה נועז ומקומם – סדר העדיפות צורם"

עתירה שהגשנו נגד המסעדה הלבנונית שהוקמה בניגוד לחוק, מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון ליד העיר אריאל, הפכה לחלק מתפריט הדיונים שעלו לשולחן בג"ץ.

בעל המסעדה, ערבי ישראלי תושב אבו גוש, הקים את המסעדה לפני מספר שנים במבנה בלתי חוקי וללא רישוי עסק. גם את הגישה למתחם בחרו בעלי המסעדה שלא להסדיר כחוק, וסללו דרך אספלט המתחברת ישירות אל כביש חוצה שומרון, הכביש המרכזי באיזור בו נוסעים מדי יום אלפי כלי רכב, כאשר נקודת החיבור הפיראטית ממוקמת בקטע מסוכן במיוחד, בו ישנו קו הפרדה רציף.

לאחר שהתרענו יחד עם מועצה אזורית שומרון נגד המפגע, התקינה מע"צ גדר בטיחות בשולי הכביש, שחסמה את הכניסה המסוכנת למסעדה. לאחר שבעליה פירק והשליך את מעקה הבטיחות, עתרנו לבג"ץ.

המסעדה הלבנונית

במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה, לפיה לא מדובר במפגע תחבורתי משמעותי, ולפיכך ביצוע האכיפה במקום תלוי בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי.

השופט רובינשטיין שכינה את בעל המסעדה שלא טרח להופיע לדיון 'מצפצף פלוס', הגדיר את תגובת המדינה כצורמת. "בהנחה שמקבלים את סדרי העדיפויות, האם לאדוני לא צורם כאשר המדינה מציבה מחסום, ואני בא ואומר: "אתה אדוני הפקח עוף לי מהעיניים, ואני מוציא את המחסום?!". זה צורם אדוני, קרא את תגובת המדינה".

"מה התייחסות הרשויות לגבי מעשה כזה שהורסים מחסום, נועז יותר או מקומם יותר מבניה בלתי חוקית", תהתה השופטת ברק ארז. "מבחינתכם אין חומרה בכך שאדם מעיף מחסום כזה מעבר לבניה הבלתי חוקית? אם יש בזה חומרה מיוחדת, זה משפיע על סדרי העדיפויות".

בא כח המדינה הציע לערוך בדיקה נוספת, האם הגישה התעבורתית למקום, יוצרת "מפגע בטיחותי מהדרג הגבוה". ההודעה המעדכנת מטעם המדינה תוגש לתגובת הצדדים בעוד 45 יום, מה שאומר כי בינתיים, הסכנה לנוסעי הכביש תימשך כשהיתה.

העבריין המדובר "עושה מהמקפצה", ולכן אין מקום לטענת סדרי העדיפויות. אם היתה שם חלילה תאונה, למחרת זה כבר היה בכותרות ובטיפול. השאלה היא למה לא דואגים לכך, לפני שיהיה מאוחר מדי עבור הנפגעים.

עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון 

עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.

המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.

"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.

עתירה שהגשנו כנגד מאחז בדואי שנבנה תוך פלישה לקרקע ערבית פרטית, תוך העלמת עין וסיוע מהמנהל האזרחי, נדחתה על ידי בג"ץ. השופטים: "יש להפעיל שכל ישר"

לא פעם ולא פעמיים הצהירה המדינה בפני בג"ץ, כי בניה בלתי חוקית שבוצעה על קרקע פרטית, עומדת בראש סדרי העדיפויות של גופי האכיפה ביהודה ושומרון.

הצהרה זו הולידה את פסקי הדין השנויים במחלוקת, בהם הורה בג"ץ להרוס את היישובים מגרון ועמונה בהם מתגוררים מאות תושבים, וכן חלק מגבעת אסף ויישובים אחרים, ולא לאפשר את הסדרתם באמצעות פיצוי לבעלי הקרקע.

אלא מסתבר, שפלישה ובניה בלתי חוקית על גבי קרקע פרטית מתקבלת בסלחנות על ידי בג"ץ, כאשר מדובר בפלישה של בדואים לקרקע ערבית פרטית.

לא הרחק מהיישוב מעלה מכמש שבבנימין נמצא המאחז הבדואי של משפחת 'אבו סכימן' משבט כעבנה. המאחז הוקם לפני קרוב לשלושים שנה.

לפני שלוש שנים הבחנו, כי מקבץ זה, המונה עשרות מבנים נעדר משכבת המידע הדיגיטלית המתעדת את כל תיקי הפיקוח שמקיים המנהל האזרחי נגד עבירות בניה. במכתב שנשלח למנהל האזרחי תהינו מדוע זוכה המאחז הפלשתיני "לחסינות" מצד גורמי האכיפה, וכיצד לא נפתח תיק פיקוח כנגד אף מבנה מאלו המצויים במקום.

בתחילה השיבו במנהל האזרחי כי בני השבט יושבו במקום באישור הדרג המדיני, לאחר שפונו משטחי אש של צה"ל, ובמסגרת ההסכם שנכרת עם ראשי השבט ניתנו רק אישורים ספציפיים להקמת מבנים ללא היתר בשטח המאחז. במנהל הוסיפו וטענו כי נציגיו מקיימים מעקב כנגד חריגות בניה שלא אושרו במסגרת אותו הסכם, וכי אף נהרסו מבנים והוחרמו כלים שונים.

בעקבות תגובה זו, ביצענו בדיקה בה התברר לתדהמתה כי המאחז הוקם על אדמות פרטיות של פלשתינים. שנו ופנינו למנהל בבקשה לקבל על פי חוק חופש המידע, את ההסכם שנכרת לכאורה עם ראשי השבט וכן לדעת אם הקמת המאחז נעשתה לאחר קבלת הרשאה מבעלי הקרקע.

במנהל האזרחי השיבו כי ההסכמות בין המדינה וראשי השבט עוגנו במסגרת ההליכים בבג"ץ 7912/96 (געלה נגד מפקד כוחות צה"ל). במנהל הוסיפו כי אכן "לא הוצאו היתרי בניה בעבור המבנים במקבץ". ביחס לשאלה העקרונית כיצד אפשר המנהל לאנשי השבט לפלוש ולבנות על אדמות בבעלות פרטית, הסתפקו במנהל בתשובה כי "אין בידינו כל מידע על תלונות בעלי הקרקע".

תגובת המדינה מלמדת – מהעלמת עין עבר המנהל להשתתפות פעילה בפלישה

במרץ 2013, לאחר שבמנהל האזרחי התעלמו שוב ושוב מדרישתנו לעיין בפרטי ההסכם, עתרנו לבג"ץ (2031/13). רק באוגוסט דאשתקד, לאחר סדרת בקשות אורכה חוזרות ונשנות, הגיש המנהל את תגובתו המקדמית לעתירה. בתגובה צויין כי העובדות שפורטו בתכתובת שקדמה לעתירה, התייחסה למעשה למאחז בדואי אחר שהוקם ליד היישוב רימונים.

במנהל תיקנו את תשובתם וציינו כי העובדות בנוגע למאחז בשטח נשוא העתירה הן כי בני השבט החלו להתגורר במקום בקביעות בשנת 1985 ובראשית שנות ה-90 התגבש הסכם בין ראש המנהל לבני השבט לפיה בני השבט ימשיכו להתגורר במקום. בהמשך לכך פעל שר הביטחון להצבת מבנה חינוכי במאחז, אשר הוצב אף הוא כמובן ללא היתר בתוך שטח האדמות הפלשתיניות הפרטיות.

במנהל הוסיפו כי "בהתאם למידע שבידי יחידת הפיקוח תושבי המקבץ נוהגים לשלם לבעלי הקרקע דמי שכירות וזאת תוך הסכמת הבעלים לשהותם במקום".

לאחר קבלת תגובת המדינה המקדמית פנינו וביקשנו לעיין בפרטי המחזיקים הנכונים, וכן לקבל סימוכין לטענת יחידת הפיקוח כי תושבי המקום מחזיקים במקום בהסכמת בעלי הקרקע ומשלמים להם דמי שכירות.

בהמשך חזר בו המנהל מהטיעון המהותי, לפיו משלמים התושבים דמי שכירות לבעל הקרקע, וציין כי מקורו אינו מבוסס אלא בטענות שאמר אחד מהפולשים המתגוררים במאחז לפקח המנהל האזרחי…

לאחר דיון נוסף, הציג בא כוחם של שבט כעבנה את שטרי הטאבו של שתי חלקות קרקע, ומכתב  מטעם מועצת הכפר דיר דיבוואן, המציין שבעלי הקרקע מסכימים לישיבת המחזיקים במקום.

דא עקא, שהשמות שהיו חתומים על מכתב ההסכמה, לא היו זהים לשמות בעלי הקרקע הכתובים בשטרי הטאבו, ומכאן שהשאלות חזרו לנקודת ההתחלה: מיהו בעל הקרקע שהתיר את הפלישה למקום, והיכן ההסכם המגבה זאת, וכיצד אישרו הרשויות מעשה שכזה?

פסק הדין: 'העותרת צודקת, אך מתעברת על ריב לא-לה'

בפסק דין תמוה ומפותל שניתן השבוע, קבעו השופטים רובינשטיין, נאור וחיות, כי למרות העובדה שמדובר במבנים שנבנו ללא היתר על קרקע פרטית, אין סיבה להתערב בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי, שהתיר את ישיבתם במקום לפני כשלושים שנה.

המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין כתב כי "אין חולק, ובכך צודקת העותרת, כי בניה שלא כדין בקרקע פרטית היא – כעניין של הגינות בסיסית – נושא שבראש סדרי העדיפויות לטיפול הרשויות".

"בשונה מעתירות בהקשר של קרקע פרטית פלסטינאית, שבהן גם אם בעלי הקרקע לא יזמו את העתירה אלא "גויסו" על- ידי עמותות פוליטיות, הם רואים בחיוב את העתירה. לעומת זאת, עתירה זו היא מן הסוג של "מתעבר על ריב לא לו", שכן אין אינדיקציה או רמז לכך שבעלי הקרקע מעוניינים בשפע הטוב שמשפיעה עליהם העותרת", הוסיף רובינשטיין.

השופטים התעלמו גם מחוסר ההוכחות המשפטיות לאישור בעלי הקרקע לנוכחות המאחז. "המועצה המקומית של הכפר, גם אם אינה מייצגת באופן מוכח פורמלית את הבעלים, מאותתת אי-התנגדות מצדם באופן זה או אחר. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום להתערבות מצדנו בסדרי העדיפויות הקונקרטיים של המדינה, שבגדרי השכל הישר, ואין רע מהפעלתו מדי פעם, יהא בה במקרה הנדון משום מלאכותיות".

בסופו של יום דחו השופטים את העתירה. מעניין לגלות כי בהיכל בית המשפט הגבוה לצדק, צריך להפעיל את השכל הישר רק אצל ערבים ולא אצל יהודים.

ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון דנה בפעילות האכיפה של המנהל האזרחי נגד בניה ערבית בלתי חוקית באיו"ש, ובמעורבות גורמים בינלאומיים בתופעה. "אנו מצפים משר הבטחון להפסיק מדיניות מפלה זו"

כל מי שנוסע ברחבי יהודה ושומרון יבחין בהתגברות הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים באדמות מדינה בשטחי C. המצב הוחמר מאוד בעיקר במרחב גוש אדומים בבנייה מתועשת ואינטנסיבית. מכלל המידע שקים מסתבר שהיקף הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים בשטחי C נאמדת ב-35,000 מבנים. בנייה בלתי חוקית זו מוכוונת על ידי הרשות הפלשתינית ומאורגנת וממומנת בעזרת ארגונים בין לאומיים.

על כך דנה היום (ראשון) ועדת משנה יהודה ושומרון של ועדת חוץ וביטחון בראשות חה"כ מוטי יוגב (אל"מ במיל'). לראשונה הופיע בועדה מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי  וסקר את פעילות המנהל האזרחי בנושא.

בתחילת הדיון הציג עו"ד בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות שלנו את המצב המשפטי כאשר למרות ההיתכנות המשפטית, המנהל האזרחי סירב לאכוף את החוק ואף שלח עדכונים לא מאומתים.

הדוגמה הבולטת שהוצגה בוועדה היתה בישוב משואה שבבקעת הירדן בה הוקם מאחז פלסטיני לא חוקי סמוך לגדר הישוב, אולם המנהל האזרחי לא הגיב לפניות בית המשפט ובפועל הבניה הלא חוקית נשארה ואף קיבלה גיבוי.

האלוף מרדכי הציג נתוני אכיפה כנגד הבנייה הבלתי חוקית לשנת 2013 לפיה ברחבי יו"ש אותרו 1646 מבנים לא חוקיים. אולם מכלל עשרות אלפי המבנים הלא חוקיים נהרסו 520 מבנים בלבד.

יו"ר הועדה ח"כ יוגב, ביקש ממתאם הפעולות בשטחים שיציגו תכנית עבודה כולל לוחות הזמנים להסדרת ההתיישבות הבדואית תוך הפרדת הערבים הפלסטינים והשבתם לכפריהם.

הועדה דרשה מגורמי המנהל האזרחי לערוך רשימה של כל הארגונים הבינ"ל  ואלה מהם השותפים להפרת החוק, להפסיק לאלתר כל שיתוף פעולה עימהם, תוך הגשת תלונות משטרתיות כנגד אנשיהם. כמו כן יקויימו פגישות עם נציגי משרד החוץ ומשטרת ש"י לאכיפה של הפעילים והארגונים הבינ"ל המממנים והמסיתים שהגיעו לארץ כגופים הומניטריים, אך בפועל הם המעוררים והמאפשרים את הפרת החוק.

פיקוד המרכז, משטרת ש"י ומגב עוטף ירושלים התבקשו לתת עדיפות למבצעים שיידרשו על ידי המנהל כנגד בנייה בלתי חוקית בשטח E1 וכן לפי סדרי עדיפויות במקומות בהם יש פגיעה אסטרטגית בשטח.

בדיון שעלה אמרנו כי שוב ושוב עולה כי האכיפה ביהודה ושומרון מפלה לרעה את המתיישבים הישראלים. בעוד הפלסטינים בונים בניגוד לחוק בהיקפים גבוהים פי כמה הריסת המבנים מתרכזת בעיקר בישראלים. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת והאחריות מוטלת לפתחו של שר הביטחון יעלון ואנו מצפים שהוא יפסיק מדיניות מפלה זו.

 יו"ר הועדה סיכם את הדיון ואמר: "אבו מאזן קובע עובדות בשטח בניגוד לחוק, עם או בלי מו"מ. על מדינת ישראל לקחת לידה את החוק ולעשות סדר גם באכיפת הבנייה הפלשתינית הפרועה והלא חוקית. הליכתו לאו"מ ולחמאס השבוע, זו שבירת כלים והזדמנות שאסור לפספסה, לשינוי אסטרטגי בחשיבה ובמעשה. אני מברך על הגעתו של מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי ומאחל לו הצלחה בתפקידו. אני מברך אותו גם על הנחייתו לסיים את הסדרת מעלה אדומים תוך ראיה כוללת של הסדרת התיישבות הבדואים במרחב. הועדה תקיים דיון המשך על הבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים בשטחים שבבעלות המדינה בדגש על שטח E1 להצגת תכניות עבודה למיגור תופעה זו."