תגית: סכנה

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו נגד 'כפר הצימרים' הפלשתיני שהוקם ליד אריאל. הצימרים ובריכות השחיה נבנו ללא היתר בסמיכות של עשרות מטרים מהכביש הראשי

בג"ץ צפוי להכריע בעתידו של "כפר הצימרים" הפלשתיני, שהוקם בחודשים האחרונים באופן בלתי חוקי בפאתי הכפר א-סאוויה שבין העיר אריאל והיישוב עלי. מתחם הנופש, המהווה תופעה חריגה בנוף המקומי, כולל חמישה צימרים ושתי בריכות שחיה.

כבר בקיץ שעבר פנינו למנהל האזרחי בהתאם לחוק ההנמקות, בדרישה כי ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות. במהלך השנה האחרונה שלחנו למנהל האזרחי תיעוד מפורט על קצב הבניה המואץ. השבוע, לאחר שהפניות החוזרות ונשנות כלל לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בעתירה מתואר כי המבנים הבלתי חוקיים ממוקמים בסמיכות של עשרות מטרים בודדים מכביש 60, הכביש הראשי במרחב, באופן היוצר סיכון ביטחוני לציבור הנוסעים הישראליים הנוסעים בכביש זה, שכן בניית המבנים במיקום זה מגדילה את הסיכויים ליידויי אבנים ובקבוקי תבערה מכיוון המאחז הבלתי חוקי ועלולה לסכן את חיי הנוסעים בכביש.

במסגרת העתירה ביקשנו כי בג"ץ יוציא צו ביניים כלפי ראש מועצת הכפר א-סאוויה, עבד אלרחים סולימאן, אשר יורה לו לעצור את המשך פעולות הבניה במקום ולהימנע מאכלוס והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. המדינה הודיעה לבית המשפט, כי איננה מביעה עמדה לגבי הוצאת צו הביניים.

מאחר ומדובר במבנים שנבנו בניגוד לחוק בסמיכות כה גדולה לכביש ראשי במרחב, ברור כי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שבנייתם תאושר, ולפיכך דורשים בארגון להרוס את המתחם בטרם יאוכלס.

למרבה הצער, ההתנהלות של רשויות האכיפה בפרשה, מוכיחה כי הן אינן עושות די על מנת שתופעות כגון אלו לא יישנו. עברייני הבניה ממשיכים בעבודות הבלתי חוקיות, ובניית המאחז הבלתי חוקי עתידה להסתיים בעתיד הקרוב, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי גופי הפיקוח לא יעשו דבר כדי למנוע זאת.

פנינו במכתב דחוף לשר הביטחון לפעול בחומרה נגד העבודות החקלאיות הבלתי חוקיות המתקיימות בשטחי האש ואפילו בשדה מוקשים פעיל

תיעדנו בשבועות האחרונים, פלשתינים המבצעים קציר חקלאי בליבו של שדה מוקשים פעיל בצפון הבקעה. בתיעוד נראים הפלשתינים קוצרים בשדה המגודר באמצעות קומביין. מגדרות התיל בולט היטב השילוט הבינלאומי אשר מזהיר בשלוש שפות מפני העובדה כי מדובר בשדה מוקשים, שהכניסה אליו אסורה ומסוכנת. תושבים באזור ציינו כי העבודות נמשכו גם בסוף השבוע האחרון.

הסכנה שבכניסה לשדה מוקשים ברורה מאליה, ובמהלך השנים אף היו מקרים של פציעות קשות ואף מוות של אנשים שנכנסו לשדה מוקשים. מלבד הגידור והסימון של שדות המוקשים בהתאם לדיני הלחימה, יש עליהם גם צו סגירה צבאי כדי למנוע כניסה אזרחית לשדות המוקשים.

• 

• 

בשנה האחרונה אנחנו מזהים תופעה, בה ארגוני השמאל הקיצוני מהארץ ומהעולם העבירו את מרכז הפעילות שלהם מדרום הר חברון לבקעת הירדן. כזכור, הפעילות הזו כוללת התכתשות מתמשכת ואף אלימה מול כוחות הבטחון וההתיישבות הישראלית. ישנם גורמים בלתי אחראיים המעודדים את הערבים המתגוררים באיזור לפלוש לשטחי אש ואפילו, במקרה זה, לתוך שדה מוקשים פעיל המוקף בשילוט מאוד ברור. אם חלילה יקרה אסון, כל אלו המעודדים את הפלישה יפנו אצבע מאשימה לעבר מדינת ישראל, בעוד שהם האחראים האמיתיים לטירוף הזה.

השביל ממנו נזרק בקבוק התבערה לעבר איילה שפירא נסלל כעת לכביש על ידי הרשות הפלשתינית, תוך התעלמות גורמי החוק. יחד עם מועצת שומרון פנינו לשר הביטחון. הוריה של איילה שפירא מבקשים: "הפסיקו את סלילת הדרך לפיגוע נוסף"

שנתיים אחרי הפיגוע בו נפצעה הילדה איילה שפירא מבקבוק תבערה שיודה לעבר רכב המשפחה, סוללת הרשות הפלשתינית את שביל המילוט ששימש את המחבלים לכביש בלתי חוקי. הסכנה: מחבלים יוכלו להגיע בקלות רבה יותר לישובים מעלה שומרון ואל מתן ללא בידוק ולפגוע בעוברים ושבים. המנהל האזרחי הממונה על השטח כלל לא הבחין בעבודות הלא חוקיות למרות שזה תפקידו

יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר עבודות בלתי חוקיות של סלילת כביש שמבצעת הרשות הפלשתינית באמצעות כלי הנדסה כבדים ליד היישוב אלמתן. הדרך החדשה תאפשר גישה לכלי רכב בין הכפר עזון למאחז ערבי בלתי חוקי הסמוך ליישובים מעלה שומרון ואלמתן.

דרך זו, החוצה את הכביש הפנימי של היישוב אלמתן, שימשה בעבר כנתיב מילוט רגלי של המפגעים שביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה איילה שפירא בפיגוע לפני כשנתיים.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, ציין במכתב, כי עבודות הסלילה מתבצעות תוך פלישה לאדמות מדינה ולתוך הקו הכחול של היישוב אלמתן, "הנכם נדרשים בזה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה כנגד מבצעי העבודות ולרבות: הוצאת צווים, החרמת כלים והשבת המצב לקדמותו, תוך ביצוע חסימה מיידית ודחופה של הדרך", נכתב בפניית הארגון.

אבנר ורות שפירא, הוריה של איילה, הגיבו בחריפות על עבודות הסלילה. "במקום הפקת לקחים אמיתית וביצוע צעדים ביטחוניים-מדיניים הוחלט במשרד הביטחון לסלול כביש חדש, בעלות של מליוני שקלים, ולשפר את תנאי הדרך. האפשרויות הזולות יותר נפסלו מחשש להיכנס לעימותים פוליטיים עם הערבים. והנה, בחסות הכביש החדש, הערבים סוללים באופן בלתי חוקי כביש נוסף, שמחבר את אותה עזון בדיוק אל הכביש החדש".

תושבת 'מצפה אילן' סיפרה בדמעות בדיון בוועדת הפנים על העשן והזיהום מהמפחמות בצפון השומרון. "עובדים עליכם בעיניים, החקיקה קיימת כבר מזמן – האכיפה היא זו שחסרה" 

עשן המפחמות הפועלות בצפון השומרון, מזהם כבר שנים ארוכות את האוויר של מאות אלפי תושבים באיזור חדרה, חריש, פרדס חנה, ויישובי קו התפר באיזור צפון שומרון ומועצה איזורית מנשה.

המפחמות מייצרות פחם בתהליך שריפה מזהם המיוחד, המופק בעיקר מפסולת גזם של חקלאים מתחומי הקו הירוק. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בעניין בשנת 2012, המפחמות שפעלו בשטחי C שבשליטה ישראלית מלאה נסגרו, אולם המפחמות הממוקמות בשטחים שבשליטת הרשות הפלשתינית, ממשיכות לעבוד וזיהום האוויר נמשך כשהיה.

בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ציין יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דודי אמסלם כי התכנס צוות בינמשרדי בראשות משרד החקלאות שנועד לפתור את בעיית העשן מהמפחמות, וכי בעוד שבועיים ייחתם צו שיאסור העברת גזם עצים ללא היתר העברה. וכי יוכשרו 15 פקחים לאכיפת הצו במעברים. במשרד לאיכות הסביבה הודיעו כי יקצו תקציב לרכישת מרסקות גזם שיתנו פתרון לחקלאים וימנעו את שריפתו.

מאיר דויטש, מנהל מחלקת המדיניות בתנועה הטיח בפני חברי הוועדה נתונים ומספרים. "עובדים עליכם בעיניים. אנחנו כבר בדיון החמישי, וכבר כיום יש צו אלוף האוסר את העברת הגזם עם עונש בצידו של חמש שנות מאסר", אמר דויטש. "הבעיה היא לא החקיקה אלא האכיפה. כיום הרשויות מחרימות את המשאיות לימים ספורים ומשחררות אותן לידי העבריינים לעיתים עם הגזם. למיטב ידיעתנו הוגשו אפס כתבי אישום עד היום. ללא הגשת כתבי אישום פליליים והטלת עונשים כבדים, הזיהום יימשך. העשן לא מתחשב בקו הירוק".

רוחה שער, ממקימי היישוב מצפה אילן, סיפרה על התמודדותה עם מחלת הסרטן בדרכי הנשימה. "הסרטן לא מחכה, כשהטיפול בבעיה עובר מוועדה לוועדה וממגירה למגירה, הסרטן מתקדם. אפשר ללמוד ממנו מהירות ויעילות", אמרה שער בדמעות. "הבן שלי מתמודד עם קשיים בדרכי הנשימה. אי אפשר להשאיר את המצב בלי פתרון. אם אין פתרון – תגידו לנו רשמית שעלינו לעזוב את היישוב".

אנו מברכים על ההצעות לפעולה שעלו בדיון, אך אחרי לא מעט שנים שאנו עוסקים בסוגיה אנו כבר למודי הבטחות ואכזבות. נמשיך במעקב הדוק וללחוץ את הרשויות עד ליישום הפתרונות. מאות אלפי אזרחים לא צריכים לנשום אוויר מזוהם.

המשרד להגנת הסביבה הורה על סגירת מזבלה פיראטית הפועלת בגליל תוך סיכון הנהגים בכביש הסמוך. מפעיל האתר, תושב דיר אל-אסד פרץ שוב ושוב את גדר הבטיחות והמשיך להשליך אשפה במקום. התלוננו והובלנו למעצרו.

מזבלה פיראטית שפעלה סמוך לצומת פלך שבגליל נסגרה בחודשים האחרונים בעקבות פניה של 'רגבים', אך הגדר שחסמה את הגישה למקום נפרצה בחודשים האחרונים שוב ושוב על ידי מפעיל המזבלה, עבריין תושב דיר אל אסד.

לפני כשנתיים ביצעה המועצה המקומית דיר אל אסד שבגליל, מכרז לפינוי אשפה מתחומי המועצה. הזכיינית במכרז, חברת "העוף המובחר" בבעלות אחמד ומוחמד ג'מאל מדיר אל אסד, פתחה מזבלה בניגוד לחוק וללא רישיון בכביש המוביל ליישוב פלך שבמועצה האיזורית משגב. האתר נועד לשמש לאחסנת האשפה עד להצטברות כמות גדולה ופינויה לאתר לסילוק פסולת.

כדי להגיע אל המזבלה הסמוכה לכביש במרחק של מטרים ספורים, נפרצה גדר הבטיחות שהותקנה בשולי הכביש, והמשאיות שפורקות את הזבל במקום אף פנו למתחם בצורה לא חוקית תוך חציית קו לבן ובכך הגבירו את הסכנה.

לפני מספר חודשים, לאחר פניה שלנו אל הוועדה לתכנון ובנייה של בקעת בית הכרם, הוציאה הוועדה צו הפסקת בנייה וערכה במקום סיור משותף עם יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, משטרת ישראל ונציגים מהיחידה הארצית לפיקוח במשרד הפנים במחוז הצפון.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה הצהירה כי תגבש תשתית ראייתית לשם הגשת כתב אישום נגד החשודים. רגבים הוסיפה ולחצה על מנת שמחלקת התברואה של מועצת דיר אל אסד, הלקוחה המרכזית של המזבלה – תפסיק את חוזה ההתקשרות עם האחים ג'מאל וכך אכן נעשה.

על מנת להשבית את פעילות המזבלה, חברת נתיבי ישראל הקימה מחדש את מעקה הבטיחות, אך זה נפרץ במהלך החודשים האחרונים שוב ושוב על ידי העבריינים. רכז צפון שלנו שסייר לאחרונה במקום גילה כי המזבלה חידשה את פעילותה – מעקה הבטיחות נעקר בשלישית וחלקיו נלקחו מהמקום.

בעקבות פניה נוספת מטעמנו המשטרה עצרה את החשוד בשבוע שעבר. ברשותו נמצאו מעקות הבטיחות שנעקרו מהכניסה למזבלה.

לאחר הפעם הקודמת בה נעקר מעקה הבטיחות, הבטיחו הרשויות לנקוט בצעדים חריפים כנגד העבריינים. העבריינים הוכיחו שהם מצפצפים על החוק, ועקרו את גדר הבטיחות בפעם השלישית. דרשנו ממשטרת ישראל ומהמשרד להגנת הסביבה להראות שהתגובה החריפה שהם הבטיחו אכן מתממשת,  תוך נקיטת צעדים לסגירת העסק והחרמת המשאיות המשמשות לפינוי האשפה. העניין פה הוא לא רק הפרת החוק הנקודתית, אלא גם עזות המצח והחוצפה של העבריינים שמהווים סימפטום נוסף לאובדן הריבונות של מדינת ישראל באיזורים שלמים. זה סיפורמסריח וצריך לשים לו סוף.

נודע לנו כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ביקשו מישראל להעביר לרשותם שטח סמוך מאד לכביש ירושלים-מודיעין

שיגרנו לאחרונה מכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי, ובו נשאלים הגורמים הבכירים האם אכן נבחנת בקשה פלסטינית להקים מתחם אימונים של הרשות סמוך מאד לכביש 443, בשטח המוגדר "שטח C", הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

במכתב מציון כי מדובר בבקשה בלי סבירה בעליל, אשר היענות לה עלולה להוות סכנה ביטחונית חמורה ביותר לנוסעים בכביש המוביל לבירה וממנה.

במכתב התשובה שהגיע מאשרים בצבא כי אכן הגיעה בקשה כזו והיא נבחנת, אולם לא נשללת בו האפשרות שהתשובה הישראלית תהיה חיובית – עובדה מדאיגה מאד, הן לנוכח התקדים שיהווה מהלך שכזה, והן בשל הסכנה הביטחונית שהוזכרה לעיל.

לצד הפרת החוק וזיהום הסביבה, גילינו כי מפעילי המפחמות הפיראטיות בצפון השומרון מסכנים את חיי הילדים הפלסטינים העובדים בהן

פנינו לפרקליטות המדינה, וכן ל"אגודה לזכויות האזרח" ולארגון "רופאים לזכויות אדם", והסבנו את תשומת לבם לכך שהילדים הפלסטינים, בגילאי 12-16, העובדים במפחמות הבלתי חוקיות הפזורות בצפון השומרון, חשופים לרעלים אשר מסכנים את חייהם באופן ישיר ועלולים לגרום להם – בסיכויים גבוהים מאד – לחלות בסרטן.

במכתבם לפרקליטות ציינו כי דו"ח מקצועי של הפרופ' אליהו ריכטר מצא שהחומר פורמאלדהיד הנפלט מהגזם השרוף במפחמות הוא חומר הגורם למחלת הסרטן ב"אופן ודאי". נתון זה, מעיד על רמת הסיכון הבלתי נסבלת אליה נחשפים הילדים והנערים שנאלצים לעבוד במפחמות, וכלל אינם מודעים לסכנה הגדולה בה הם שרויים בכל רגע ורגע כשהם שואפים את העשן המזוהם.

במכתבנו לפרקליטות ביקשנו לקחת עניין מהותי זה בחשבון בבואם לגבש עמדה בנוגע לטיפול במפחמות. כאמור, במכתב מקביל ששיגרנו ל"אגודה לזכויות האזרח" ול"רופאים לזכויות אדם", הצענו לפעול בשיתוף פעולה על מנת לטפל בתופעה.