ימי חג הפסח החג נוצלו ברשות הפלסטינית לשורת עבירות בניה – בהן גם במקרים בהם הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר על המשך העבודות. "מהלך קבוע שהרשויות לא נערכות אליו"

בימים בהם חגג עם ישראל את חופשת חג הפסח, ניצלו ברשות הפלסטינית את חופשת פקחי המנהל האזרחי, ובנו במהירות במספר מתחמים, המהווים נקודות אסטרטגיות במערכה על שטחי C.

בפאתי הכפר רוג'ייב הממוקם בין שכם ליישוב איתמר בשומרון, ניצלו את ימי חול המועד להכשרת שטחים חדשים ועבודות פיתוח במתחם הבניה הבלתי חוקית שהחלה במקום בחודשים האחרונים, וזאת על מנת להציב עובדה מוגמרת בסוף ימי החג.

באיזור הכפר דומא שליד כביש אלון שבמזרח בנימין, נבנו במהלך החג שלושה מבני קבע – המהווים חלק מפרוייקט בניה בלתי חוקי עצום, המכפיל את שטח הכפר.

באתר הארכיאולוגי חירבת כורקוש שבמרכז השומרון, אליו מתבצעת בתקופה האחרונה פלישה מסיבית, נבנה במהלך החג מבנה קבע גדול.

על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יהודה ושומרון, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.

לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו עובדים בני העדה הדרוזית – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.

הדוגמאות הללו מהוות את קצה הקרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. זהו מחדל שהרשויות לא נערכות למהלך הקבוע הזה, למרות שהוא ידוע מראש.

טרקטורים פלשו לאחרונה לשטח בית העלמין היהודי העתיק של פקיעין והכשירו בו שטח לבניה. לאחר שהבאנו לפינוייה של אורוות סוסים שנבנתה לפני שנתיים באותו המקום, אנחנו מנסים גם הפעם לעצור את ההשתלטות העויינת. "הטרקטורים נוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית"

התנכלות נוספת להתיישבות היהודית ביישוב פקיעין שבגליל העליון. בשבועיים האחרונים החלו עבודות להכשרת שטח לבנייה בתוך מתחם בית הקברות היהודי העתיק שנמצא בצידו המזרחי של היישוב.

לפני כשלוש שנים גילינו כי בשטח בית העלמין הוקמה אורוות סוסים, ולאחר מאבק משפטי ולחץ תקשורתי, הצלחנו להביא לפינויה שח האורווה מהשטח. כעת התגלה כי באותו המקום בדיוק, מתבצעות עבודות על ידי טרקטורים שהכשירו קרקע לבנייה.

האורווה בבית הקברות העתיק בפקיעין – נובמבר 2014 (צילום: תנועת רגבים)

בבית הקברות העתיק נקברו יהודים מתקופת הבית השני ולאורך הדורות. הוא רשום בטאבו כאדמות מדינה, וכבית קברות יהודי על שם משפחת זינאתי, המשפחה היהודית האחרונה במקום. תיעוד שביצעה 'יחידת הרחפנים' של רגבים גילתה כי שיני הטרקטורים הנוגסים בשטח בית הקברות צפויים לפגוע (או כבר פגעו) בקברים העתיקים, ונוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית של המקום.

בעקבות פניה דחופה ששיגרנו לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הדתות ולעדה המקומית לתכנון ובניה, נעצרו בשלב זה העבודות.

כזכור, לפקיעין ישנה מורשת היסטורית ייחודית, בשל הנוכחות היהודית הרציפה במקום מימי בית שני ועד לימינו. כיום מתגוררת שם רק מרגלית זינאתי, בת ה-84, נצר אחרון למשפחת הכהנים שעל פי המסורת התיישבה במקום עוד בימי בית המקדש השני.

עד שנת 2007 התגוררו מספר משפחות יהודיות ביישוב. באוקטובר 2007 התרחשו 'מהומות פקיעין', במהלכן נפצעו עשרות שוטרים, נשרפו ניידות משטרה, נחטפה שוטרת ונשרפו כל בתי המשפחות היהודיות ביישוב על ידי תושבים דרוזים ומוסלמים. איש מהם לא הועמד לדין, אולם בעקבות עתירה שהגשנו, הודיעה המדינה כי תפתח מחדש את תיק החקירה.

מאז מהומות פקיעין מתגוררים במקום שני יהודים בלבד – זינאתי, המפעילה ומתחזקת את מרכז המבקרים ביישוב ואת בית הכנסת העתיק, וקרוב משפחתה אילן תומא.

בית הקברות שימש לקבורה יהודית החל מתקופת המשנה והתלמוד ועד לפני כמאה שנה. היום כמעט שלא ניתן לזהות בו מצבות ועשבי בר מכסים את כולו. בתוך בית הקברות נמצאת מערת קבורה מתקופת התנאים, שעל פי תיעוד היסטורי שימשה לקבורה משנית בתקופת הביזנטית. בשנת 1922, לאחר ביקור במקום, כתב מי שלימים הפך לנשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, כי "ממזרח לכפר נמצא בית הקברות העתיק, בלי גדר וחומה, השכנים מסיגים גבולו". למרבה הצער והבושה, הסגת הגבול המתוארת נמשכת גם בימים אלו.

שטח בית הקברות – מיקום העבודות מוקף בעיגול