עתרנו נגד עיריית ירושלים בדרישה לאכוף את החוק נגד מנהרה תת קרקעית בלתי חוקית שנחפרה בלב הר ציון שבעיר העתיקה על ידי כנסיית 'דורמציון' באיזור רווי עתיקות

עתרנו הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ירושלים שהסתירה את קיומה של מנהרה תת קרקעית שפרצה כנסיית 'דורמציון' הקתולית בהר ציון בתוך מתחם השימור 'סובב חומות העיר העתיקה'. בעקבות לחץ משפטי שהפעלנו מזה כשנתיים, נאלצה העירייה לבצע מיפוי של תוואי המנהרה הפולשת בניגוד לחוק לקרקעות ציבוריות באיזור רווי שרידים ארכיאולוגיים, אך מאז התעלמה מדרשתנו לשחרר את תיעוד המנהרה ולאכוף את החוק במקום.

הר ציון שבפאתי ירושלים העתיקה, מוכר כאתר בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית ראשונה במעלה לשלושת הדתות המונותאיסטיות. על אזור ההר המיועד לשימור במסגרת תכנית "סובב חומות ירושלים", קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רבים, כשהמפורסמים שבהם הם זיהוי קברו של דוד המלך, חומת העיר מתקופת החשמונאים וחומה מימי הבית הראשון.

עובדה זו לא הפריעה לכנסיית הדורמציון, לפרוץ ולחפור מנהרה תת קרקעית באורך של יותר ממאה מטרים, המחברת בין הכנסיה למתחם כנסייתי נוסף המכונה "בית יוסף".

בנוסף, הכנסייה הציבה שער מאסיבי אשר מונע גישה לאזור מעל פני השטח בין הכנסיה ל״בית יוסף״, על אף שזה מוגדר כשטח לשימוש ציבורי.

תוואי המנהרה התת קרקעית בהר ציון

קיומה של המנהרה היה בגדר שמועה שהסתובבה בקרב תושבים ומוסדות יהודיים הפועלים בהר ציון, ובמהלך שנת 2019 פנינו לעיריית ירושלים בדרישה לאמת את קיומה של המנהרה ולבצע מדידה של תוואי המנהרה, וזאת על מנת לוודא את היקפי הפלישה לאדמות ציבוריות, והחשש מפני פגיעה בעתיקות הרבות הממוקמות בתא השטח שערכו ההיסטורי לא יסולא בפז.

בשנה שעברה, רק בבעקבות דרישתנו, ולאחר שעיריית ירושלים נאלצה להודות בדבר קיומה של "מנהרה ישנה", ביצעה העירייה לראשונה מדידה תת קרקעית של המנהרה הבלתי חוקית, שאורכה המצטבר הינו כ-150 מטרים.

המיפוי העלה כי לאורך תוואי המנהרה ישנם אולמות תת קרקעיים המכילים שרידים עתיקים שונים, וכי היא פולשת באופן נרחב לאדמות ציבוריות. המנהרה הבלתי חוקית נחפרה ללא היתר בניגוד לתכניות החלות במקום, בניגוד לחוק העתיקות וללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי כנדרש, תוך שיכול וגרמו לפגיעה בעתיקות ובממצאים היסטוריים.

חרף הממצאים, נמנעה העיריה לגבות מיסי ארנונה מאת הכנסיה בגין השימוש במנהרה הבלתי חוקית, בשעה שיתר תושבי העיר נדרשים לשלם תשלומי ארנונה, אגרות והיטלי בניה ומס כדין.

לאחר שפרטי התמונה החלו להתבהר, דרשנו פעם אחר פעם מעיריית ירושלים לפרסם את תיעוד הממצאים בהתאם לחוק חופש המידע, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המנהרה והשבת המצב בשטח לקדמותו, באמצעות אטימה או הריסה. העתירה הוגשה רק לאחר שהפניות מטעמנו לא זכו כלל למענה מצד העירייה.

הלוויה בת שנות אלפיים: מאות עצמות ממערת הקבורה היהודית מתקופת בית המקדש השני, שערבים חיללו ליד יריחו, הובאו מחדש לקבר ישראל ביישוב כפר אדומים

מאות בני אדם השתתפו בהלוויה לא שגרתית ביישוב כפר אדומים, וליוו למנוחת עולמים מאות עצמות שחולצו ממערת קבורה יהודית מתקופת בית המקדש השני, שחוללה על ידי שודדי קברים ערבים סמוך ליריחו.

המערה אותרה זמן קצר לפני חג הפסח, על ידי מטיילים מתנדבי מיזם 'שומרים על הנצח' שטיילו ליד ארמונות החשמונאים באיזור יריחו, לאחר שזו נחשפה במהלך עבודות עפר שביצעו ערבים מהאזור באמצעות טרקטור, לצורך עבודות חקלאיות לא חוקיות. גומחאות המערה נפגעו קשות ומאות עצמות אדם שבורות התגוללו בעפר הטרי. על פי עדויות של ערבים למטיילים, הגלוסקמאות (ארונות הקבורה) שהיו בו נשדדו מהמקום.
המתחם שנחקר בעבר, נחשב לבית הקברות היהודי הגדול ביותר מתקופת בית המקדש השני. במקום נמצאו מאות קברים במכלול של עשרות מערות קבורה, בהן אותרו גם כתובות ייחודיות המספרות על זהות הנפטרים.

בעקבות פנייתה שלנו למנהל האזרחי, ביצעו אנשי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה וקמ"ט דתות במנהל האזרחי, מבצע לליקוט העצמות המחוללות. אלו הובאו לקבורה מחודשת, בסיוע משרד הדתות ומועצה אזורית בנימין שהקצתה חלקת קבר בבית הקברות של היישוב כפר אדומים, במעמד מאות תושבים, רבנים, בכירי המנהל האזרחי ואישי ציבור.

מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה: "מדובר בחסד של אמת לא רק עם אבות אבותינו, אלא גם עם המורשת וההיסטוריה שלנו, שנרמסות ונהרסות ברגל גסה על ידי הרשות הפלסטינית הן ביריחו, והן באלפי אתרים ארכיאולוגיים נוספים בחבלי יהודה ושומרון, ארץ התנ"ך וערש התרבות היהודית. לשמחתנו המנהל האזרחי הגיב לפנייתנו במהירות, ופעל בצורה מקצועית ומהירה על מנת לתת כבוד אחרון וראוי לזכרם של אבותינו. מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם הברבריות הזו, וחייבת לתת מענה רוחבי לסוגיה".

משה גוטמן, ממיזם "שומרים על הנצח" מוסיף: "המינהל האזרחי פעל בנחישות בביצוע פעולות אכיפה וליקוט העצמות, ובכך נתן את הכבוד הראוי לעצמות אבותינו שנקברו באחוזת הקבורה של משפחות המלוכה. אנו מברכים את שיתוף הפעולה ההדוק בין המינהל ומשרד הדתות, תוך תזכורת לממשלת ישראל כי האחריות לנכסי הנצח שלנו היא על כתפיה, ואנו מצפים ממנה לא רק לתגובות הולמות אלא גם לנקיטת יוזמה בתכנית חירום לאומית מיידית, בכדי שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד".

מטיילים מתנדבי "שומרים על הנצח" גילו מערת קבורה יהודית מתקופת בית שני שנחשפה במהלך עבודות עפר באיזור יריחו. הקבר נבזז והעצמות הושלכו לכל עבר.

זוהי מערת קבורה עתיקה ליד יריחו מתקופת בית המקדש השני, וניתן לשער כי היא חלק ממתחם הקבורה של ארמונות החשמונאים. המערה נחשפה לאחרונה בשל עבודות עפר שביצעו ערבים מהאזור באמצעות טרקטור, לצורך עבודות חקלאיות.

פרופסור רחל חכלילי מאוניברסיטת חיפה שחקרה את האזור, הגדירה אותו כבית הקברות מימי בית שני הגדול בארץ.

מטיילים שהגיעו למקום בסוף השבוע, גילו בזעזוע כי המערה נבזזה לחלוטין. על פי עדויות של ערבים למטיילים, הגלוסקמאות (ארונות הקבורה) שהיו בו נעלמו מהמקום, ועצמות אדם שבורות מתגוללות בעפר הטרי.

עצמות פזורות ברחבי המערה (צילום: ידידיה ניימן)

שוד עתיקות והריסת נכסים ארכאולוגיים מתרחשת ביהודה ושומרון באופן כמעט קבוע. הפעם מערת קבורה נמחקה מעל פני האדמה בעבודות חציבה בלתי חוקיות, למרות פניות חוזרות ונשנות לקמ"ט עתיקות במנהל האזרחי האחראי על האכיפה, כי האזור נמצא תחת מתקפה כבדה של הרס ושודדי עתיקות.

אובדן של נכסי מורשת וארכיאולוגיה, והמחדל המתמשך בכל הסוגיה הם ביזיון בלתי נתפס. הממשלה חייבת לאשר למנהל האזרחי להקצות עוד תקנים וכח אדם ולהציב סטנדרטים ראויים לשמירת העתיקות ולענישה קשה כלפי השודדים.

משה גוטמן, מיזם "שומרים על הנצח" אומר כי "הגיע הזמן שמי שמצהיר על מחויבותו למורשת הלאומית יפסיק להתעלם מהשוד נוסח דעאש שמתרחש שוב ושוב. אני קורא לראש הממשלה לקחת אחריות. לא ייתכן שנכסי מורשת בינלאומיים ייהרסו וייעלמו במדינה מתוקנת".

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו בדרישה לסלק פולש ערבי שהשתלט בעזרת מימון אירופי על מעיין וחאן דרכים עתיק בבנימין. למרות שהמדינה 'בוחנת' מספר שנים "כיצד להפעיל את חוק העתיקות הירדני", קבע בג"ץ כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה"

חאן לובן ממוקם בדרך העולה למעלה לבונה מכיוון צפון ובו מעיין ומבנה היסטורי הממוקם על אם הדרך העתיקה – דרך האבות (כביש 60) ומוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה17. לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שנוער מעלה לבונה התחיל לשפץ את המעיין, הגיע חאלד דראגמה מהכפר לובן א שרקייה ובסיוע האיחוד האירופי סגר את המתחם לשימושו הפרטי. בנה גדרות, תחם את המעיין, שיפץ את המבנה והפך אותו לביתו, תוך נקיטת צעדים אלימים להרחקת המטיילים והתושבים שהגיעו לאזור.

בשנת 2013, הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה לסלק את הפולשים מהמקום ולהחזיר את החאן לטובת הכלל. בעקבות העתירה, המנהל האזרחי הכריז על המתחם כאתר עתיקות, ובג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות במקום, אך אלו נמשכו באין מפריע. המדינה טענה בזמנו כי נקטה בהליכי אכיפה מסויימים וכי דראגמה טוען לזיקה חלקית על שבריר מהשטח שסביב החאן. למרות שלא מדובר במסמכי בעלות בעלי תוקף ממשי, בג"ץ איפשר לדראגמה להגיש בקשה להיתר בנייה תוך 45 יום ממתן פסק הדין, תוך בדיקה של החלת חוק העתיקות במקום.

השנים חלפו, ודראגמה העמיק את אחיזתו במתחם, מבלי שהגיש בקשה להיתר בניה, מאחר וצעד זה היה דורש ממנו להוכיח בעלות ממשית על השטח, ומאידך לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים כנגדו. בשל כך עתרנו בשנת 2018 בפעם השניה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ הודתה המדינה כי דראגמה לא הגיש בקשה להיתר בניה, אך לדבריה לאורך השנים פעלה משפטית והוציאה צווי הפסקת עבודה.

חאן לובן ב־1912 וב־2017. צילום: יחזקאל בלומשטיין

עוד טענה המדינה כי "בחינת היתכנות החלת חוק העתיקות הירדני טרם הושלמה לאור מכלול נסיבות העניין והמורכבות הכרוכה בכך" – טענה שהועתקה מילה במילה מתשובת המדינה לעתירה משנת 2013.

בג"ץ החליט לדחות גם את העתירה החוזרת, לאור טענת המדינה כי נקטה הליכי אכיפה ופעלה משפטית במקום, בנימוק כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים".

"נוכחנו לדעת שהממונה 'בוחן' במשך כחמש שנים איך להפעיל את חוק העתיקות" אומר אבי סגל, עורך דין בתנועה. "אם בירושלים או בגוש דן אדם היה פולש לשטח עתיקות והופך אותו לביתו, היו מסלקים אותו באופן מיידי, אבל כאן המדינה עדיין בוחנת איך להפעיל את החוק, וזאת למרות שהמדינה הודתה שלפולש אין בעלות מלאה על המקום, ועל אף שהבניה וההשתלטות נעשו תוך הפרת צו שיפוטי של בג"ץ".

בחסות האיחוד האירופי

הרשות הפלשתינית ממשיכה להשתלט על תחנת הרכבת ההיסטורית סבסטיה בשומרון. איתרנו בימים האחרונים כלים הנדסיים כבדים שהחלו לסלול כביש על תוואי מסילת הרכבת הטורקית, לצד הקמת מבנים חדשים בסמוך לתחנה העתיקה 

הרשות הפלשתינית מגבירה את הפעילות הבלתי חוקית בתחומי תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שבשומרון, אחד משרידיה המרכזיים של מסילת הרכבת שסלל השלטון העות'מאני לפני כמאה שנים, אשר חיברה את מרחבי האימפריה העות'מאנית.

תחנת הרכבת העתיקה, ממוקמת על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה כבר בימי השלטון הטורקי, ובאיזור הנמצא תחת שליטה ישראלית מלאה. שיפולי המתחם נמצאים בשטח שסמכויות הבניה בו הועברו לרשות הפלשתינית במסגרת הסכמי אוסלו.

כזכור, התחנה אף הפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות, כאשר לפני כארבעה עשורים צעדו אליה אלפי תומכי 'גוש אמונים' שנותרו במקום עד החלטת הממשלה על הקמת היישוב קדומים הסמוך.

הצבת מבנה חדש סמוך למבנה תחנת הרכבת

בימים האחרונים איתרנו מספר רב של כלים כבדים שהחלו בסלילת כביש על תוואי המסילה הטורקית – באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. בנוסף אנו בודקים האם מבנה חדש שהוקם במקום בימים האחרונים, הוצב אף הוא בשטח בשליטה ישראלית ובניגוד לחוק.

חניון הכלים שסללו את תוואי הרכבת

אין זו הפעם הראשונה בה מקיימת הרשות הפלשתינית פעילות בלתי חוקית במקום. לפני כשנה וחצי התרענוס בפני המנהל האזרחי על בסיס מידע מקדים, כי בכוונת הרשות הפלשתינית מתכננת לסלול כביש אספלט בלתי חוקי בתוך מתחם התחנה לעבר הכפר בורקא. חרף ההתראה המוקדמת, ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא מנעו את ביצוע הסלילה. בשנת 2013 הוקמו במתחם מבנים בלתי חוקיים, אולם צווי ההריסה כנגדם לא בוצעו עד היום.

מדובר במגמה ברורה של השתלטות מכוונת מצד הרשות הפלשתינית, שמנסה לדחוק את הנוכחות הישראלית במקום הזה. במהלך השנה האחרונה התקיימו מספר רב של עבודות בלתי חוקיות בכל רחבי המתחם, וחוסר האכיפה במקום כה חשוב, כושלת ומקוממת.

המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

עבודות בניה במאחז ערבי בלתי חוקי בדרום הר חברון. אילוסטרציה

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.


בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

במכתב בהול לגורמי אכיפת החוק שבנו ודרשנו מהרשויות לפעול לאלתר לעצירת הפגיעה הסביבתית החמורה במקום

במכתב (שני במספר), שממוען לראש המינהל האזרח, למנהל יחידת הפיקוח, לקמ"ט ארכיאולוגיה ולקצין פניות הציבור במנהל, דרשנו מאותם גורמים לעצור באופן מיידי את ההרס שמבצעים פלסטינים באתר הארכיאולוגי הסמוך ליישוב תלם מערבית לחברון.

 במכתב מצוין כי למרות הודעה קודמת של אנשי המנהל, ולפיה ננקטו פעולות בעניין – הרי שבפועל ההרס במקום נמשך. למכתב אף צורפה תמונה בה נראה טרקטור פלסטיני עובד באתר באין מפריע.

במקביל לפניה, שוחח עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עם הארכיאולוג המחוזי והתריע בפניו על הפגיעה באתר.