שמונה שנים עברו מאז העתירה הראשונה שלנו לבג"ץ שקראה לבית המשפט לחייב את מועצת אל קסום לגבות ארנונה משבעה עשר אלף התושבים החיים בה.

שמונה שנים עברו. בית המשפט פסק מזמן שעל המועצה לגבות את מה ששאר תושבי הארץ משלמים, אך המועצה לא גובה, ולמרות עתירת חופש מידע חדשה שהגשנו – היא מסרבת לחשוף את הנתונים על הגבייה. או ליתר דיוק, על חוסר הגבייה. ואולי זאת הסיבה שהנתונים לא חשופים לבית המשפט.

בינתיים, היא חיה על חשבון משלם המיסים הישראלי.

צפו בכתבה המלאה ששודרה הערב במהדורה המרכזית של חדשות 14

בסוף השבוע שעבר בג"ץ הוציא פסק דין לעתירה המתנהלת מזה שני עשורים, וקבע כי ניתן לפנות מאות פולשים פלסטינים שפלשו לשטח אש 918, שטח אימונים של צה"ל בדרום הר חברון. התיק המסועף שנידון בהליכים שונים בבג"ץ במשך לא פחות מעשרים שנה התבסס רובו ככולו על פייק ניוז שהמציאו ארגוני השמאל הקיצוני והרשות הפלסטינית.

אחרי שהקפיא שוב ושוב את הליכי האכיפה מול הפולשים (שבינתיים בנו עוד מאות מבנים בשטח), בג"ץ בחן את תצלומי האוויר והתמונות שהוכיחו מעל לכל ספק שאין ולא הייתה התיישבות קבע בשטח לפני הכרזת השטח כ"שטח אש" של צה"ל.

פסק הדין קבע את הדבר המתבקש ונתן אור ירוק לפינוי הפולשים והחזרת שטח האימונים לידי צה"ל.

שני עשורים לקחו לבג"ץ להגיע להחלטה הנכונה לגבי 30,000 הדונמים שנגזלו ממדינת ישראל. שני עשורים יותר מדי שרק גרמו לבעיה לגדול ולהתעצם בחסות הבירוקרטיה המשפטית.

הסלחנות האינסופית מול פולשים פלסטינים, גם על חשבון שיקול ביטחונם של אזרחי ישראל, מתגלה פעם אחרי פעם כאסון. במקום לפתור את הבעיה בחיתוליה, תיאלץ עכשיו מדינת ישראל להתמודד עם מציאות אחרת בשטח.

בעיתון הארץ יצאו בימים האחרונים בקמפיין תעמולה צפוי מראש, אבל את העובדות קל מאוד להכיר. כל הפרטים בתגובה הראשונה.

בג"ץ הוציא הערב (ראשון) צו על תנאי בעתירה שהגשנו, המורה למדינה לנמק בתוך 120 יום, מדוע לא מימשה את ההתחייבות שנתנה המדינה לבג"ץ לפני כשלוש שנים, לפיה יאכפו את החוק "במועד קרוב".

"נוכח בקשות הדחייה התכופות, מקצתן מוצדקות יותר, מרביתן מוצדקות פחות; בשים לב לפרק הזמן הרב שבו העתירה דנן תלויה ועומדת, כמעט שלוש שנים; בהינתן העובדה כי ה'סאגה' הולכת ונמשכת למעשה עוד משנת 2009 אז הוצאו צווי ההריסה… אין מנוס עתה מעשיית צעד נוסף לקראת הכרעה, בדרך של מתן צו על-תנאי.

העובדה שצריך לעתור שוב ושוב לבג"ץ כנגד המדינה, כדי שזו תאכוף את חוקי התכנון והבניה, היא מבישה לכשעצמה. מביש כפליים הוא המצב בו המדינה מתחייבת בפני בג"ץ שוב ושוב כי תאכוף את החוק ולא עומדת בדיבורה. הרשות השופטת איננה אמורה להוציא את הערמונים מהאש עבור הרשות המבצעת.

זוכרים שאתם פראיירים שמשלמים ארנונה, כשבחלק מהישובים הבדואים בנגב אף אחד לא שם שקל? זוכרים שבזמן שאתם משלמים על הניקיון והאחזקה בעיר שלכם, אתם מממנים גם את ישובי אל קסום?

אתמול בית המשפט החליט שתמשיכו לעשות את זה גם בחודשים הקרובים. למרות התחייבות לבג"ץ, ודוח חריף של מבקר המדינה, במועצה האזורית אל קסום עדיין לא ממש זזים, וגם לא מוכנים להעביר לידינו את הנתונים המלאים (או החסרים, ליתר דיוק) בדבר הפעילות שלהם לגביית ארנונה מהתושבים. זאת למרות פסק דין נוסף של בית המשפט בעניין.

אחרי כמעט שנה של סחבת, וים של תירוצים בלתי נגמרים, בית המשפט נותן למועצת אל קסום זמן נוסף, וזה אומר עוד זמן שבו אזרחים ישראלים לא ישלמו ארנונה, סתם כי לא בא להם.

אם מועצה אזורית מתעלמת באופן שיטתי מהחוק ומבזה באופן עיקבי את בית המשפט המחוזי ואת בג"צ, ובית המשפט מחליט שוב ושוב "לוותר" לה, למה שהיא תפסיק לעבור על החוק? למה שהאזרח הפשוט יכבד את החוק?

רוצים להבין איך הוקמה בנגב מדינה בתוך מדינה? צפו בסרטון.

בג"ץ אישר דחיה בת חצי שנה בהודעת המדינה בעניין פינוי חאן אל אחמר. תנועת רגבים שהגישה את העתירה: דחיינות "אחרי החגים" אינה פתרון אלא חלק מהבעיה"

בג"ץ אישר הבוקר (רביעי) את בקשת המדינה, לקבל דחיה נוספת בת חצי שנה להצגת המתווה לפינוי חאן אל אחמר. ההחלטה ניתנה בעתירה השישית שהגשנו בדרישה לפינוי המתחם הבלתי חוקי, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית במסגרת ההשתלטות על שטחי C. 

ראש ההרכב השופט סולברג, מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, וכתב בהחלטה: "אין ספק, כי קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי-בירור העתירה, ונידרש להכרעה ברורה, לשבט או לחסד. גם אם בכוחם של ניסיונות לקדם מתווה כזה או אחר לדחות מעט את הקץ, לא ניתן למתוח את החבל עד בלי די. גם לניסיונות אלו קִצבה וקץ. מגיע שלב שבו הניסיון הופך לביזיון; עם הדבר הזה, אין ניתן להשלים. תפקידנו כשופטים הוא לברר את העתירות שלפנינו; זו מלאכתנו, זו חובתנו. איננו יכולים לשבת בחיבוק ידיים, באפס מעשה, אל מול גרירת רגליים. מגמתנו היא להשלים את הדיון בעתירה זו סמוך לאחר שתוגש הודעת העדכון, ותגובות בעקבותיה; אם לטוב אם למוטב".       

השופט שטיין הצטרף לדברי השופט סולברג וכתב כי "עיקרון החוקיות, שאותו אנו מצווים ליישם ולהעצים, אינו מאפשר למדינה "לשבת על הגדר" במשך שנים ארוכות ולהביט ממנה על מבנים בלתי חוקיים מבלי להכריע באופן מחייב בין הסדרתם להריסתם". 

השופט ג'ורג' הביע את הסתייגותו מהביקורת שמתחו חבריו השופטים וציין כי "אינני רואה בעיתוי זה מקום לכבול את שיקול דעתנו באשר להמשך הדיון בעתירה".   

דחיינות "אחרי החגים" אינה פתרון אלא חלק מהבעיה.

הביטוי "אחרי החגים" מסמל דחיינות אין סופית שמבקשת להתעלם מהמציאות ומהעובדות. כעת מנסה המדינה לדחות בפעם המי יודע כמה לדחות את התחייבותה לפינוי חאן אל אחמר ל"אחרי החגים" הבא בסביבות חג הפסח. הדחיינות לא תעלים את הדרישה הפשוטה: מדינת ישראל חייבת להיאבק בהשתלטות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון. חאן אל אחמר היה ועודנו מקרה הבוחן לשאלת הרוחב האסטרטגית. 

לפני שלוש שנים גיבשה מערכת הביטחון את ה"צו לסילוק מבנים חדשים", צו המאפשר אכיפה מהירה יותר וקלה יותר בכל הנוגע לבניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. רק מה? המנהל האזרחי, האחראי על אכיפת החוק באיזור, פשוט לא משתמש בו.

בג"ץ קיים דיון מאוחד בשלוש עתירות שונות שהגשנו כנגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, אודות שלושה מקרים של השתלטות ובניה בלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית ורשויות מקומיות הכפופות לה.

העתירות השונות ביקשו מבג"ץ להורות למנהל האזרחי, ליישם את 'הצו לסילוק מבנים חדשים', צו אכיפה מנהלי שגובש במערכת הביטחון בשנת 2018 במטרה להתמודד עם הבירוקרטיה המשפטית הכרוכה בכלי האכיפה "הרגילים" ביו"ש, המתבססים על חוק התכנון והבניה הירדני שעודו שורר ביו"ש. כפי שהתפרסם לא אחת, עברייני הבניה והרשות הפלסטינית, מנצלים את ההליכים השיפוטיים לרעה לשם שיבוש אכיפת החוק, באמצעות מימון זר של מאות מיליוני אירו.

במהלך השנתיים האחרונות הגשנו מספר עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להורות למשרד הביטחון והמנהל האזרחי לעשות שימוש ב'צו לסילוק מבנים' אלא שבתשובותיה לעתירות אלו טענה המדינה, כי צו זה איננו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, ויש לדון בו רק בבג"ץ.

מנגד, כשעתרנו לבג"ץ על בסיס צו זה בדרישה לאכיפתו, טענה המדינה כי יש לדחות את העתירות בטענה כי ישנו 'סעד חלופי', מאחר ובמקרים אלו הוצאו גם צווי אכיפה "רגילים" מכח חוק התכנון והבניה, ועל אף שלא נאכפו כלל, יש לדון בתיקים אלו בבית המשפט המחוזי.

היום סוף סוף החליט בג"ץ שזה לא יכול להימשך, ונזף קשות במדינה על המשך התעלולים המשפטיים. בג"ץ הורה למדינה להגיב סוף סוף לגוף העתירה שלנו, מדוע אינם אוכפים את הצו המדובר, וגם לקבוע באופן מוחלט איזה בית משפט ידון בצו הזה. התיזוזים וההתחמקויות לא יימשכו.

12 חודשים בלבד לקח לרשות הפלסטינית לבנות מבנה בית ספר ענק, מרשים ובלתי חוקי לחלוטין במזרח גוש עציון כאשר מדינת ישראל לא נוקפת אצבע כדי להפסיק את העבודות.

עוד בתחילת העבודות על בית הספר הלא חוקי שבמזרח גוש עציון הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיעצור את הבניה החפוזה, לאחר שנוכחנו לראות שהמדינה אינה עוצרת את העבודות בעצמה. לאור הגשת העתירה הצהירה המדינה בפני השופטים כי הוציאה צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה למבנה אך סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק.

לצערנו בית המשפט הסתפק אז בהצהרות המדינה ודחה את העתירה, אלא שהחודשים עברו חלפו ביעף ומלאכת בניית בית הספר הסתיימה, מדינת ישראל לא אכפה את החוק ולא דאגה שמבנה בית הספר יהרס, והנה – המבנה מיועד לאיכלוס תלמידים ממש בימים הקרובים.

אנחנו לא מוותרים. דוח שהוצאנו בשבועות האחרונים שרשרת 'בתי הספר של המאבק' שמקימה הרשות הפלסטינית בכל פינה בשטחים הפתוחים ביו"ש, ממחיש כיצד בשטח ישנם 100 בתי ספר בלתי חוקיים שנבנו בעשור האחרון והמדינה ממשיכה ליצום עיניים. מול שופטי בית המשפט היא מצהירה הצהרות ומחלקת הבטחות אך בפועל, כשהיא מסובבת את גבה, היא נותנת לרשות הפלסטינית להגיד את המילה האחרונה.

לכן הגשנו כעת עתירה חדשה ונוספת לבית המשפט, בדרישה לא לתת פרס לעבריינות, ושבית המשפט יוציא צו שיאסור את פתיחתו ואנחנו מצפים מבית המשפט להכריח את המדינה לאכוף את החוק ולשמור על האדמות שלה.

כמה זמן לוקח למדינה להרוס מבנה לא חוקי שנקבע לגביו כי הוא מסוכן מאוד? במקרה של בית הספר הלא חוקי שבנתה הרשות הפלסטינית ליד האתר ההיסטורי "ההרודיון", מסתבר שיחלפו 4 שנים ושום דבר לא יזוז בשטח. לא האכיפה, לא שלטון החוק – וגם לא המבנה המסוכן.

עוד בשנת 2017 הוקם במהירות על ידי הרשות הפלסטינית בית ספר חדש סמוך לאתר ההיסטורי "ההורדיון". לאחר שהגשנו עתירה נגד המנהל האזרחי כדי שיסלק את המבנה ויאכוף את החוק בשטח, המנהל בחר להסתרר מאחורי תירוצים והליכים משפטיים כאשר הסחבת המשפטית הזו נמשכת עד היום.

בחודשיים האחרונים נתנו למנהל הזדמנות אחרונה לפעול למימוש צו ההריסה כנגד מבנה בית הספר. משראינו כי הוא עדיין בוחר שלא לבצע אכיפה בשטח, הגשנו השבוע עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיביא סוף מוחלט למבנה המסוכן. הבוקר, כחלק מההליך המשפטי, רכז השטח שלנו הגיע לבית הספר בכדי להעביר עותק של העתירה לידי הנהלת בית הספר.

בית הספר הזה הוא חלק מתמונה הרבה יותר רחבה. רק לפני שבוע פרסמנו דו"ח מקיף בנושא בתי הספר הלא חוקיים שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, במטרה לקבוע עובדות ולתפוס שטחים באזורים אסטרטגיים. מאז שנת 2009 בנתה הרשות מעל 100 בתי ספר חדשים ובלתי חוקיים ולא בעקבות צפיפות קיימת בכיתות. על פי נתוני משרד החינוך של הרשות הפלסטינית, הצפיפות בבתי הספר הפלסטינים ביהודה ושומרון (313 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס) נמוכה מהצפיפות בבתי הספר בישראל (337 תלמידים בממוצע) ונמוכה בהרבה מהצפיפות בבתי הספר בירדן (476.9 תלמידים בממוצע).

בנוסף, כל בתי הספר החדשים הוקמו במרחק של כמה מאות מטרים עד 3,000 מטר בלבד מבתי ספר קיימים. נתונים אלו מוכיחים כי הפרוייקט שמובילה הרשות הפלסטינית להקמת בתי הספר בשטחים הפתוחים, אינו נובע מצורך ממשי בבתי ספר חדשים אלא ממטרה אחת – לתפוס נקודות קריטיות בשטח ולהקים מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.

לאחר עתירה שהגשנו לבית המשפט הרסו עיירית ירושלים וכוחות הביטחון את מתחם העסקים הלא חוקי שנבנה בסמוך לכפר חיזמה ומנע את הרחבת הכביש

עיריית ירושלים וכוחות הביטחון הרסו הבוקר את מתחם העסקים הפיראטי בכניסה הצפונית לירושלים. בעקבות העתירה שלנו בדרישה לפנות את המתחם, כעת ניתן יהיה סוף סוף להרחיב את הכביש ולשים סוף לפקקים הבלתי נגמרים במקום.

המתחם הפיראטי שכן למרגלות הציר הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים וגרם לעומסי תנועה רבים מדי יום שהעמידו את תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד, בפקקי ענק. אם לא די בעומסי התנועה, המתחם גרם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות בשל התנהלותו הרשלנית וקרבתו לגדר ההפרדה במקום.

מתחם העסקי הלא חוקי לפני ההריסה

ממש לא מזמן, בית המשפט המחוזי בירושלים החליט למחוק את העתירה שלנו כיוון שהמדינה הראתה את נכונותה לאכיפת החוק במקום והציגה בפני בית המשפט תכנית מסווגת לאכיפה כשמחק בית המשפט את העתירה התרשמנו כי הוא אכן התעמק בתכנית ולכן נענינו למחיקת העתירה, אך דרשנו בכל תוקף שהאכיפה במקום אכן תתבצע, ובמהירות האפשרית.

הבוקר, המדינה סוף סוף קיימה את הבטחותיה והרסה חלק משמעותי במתחם העסקים הפיראטי.

אחרי ההריסה

חבל אמנם שהיינו צריכים לגשת עד לכותלי בית המשפט בכדי לעורר את המדינה לאכוף את החוק במקום, אך אנו שמחים על התוצאה ועל ההצלחה שלנו. כעת מועצה איזורית מטה בנימין יכולה להמשיך לקדם את התכנית להרחבת הכביש, לשים סוף לצוואר הבקבוק ולשפר את איכות חייהם של כלל תושבי האזור.

קראו עוד בכתבה שהתפרסמה במקור ראשון: https://bit.ly/3jXEb3h

בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין הבניה הלא חוקית ברכס פדואל אך נזף במנהל האזרחי על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי, ומתח ביקורת חריפה נגדם בפסק הדין

בשבוע שעבר בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית ברכס פדואל. על פניו פסק הדין לא לטובתנו – השופט דחה את העתירה בטענה כי לא יתערב בשיקולים המנהליים של המנהל, אך יחד עם זאת, הוא לא נמנע מלהעיר להם על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי ואף מתח ביקורת חריפה כנגדם בפסק הדין.

default

לפני יותר משנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות 5 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בסמוך ליישוב פדואל בשומרון בשטח C. בעקבות העתירה בית המשפט הורה למנהל האזרחי להוציא צווי הפסקת עבודה. המנהל אכן הוציא את הצווים המדוברים ותלה אותם על המבנים הבלתי חוקיים, אך הוא מעולם לא דאג לממש אותם בפועל, והבניה הבלתי חוקית רק הלכה והתרחבה.

למרות שבית המשפט החליט בסוף לדחות את העתירה שלנו, השופט הצהיר כי במקרה הנוכחי המנהל האזרחי אכן לא ביצע אכיפה מספקת במקום וטען טענות סותרות לאורך ההליך המשפטי. בעבר היו פעמים נוספות בהן בתי המשפט ביקרו את המנהל האזרחי, אך כעת, הביקורת בפסק הדין חמורה בהרבה, מה גם שהערות השופט כנגד המנהל ליוו את המשפט לכל אורכו.

default

הביקורת החריפה מהווה למעשה כרטיס צהוב למנהל האזרחי ולכל הנוגע להתנהלותו באכיפת החוק ביהודה ושומרון. הערות השופט לכל אורך ההליך המשפטי נועדו להבהיר שאין לקבל את המציאות הנוכחית שגורמי האכיפה מסתפקים בתליית צווים ואינם מוודאים כי הם אכן נאכפים או שהבניה הבלתי חוקית נפסקת ונהרסת.