בית המשפט השלום בבאר שבע גזר השבוע את עונשו של גבר בדואי מהדרום על עבירת פוליגמיה. מתן פסק הדין מהווה הכרה כי תופעת הפוליגמיה הינה עבירה פלילית שאין לה מקום במדינת ישראל

במהלך השבוע בית המשפט השלום בבאר שבע גזר את עונשו של גבר בדואי מהדרום על עבירת פוליגמיה לשבעה חודשי מאסר בפועל. זוהי הפעם השניה בה נגזר עונש מאסר מאז שנכנסו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר אכיפת החוק בנושא הפוליגמיה.

בשנה שעברה נגזר על גבר שהורשע בפוליגמיה עונש של עבודות שירות, ובית המשפט המחוזי החמיר את עונשו ופסק על מאסר בפועל.

מעבר לכך שתופעת הפוליגמיה פוגעת בשכבות החלשות במגזר, יש לה היבטים בעלי משמעות לאומית וכלכלית למשק, מאחר שהיא ממומנת רובה ככולה באמצעות תעשיית קצבאות מטעם הביטוח הלאומי.

תנועת רגבים מלווה וחוקרת שנים רבות את נושא הפוליגמיה. התנועה הגישה דוח למשרד המשפטים בעניין ערב גיבוש החלטת המלצת משרד המשפטים בנושא הפוליגמיה ואף חברה בצוות הבין משרדי למעקב אחר משרדי הממשלה השונים ליישום החוק בהנחיות היועץ המשפטי בעניין.

אנו מברכים על פסק הדין שמשמעותו הכרה כי תופעת הפוליגמיה הינה עבירה פלילית שאין לה מקום במדינת ישראל. במצב הנוכחי הפוליגמיה יצאה מסוגיה פרטית שבין קירות הבית לאירוע בעל משמעות לאומית למדינת ישראל, אשר אזרחיה אשר משלמים עליו מכיסם.

אנו מברכים את שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואת מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור שהובילו את השינוי בעניין ומקווים שההחמרה בענישה, יחד עם הגברת החינוך והמודעות לשכבות הצעירות במגזר הבדואי יסייעו בהפסקת התופעה הפסולה הזאת.

פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל, לפתוח בחקירה כנגד דיין בבית הדין השרעי בבאר שבע, שאישר נישואי פוליגמיה "בחסות המדינה והרשות השופטת – מאשרים נישואין המנוגדים לחוק"

פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל, בבקשה לפתוח בחקירה כנגד דיין בבית הדין השרעי בבאר שבע, לאחר שזה אישר נישואי אדם לאישה שנייה בניגוד לחוק.

ההחלטה הבעייתית של הדיין השרעי נחשפה בגזר דין שהוציא לא מכבר בית משפט השלום בבאר שבע, בו פסק את דינו של אימן אבו סקיק, תושב ערערה שנשא אישה שניה בזמן שהיה נשוי לאישה אחרת ובכך עבר על עבירה של ריבוי נישואין. אבו סקיק נידון לשעות שירות לציבור בלבד, וזאת בשעה שהעונש על עבירת ריבוי נישואין הינו עד חמש שנות מאסר.

בגזר הדין של בית משפט השלום נכתב, כי "בית הדין השרעי בבאר שבע נתן תוקף בפסק דין לנישואין עם האישה הנוספת", אולם שמו של הדיין לא צוין בפירוש.

עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון מהתנועה ביקשו מהיועץ המשפטי להורות על פתיחה בחקירה לאתר את הדיין ולנקוט נגדו בכל ההליכים הנדרשים, בחשד לעבירה של עריכת נישואין וגירושין אסורים, רישום תעודה כוזבת, מרמה והפרת אמונים, אי מילוי חובה רשמית והפרת חובה חקוקה,.

"המקרה הזה הוא רק דוגמא לתופעה מטרידה במיוחד שבה דיינים שרעים המהווים חלק ממערכת המשפט הישראלית ומחויבים לחוקי המדינה מאשרים נישואין המנוגדים לחוק, והכל תחת "החסות" של המדינה והרשות השופטת", ציינו סגל וסינמון.

השרים שקד וכץ מפרסמים תזכיר חוק שיאפשר למוסד לביטוח לאומי לנכות ולעקל קצבאות שהוצאו במרמה על ידי משפחות פוליגמיות שהתחזו לחד הוריות. תנועת רגבים חשפה כי היקף הקצבאות ממנו נהנות במרמה אלפי נשים בדואיות – כמאה מיליון ₪ בשנה

אנחנו מברכים על תזכיר החוק שצפוי לנטרל את המנוע הכלכלי המאפשר את פריחת נישואי הפוליגמיה במגזר הבדואי, על חשבון משלם המיסים. תזכיר החוק שפרסמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לשירותים חברתיים חיים כץ, יאפשר מאבק כלכלי בתעשיית הקצבאות שמשפחות פוליגמיות במגזר הבדואי מוציאות במרמה מהמוסד לביטוח לאומי.

החוק החדש מסמיך את המוסד לביטוח לנכות מהגבר את כספי המזונות ששולמו לנשותיו ולילדיו ללא צורך בפנייה להליכים משפטיים, באמצעות קיזוז מקצבאותיו או עיקול חשבונותיו.

נתונים שחשפנו בחודש יולי האחרון העלו, כי בשנת 2017 נשים בדואיות שהוגדרו רווקות חד-הוריות קיבול קצבאות הבטחת הכנסה בסך 103.5 מיליון שקלים, המהווים 4.9% מההוצאה השנתית לקצבאות, למרות שקבוצת הנשים הבדואיות החד-הוריות, לכאורה, מהווה רק כ-0.08% מכלל האוכלוסייה בישראל. בשנת 2012 קיבלו נשים המוגדרות כך קצבאות הבטחת הכנסה בסך 91 מיליון שקלים, המהווים 3.6% מההוצאה הכללית על קצבאות דומות – נתון המעיד על כך שמספרן גדל באופן ניכר בשנים האחרונות.

מאחר והפוליגמיה אסורה בישראל על פי חוק, הנשים הפוליגמיות לא נרשמות כנשואות, אלא כרווקות עם ילדים, או שהאישה הראשונה מציגה אישור גירושין פיקטיבי על פי הדין השרעי, ומגדירה את עצמה כחד הורית.

אחוז המשפחות החד-הוריות עם ילדים בקרב הבדואים הוא הגבוה בארץ ועומד על 10.2% מכלל המשפחות, לעומת 5.8% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז המרכז, אולם ברור כי בחברה הבדואית השמרנית, ישנו מספר זניח של אימהות חד הוריות 'אמיתיות' והיתר מתחזות לכאלה. נתוני הביטוח הלאומי מלמדים אף הם כי כ-10% מהנשים הבדואיות שקיבלו מענק דמי לידה הן חד-הוריות בעצמן. דו"ח שפרסמה לאחרונה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים מלמד, כי ישנן 7,269 נשים בדואיות הרשומות כרווקות חד הוריות עם ילדים, לצד מאות נשים נוספות שנרשמו כגרושות וילדו לאחר הגירושין ילד למי שממנו נפרדו לכאורה.

נשים רבות במגזר הבדואי אמנם סובלות מאבטלה או מהכנסה נמוכה, אך אילו היו רשומות כנשואות, כפי שהן באמת, לא היו זכאיות לקצבה הבטחת הכנסה של אם חד הורית, הגבוהה משמעותית מקצבה רגילה, הנמדדת לפי מבחן הכנסה משפחתי. רבות מהן לא היו זכאיות לקצבה כלל, בשל הכנסת בן זוגן. לאם חד הורית ניתנות זכויות כלכליות נוספות בתחום קצבאות הילדים, ובאפיקים נוספים.

החוק החדש צפוי להקטין את היקף הגירושים הפיקטיביים, ולהחזיר לקופת המדינה כספים שהוצאו במרמה מהביטוח הלאומי. מעבר לקרבנות הישירים של הפוליגמיה – הנשים והילדים, יש לתופעה זו היבטים לאומיים, דמוגרפיים וכלכליים, והחוק של השרים שקד וכץ מתווה דרך נכונה לטפל בבעיה באופן שורשי.

בדיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה,  הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים, להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. "אנחנו קוראים להקמת גוף שיתכלל את צעדי האכיפה"

הבוקר התקיים דיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה, בו הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. בדיון השתתפו שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, בהם נציגי מטעמנו שנפגשו במהלך גיבוש הדו"ח עם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור ועם שרת המשפטים שקד, ואף הגישו מחקר מקיף שערכו בנושא.

"לאורך השנה האחרונה עקבנו בהערכה ובדאגה אחרי פעילות הצוות וההמלצות שגיבש עד לפרסום הדו"ח", אומרת נעמי קאהן מהתנועה. "בהערכה, כי אחרי שנים ארוכות, הוצאה הפוליגמיה אל אור השמש בעזרת המחקר המקיף ביותר שנעשה נוכח הפוליגמיה במגזר הבדווי והשלכותיה החמורות על קרבנות הפוליגמיה כמו גם בהיבטים לאומיים".

"מצד שני", אומרת קאהן, "חלק מההמלצות הדו"ח לא מתקבלות על הדעת, חלקן מאפשרות לראשונה מתן הכשר חוקי לתופעה שנעשתה עד היום בהיחבא. הדו"ח מודה בנתוני המחקר שהגישה רגבים לצוות, לפיו בפזורה הבלתי חוקית הפוליגמיה גבוהה ב-50% מאשר ביישובי הקבע, ומאידך מציע להעניק שירותים מקיפים לתושבי הפזורה באופן שיוביל לביסוסה, וממילא יסכל את התכניות הממשלתיות להסדרת ההתיישבות הבדואית".

קאהן מונה עוד שורת חסרים בהמלצות הדו"ח, ובהן חוסר מענה אכיפתי כנגד הברחת נשים מתחומי הרשות הפלשתינית, חוסר מענה מספק וראוי נוכח תופעת הונאת הביטוח הלאומי בה אלפי נשים במשפחות פוליגמיות מתחזות לאמהות חד הוריות – ובך מקבלות הטבות נרחבות בתחום הקצבאות, בהקצאת מגרשים חינם מהרשות למקרקעי ישראל, ועוד".

"ברשות הפלשתינית, בירדן ובמדינות ערב יש פוליגמיה אפסית, ורק בישראל היא פורחת – בגלל כלכלת הקצבאות מהביטוח הלאומי", מסכמת קאהן. "במהלך הדיון התברר שיש קואליציה רחבה של ארגונים חברתיים – מימין ומשמאל – נגד החסר של הדו"ח באמצעי אכיפה. צמצום הפערים במגזר הבדואי הוא צעד נדרש ומבורך, אבל הוא לא יכול להחליף אכיפה נחושה ושיטתית כנגד עברייני הפוליגמיה. לא ייתכן לאפשר פוליגמיה באופן רשמי. חייבים להקים גוף שיתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים שיסנכרן מידע ויקדם אכיפה. כמו כל עבירה פלילית אחרת, צעדי המניעה אינם תחליף לאכיפה, שתימדד במספר תיקי החקירה וכתבי האישום".

הדרך החדשה והיקרה שסללה הרשות הפלשתינית בשטחי האימונים של צה"ל בהר חברון, מאפשרת תנועה חופשית בין בקעת ערד להר חברון, להברחת סמים, נשים ואמצעי לחימה. עתרנו כעת לבג"ץ לאחר פניות רבות למנהל האזרחי שלא מנע את העבודות

תנועת רגבים עתרה לבג"ץ בעקבות ציר הברחות חדש שהרשות הפלשתינית סללה לאחרונה בתוך שטח אימונים של צה"ל בהר חברון. הדרך הבלתי חוקית שאורכה כחמישה קילומטרים, ממוקמת כולה על אדמות מדינה, ומאפשרת נסיעה נוחה יחסית גם לרכבים פרטיים. עלות הקמתה נאמדת ביותר מ-3 מיליון שקלים.

פעילות על ציר ההברחות החדש (צילום: תנועת רגבים)

דחפורי הרשות הפלשתינית עבדו במשך מספר שבועות ללא פעילות אכיפה ממשית מצד המנהל האזרחי, האמון על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, זאת חרף התראות חוזרות ונשנות ששיגרו אנשי תנועת רגבים.

שטח האש 918 המשתרע על פני כ-30,000 דונם מחובר לשטח אש 522 שבבקעת ערד – ללא כל גדר בטחון או מכשול אחר, ובכך הפך האיזור לכר פעולה פורה של מבריחים משני צידיו של הקו הירוק. אלו יכולים להגיע מאיזור ערד לדרום הר חברון, ללא כל בידוק בטחוני או בקרה.

גישה חופשית בין יאטה לבקעת ערד (צילום: תנועת רגבים)

במשך לא מעט שנים, הרשות הפלשתינית משתלטת באופן מסיבי על שטחי האש של צה"ל בדרום הר חברון, והאיחוד האירופי מעורב עמוקות בפעילות הבלתי חוקית בטענה כי מדובר בסיוע הומניטרי. כעת ברור שמדובר בעלה תאנה בלבד. הציר החדש מהווה 'אוטוסטרדת הברחות' חדשה, שתשרת עבריינים פלשתינים וישראלים. עד היום ציר ההברחות המחבר בין הנגב לשומרון, עובר דרך שטחי האש מדרום לצפון. הדרך החדשה מחברת את ציר ההברחות לעיירה יאטה שבשטח A. המשמעות המיידית של הדרך החדשה, היא עליה בכמות ההברחות הכוללות אמל"ח, זנות, שב"חים, וכן ייצוא נשים פלשתיניות לפזורה הבדואית לצורך נישואי פוליגמיה.

התבטאות השר שמיר בדבר הצורך לטפל בתופעת ריבוי הנשים במגזר הבדואי, מעידה על הבנה כי הדרך לנורמליזציה של יחסי הבדואים ומדינת ישראל עוברת דרך שיפור רמת חייהם לצד החלה ואכיפה של חוקי המדינה

התבטאות זהירה של שר החקלאות, יאיר שמיר, הממונה על יישום חוק הסדרת התיישבות הבדואים  גררה בעקבותיה, כצפוי, גשם של גידופים משמאל, תוך עיוות הדברים והוצאתם מהקשר בו נאמרו. במהלך סיור שקיים בדרום ציין השר שמיר כי קידום החוק כרוך במספר היבטים הקשורים לאורח החיים הבדואי. "אנחנו קודם כול צריכים לקחת את כל הבדואים, להתחיל להוציא אותם מהמדבר, לקרב אותם למדינה נורמלית מבחינת חקיקה, אורח החיים, רמה סוציו-אקונומית, לימוד, השכלה, מקומות פרנסה, סוגי פרנסה, אולי אפילו לטפל בתופעה של ריבוי נשים וצמצום הילודה כדי להעלות את רמת החיים. לכן אנחנו כרגע ממוקדים בפתרונות כלכליים, כמובן תוך כדי הסדרה".

כפי שלא יעלה על הדעת לקרוא לצמצום הילודה בציבור הדתי והחרדי, כך אין בדברי השר שמיר כל קריאת כיוון פסולה לצמצום ילודה במגזר הבדואי, כי אם לצמצום אפליית נשים והפרה שיטתית של החוק הישראלי האוסר פוליגמיה (שכמעט ואיננו נאכף – כולל בכנסת ישראל…). ריבוי נשים כרוך כמובן גם בריבוי בלתי טבעי של מספר הנפשות בכל בית אב. לא צריך תואר מתקדם בכלכלה כדי להבין שהדבר גורר מיידית גם קושי כלכלי, המהווה כר פורה לבערות ועבריינות, ובהוצאה גוברת והולכת של המדינה על הקצבאות השונות. 

אולם מעבר לכך, החלוקה הטבעית בין גברים לנשים עומדת בכל מקום על פני הגלובוס על כ-50/50. הנשים הנוספות שמגיעות בדרכים-לא דרכים מרצועת עזה, חברון וג'נין, מבצעות למעשה מימוש שקט של 'זכות השיבה'. עשרות אלפי נשים מקבלות, הלכה למעשה, אזרחות ישראלית על כל ההטבות הכספיות והאישיות הכרוכות בכך – והכל על חשבון משלם המיסים. וזאת מבלי שדיברנו על השקפות העולם הלאומניות האנטי-ישראליות שהנשים הללו מביאות מהבית ומנחילות לדור הבא של הבדווים באופן שמעצים את הקונפליקט בין הבדווים לחברה הישראלית.

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2013, מלמד כי לפי הערכת רשויות הרווחה בדרום, כ-30 אחוז מהמשפחות הבדואיות בנגב מקיימות אורח חיים פוליגמי. לפי המחקרים לא ניכרת ירידה בתופעה בעשורים האחרונים, והיא נפוצה גם בקרב צעירים ומשכילים. חוק העונשין מתייחס לאיסור על נישואים לאשה נוספת, אך בפועל גברים רבים חיים עם יותר מאשה אחת, לא בהכרח כנשואים.

בניגוד למקהלת המגנים והמשמיצים שנטפלו לפרט אחד שהוא משמעותי אך רגיש, אנו מברכים את השר שמיר שהציג בהתבטאות הזו הבנה לעובדה שהתפיסה שהסדרת תביעות הבעלות של הבדואים על הקרקע תפתור את הבעיה היא שגויה מיסודה. יש כאן צורך בשינוי עמוק יותר בהתנהלות ובתפיסה.

הדרך להסדרה ונורמליזציה של הבדואים עוברת דרך שיפור רמת החיים יחד עם החלה ואכיפה של חוקי המדינה ביישוביהם.

רק דאגה לחינוך, למעמד הנשים לרווחה ולפרנסה יחד עם אכיפת חוקי התכנון והבניה, חוקי התחבורה, המשפחה, המיסים וכדו' תפתורנה את הבעיה ותשפר את חייהם של הבדואים..אנו מקווים שהשר יבטא את שינוי התפיסה גם בהחלטות ובביצוען.