המדינה ביקשה שוב מבג"ץ לדחות את הדיון בעתירה שלנו בפרשת חאן אל אחמר, בחצי שנה נוספת. ראש המל"ל בן שבת מנמק: "תשומות הממשלה החדשה מופנות כולן להתמודדות עם נגיף הקורונה"

המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת לנמק מדוע היא נמנעת מפינוי חאן אל אחמר, מאחז הדגל הבלתי חוקי של הרשות הפלסטינית. בחודש ספטמבר 2018 הוציא בג"ץ פסק דין שנתן למדינה 'אור ירוק' לפינוי המבנים הבלתי חוקיים בחאן אל אחמר הבנוי על גבי אדמות מדינה, בתוך תחום הקו הכחול של הישוב כפר אדומים.

פסק הדין הוצא בעקבות העתירה החמישית שהגשנו לאחר מאבק משפטי בעניין עוד משנת 2009. בג"ץ דחה אז את עתירתנו על בסיס התחייבות המדינה לפנות את המאחז "בתקופה הקרובה".

באוקטובר 2018, זמן קצר לאחר פסק הדין, הצהיר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, כי "חאן אל אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר".

לאחר שעברו חודשים רבים בהם לא פונה המתחם, שבנו ועתרנו בפעם השישית לבג"ץ, בבקשת צו על תנאי כנגד המדינה, שתנמק מדוע איננה אוכפת את החוק ואת יישום פסק הדין בתוך פרק זמן קצוב.

המדינה הייתה אמורה להגיב לעתירה ערב מועד הבחירות השניות לכנסת בשנת 2019 וטענה, כי הממשלה דאז הייתה ממשלת מעבר, ולפיכך ביקשה לדחות את מועד התשובה עד לאחר הקמת ממשלה. בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך אישר בג"ץ דחייה נוספת.

בשבוע שעבר, ביקשה המדינה שוב ארכה קצרה להגשת תגובתה, אולם היא שוב מבקשת לדחות את הדיון ואת תגובתה לעתירה בשישה חודשים נוספים, בנימוק כי הממשלה החדשה הושבעה לפני ארבעה חודשים בלבד.

בתצהיר התשובה, עליו חתום מאיר בן שבת, ראש המל"ל נכתב, כי הממשלה החדשה הושבעה ב"תקופה מורכבת ורגישה שאין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".

"הממשלה החדשה החלה כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות הנגזרות מכך על פעילותה ועל התשומות השונות המופנות כולן לטובת מטרה לאומית חשובה זו. "בשים לב לעיתוי הביטחוני-מדיני הנוכחי, דרוש למשיבים פרק זמן נוסף על מנת לאפשר לדרג המדיני הנבחר להידרש לסוגיה מושא העתירה באופן ממצה".

אנו בתנועת רגבים מתנגדים בחריפות לדחיית הדיון. העתירה שבכותרת הוגשה לפני כשנה וחצי, ומאז בירורה לא התקדם ולו במעט. זה כבר הפך לנוהג – בכל פעם בו מגיע המועד להגשת תגובתה לעתירה, מגישה המדינה בקשות ארכה בטענות שונות ומשונות בדבר ממשלות ביניים שלא מוסמכות להידרש לעתירה, עיכוב של דיוני הדרג המדיני בעניין בשל מגפת קורונה, וכעת נטען כי הממשלה החדשה, המתפקדת מעל ארבעה חודשים, טרם נדרשה לסוגיה.

סיפור חאן אל אחמר כבר מזמן לא עומד בפני עצמו, והפך מזמן לדוגמה מובהקת לאופן בו המדינה מתנהלת – או ליתר דיוק, לא מתנהלת – מול השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. המדינה הפרה את התחייבותה המפורשת כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בג"ץ. הגיעה העת לשים קץ להתנהלות קלוקלת זו, ולהוציא צו מוחלט שיורה על הריסת המתחם לאלתר, ולחייב את המדינה בהוצאות.

במענה לעתירה השישית(!) שהגשנו לבג"ץ, מבקשת המדינה לדחות בשישה חודשים לפחות את יישום פסק הדין, עד לאחר הבחירות וכינון ממשלה חדשה.

העתירה הנוכחית, כמו קודמותיה, מופנית כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו.
זו הפעם השישית לאורך העשור האחרון, במסגרתה נדרש בג"ץ להתערב במחדלי המדינה שנמנעת מלמלא אחר פסקי דין והתחייבויות שניתנו על ידה במסגרת הליכים משפטיים קודמים ולאכוף את חוקי התכנון והבניה במאחז הבלתי חוקי "חאן אל אחמר".

אנחנו מזכירים כי עד למועד הבחירות הצפויות להתקיים בעוד כשלושה חודשים יושב על מקומו הדרג המדיני הנוכחי, אשר מקבל החלטות הרות גורל באופן שוטף גם בימים אלה ולו מסור מלוא שיקול הדעת להחליט בכל הנוגע למועד פינוי המאחז הבלתי חוקי, אשר בהתאם להתחייבות המדינה אשר קיבלה תוקף של פסק דין היה אמור להתפנות כבר לפני כשנה, בחודש יוני 2018.

ראש הממשלה נתניהו עמד לפני כמה חודשים והצהיר בקולו כי "חאן אל אחמר יפונה בשבועות הקרובים". לא מדובר רק במתחם בלתי חוקי, שהמדינה הצהירה כי "יש חשיבות אסטרטגית בפינויו", אלא גם מבחן למוכנותה של ממשלת ישראל לפעול מול תכניות הרשות הפלסטינית להשתלטות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

דובר ממשלת בריטניה במזרח התיכון ביקר בחאן אל אחמר והצהיר בערבית: פועלים לעצור את הפינוי. "נתניהו נותן לבריטים תחושה שהמנדט עדיין לא נגמר".

אדווין סמואל, דובר ממשלת בריטניה במזרח התיכון ובצפון אפריקה (MENA) ביקר לאחרונה במאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר, שם הצהיר כי ממשלת בריטניה "עושה מבצע להצלת הכפר הזה".

סמואל, דובר ערבית, מפרסם מעת לעת סרטונים בערבית בעלי עמדה אנטי ישראלית מובהקת. בסרטון שצילם בחאן אל אחמר אמר סמואל: "אנחנו כאן בחאן אל אחמר כפר בגדה המערבית באדמות הפלסטיניות הכבושות. מאחורי האוהלים של הבדואים שגרים כאן במשך תקופה ארוכה, ועכשיו הם חיים תחת סכנת הריסה ועקירה, מידיה של הממשלה הישראלית.

סמואל הוסיף כי "הממשלה הבריטית עושה מבצע להצלת הכפר הזה, אפילו ראש הממשלה ושר החוץ הבריטי הביעו את התנגדותנו לפעולת ההריסה".

כזכור בתחילת חודש ספטמבר דחה בג"ץ את העתירה החמישית שהוגשה על ידי תושבי חאן אל אחמר, וקבע כי אין עילה למנוע את מימוש פסק הדין החלוט שניתן בחודש יוני.

במהלך סיור שערך אתמול (שלישי) שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, בחאן אל אחמר, ציין ליברמן כי משרד הביטחון נערך לבצע את פסק הדין "בלילה בין ה-20 ל-21 באוקטובר 2018. יום קודם לכן קיבלתי מכתב מרה"מ עם הוראה לעכב את פינוי חאן אל-אחמר. ב-21 באוקטובר התכנס הקבינט ובסוף הדיון הוחלט שדוחים את הפינוי במספר שבועות ובכל מקרה עד סוף השנה חאן אל-אחמר יפונה".

אנחנו מנהלים את המאבק המשפטי בבג"ץ לפינוי חאן אל אחמר מאז שנת 2009. הצהרתו של הדיפלומט הבריטי הבכיר קשורה בקשר הדוק להחלטתו של נתניהו לדחות את מימוש פסק הדין למועד לא ידוע

העובדה שחלפו חודשים ארוכים מאז שנתניהו החליט לדחות את מימוש פסק בג"ץ, לצד ההצהרה היהירה מצד הדיפלומט הבריטי שממשלתו פועלת לסכל את החלטת ממשלת ישראל, ממחישה בצורה ברורה וחדה שראש הממשלה נתניהו נותן לבריטים את התחושה ששלטון המנדט עדיין לא נגמר. לצערנו ההססנות של שר הביטחון נתניהו לממש את פסק הדין, באה לידי ביטוי גם בחולשה דיפלומטית שמפגין שר החוץ נתניהו כלפי מעורבות גסה מצד דיפלומטים אירופאים.

בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו

בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.

ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.

במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.

יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.

עתרנו לבג"ץ נגד בתים הנבנים בחודשים האחרונים על ידי ערבים צמוד ליישוב בית אל. לאחרונה הורה בג"ץ על הריסת 24 דירות שנבנו ללא היתר בתוך בית אל, למרות החלטה עדכנית מטעם המנהל האזרחי להעניק למקום היתר בניה

כמאה וחמישים מטרים מבתי היישוב בית אל שבבנימין, מוקמים בחודשים האחרונים שני מבני קבע, ללא היתרי בניה וללא תכנית מתאר או תב"ע. מיד לאחר זיהוי התחלת הבניה, פנתה 'רגבים' למנהל האזרחי בדרישה להקדים תרופה למכה, ולבצע הליכי אכיפה כנגד המבנים, לאור הנסיון המלמד כי במידה והם יאוכלסו, ברור שלא תתבצע כל אכיפה כנגד העבריינים.

נבנה בקצב מואץ ובאין מפריע

כידוע, ביהודה ושומרון ישנם עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו באין מפריע על ידי ערבים בשטחי C,  בהם גם האחריות האזרחית וגם הבטחונית מוטלת על צה"ל והמנהל האזרחי. לעיתים רחוקות בלבד רשויות האכיפה מוציאות לפועל צו הריסה, כדי ליצור מצג של אכיפה במגזר הערבי ביהודה ושומרון, והיא מכוונת כלפי מבני פח או אוהלים ולא כלפי מבני קבע.

בד בבד עם המשך הבניה, הוסיף המנהל האזרחי להתעלם מפניותנו. לאחר התעלמות ממושכת מצד המנהל עתרנו לבג"ץ.

בעתירה הודגש כי למרות שבשורת פסקי דין קודמים קבעו השופטים כי אין בכוונתם להתערב בשיקול הדעת ובסדרי העדיפויות לאכיפה מטעם המנהל האזרחי, הרי שלאחרונה ניכרת מגמת שינוי בכך, ועל כן מתבקש בג"ץ להורות על צעדי אכיפה כנגד המבנים.

"לאכוף קודם האכלוס". אחד המבנים נשואי העתירה

במספר מקרים בשנים האחרונות הרחיב בג"ץ את הביקורת מטעמו על תפקוד רשויות האכיפה, גם בסיטואציות שבעבר הצהיר בהן כי אין בכוונתו להתערב, ובמקרים שהוגדרו על ידי רשויות האכיפה ככאלה הנמצאים בתחתית סדר העדיפויות  (בתוך תחומי יישובים ועל גבי אדמות מדינה). כך קרה שבג"ץ הוציא צווי ביניים ופסקי דין בעתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה בתוך תחומי היישובים היהודים – כאשר רשויות האכיפה מצהירות כי מדובר במבנים הנמצאים בתחתית סדרי העדיפויות.

המקרה הבולט מכולם הוא פסק הדין שניתן בשנת 2014 בבג"ץ 9669/10. עתירה זו הוגשה כנגד בתים שהוקמו בתוך תחומי היישוב בית אל ("מתחם דריינוף"). המבנים הכוללים 24 דירות מגורים נבנו ללא היתר על קרקע שנתפסה על ידי מדינת ישראל לפני עשרות שנים בצו צבאי.

'מתחם דריינוף' ביישוב בית אל

הסוגיה שנדונה בבית המשפט בעתירה זו, נגעה אך ורק לשאלה התכנונית ולהיעדרו של היתר בניה, ולא לסוגיית הקרקע, מאחר ומעמדה נחשב כ'אדמות מדינה' לכל דבר.

בפסק הדין החליט הנשיא לשעבר, השופט אשר גרוניס, להתערב בסדר פעולות האכיפה של המינהל האזרחי, תוך שהוא מחייב את הריסת המבנים תוך שישה חודשים מיום פסק הדין. זאת למרות העובדה כי בתים אלו נבנו על קרקע המוחזקת על ידי המדינה, ולמרות הצהרת המנהל האזרחי כי נפתחו כבר הליכי תכנון ואישור לבתים אלו, וישנה סבירות גבוהה מאוד להסדרתם.

בדיון נוסף שהתקיים לאחרונה בעתירה זו בהרכב של השופטים נאור, רובינשטיין וחיות ביקש הקבלן דריינוף שבנה את המבנים, להימנע מהריסת הבתים עקב שינוי נסיבות מהותי, מאחר וועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי החליטה להעניק היתרי בנייה למקום, וכי מיצוי האפיק התכנוני יסתיים תוך ימים ספורים במתן היתר.

חרף השינוי המהותי הורו השופטים כי יש לקיים את פסק הדין בשל עקרון 'מעשה בית דין' ו'סופיות הדיון', ועל אף כי מבנים אלו ייבנו מחדש בהיתר לאחר שייהרסו.

בהתאם לאימוץ 'גישת הרחבת ההתערבות' על ידי בג"ץ בתיק דריינוף, מצפה 'תנועת רגבים' כי גם בעתירה שהגישה יפעל בג"ץ באופן דומה, ויורה למנהל האזרחי למנוע את אכלוסם של המבנים הערבים שהוקמו ליד בית אל – מעבר לגדר. בנוסף התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור את המשך בניית המבנים ועשיית כל שימוש בהם עד למתן פסק דין בעתירה.

מעניין יהיה לעקוב אחר התנהלות בג"ץ בעתירה שלנו, בהשוואה לפסק הדין מעורר המחלוקת בפרשת בתי דריינוף.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.