בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר (רביעי) בעשרות וילות בלתי חוקיות שהוקמו בנגב לפני למעלה מעשור, בתי המשפט הוציאו כנגדן צווי הריסה, וגם בית המשפט העליון ביקר בחריפות את המצב – אך רשויות החוק לא ביצעו.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר בעתירה שהגשנו כנגד אי מימוש של צווי הריסה שהוציאו בתי המשפט כנגד עשרות מבנים בלתי חוקיים ביישובי המועצות נווה מדבר ואל קסום

העתירה מתמקדת בכמה עשרות מבנים שנבנו לפני עשור ויותר ובתי המשפט הוציאו צווי הריסה שיפוטיים בעניינם בשנים האחרונות, אך אלו אינם נאכפים.

מבנים אלו, נידונו בעתירה שהגשנו כבר בשנת 2009, סמוך להתחלת הקמתם. בעקבות העתירה הורה אז בית המשפט המחוזי על הריסת כלל המבנים בתוך שנה.

הווילות שנבנו למרות צווי ההריסה

המועצה ערערה לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן במאי 2013 ביטל בית המשפט העליון את הקצבת הזמן לאכיפה בתוך שנה עליו הורה המחוזי, אך קבע כי יש לנקוט בהליכי אכיפה נגד המבנים וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו מעל שבע שנים, ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו במסגרת ההליכים המנהליים, אלא אף אוכלסו והתרחבו. במהלך השנים הוצאו גם צווי הריסה שיפוטיים לעשרות מבין המבנים הללו, אך פסקי הדין לא יושמו.

הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות המוצהר של המועצות לאכוף את החוק בתחומיהן. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.

הווילות שנבנו למרות צווי ההריסה

במקביל להודעה של שר הביטחון בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביו"ש, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד הרשות הפלסטינית – שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת טבע בשליטה ישראלית

במקביל להודעת שר הביטחון נפתלי בנט על ההכרזה על שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרשות הפלסטינית, שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת הטבע נחל מכוך, על אדמות מדינה.

השמורה משתרעת על פני כ-18,000 דונם בצפון מדבר יהודה. מאזור הר בעל חצור בואכה הירדן וים המלח. צומחים בה צמחים נדירים כמו אירוס שחום וצבעוני ההרים, ומקננים בה דורסי יום רבים.

השלט שהוצב על גבי בית הספר, שנבנה בעזרת מימון של האיחוד האירופי וקרנות זרות נוספות, מציין כי המבנה הינו בבעלות ובחזקת "מדינת פלסטין – משרד החינוך וההשכלה הגבוהה". לעתירה צורף צילום מתוך אתר מיפוי רשמי של הרשות הפלסטינית, המוכיח כי היא מודעת היטב למעמד הקרקע: אדמות מדינה ישראליות בלב שמורת טבע.

העתירה הוגשה מחדש לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאור הנחיית בית המשפט העליון מהשבוע שעבר, כי יש לקיים את ההליך בבית משפט לעניינים מנהליים, לאור הצהרת המדינה כי בחודש פברואר הוצא צו הריסה למבנה. בעתירה החדשה מודגשת התפרקותם של רשויות האכיפה מאחריות – לאור העובדה כי בזמן שחלף מאז הוצאת צווי ההריסה חלפה שנה תמימה, במהלכה הספיקה הרשות הפלסטינית להשלים את הקמת המבנה ולאכלסו בתלמידים בשנת הלימודים החדשה.

בכתב העתירה נתבעת הרשות הפלסטינית על הפרת חוקי הגנת הסביבה, פלישה לאדמות מדינה, והפרת חוקי התכנון והבניה.

ההודעה של שר הביטחון נפתלי בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, הינה צעד מבורך וראוי שלא בוצע מזה שנים. הכיוון המרענן שמוביל בנט בשמירה על שטחי C, מראה שיש פה שינוי תפיסתי חשוב ומשמעות. לצד זאת, העתירה ממחישה בדיוק כמה חשובה השמירה בפועל על שטחי שמורות הטבע, ומה המשמעות האסטרטגית שמייחסת הרשות הפלסטינית להשתלטות על שמורות הטבע ולשאיפה שלה לעשות בהן ככל העולה על רוחה. האכיפה צריכה להיראות ולהיעשות, ויפה שעה אחת קודם.

היחידה הארצית לפיקוח ובניה מנהלת חקירה כנגד עורך הדין בוראק מסאלחה המועסק במשרה בכירה במשרד מבקר המדינה. מאז שנת 2003 הוא מתחמק מביצוע צו הריסה שהוציא בית המשפט כנגד הבניה, ולאחרונה השלים את הבניה שבוצעה על קרקע בבעלות משותפת של המדינה ומתגורר שם עם משפחתו.

עו"ד בוראק מסאלחה עובד כסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה. הבוקר חשף אבישי גרינצייג בעיתון מעריב, כי אחרי שנים של סחבת משפטית, מתנהלת חקירה כנגד עובד המדינה הבכיר, בחשד לביצוע עבירות בניה חמורות ומתמשכות.

הפרשה החלה בשנת 2001 אז החלה בנית וילה בכפר קרע על קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה יחד עם אביו של מסאלחה ואזרחים נוספים.

כבר בשנת 2001 אסר בית משפט השלום בחיפה את המשך הבניה, אלא שהעבודות נמשכו ללא הפסקה. באוקטובר 2003, לאחר שהעבודות נמשכו והושלמה קומה שנייה למבנה, הוציא בית משפט המחוזי בחיפה צו הריסה לקומה השניה.

עו"ד מסאלחה הצליח לעכב את הריסת המבנה באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, אולם בשנת 2004 דחה בית המשפט העליון את הערעור, וקבע כי "הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת צו ההריסה נדחית".

למרות החלטות בתי המשפט, ההריסה לא יצאה לפועל, ובמשך מספר שנים המבנה עמד ריק אלא שבשנת 2016, למרות צווי ההריסה החלוטים, חודשה הבניה, והבית אוכלס בתחילת 2017.

בית מסאלחה בכפר קרע. נבנה באופן לא חוקי על קרקע בבעלות משותפת של המדינה (צילום: תנועת רגבים)

ביקורת של היחידה הארצית לפיקוח ובניה של משרד האוצר העלתה, כי עו"ד מסאלחה עצמו, הוא זה שמתגורר במבנה עם משפחתו. מסאלחה זומן פעמיים לחקירה במשרדי היחידה אך לטענת גורם הבקי בפרשה, מסאלחה התחמק ולא הגיע אליהם. בסיורים נוספים שבוצעו על ידי היחידה נראה עו"ד מסאלחה יוצא מביתו עם אישתו בשעות הבוקר, דבר שהוכיח לכאורה את שימושו במבנה.

החל משנת 2017 שלחנו מספר פניות ליחידה הארצית לפיקוח במשרד האוצר, בהן דרשנו את מימוש צו ההריסה השיפוטי, תוך הדגשה כי ההתנהלות החמקמקה בפרשה חמורה שבעתיים מאחר ומסאלחה הינו עובד מדינה בכיר במשרד האמון על מנהל תקין.

מבקר המדינה אחראי לוודא שגורמי המדינה השונים מתנהלים כחוק ובהתאם לכללי המנהל התקין. לכן בלתי מתקבל על הדעת שעובד בכיר במשרד המבקר פלש למעשה לאדמות מדינה, ובנה שם את ביתו באופן בלתי חוקי, תוך ניהול מלחמת התשה משפטית נגד שלטון החוק. אין בסיסי מכך ששומרי הסף של המנהל התקין ושלטון החוק, יפעלו בהתאם לערכים אלו.

בעקבות התלונה השיבו במשרד המבקר כי בשל החקירה שנפתחה כנגד מסאלחה, "נאסר עליו לעסוק בתחום תכנון ובניה".

מטעמו של מבקר המדינה נמסר כי לפני מספר חודשים דיווח עו"ד בוראק מסאלחה למנהליו, על התנהלות ההליכים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.

עו"ד מסאלחה עצמו עומד על כך שהמבנה אינו בבעלותו ואין הוא משתמש בו, וכי באמצעות בא כוחו הוא מקיים שיתוף פעולה מלא עם הוועדה

מאז שנתניהו דחה את יישום החלטת בג"ץ על הריסת מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא – נמשכה הבניה במקום, ואוכלסו מבנים חדשים

הבניה במאחז הערבי ליד סוסיא, נמשכת, למרות הנחיית בג"ץ להרוס מספר מבנים במקום. לפני שבועיים החליט ראש הממשלה נתניהו לדחות את המבצע שתוכנן ליישום החלטת בג"ץ במאחז נוואג'עה שהקימה הרשות הפלשתינית ליד היישוב סוסיא, זאת עקב ביקורם של היועץ הבכיר ג'ארד קושנר, והנציג המיוחד למו"מ בינלאומי ג'ייסון גרינבלט, שהגיעו לסבב שיחות בישראל וברשות הפלשתינית.

מסתבר שדחיית הפינוי, נתנה רוח גבית לתנופת בניה נוספת במקום. מאז הוקם מבנה מגורים חדש במקום, ובנוסף אוכלסו מספר צריפי מגורים שנבנו בחודש שעבר. כזכור, עד להחלטה הסופית על עתיד כל המאחז, הורה בג"ץ על הריסת חלק מהמבנים במאחז שהוקמו בניגוד לצו הביניים שאסר על המשך הבניה.

כזכור, המאחז הבלתי חוקי נבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה. תנועת רגבים עתרה בשנת 2011 בדרישה לממש את צווי ההריסה. הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

בעקבות דחיית נתניהו – הבניה חדשה במאחז נוואג'עה נמשכת חרף הנחיית בג"ץ

גם שר הבטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, צייץ לאחרונה בחשבון הטוויטר שלו, כי מאחז נוואג'עה הוא פרוייקט מוצהר של האיחוד האירופי. "הבניה הבלתי חוקית של הבדואים-הפלסטינים בסוסיא, בוצעה והתרחבה בתמיכת ומימון גורמי האיחוד האירופי, הפועלים בצביעות ובאפלייה. היו ניסיונות לפינוי בהסכמה, ולאחר שמוצו ללא הצלחה, צריך לפנותם".

הקמת המבנים החדשים בשבוע בו נדחה הפינוי, היא התרסה מכוונת. אי אפשר לבוא בטענות לרשות הפלשתינית ולאיחוד האירופי שמושכים בחוטים מאחורי נוואג'עה – הם פועלים למען האינטרס שלהם, וקובעים עובדות בשטח באופן בלתי חוקי. השאלה צריכה להיות מופנית לראש הממשלה נתניהו ולשר הבטחון ליברמן – שמפגינים אזלת יד ואפס מעשה ומאפשרים לדבר הזה לקרות, וכל זאת זמן קצר לאחר מימוש צווי ההריסה בשכונת נתיב האבות ותפוח מערב.

בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו

בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.

ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.

במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.

יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.

עתרנו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, מאחר ולא עצר את מימון הכנסת ללשכה הפרלמנטרית של ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת. זו פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הורה להרוס. "לא ייתכן שהכנסת תממן ותעודד עבריינות בניה"

עתרננו לבג"ץ כנגד הכנסת, מאחר וזו מימנה לשכה פרלמנטרית עבור ג'בארין בעיר אום אל פאחם, למרות שהתברר כי היא פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לנו כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012.

לשכתו של ג'בארין (צילום: תנועת רגבים)

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק.

בנוסף התבקש יו"ר הכנסת להשעות את ג'בארין מחברותו בוועדת האתיקה של הכנסת עד לבירור העניין, וככל שיימצא כי אכן העובדות נכונות – אף להדיחו מן הוועדה.

מעבר לכך שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, בשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

בכתב העתירה, מודגש כי "החלטת שכר חברי הכנסת (הוראות ותשלומים)", קובעות במפורש כי הכנסת לא תאשר את שכירות הלשכה הפרלמנטרית "אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין". בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד. "ככל שהוגש תצהיר כזה על ידי חבר הכנסת ג'בארין – יהיה על ועדת האתיקה לדון גם במשמעויות הנובעות מכך", נכתב בעתירה.

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינה מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה.

צו הריסה שניתן לבית לא-חוקי בוואדי ערה לפני כ-8 שנים, עומד לפקוע בעוד ימים ספורים. בית המשפט ופרקליט המדינה תקפו את המשטרה שדחתה את מימוש הצו כבר ארבע פעמים. אנחנו יוצאים בעתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לממש את ההריסה לאלתר 

בשנת 2007 הוצא צו שיפוטי המורה להרוס בית מגורים שנבנה בניגוד לחוק בקצה שכונת עין אל איברהים באום אל פאחם. בעליו, עבד אגבאריה, בנה את הבית רחב הידיים באדמה חקלאית, מחוץ לתחומי תכנית המתאר של העיר.

אגבאריה קיבל מבית המשפט ארכה בת 18 חודשים למימוש עצמי של צו ההריסה, והודגש כי אם לא יבצע את ההריסה בעצמו, יבצעו אותה רשויות האכיפה בתוך שלושה חודשים. לאגבאריה לא אצה הדרך לבצע את הצו השיפוטי, אולם מסתבר שגם משטרת ישראל החליטה להמנע מביצוע האכיפה ולמשוך את הזמן שוב ושוב, עד ימים אלו.

לאחר שאגבאריה לא הרס את המבנה בפרק הזמן שהוקצב לו, הוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירה של אי קיום הצו. בשלהי 2010 שוב הורה בית המשפט כי אגבאריה יהרוס את המבנה בעצמו עד מאי 2011, וכי אם לא יעשה כן – יבצעו זאת רשויות האכיפה.

אגבאריה מצידו הוסיף ונקט את כל המהלכים האפשריים כדי למשוך את הזמן. אחרי שורת עתירות מנהליות שנדחו, הוא המשיך לשים את רשויות החוק ללעג וקלס ועתר לעיון מחדש בפסק הדין – שהוגדר כבר פעמיים כמוחלט וסופי. עתירה זו נדחתה אף היא, תוך שבית המשפט תקף בחריפות את התנהלות הצדדים. "לא ניתן שלא להשתאות נוכח עזות המצח של העותרים מחד גיסא, וקוצר, או שמא רפיון ידן של רשויות המדינה מאידך גיסא". 

ביזיון מתמשך לשלטון החוק. ביתו של עבד אגבארייה (צילום: תנועת רגבים).

הכדור הגיע לידיה של המשטרה, אך זו ביקשה שוב ושוב מבית המשפט לדחות את ביצוע הריסת המבנה. כתמיד, נימקה המשטרה את אי ההריסה בטיעונים כלליים של שיקולי בטחון, ובצורך להיערכות כוחות משטרה בהיקף נרחב מחשש לשלום הציבור.

בסוף דצמבר 2014 נענה בית משפט השלום בחיפה לבקשת המשטרה, והאריך בפעם הרביעית את המועד לביצוע ההריסה, תוך שהוא קוצב את ביצוע ההריסה עד לתאריך ה-1 למרץ 2015. בהחלטה מתח השופט ביקורת קשה על המשטרה. "משהוטלה משימת ההריסה גם על כתפי המאשימה על פי בקשתה, היה עליה להיערך כראוי לביצוע ההריסה תוך זמן סיבר. יש לזכור שאי ביצוע צו הריסה שיפוטי במשך שנים רבות מהווה פגיעה בשלטון החוק, ויש בו משום זילות הוראת בית המשפט. ככל שמתארכת התקופה בה לא מבוצע הצו השיפוט, הפגיעה בשלטון החוק גדלה ומתעצמת. פגיעה זו, נוכח השתלשלות האירועים, הפכה לנחלתם של שני הצדדים להליך הנוכחי".

במכתב חריף ששיגר פרקליט המדינה שי ניצן למפכ"ל המשטרה, גולל ניצן את השתלשלות האירועים בסיומו ציין כי "לא ניתן להפריז בחשיבות ביצעו של הצו, אשר הפך לאבן בוחן ליכולתנו לשמור ולהגן על שלטון החוק, ולאכוף את הדין ללא מורא ומשוא פנים". ניצן דחק במפכ"ל להנחות את הגורמים המתאימים לתת סיוע משטרתי לביצוע ההריסה בהקדם האפשרי, עוד טרם פקיעת מועד הצו. "לא ניתן להבטיח כי מועד זה יוארך פעם נוספת על ידי ביהמ"ש. אם הצו לא יבוצע עד למועד זה ועקב כך יפקע הצו, יהיה זה בגדר "בזיון" לשלטון החוק!", הוסיף ניצן.

לפני כשלושה שבועות פנינו במכתב דחוף למפקד מחוז חוף במשטרה, ניצב חגי דותן (שהודח בשבוע שעבר) בדרישה להעמיד את הסיוע הדרוש לשם ביצוע האכיפה בהתאם ללוח הזמנים שנקבע עלידי בית המשפט.

מאחר ופניה זו לא נענתה נעתור לבג"ץ בדרישה לאכוף על המשטרה לממש לאלתר את צו ההריסה ולסיים את הסאגה הממושכת, ששמה ללעג ולקלס את שלטון החוק במשך שנים כה רבות. 

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. למרות האכיפה המוצדקת, לא היססו במגזר הערבי להגיב באופן שדרש הקצאת כוחות אדירה, על מנת לגדוע את מוטיבציית הרשויות להמשיך באכיפת החוק 

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. מדובר היה במבנה בלתי חוקי בין שתי קומות שנבנה לפני כשלושים ושבע שנים בצומת קציר שבוואדי ערה ומאז היווה סמל לשימוש הציני שניתן לעשות בהליכי משפט. עשרות הליכים משפטיים נקטו בעליו של הבית לאורך השנים כשהם מתעתעים פעם אחר פעם במערכות האכיפה, ממתינים למבצע מתוכנן ומסכלים אותו בפנייה של הדקה השעים לבית המשפט, וחוזר חלילה.

סוף סוף, אחרי שלושים ושבע שנים, אין ספור דחיות (והתערבות שלנו…) הרסו רשויות האכיפה את המבנה. במבצע ההריסה עצמו השתתפו מאות רבות של שוטרים וכוחות הבטחה, ובימים שלאחריו 'בער' אזור וואדי ערה כולו – מוסדות החינוך והעסקים הושבתו, טכסי אבל וקבלת תנחומים בוימו, צירים נחסמו ואבנים הושלכו. קולות הזעקה ויללות הזעם של מנהיגי הציבור הערבי מספרים את הסיפור כולו. הם הרי יודעים היטב שההריסה הזו היתה מוצדקת מאין כמוה ושדבר אין לה עם אפליה או קיפוח, אבל הם גם יודעים שזו השיטה הטובה ביותר למנוע את המבצע הבא.

כשכל הריסה דורשת במהלכה ובימים שלאחריה הקצאת משאבי אכיפה בסדר גודל כזה ונצרבת בתודעה כטראומה כה גדולה לא פלא שלאף אחד אין מוטיבציית יתר ליזום עוד ועוד מבצעים כאלה. בעברית פשוטה קוראים לזה 'תג מחיר' והחשש ארוך השנים של הרשויות מלהתעמת עם הציבור הערבי ולאכוף עליו את ריבונותה של המדינה מוכיח שככל שמדובר בערביי ישראל ה'שיטה' הזו עובדת. מעניין אם כששרת המשפטים ביקשה להגדיר את 'תג מחיר' כפעילות טרור היא התכוונה גם לזה… כך או כך, העובדה שהבית נהרס והשמיים לא נפלו תעודד, כך יש לקוות, את הרשויות להמשיך ולפעול למימוש ריבונותה של המדינה ולאכוף את חוקיה.

בהוראה ישירה של מפכ"ל המשטרה נמנע מימושו של צו הריסה נגד מבנה דרוזי בלתי חוקי בצפון

הכל כבר היה מוכן: הצו הוצא, הכלים הכבדים הועמדו בהיכון, הפקחים והשוטרים קיבלו פקודת מבצע – אבל הוראה מגבוה החזירה את הגלגל אחורנית. כך נודע לנו כי לא אחר מאשר מפכ"ל המשטרה רב ניצב יוחנן דנינו עומד מאחורי אי מימושו ברגע האחרון של צו שהוציאו הרשויות נגד מבנה בלתי חוקי שהקים הוואקף הדרוזי בגליל העליון. 

מדובר בקטע ממתחם שלם שבו הוקם בשנים האחרונות, סמוך לשאר יישוב, שלא כחוק, מבנה של למעלה מ-2000 מ"ר, ולצדו גדרות וחניות. באחרונה החל להיבנות בחלקו הצפוני של המתחם, על שטח של כ-4 דונם, מבנה נוסף, גם כן ללא כל היתר ובניגוד לחוק. במקום מבוצעות עבודות פיתוח, הועמדה יציקת בטון, נשתלו עצים, ונעשו הכנות לבניית עוד מבנה. בימים האחרונים תכננו הרשויות ליישם צו הריסה שהוצא נגד המבנה בשטח הצפוני – צו שתוקפו עומד לפוג בתוך ימים ספורים. כאמור, הכל כבר היה מוכן למבצע ההריסה, אבל בהוראת המפכ"ל דנינו בוטלה ההריסה ממש ברגע האחרון.

בעקבות כך, פנינו במכתב לשר לביטחון הפנים, לשר הפנים ולכל שאר הגורמים הממונים על אכיפת החוק בנושא, ודרשה להפעיל את צו ההריסה לפני שתוקפו יפוג, משום שאז יהיה הדבר קשה בהרבה. וזאת במקביל לפגיעה האנושה בשלטון החוק. במכתב הזהרנו כי אי מימוש הצו יגרור פנייה לערכאות שיפוטיות.

עתרנו לבג"צ בדרישה להוציא צווים להפסקת בנייתו של מבנה גדול בבנימין, תוך פגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה – מבנה שבנייתו מואצת בימים אלה בהם הפקחים בחופשת חול המועד

סמוך ליישוב נווה צוף שבבנימין הוקמו זה מכבר עשרה מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים, מחוץ לתכנית המתאר של הכפר דיר ניזאם. בימים אלה נמצא בשלבי בנייה מואצים מבנה גדול סמוך לגדר היישוב. בעתירה שהגשנו לבג"צ נטען כי הפלסטינים מנצלים את תקופת החגים בהם בשל ימי החג הרבים נמצאים הפקחים הישראלים בחופש – והם בונים בקצב מוגבר על מנת לקבוע עובדות בשטח.

בעתירה מצוין כי המבנה מהווה סכנה ביטחונית – דבר שאמור להאיץ את הטיפול בהפרת החוק, גם על פי גישת רשויות האכיפה אשר מציבות בראש סדר העדיפויות את הטיפול בעבירות בנייה מסוג זה.
בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, המבנה, כמו גם שאר המבנים הבלתי חוקיים הסמוכים לו, פוגעים קשות בתוואי הנוף ובאיכות הסביבה וביער אום צפא הסמוך.