לאחרונה הגשנו עתירה נגד יותר ממאה מבנים בלתי חוקיים, שנבנו בשנים האחרונות בשטחים חקלאיים ובשמורת טבע ליד דליית אל כרמל, חרף הסדרה תכנונית ותכנית מתאר עדכנית שקיבל היישוב

לאחר שנים ארוכות בהן נבנו מבנים רבים באופן בלתי חוקי בתחומי דליית אל כרמל, אושרה לא מכבר תכנית המתאר עד-300 שהסדירה את מרבית הבתים שנבנו בו עד אז. בתכנית הושקעה עבודה מקצועית רבה ובסופו של דבר נקבעו בה אזורים המיועדים לחקלאות ומעברים לשמורות טבע המקיפות את הישוב. באזורים אלו, כמובן, הבניה למגורים אסורה.

חרף תכנית המתאר העדכנית, המתפרשת על כ-9000 דונמים, נבנו בשנים האחרונות על גבי השטחים החקלאיים, ואף בשטחי שמורת הטבע הסמוכה, יותר ממאה בתים באופן בלתי חוקי. כנגד מבנים אלו הגשנו השבוע את העתירה. (בתמונה זו נראים חלק מהמבנים שנבנו מחוץ לתכנית המתאר – המסומנת בצהוב).

ברור כי לא סביר לדרוש מצד אחד הסדרה תכנונית ומצד שני להתעלם מהסדרה כזו לאחר שזו בוצעה.

בעקבות העתירה פועלים גורמים שוליים בעדה הדרוזית להשחיר את פנינו באופן רחוק מהמציאות, מאחר פעילות רגבים שואפת לקדם את השמירה על הקרקע והסביבה, תוך קיום הוראות החוק והתכנון בכל הארץ ובלי קשר לאופי האוכלוסייה.

הסדרה תכנונית של דליית אל-כרמל, ושל הישובים הדרוזים בכללותם, חשובה מאוד לשיפור איכות חייהם של בני העדה הדרוזית, ודווקא בשל כך לא ניתן לקבל בניה חדשה בתחום שנקבע בתכנית כאסור למגורים.הדרישה הבסיסית ביותר במדינה מתוקנת היא לבנות על פי החוק, וודאי במקום שבו החוק מאפשר את זה. ובדליית אל-כרמל כאמור, החוק אכן מאפשר זאת.

לפני כשנה וחצי הורה בית המשפט לועדת התכנון ובניה בגולן להגיש כתבי אישום נגד בעלי דוכנים שהוקמו בלב שמורת טבע בניגוד לחוק. כעת הגשנו בקשה לפי פקודת 'ביזיון בית המשפט', מאחר והדוכנים עומדים על תילם והוועדה ממשיכה להתעלם

הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גולן' משתמטת מביצוע פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעקבות עתירת שהגשננו, בו התחייבה להרוס בניה בלתי חוקית בשמורת טבע ולהגיש כתבי אישום כנגד העבריינים. בעקבות התחמקות ממושכת מביצוע פסק הדין מבקשת רגבים מבית המשפט להשית עליה קנס גבוה בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט".

הפרשה החלה לפני מספר שנים בבניה בלתי חוקית של דוכני מכירה שבנו דרוזים תושבי רמת הגולן, בתוך שמורת הטבע נחל סער שלמרגלות החרמון. זאת, תוך עבירות על דיני התכנון והבניה, השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור והסבת נזקים למשאבי טבע ונוף בשמורת הנחל.

פניות חוזרות ונשנות מצידנו, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת הגולן, בדרישה כי תפעל לאכיפת החוק ולפינוי המבנים, לא העלו דבר. לפני כשנתיים עתרה נגדה רגבים לבית המשפט המחוזי בנצרת, בדרישה כי יורה על מימושם של צעדי האכיפה והפיקוח המתבקשים.

בדיון שהתקיים ביום 15 ביולי 2012 (לפני יותר משנה וחצי), פסק בית המשפט בהסכמת הצדדים, כי יאפשר לוועדה לפעול בכל דרך חוקית לפעול להפסקת פעילותם של הדוכנים ולפינויים מהשטח. השופט יונתן אברהם הדגיש כי "במידה ודרכה של הוועדה לא תצלח, עליה להגיש כתבי אישום כנגד בעלי הדוכנים, לא יאוחר משנה מהיום", אולם הדוכנים המשיכו לפעול באין מפריע, ואף הרחיבו את נוכחותם בשטח.

במהלך דצמבר 2013 – לאחר חלוף כשנה וחצי מתאריך פסק הדין – פנינו לועדה מקומית גולן בבקשה לקבל לידיה את פרטי כתבי האישום אותם התחייבה להגיש כנגד העבריינים, אך פניה זו לא נענתה, כמו גם פניה דומה שנשלחה לפני כשלושה חודשים.

לאחרונה, בעקבות ההתעלמות וחוסר מימוש פסק הדין פנינו לבית המשפט המחוזי בנצרת בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט", המאפשרת לבית המשפט להטיל קנס כספי או אף עונש מאסר על אדם או גוף המסרב למלא פסק דין שניתן בעניינו.

בעתירה התבקש בית המשפט לכפות את מימוש פסק הדין בו התחייב יו"ר הוועדה להגיש כתבי האישום נגד בעלי הדוכנים, וזאת באמצעות קנס כספי מרתיע, שיוטל עליו, שימשיך וייצבר בכל יום בו לא יבוצע פסק הדין.

בכתב הבקשה מודגש כי העובדות אינן נתונות בספק או מחלוקת, וכי חוסר מימוש פסק הדין מהווה מקרה מובהק של ביזיון בית המשפט: "פסק הדין אשר ניתן בהסכמה על ידי בית המשפט הנכבד איננו מקוים. מסקירה קצרה של היסטורית העתירה, נראה כי ההימנעות מלנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד מפעילי הדוכנים הינה, ככל הנראה, הימנעות מכוונת".

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. למרות האכיפה המוצדקת, לא היססו במגזר הערבי להגיב באופן שדרש הקצאת כוחות אדירה, על מנת לגדוע את מוטיבציית הרשויות להמשיך באכיפת החוק 

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. מדובר היה במבנה בלתי חוקי בין שתי קומות שנבנה לפני כשלושים ושבע שנים בצומת קציר שבוואדי ערה ומאז היווה סמל לשימוש הציני שניתן לעשות בהליכי משפט. עשרות הליכים משפטיים נקטו בעליו של הבית לאורך השנים כשהם מתעתעים פעם אחר פעם במערכות האכיפה, ממתינים למבצע מתוכנן ומסכלים אותו בפנייה של הדקה השעים לבית המשפט, וחוזר חלילה.

סוף סוף, אחרי שלושים ושבע שנים, אין ספור דחיות (והתערבות שלנו…) הרסו רשויות האכיפה את המבנה. במבצע ההריסה עצמו השתתפו מאות רבות של שוטרים וכוחות הבטחה, ובימים שלאחריו 'בער' אזור וואדי ערה כולו – מוסדות החינוך והעסקים הושבתו, טכסי אבל וקבלת תנחומים בוימו, צירים נחסמו ואבנים הושלכו. קולות הזעקה ויללות הזעם של מנהיגי הציבור הערבי מספרים את הסיפור כולו. הם הרי יודעים היטב שההריסה הזו היתה מוצדקת מאין כמוה ושדבר אין לה עם אפליה או קיפוח, אבל הם גם יודעים שזו השיטה הטובה ביותר למנוע את המבצע הבא.

כשכל הריסה דורשת במהלכה ובימים שלאחריה הקצאת משאבי אכיפה בסדר גודל כזה ונצרבת בתודעה כטראומה כה גדולה לא פלא שלאף אחד אין מוטיבציית יתר ליזום עוד ועוד מבצעים כאלה. בעברית פשוטה קוראים לזה 'תג מחיר' והחשש ארוך השנים של הרשויות מלהתעמת עם הציבור הערבי ולאכוף עליו את ריבונותה של המדינה מוכיח שככל שמדובר בערביי ישראל ה'שיטה' הזו עובדת. מעניין אם כששרת המשפטים ביקשה להגדיר את 'תג מחיר' כפעילות טרור היא התכוונה גם לזה… כך או כך, העובדה שהבית נהרס והשמיים לא נפלו תעודד, כך יש לקוות, את הרשויות להמשיך ולפעול למימוש ריבונותה של המדינה ולאכוף את חוקיה.

בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט הוגשו כתבי אישום, בכפוף לשימוע, לבכירי הוואקף הדרוזי במג'דל שאמס. זאת לאחר שעברו על חוקי תכנון ובניה ופגעו קשות בשמורת הר החרמון.

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין החליט בהתייעצות עם פרקליט המדינה עו"ד משה לדור, כי יש להגיש כתבי אישום נגד בכירי הוואקף הדרוזי ממג'דל שמס בכפוף לשימוע בגין עבירות מקרקעין שביצעו ובדגש על בניה לא חוקית. כך עולה מתשובת פרקליטות המדינה בעתירה של תנועת רגבים כנגד המשך הפרת חוקי התכנון והבניה במורדות החרמון.

למרבה הצער, אל מול אחת מהפרות החוק הגדולה והמתריסה שידעה המדינה עמדו רשויות האכיפה והחוק מנגד ורק כעת אחרי ארבע שנים של מאבק משפטי ושתי עתירות של תנועת רגבים הוחלט על הגשת כתבי האישום.

בדיון שהתקיים בבג"צ בשבוע שעבר הביעו שופטי העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית ואסתר חיות ביקורת חריפה כלפי נציגי פרקליטות המדינה אשר לא טיפלו בעבריינים מבעוד מועד ולקח להם יותר מארבע שנים עד לנקיטת אמצעי אכיפה ממשיים כנגד העבריינים. נשיאת ההרכב השופטת חיות אף הביעה את מורת רוחה מ"גרירת הרגליים" של פרקליטות המדינה בעבריינות הפושה של תושבי מג'דל שאמס.

"אם חרדים היו עולים על הר מירון, מגלחים אותו עם דחפורים ומקימים שכונה בתוך שמורת הטבע, כל ערוצי התקשורת היו עוסקים בכך מבוקר ועד ערב ועומדים על מיצוי הדין עם העבריינים" אומר עו"ד עמיר פישר המייצג את התנועה בעתירה. "כשמדובר במג'דל שאמס ובהר החרמון את אף אחד זה לא מעניין. יחידת הפיקוח, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה עמדו מנגד ואפשרו לעבודות להתקיים ללא הפרעה. העבודות נעצרו רק אחרי שרגבים עתרה לבג"ץ ובהמשך לקח לרגבים 4 שנים של דיונים משפטיים כדי להביא את היועץ המשפטי לממשלה להחליט על הגשת כתבי אישום בפרשה"

ואכן בתשובתה של הממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד שרון רוטנשטקר נמסר כי בימים האחרונים נשלחו מכתבי ידוע לבכירי העדה הדרוזית במג'דל שאמס כי הם עומדים בפני הגשת כתב אישום ועליהם למסור האם רצונם לבוא לשימוע בכתב או בעל פה.

התיק הזה מלמד אותנו קודם כל שהסבלנות וההתמדה משתלמים. ארבע שנים אנחנו מנהלים קרב משפטי שבמדינה מתוקנת אמור היה להסתיים בחודשים ספורים. גם כעת לאחר ההחלטה על הגשת כתבי האישום הקרב הזה רחוק מלהסתיים. ניתן להניח שהפרקליטות תעשה הכל כדי למרוח את הליכי השימוע ולגרור רגליים עם הגשת כתבי האישום והשבת המצב במקום לקדמותו עוד לא בטווח הנראה לעין. אבל אין לנו שום כוונה להרפות. נמשיך לעקוב אחרי התיק הזה ולדרוש אכיפה מלאה של החוק ומיצוי הדין עם העבריינים.

הגשנו לבית המשפט בקשה להוצאת צווים שיחייבו את הרשויות לפעול סוף סוף נגד דוכנים שהוקמו בשמורת טבע בצפון

מתברר כי אין גבול לתעוזה ולחוצפה של העבריינים: בלבה של שמורת הטבע נחל סער שבצפון רמת הגולן, למרגלות החרמון, הוקמו בשנים האחרונות כמה דוכנים לממכר מוצרים שונים. תחילה הוצבו במקום ארבעה דוכנים, אולם באחרונה נוספו אליהם כמה דוכנים נוספים – ממש בצד הכביש, תוך סיכון חייהם של הקונים שעוצרים את רכביהם בסמוך.

לאורך תקופה ארוכה ניהלנו תכתובת ענפה עם אנשי רשות שמורות הטבע ועם גורמי האכיפה האחראים על שמירת חוקי הבנייה באזור, אולם חלופת מכתבים זו לא הובילה לנקיטת צעדים כלשהם מצד הרשויות כנגד העבריינים. חלק מהמכתבים אף זכו להתעלמות רועמת.

לפיכך, נאלצנו להגיש בימים אלה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להוציא צו על תנאי שיחייב את רשויות האכיפה לפעול להריסת הדוכנים ולהעמדתם לדין של העבריינים. במקביל, הוגשה לבית המשפט בקשה להוצאת צו ביניים אשר יאסור על המשך השימוש בדוכני הממכר עד להחלטה סופית בסוגיה – וזאת, בהתחשב בכך שלא ניתן לעלות על הדעת מצב בו יאפשר בית המשפט את המשך השימוש בדוכנים תוך רמיסת החוק ברגל גסה ופגיעה אנושה בערכי הטבע והנוף בתוככי שמורת טבע.

מדו"ח מבקר המדינה שפורסם באחרונה עולה כי בעראבה שבצפון "מקזזת" המועצה מתשלום הארנונה קנסות על עבירות בנייה, ובאבו בסמה שבדרום כלל לא נגבית ארנונה מהתושבים

דו"ח שפרסם מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בחודש דצמבר האחרון, אשר עסק בשלטון המקומי, מצא בשני ישובים במגזר הערבי והבדואי התנהלות שערורייתית בתחום מיסי הארנונה. במועצה המקומית עראבה שבצפון הארץ פיתחו "שיטה" לעקוף את תשלום הקנסות של תושבים עבור עבירות בנייה שהשיתו עליהם רשויות האכיפה.

ועדת ההנחות במועצה פשוט מעניקה לאותם תושבים שקיבלו קנס הנחה בארנונה בגובה הקנס. במכתב ששיגרנו לשר הפנים אלי ישי ולאחראים במשרדו על הנושא מצוין כי אמות המידה בחוק למתן הנחות בארנונה הן ברורות ומדויקות ומתייחסות למקרים של בעיה רפואית חריגה וכדו', ולכאורה מדובר בעבירה של ממש על התקנות. אנחנו דורשים לחייב את חברי ועדת ההנחות בחיוב אישי בשל ההנחות הבלתי מוצדקות שניתנו לתושבים העבריינים – וזאת בהתאם לחוזר מנכ"ל שפורסם בעבר בנושא.

בעוד שבעראבה לפחות גובה המועצה תשלומי ארנונה מהתושבים, הרי שמדו"ח המבקר עולה שבמועצה האזורית אבו בסמה שבנגב "פטורים" התושבים מהחובה הזו כליל. במועצה פועלת ועדה קרואה מטעם משרד הפנים אשר עד כה לא מצאה לנכון להקים מערך בקרה אחר נושא הבנייה במקום, וכן לא מינתה מחלקת גבייה. כתוצאה מכך, התושבים באבו בסמה אינם מחויבים בתשלומי הארנונה.

במכתב ששיגרנו לבכירי משרד הפנים מצוין כי לא יתכן שבעוד שהמדינה מזרימה למועצה מענקי איזון בהיקף של כ- 150 מילוני שקלים, התושבים נהנים מ"פריווילגיה" של אי-תשלום ארנונה. מצב זה, נאמר במכתב, מעבר להיותו לא הוגן ולא הגיוני, גם יביא את המועצה לגרעון כלכלי שיאלץ את המדינה להזרים עוד מיליונים רבים.

בעקבות פניה שלנו, ובאיחור של שנים, החלו לנוע – גם אם באיטיות – גלגלי השיניים של מערכת אכיפת החוק בטיפולה ב"שוק יעפורי" הבלתי חוקי בצפון רמת הגולן 

מדובר בשוק שנבנה באופן בלתי מוסדר סמוך לקבר נבי חזורי, הנחשב קדוש לעדה הדרוזית. השוק מאכלס תשעה מבנים, שנבנו במקום, כאמור, ללא היתר. בנוסף, הולכת ומושלמת באזור בנייתו של בניין רב קומות – גם כן באופן בלתי חוקי וללא קבלת האישורים המתאימים.

כבר לפני כמה חודשים פנינו לכל הגורמים האמורים לאכוף את החוק באזור, ובהם לשר הפנים אלי ישי ולשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', בדרישה לפעול באופן מיידי ותקיף כנגד השוק העברייני. במכתב מוזכר כי מעבר לעובדה שמדובר בדריסה ברגל גסה של החוק, יש בהפעלת השוק משום פגיעה ברגשות בני העדה הדרוזית, שהקבר הסמוך מהווה עבורם מקום קדוש.

מתגובה שקיבלנו מהמועצה המקומית מעלה חרמון, שבתחום שיפוטה נמצא המתחם, עולה כי כבר לפני כארבע שנים הועבר העניין לטיפולה של הפרקליטות ו"נתקע" שם. פנינו למנהל היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, וכן ליחידת הפיקוח במשרד הפנים, בדרישה לברר מדוע מתמהמהות הרשויות בטיפולן בפרשה.

בתגובה שהגיעה אלינו לאחרונה מהוועדה לתכנון ולבנייה מעלה חרמון נאמר כי בקרוב יחודש הטיפול בשוק יעפורי. סוף סוף, יש לומר

יהודי שביתו בפקיעין שבגליל העליון הוצת בידי פורעים מקומיים ונשרף כליל, נדרש כעת להרוס את הבית או לשפצו – וזאת, מבלי שהמדינה הכירה במעשה כפעולה לאומנית המצדיקה פיצוי

אשר חזן, שרכש לפני כ-16 שנה בית בפקיעין שהיה בבעלות יהודית מדורי דורות, נדהם באחרונה לגלות כי המועצה המקומית דורשת ממנו להרוס את הבית שהוצת לפני כארבעה חודשים, או לשפצו בעלות של כ-300 אלף שקל, מאחר והוא מהווה סכנה בטיחותית.

המציתים לא נתפסו עד היום, ולדברי חזן המשטרה גם אינה עושה דבר בשביל ללכוד אותם, וזאת כדי לא לעורר את חמתם של התושבים הדרוזים במקום. חזן חושד כי ההצתה קשורה לבית תפילה דרוזי הנמצא בסמוך, אשר נכבדיו ניסו בעבר, ללא הצלחה, לפתותו למכור את המבנה על מנת להרחיב את המתחם. המשטרה מתעקשת להגדיר את השריפה כ"סכסוך שכנים" ולא כאירוע לאומני, מה שמונע מחזן מלקבל פיצויים ממס רכוש. 

אשר חזן, שבסך הכל רצה לגור בבית שהיה שנים ארוכות בבעלות יהודית, ולנהל יחסי שכנות טובים עם התושבים הדרוזים, נאלץ כעת להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית – מצד אחד מרחפת מעל המבנה סכנת הריסה, וכך יירד רכושו לטמיון, ומצד שני אין באפשרותו לממן שיפוץ כה יקר.

התגייסנו על מנת לעזור לאשר חזן, ופנינו לגורמים השונים כדי להביא לפתרון הבעיה. אנחנו דורשים מהמשטרה לחקור את ההצתה, ללכוד את הפושעים ולהעמידם לדין, ובמקביל להכיר בשריפה כאירוע לאומני לכל הדבר, וכך לאפשר לחזן פיצוי הולם על הנזק האדיר ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו.

לאחר חודשים ארוכים של סחבת ושל אוזלת יד מצד הרשויות, חידשנו את העתירה שהגשנו נגד הבנייה הבלתי חוקית בנחל חזורי שבצפון

לאור אוזלת היד של הרשויות נאלצנו לחדש את העתירה שהגשנו בעניין הבנייה הבלתי חוקית המתבצעת מצד תושבים דרוזים בשמורת נחל חזורי, סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד שברמת הגולן. זאת, לאחר שהרשויות לא עמדו בהתחייבותן לטפל במפגע.

הבנייה במקום כוללת מבנה של כ–700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ–50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה המקורית, שהוגשה ב-16.11.10, מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראים על האזור. הגורמים מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית, וכי לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. בעתירה מסופר עוד כי כאשר ביקשה "רגבים" לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום, בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על אנשי התנועה.

לאחר שנציגי הרשויות הבטיחו לטפל בעברת הבנייה המדוברת, משכנו לפני כשמונה חודשים את העתירה, תוך תקווה שהרשויות אכן יעמדו בדיבורן. אולם, בחלוף הזמן התברר כי טיפול הרשויות באתר מתמהמה, וחרף פניות חוזרות ונשנות לגורמי האכיפה – דבר לא נעשה. לפיכך, שבנו ועתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד הבנייה העבריינית בנחל חזורי ואוזלת היד שמגלות רשויות המדינה בטיפולן בפרשה.

עברייני בניה מבצעים עבודות בניה ופיתוח בהיקפים עצומים, תוך השחתת שמורת הטבע הר מירון שבגליל העליון והכל ללא היתרים כדין ובאופן בלתי חוקי.

רכז צפון שלנו גילה לתדהמתו בסיור שגרתי, כי בשמורת הטבע הר מירון מתבצעות, על אדמות מדינה, עבודות בניה ופיתוח בהיקפים נרחבים והכל ללא היתרי בניה, ללא תוכניות מתאר ובניגוד לחוק. עבודות הבניה והפיתוח כוללות בניית בתי פאר, סלילת דרכים וכבישים, הכשרת קרקעות והכנת תשתיות שישמשו להמשך הפגיעה הנרחבת בחורש הטבעי בתחומי שמורת הטבע.

אם בכך לא די, הרי שעברייני הבניה אינם חסים אף על צמחיית השמורה, ומכניסים את עדריהם למרעה בתוך השמורה ובכך גורמים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בצמחייה הטבעית.

על אף הפרת החוק החמורה, הרשויות האמונות על אכיפת החוק באזור אינן עושות דבר ומאפשרות, למעשה, לעבריינים לעשות במקום כבתוך שלהם.

עם גילוי הממצאים החמורים, פנינו לרשויות הרלוונטיות בדרישה כי יפעילו את סמכותם ע"פ החוק וינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה ובכלל זה הוצאת צווי הריסה ומימושם המיידי וכן הגשת כתבי אישום כנגד כל המעורבים בעבודות הבניה והפיתוח ובהרס השמורה.