דו"ח פנימי של המנהל האזרחי מלמד, כי משנת 2011 ועד 2018 נטעה הרשות הפלסטינית מיליוני עצי זית בשטח של כ-400,000 דונם. מטרת הפעילות החקלאית  – תפיסת שטח באיזורים שתחת שליטה ישראלית מלאה, ואף השתלטות על אדמות מדינה

על פי הדו"ח, בשנת 2011 היו ברחבי יהודה ושומרון כ-420 אלף דונמים נטועים בעצי זית, ועד שנת 2018 זינק היקף השטח הנטוע ב-91% והגיע ל- 790 אלף דונם! "העלייה בשטח הגידול נבעה בעקבות פרויקט דגל של משרד החקלאות הפלסטיני, שקרא לטעת מיליון עצי זית – אך בפועל ניטעו הרבה יותר ממיליון", מציינים מחברי הדו"ח. "במסגרת הפרויקט חילק משרד החקלאות, ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים כ-300 אלף שתילי זית בכל שנה לחקלאים פלסטינים לנטיעות ברחבי איו"ש".

לשם ההמחשה, היקף השטח שהתווסף בשנים אלו משתווה לשטחן של הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע גם יחד.

מאידך, חרף הנתונים המדאיגים, מציינים מחברי הדו"ח כי במנהל האזרחי נערכים כמדי שנה לעונת המסיק במטרה "לאפשר לחקלאים הפלסטינים למסוק את מטעיהם בצורה הטובה ביותר", ולשם כך "יתקיימו פגישות וסיורים בכל הגזרות בהשתתפות גורמי מנהל אזרחי, גורמי הרשות הפלסטינית, מועצת הזיתים הפלסטינית, צבא וגורמי משטרה".

את נתוני המנהל האזרחי חשפנו תחקירנים יחד עם ארגון 'לביא', וממצאיו תואמים את דו"ח "מכים שורשים" אותו פרסמנו בשבועות האחרונים, המלמד כי הרשות הפלסטינית ובאי כוחה, מתמקדים במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.

שיטת הפעולה במיזמי ההשתלטות החקלאית מתבססת על שלושה שלבים: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים באמצעות פריסת תשתית צנרת, חפירת בורות, הקמת מתקני אגירה ומיכליות מים. לאחר מכן מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות נטיעת עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד.

מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017

הגורם הביצועי המרכזי הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees), המהווה את הזרוע האזרחית של ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין', שבכיריו התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.

נטיעת עצי זית באיזור אסטרטגי בגוש עציון

לצערנו, דו"ח המנהל האזרחי מבהיר מעבר לכל ספק, כי המנהל האזרחי עצם עיניים נוכח הכיבוש החקלאי שמבצעת הרשות הפלסטינית. הממשלה והכנסת צריכות לחקור אם היתה פה רשלנות, או חלילה פעולה שנעשתה במכוון ובמזיד. כך או כך – המנהל האזרחי הוכיח פה כישלון מהדהד, מערכתי ומסוכן. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים.

דו"ח חדש שהוצאנו חושף מהלך חשאי שמבצעת הרשות הפלסטינית בעזרת מימון עצום מהאיחוד האירופי: השתלטות חקלאית עויינת ואסטרטגית על עשרות אלפי דונמים בשליטה ישראלית, באמצעות נטיעת רבבות עצים, הקמת אלפי מאגרי מים ופריצת מאות קילומטרים של דרכים

דו"ח חדש ומקיף שהוצאנו חושף חושף תכנית חשאית שמקדמת הרשות הפלסטינית בסיוע אירופי, של 'השתלטות חקלאית' ותפיסת אזורים אסטרטגיים ביהודה ושומרון הנתונים לשליטה ישראלית מלאה, על מנת לספחם בפועל לשליטת הרשות הפלסטינית.

הרשות הפלסטינית מקדמת מאז שנת 2009 תכנית לאומית להקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי תוך תפיסת מקסימום שטח. דו"ח רגבים חושף כי החל משנת 2013 ההשתלטות החקלאית הפכה לליבת הפעילות – שלא כמו בנייה בלתי חוקית, היא מאפשרת להשתלט במהירות על שטחים נרחבים וקל יותר להציגה כפעילות הומניטרית ולגיטימית. בנוסף, על פי חוק המקרקעין החל ביו"ש, עיבוד מתמשך של קרקע מאפשר לתבוע עליה בעלות בפועל. הפעילות החקלאית מתמקדת במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.

שיטת הפעולה במיזמים אלו זהה: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים הכוללת הקמת תשתית צנרת, הקמת מאות בורות, מתקני אגירה ומיכליות מים. בשלב הבא מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות השתלטות חקלאית: נטיעת עשרות אלפי עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד. משנת 2013 ועד לסוף שנת 2017 נוספו מאות אתרי השתלטות חקלאית חדשה המתפרשים על אלפי דונמים, ונפרצו מעל 150 דרכים חדשות בהיקף מצטבר של מאות קילומטרים.

מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017

על פי המחקר שערכנו בשיתוף ארגון 'עד כאן', הגורם המרכזי המופקד על ביצוע תוכנית ההשתלטות החקלאית על האדמות הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees). לאיגוד עשרות סניפים ברחבי יהודה ושומרון ויש לו קשר ל'חזית העממית לשחרור פלסטין', ארגון טרור שביצע פיגועים רצחניים רבים נגד אזרחי ישראל (כולל רצח השר רחבעם זאבי ופיגועי התאבדות בשנות האלפיים). בכירים בהנהגת החזית העממית שריצו עונשי מאסר על מעורבות בטרור, התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.

'איגוד הוועדות' מתגאה כי בשנים אלו סייע בשיטות ההשתלטות המתוארות ב'שיפור גישה' לכמעט 150,000 דונמים בשטחי C – כאשר שטחים עצומים מהקרקעות שנתפסו ועובדו לראשונה, מעולם לא היו בבעלות ערבית פרטית, אלא שייכות לריבון – מדינת ישראל.

מקורות המימון של פעילות איגוד הוועדות הם בעיקרם ממשלות זרות, האיחוד האירופי, וארגוני סיוע הומניטרי. בין השנים 2009–2017 מומנה פעילותו בסכום של 45,608,214€ לפחות. סכום זה הינו מספר מינימום על פי נתונים שפורסמו בפומבי במקורות גלויים, והם אינם כוללים את כלל הכספים שנתרמו לרשות הפלסטינית לצורך פרוייקטים חקלאיים.

הדו"ח מצביע על כך כי התגובה של הגורמים הישראלים למיניהם, כגון הממשלה, המנהל האזרחי, גורמי האכיפה ומשרד החוץ, רפה מאוד, ובמקרים רבים כלל אינה קיימת.

המנהל האזרחי, הגוף האמון על פי חוק על שמירת האדמות בשטחי C, מתייחס לפעילות הבלתי חוקית באופן נקודתי, וכמעט שאינו פועל ביעילות לבלימת מגמת ההשתלטות ולהשבת המצב לקדמותו.

גם במשרד החוץ, אם מתוך אי-הבנה שמדובר במהלך אסטרטגי אם מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי, ואף שבכירי המשרד מודעים לכך שהפעילות של האיחוד האירופי בשטחי C אינה חוקית, אין נוקטים צעדים דיפלומטיים לבלימת המימון והכוונת הפעילות.

הדו"ח קובע כי עקב ההשלכות האסטרטגיות כבדות המשקל של ההשתלטות החקלאית, אי אפשר לבחון אותה בראייה נקודתית ומונה שורה של המלצות לתגובה ישראלית מיידית לצד פעילות לטווח הארוך. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים. רק החלטה ברורה וחדה של קובעי המדיניות והידרשות מהירה וכלל-מערכתית לעניין מתוך הבנה שמדובר בתוכנית הנושאת משמעויות אסטרטגיות מסוכנות, תוכל לתת לה פתרון ראוי.

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ יחד עם מועצה אזורית שומרון דורשת צעדי אכיפה כנגד איזור התעשיה המסוכן שהתפתח מטרים ספורים מצומת יקיר שבשומרון, המונע את הרחבת הכביש וגרם לכמאתיים תאונות עם עשרות נפגעים

קרוב למאתיים תאונות דרכים נגרמו בארבע השנים האחרונות בשל איזור תעשייה פיראטי שהולך ומתרחב בשנים האחרונות סמוך לצומת יקיר בשומרון – אולם המדינה נמנעת מלאכוף את החוק ולהרוס את המבנים.

פנו פעם אחר פעם פנינו יחד עם המועצה האזורית שומרון למנהל האזרחי בבקשה לעצור את הבניה ולהרוס את המבנים המסכנים הן את הנוסעים הערבים והן את היהודים. בתי העסק פועלים ללא היתר בניה וללא רישוי עסק. המתחם נמצא במרחק מטרים ספורים מהכביש הסואן, המשרת עשרות יישובים יהודים וערבים בשומרון. חלק מהמבנים הוקמו על אדמות מדינה ובתחומי תב"ע בתוקף של הכביש, והם מונעים למעשה את הרחבת הכביש המתוכננת על פי תכנית האב לתחבורה, המבקשת להפחית את עומסי התנועה הכבדים במקום.

מאחר ומשרד הבטחון והמנהל האזרחי, נמנעו מביצוע פעולות אכיפה משמעתיות כנגד איזור התעשיה הבלתי חוקי, הגורם מדי יום לסכנת חיים, עתרנו לאחרונה לבג"ץ. על פי הסכמי אוסלו, הסמכות לרישוי עסקים פלסטיניים בשטחי C הועברה לידי הרשות הפלסטינית, אך למדינת ישראל נותרת הסמכות להפעיל את הכוחות והאחריות ביחס לביטחון פנים והסדר הציבורי. אף אילו רצתה הרשות הפלסטינית לתת רישיונות להפעלת בתי העסק, הרי שלא יכלה לעשות כן לאור סמיכות בתי העסק הבלתי חוקיים לתוואי הכביש, על כל ההשלכות הבטיחותיות הנובעות מכך וההשלכות התכנוניות (צו איסור בניה, תכניות בתוקף ועוד).

העסקים המסוכנים – על אדמות המדינה המיועדות להרחבת הכביש

העתירה הוגשה לאחר פניות חוזרות ונשנות בדרישה למנוע את פעילות המתחם ולסגור את הגישה אליו באמצעות גדרות בטיחות. לעתירה צורפה חוות דעת מומחה שהגיש נצ"מ בדימוס אודי אפרת, לשעבר ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל אפרת חושף כי על פי נתוני מוקד מועצה אזורית שומרון הפועל בחסות ובשת"פ עם משטרת ישראל וצה"ל, התרחשו במרחב הצומת בארבע השנים האחרונות, קרוב ל200 תאונות דרכים (!) אשר כ-60% מהן כללו נפגעים.

גרף התאונות בצומת יקיר – עשרות נפגעים בשנה

"חלק ניכר מבעיות הבטיחות החמורות ותאונות הדרכים המתרחשות בקטע כביש זה מושפעות באופן ישיר מתנועת רכבים מהעסקים הממוקמים בסמוך לכביש, כאשר הגישה אליהם נעשית תוך סיכון בטיחותי חמור ושלא על פי החוק ותקנות התחבורה", מציין נצ"מ אפרת.

בכתב העתירה מפרטים עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון מתנועת רגבים, כיצד המנהל האזרחי "מתפרק הלכה למעשה מחובתו לאכוף את החוק באזור זה ולשמר את הסדר הציבורי וביטחון הפנים באזור". רגבים מבקשת מבג"ץ להוציא צו ארעי שיאסור את השימוש בבתי העסק, עד להכרעה בעתירה.

הרשות הפלשתינית פרצה דרך חדשה שתחבר בין המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו בלב שטח אימונים צבאי בדרום הר חברון, ואנרכיסטים אירופים הקימו מאחז המשמש כבסיס לפעילותם באיזור

הפלישה הערבית לשטחי האימונים של צה"ל שבדרום הר חברון הולכת ומתרחבת.  שטח האימונים 918 הממוקם בספר המדבר שממזרח ליישובים כרמל ומעון, הוכרז כשטח אש בסוף שנות ה-70, והוא משתרע על כ-33000 דונמים. בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון אירופי מאסיבי, הוקמו במקום מספר מאחזים ערבים בלתי חוקיים.

בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה בתוך שטח האש, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". ארגוני סיוע ובהם האיחוד האירופי מסייעים בהכנת תשתיות, דרכים ומבני ציבור. שטח 918 המדברי היה ריק לחלוטין בתחילת שנות האלפיים,  אך עד לסוף שנת 2017 נבנו בו מעל 500 מבנים בלתי חוקיים.

הצמיחה התאפשרה מאחר והמנהל האזרחי, האמון על אכיפת החוק במקום, לא פעל על פי חובתו לסלק בזמן אמת את הפלישות לשטחי האש ולאכוף את החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית. התנהלות זו איפשרה לרשות הפלשתינית ולגופים מטעמה להגיש סדרת עתירות לבג"ץ ולהקפיא את מימוש צווי ההריסה בחסות ההליך המשפטי שנמשך שנים ארוכות.

פעילים אנרכיסטים אירופאים הקימו לאחרונה בתוך שטח האש, מאחז בלתי חוקי נוסף בשם "צומוד", המשמש להם גם כבסיס יציאה לפעילויות בלתי חוקיות ותוקפניות כלפי חיילי צה"ל והיישובים הישראלים בסביבה.

מאחז האנרכיסטים 'צומוד'

בסוף השבוע שעבר, איתרנו דרך חדשה שפרצו הערבים במטרה לחבר בין שני מקבצים בלתי חוקיים. הדרך שאורכה מאות מטרים, ממוקמת בשטח טרשי במיוחד ובפריצתה הושקעו משאבים רבים – דבר המוכיח את מעורבותה של הרשות הפלשתינית במהלך.

במקביל להתרחבות הפלישה הערבית במקום, צה"ל למעשה מוריד בהדרגה את מספר האימונים והיקף השימוש שלו בשטח אש זה. חוסר המעש השיטתי מצד המנהל האזרחי מול הפלישה הערבית – חוזרת כמו בומרנג ומכפיל כח. כל חולשה – נענית בפלישה נוספת, והרשות הפלשתינית עושה בשטחי האימונים של צה"ל כבתוך שלה. ההשתלטות הערבית דוחקת בהדרגה את צה"ל מהשטח.

דו"ח חדש שהוצאנו חושף: עיר ערבית מוקמת בדרום הר חברון במדבר יהודה על אדמות מדינה ובשטחי אש של צה"ל, הרשות הפלשתינית פועלת להקמת רצף ערבי מהנגב למדבר יהודה במימון מדינות זרות וארגונים בינלאומיים || לקריאת הדו"ח המלא

דרום הר חברון מהווה מרחב טבעי פתוח החוצץ בין אזור יו"ש לאזור הנגב. מרחב זה, לצד מרחב עמק יזרעאל ומרחב ניצנה – מונעים יצירת רצף של התיישבות ערבית מגבול מצרים ועד לבנון. היישובים היהודיים שהקימו ממשלות ישראל בדרום הר חברון, מהווים נכס אסטרטגי ומובהק של ישראל, מאחר והם תוחמים מדרום את המרחב האורבני הצפוף של גוש הערים הערביות שבהר חברון.

בשנים האחרונות מובילה הרשות הפלשתינית מהלך מתוכנן החותר להשתלט על שטחי C ביו"ש – הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה – ולספחם לשליטתה. ההשתלטות מתבצעת באמצעות מגוון של תכניות, הכוללות הקמה ועיבוי של רשת מאחזים בלתי חוקיים המחברים בין גושים פלשתינים, פריצת מערכי דרכים בהיקף מצטבר של אלפי קילומטרים, והכשרה חקלאית של אלפי דונמים באדמות מדינה ישראליות ובשטחי אש – והכל תוך הפרה בוטה של החוק הישראלי התקף באיזור, של הסכמי אוסלו ושל החוק הבינלאומי.

בשל המשמעות האסטרטגית המיוחדת של מרחב הר חברון, מרכזת הרשות הפלשתינית מאמץ מיוחד באיזור זה, ופועלת להקמתה בפועל של עיר ערבית נוספת מעבר לקו היישובים הישראליים, אשר תייצר את התשתית המסוכנת להקמת רצף התיישבות ערבית המחבר את ערביי הר חברון בואכה הפזורה הבדואית שבצפון הנגב.

מתברר כי המנהל האזרחי סיכם עם עברייני הבניה על ארבעה מתחמי בניה, בהם הוא יאפשר בניה ללא היתרים וללא תכנית מתאר, תוך התחייבות שלא לאכוף את החוק כנגד עברייני הבניה במקום.

ואכן, בשנים האחרונות הוקמו במקום מאות מבני מגורים בלתי חוקיים, כמחציתם באדמות מדינה ובשטחי אש. לצידם מקימה הרשות הפלשתינית, במימון ממשלות זרות, תשתיות ציבוריות של דרכים, חשמל ומים בתא שטח המשתרע על פני כ-10,000 דונמים (!), ובונה עבור התושבים מבני ציבור, חינוך, רפואה ודת – באופן שהופך את המרחב מפזורה ספורדית לעיר של ממש.

מכלול הנסיבות מחייב את מדינת ישראל לעצור את המהלך בעודו באיבו, תוך העברת מסר ברור לפלשתינים ולגורמים המממנים אותם. רשויות האכיפה הישראליות חייבות ליישם במרחב 'הקפאת מצב' מיידית ולקדם מדיניות אכיפה מוחלטת של חוקי התכנון והבניה.

רק לאחרונה ביקשו הפלשתינים מבג"ץ כי יקפיא את המצב בשטח וימנע הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום עד לגיבוש עמדת המדינה על עתיד המאחז כולו, אולם הבוקר הם החלו בסלילת כביש במקום. "ניצול מחוצף של ההליך המשפטי"

יחד עם מועצה האזורית הר חברון תיעדנו במהלך הבוקר (רביעי) כלי הנדסי מסוג בומג שנועד לכבישת אספלט כשהוא עובד בדרך הגישה הבלתי חוקית למאחז, והזעיקו את אנשי המנהל האזרחי. פקח הקרקעות של המועצה הבחין כי במהלך הימים האחרונים אף הוקמה סככה חדשה בתחומי המאחז. כוחות צה"ל ואנשי יחידת הפיקוח שהגיעו למקום בעקבות הפניה במהלך שעות הצהרים עצרו את העבודות והחרימו את המכבש.

עבודות סלילת הכביש

כזכור, בשנת 2014 הורה בג"ץ להרוס את כל המבנים שהוקמו בשטח המאחז לאחר צו שיפוטי מטעמו שאסר על המשך הבניה במקום. בדיון שהתקיים בתחילת החודש טענו הפלשתינים, כי אין בתחום המאחז מבנים חדשים שהוקמו לאחר הצו השיפוטי, וביקשו כי בית המשפט יקפיא את המצב הקיים ויאסור על רשויות האכיפה להרוס בניה חדשה במקום עד שתוגש עמדת ראש הממשלה על עתיד המאחז כולו.

החרמת המכבש

"היתה התחייבות מטעם המדינה לא להרוס את המבנים במהלך המשא ומתן. הם צריכים קורת גג וצריכים לתת להם לגור איפה שהוא", טענה בדיון באת כוחם, עו"ד אביטל שרון. "המדינה אומרת כי לטענתה היא יכולה להרוס 30 מבנים, אנו בדקנו מבנה מבנה בשטח הכפר ואין זה נכון. אנו מבקשים לאפשר למרשיי לשרוד כל עוד מתקיימים ההליכים האלה".

בשבוע הבא תודיע המדינה לבג"ץ האם בכוונתה להימנע מביצוע פעולות אכיפה עד להחלטתה הסופית על עתיד המקום.

משפחת נוואג'עה וארגוני השמאל שמגבים אותם, הוכיחו שוב בפעם המי יודע כמה, שהם לא באמת סופרים את בג"ץ ואת החוק, אלא מנצלים לרעה את ההליך השיפוטי. אם למישהו היה עוד ספק, ברור שמדובר בהתערבות בינלאומית בוטה ובלתי מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה אבן בוחן לישראל, האם היא מדינת חוק או רפובליקת בננות.

בדיון סוער במנהל האזרחי על קומפלקס הממשל שהרשות הפלשתינית מתכננת להקים ליד בית אל, צוטט מפקד האוגדה היוצא, תא"ל תמיר ידעי: "במציאות הנוכחית לא הייתי מאשר את הפרויקט. כל מתחם החטיבה וכביש הגישה לבית אל נשלט בירי" 

ועדת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, דנה הבוקר (שני) בהתנגדות שהגשנו יחד עם המועצה המקומית בית אל לתכנית של הרשות הפלשתינית להקים קומפלקס ממשל ענק במרחק קצר מבתי היישוב וממתחם אוגדת איו"ש וחטיבת בנימין.

התכנית שהגישה הרשות הפלשתינית לפני מספר חודשים למנהל האזרחי, מבקשת להקים מבנה ענק רב קומתי בשטח כולל של 10,000 מ"ר, בתוך תחומי שטח C ובמרחק של 350 מטרים בלבד מבתי היישוב בית אל ומבסיס האוגדה.

הרשות הפלשתינית מבקשת לקבל היתר בניה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, על שטח בן 9 דונמים הנמצא בבעלות הוואקף, למרות שבחלקת הקרקע המדוברת ישנם עוד 30 דונמים הנמצאים בשטחי A ו-B , שם היא יכולה לבנות כרצונה וללא צורך בקבלת אישור ישראלי.

קב"ט המועצה, יהודה דנה, סקר את ההסלמה באירועי הטרור שהתרחשו בשנה האחרונה בזירה המערבית של בית אל, שהשוואה ליומן האירועים החל משנת 2000. "על פי יומן המבצעים של החטיבה, בוצעו משנת אלפיים 64 אירועי ירי – 11 מתוכם רק בשנה האחרונה. 129 בקבוקי תבערה משנת אלפיים, מתוכם 32 בשנה האחרונה ויחס דומה באירועים של גלגול צמיגים בוערים הגורמים נזק של מאות אלפי שקלים לגדר החכמה, וכן באירועי זריקות אבנים על בסיס יומי".

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, שהגיש את ההתנגדות בשמנו ובשם מועצת בית אל הציג את ההיבטים הטכניים של ההתנגדות, וקבע כי התכנית להקמת הבסיס הפלשתיני הינה חלק מתוך מגמה אסטרטגית ברורה ושיטתית שהרשות הפלשתינית מקדמת בשנים האחרונות, במטרה להשתלט על שטחים בשליטה ישראלית ולקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח.

דנה סיפר כי שוחח במהלך הבוקר (שני) עם מפקד אוגדת איו"ש היוצא, תא"ל תמיר ידעי, שאישר בזמנו את קידום הפרויקט. "תא"ל ידעי התיר לי לומר בשמו, שבמציאות המשתנה של היום הוא לא היה מאשר את הפרויקט הזה, מאחר וכל השטח המיועד למתחם החדש של חטמ"ר בנימין נשלט בירי ממבנה הממשל הפלשתיני, וכן כביש הגישה היחיד לבית אל נשלט באש. כל אגד מחנות בית אל מתוצפת מאותו מקום, הבתים הדרומיים והמערביים של בית אל – כולם נשלטים באש".

דנה הוסיף כי שוחח אתמול עם מח"ט בנימין, אל"מ ישראל שומר, שלא היה מודע לקיומו של הדיון בוועדה היום, וכי הוא מתנגד נחרצות לתכנית. עוד ציין קב"ט המועצה כי שוחח הבוקר עם קצין הגמ"ר של אוגדת איו"ש, סא"ל מקי סיבוני שאמר כי ללא בחינה מחודשת של מפקד האוגדה הנוכחי, תא"ל ליאור כרמלי, אין לאשר את הפרויקט.

זהו המבחן הראשון אביגדור ליברמן, שר הבטחון הנכנס. התכנית להקים בסיס פלשתיני שישלוט בירי על חיילי צה"ל ואזרחים ישראליים הינו איוולת ממדרגה ראשונה. על שר הבטחון לברר כיצד מנהלת התיאום והקישור בצה"ל העלו על דעתם לקדם את התכנית המסוכנת הזו.

יחד עם הישוב בית אל אנחנו מתריעים: הרשות הפלשתינית מנסה להקים קומפלקס ממשל ענק, במרחק קצר מבסיס צבאי רגיש ומבתי היישוב. האם המנהל האזרחי יאשר את התכנית?

הגשנו השבוע למנהל האזרחי התנגדות לבניית קומפלקס ענק של מבנה ממשל שהרשות הפלשתינית מתכננת להקים במרחק קצר מהיישוב בית אל ומבסיס אוגדת איו"ש, יחד עם מועצה איזורית בית אל.

התכנית שהגישה הרשות הפלשתינית לפני כחודשיים למנהל האזרחי, מבקשת להקים מבנה ענק רב קומתי בשטח כולל של 10,000 מ"ר, בתוך תחומי שטח C ובמרחק של 350 מטרים בלבד מבתי היישוב בית אל ומבסיס אוגדת איו"ש.

הרשות הפלשתינית מבקשת לקבל היתר בניה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, על שטח בן 9 דונמים הנמצא בבעלות הוואקף, למרות שבחלקת הקרקע המדוברת ישנם עוד 30 דונמים הנמצאים בשטחי A ו-B , שם היא יכולה לבנות כרצונה וללא צורך בקבלת אישור ישראלי.

מרחק קצר מבתי היישוב ומאוגדת איו"ש

בקשה זו תואמת למגמה אסטרטגית ברורה ושיטתית שמקדמת הרשות הפלשתינית בשנים האחרונות, אשר שואפת לבנות את מוסדות השלטון שלה דווקא בשטחי C, למרות שעומדות לרשותה קרקעות נרחבות בשטחי A ו-B.

המתחם המתוכנן ממוקם על גבעה הצופה על תחומי אוגדת איו"ש במרחק של 300 מטרים בלב. זו איוולת בטחונית ממדרגה ראשונה. ההגדרה התמימה של 'בית ספר לפקידי ממשל' מהווה שם תמים ומכובס לאפשרות הקמת בסיס מודיעין ענק של הרשות הפלשתינית. מדובר במתחם ענק ואסטרטגי שממוקם בעמדה שלטת על אחד הבסיסים הכי חשובים של מדינת ישראל, הכולל מתקנים בטחוניים רגישים. אוגדת איו"ש תהיה פרושה למרגלות המתחם, ותהיה חשופה לחלוטין לאיסוף מידע מודיעיני על סדרי כוחות ומידע רגיש נוסף.

כביש בית לחם עמאן: עתרנו לבג"ץ נגד כביש חדש ולא חוקי אותו סוללת הרשות הפלשתינית במימון אירופי בלב מדבר יהודה. השלמת הכביש עלולה לייצר רצף שליטה ערבי ממזרח גוש עציון לכיוון ים המלח ולמנוע את התכנית הישראלית לסלילת כביש שכזה 

איתרנו כביש חדש ולא חוקי אותו סוללת הרשות הפלשתינית במימון האיחוד האירופי בלב מדבר יהודה ועתרנו נגדם לבג"ץ, זאת לאחר שבשבועות האחרונים השלימו את ההכנות לסלילת כביש היוצא משטחי הרשות הפלשתינית בגוש עציון בואכה ים המלח. לפני יותר מחצי שנה ובטרם עלו הכלים ההנדסיים לשטח – התרענו בפני המנהל האזרחי על התכניות לסלילת הכביש –  אך הרשויות בחרו שלא לפעול כנגד הכביש החדש, גם לאחר פניה חוזרת ונשנית. בחודשים האחרונים עבדו כלים כבדים על תוואי הדרך, ובימים אלה רוב הכביש מוכן לסלילה.

בעוד שהצהרות עבר של השרים אביגדור ליברמן וישראל כץ, כי ישראל תסלול כביש מגוש עציון לכיוון ים המלח נותרו בגדר דיבורים בעלמא – הרי שהרשות הפלשתינית בסיוע האיחוד האירופי כבר פועלים בשטח. אלא שהכביש החדש החותך את מדבר יהודה נסלל במכוון בניגוד לחוק באיזור שבשליטה ישראלית מלאה, וללא כל היתרים מהרשויות הישראליות.

הכביש יוצא משטח הנמצא בשליטת הרשות הפלשתינית באיזור תקוע הערבית ומזרח גוש עציון, עובר רובו ככולו בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה. עד עתה הושלמה הכנת כ-8 ק"מ מתוך הכביש החדש שאורכו הכולל עומד על כ-20 ק"מ.

הכביש הזה הוא נחש שמתחבא מתחת לקש. מדובר בכביש אסטרטגי ממדרגה ראשונה. על פי הסכמי אוסלו זהו תא השטח היחיד בו יכולה מדינת ישראל ליישם את הצורך החשוב שלה בסלילת כביש שיחבר בין גוש עציון לים המלח ומשם לבקעה ולערבה. כשכביש כזה  נסלל בידי הרשות הפלשתינית במימון האיחוד האירופי, זה מאפשר לה להשתלט על שטחי ענק באיזור מדבר יהודה ולספח אותם לשליטתה.

תחילת הכביש – תקוע הערבית

מדינת ישראל לא יכולה לוותר על השטח הזה – ובטח לא לאפשר הפקרות והפרת חוק בידי מדינות זרות. האיחוד האירופי מצהיר במסמכים רשמיים כי מטרת הסיוע לעזור לרשות הפלשתינית להדק את אחיזתה ו'לנגוס' בשטחי C. זהו דבר לא חוקי בעליל והתנהלות שאיננה מתקבלת על הדעת. מדינת ישראל חייבת לומר לאיחוד האירופי: עד כאן.

תחקיר חדש בוחן לעומק את העובדות על המאחז הפלשתיני סוסיא שבהר חברון. הממצאים קובעים כי באף מקור היסטורי רשמי לא צוין כפר ערבי בשם "סוסיא". גם תצלומי האוויר מבהירים: הפלשתינאים החלו להקים את המבנים בחמש עשרה שנים האחרונות

הדיון על המאחז הפלשתינאי "סוסיא" עולה לאחרונה על סדר היום הציבורי. טענות נשמעות מכאן ולכאן, אולם עובדות וממצאים כמעט ולא נמצא. אולם כעת, בתחקיר חדש ומקיף על המאחז, בהוצאה משותפת שלנו, של מועצת יש"ע ומועצת הר חברון, מתגלים ממצאים חדשים השופכים אור על הרקע העובדתי להקמת המאחז והמאבק להישארותו.

המאחז נמצא בהר חברון, באזור שבין הישוב סוסיא לבין האתר הארכאולוגי סוסיא. מבחינה מדינית – פוליטית, השטח מוגדר כשטחי C המשמשים כאדמה חקלאית. מהממצאים עולה כי בעשור האחרון משפחת נוואג'עה מהכפר יאטה הקימו מבני קבע ומבנים זמניים בניגוד לחוק וללא היתרים.

בהוראת בג"צ, פקחי המנהל האזרחי הגישו צווי פינוי לאותם מבנים לא חוקיים במטרה לאכוף את החוק ואת בעלות המדינה על הקרקע.

מנגד טענו דוברי משפחת נוואג'עה, כי באתר הארכיאולוגי סוסיא שכן כפר ערבי עתיק יומין בו הם גרו ובשנת1986 , עם ההכרזה על השטח כאתר ארכיאולוגי, הם גורשו מכפרם ונאלצו לחיות בשטחים החקלאיים הסמוכים לאתר – היכן שבג"ץ אוסר עליהם להתפתח.

במהלך השנים גיבו וסייעו למשפחת נוואג'עה ארגוני שמאל שונים שטענו כי פינוי המבנים הינו הריסת "כפר עתיק". הנרטיב על אותו "כפר עתיק" נמשך על ידי המשפחה וארגוני השמאל והתפתח גם סיפור 'נוגע ללב' על ה'אכזריות' של המדינה בדרישתה להרוס את 'הכפר הפלשתיני סוסיא' הקיים דורי דורות.

אלא שהממצאים והעובדות הקיימים ומוצגים בתחקיר עולה בבירור, כי המושג 'כפר פלשתיני סוסיא' הוא דבר שלא היה ולא נברא. מעולם לא היה קיים כפר ערבי בשם 'סוסיא'. מדובר במחטף שנעשה על ידי ארגוני שמאל, בסיוע של האיחוד האירופי, שמטרתו השתלטות על שטחי C על ידי בניה של מבני קבע.

צפו בסרטון: