מזה כשבוע כולנו במערכה על החיים והריבונות היהודית במדינה. לצד ירי בלתי פוסק של אלפי טילים לעבר ערי ישראל, ישנו גל של אלימות וטרור ערבי מבית. מהר מאוד נוכחנו כולנו להכיר בעובדה כי שנים של חוסר משילות ואכיפה הוכיחו את עצמם ככר פורה לטרור, פרעות ושנאת יהודים, בערים המעורבות ובכבישי המדינה מהצפון ועד הדרום.

היקף האירועים וחומרתם גרם לנו להשבית את הפעילות השוטפת בתנועה, ולהתגייס באופן מיידי לפעילות סיוע לתושבי לוד והשכונות המעורבות שסבלו מאלימות קשה, שריפת בתי כנסת ורכוש רב.**יצירת חמ"ל התנדבותי**בשיתוף פעולה עם חמ"ל לוד ותנועת "ישראל שלי" הקמנו באופן מיידי מערך של טלפנים וטלפניות, שהחלו לעבוד מיום חמישי ועד ערב חג סביב השעון במטרה לתת מענה לצרכים שעלו מהשטח, ולנתב מאות מתנדבים שעזרו בשמירה ובביטחון, בטיפול רפואי, בתיעוד ובצילום האירועים ובעידוד ובהעלאת המורל של תושבי לוד וערים נוספות כמו רמלה, חיפה ועכו שסבלו מחוסר ביטחון מוחלט.

בשבוע האחרון גם סייענו בדאגה לציוד הכרחי להגנה על התושבים והמתנדבים לכן רכשנו ציוד רפואי, מחשבים לניהול החמ"ל, ציוד צילום מתקדם לתיעוד והפללה של הפורעים וסיוע של אספקת ציוד מיגון ואבטחה למתנדבים. אנו רוצים להוקיר תודה מיוחדת למאות המתנדבים שלקחו חלק והוכיחו בערבות הדדית שאין כדוגמתה כי עם ישראל עומד איתן ונחוש.

כמו בכל שאר הפעילויות שאנו מבצעים ברגבים, גם כאן לא יכולנו לעזור ולפעול ללא התרומות שלכם. אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בכיסוי ההוצאות הרבות, ולסייע במאבק הציוני להמשך הקיום היהודי בכל ערי ישראל ובכל רחבי הארץ, בביטחון ובשמחה.

משבר הקורונה הביא לתנופת בניה ערבית בלתי חוקית במרחב גוש עציון. בכפר נחאלין שבין ראש צורים לביתר עילית הוקמה שכונה חדשה בתוך שבועות ספורים – באיזור שעל פי מפת 'תכנית המאה' מיועד להחלת ריבונות ישראלית.

הרשות הפלסטינית והגורמים המעורבים בבניה בלתי חוקית זיהו את נקודת החולשה והחליטו לנצל אותה לתנופת בניה בלתי חוקית. בכפר נחאלין הקימו בשבועות שחלפו, שכונה חדשה בשטחים הפתוחים מחוץ לתחומי הכפר, הכוללים בניית מספר מבני מגורים, פריסת קו חשמל, הכשרת מגרשים נוספים לבניה, ופתיחת דרך לבניה נוספת.

השכונה החדשה מהווה המשך ישיר לעבודות ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחים פתוחים, במימון מדינות זרות, הכוללות פריצת דרכים מנחאלין לכיוון דרום מזרח ועבודות חקלאיות של בניית טראסות, ונטיעת עצים.

צפו בסרטון:

לפני מספר חודשים פרסמנו את דו"ח "מלחמת ההתשה" העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. הדו"ח מלמד כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים.

כמו שהתרענו, הסיפור של נחאלין הוא דוגמה מאפיינת לפגיעה החמורה שנגרמה לפעילות האכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית בחסות משבר הקורונה, וגם למירוץ של הרשות הפלסטינית לתפיסת שטחים ספציפיים מול תכנית טראמפ.


 בית המשפט העליון הסיר את המכשולים המשפטיים כנגד הקמת היישוב חירן בצפון הנגב שהקמתו תקועה מעל עשור. השופטים קבעו: לתושבי הפזורה המתגוררים בתחומי היישוב המיועד אין כל זיקה לקרקע, ודחה בשתי ידיים את טענתם כי הקמת חירן מהווה צעד גזעני || כל סיפור חירן בעובדות מתומצתות

בשנת 2002 החליטה הממשלה על הקמת 14 יישובים בנגב הצפוני, בהם היישוב העירוני חירן המתוכנן להקמה על אדמות מדינה מדרום ליער יתיר, והמיועד לקליטת 2000 משפחות. במקביל להחלטה זו, הקימה ממשלת ישראל בעשור האחרון, 11 יישובים המיועדים אך ורק למגזר הבדואי, המכונים 'יישובי אבו בסמה'.

מאז ההחלטה על הקמת חירן, פצחו בדואים בני שבט אבו אלגיען המתגוררים בפזורה בלתי חוקית המכונה על ידם 'אום אל חירן', שנמצאת בתחומי היישוב המיועד, במאבק משפטי וציבורי נגד הקמת חירן, המתנהל בארץ ומחוצה לה.

ארגוני שמאל רדיקלי כגון 'עדאלה' ו'במקום' המנצחים על המאבק, מתעקשים להצמיד לסוגיית חירן תווית של מאבק לאומי, ואינם בוחלים בהפצת מידע שקרי המציג את מדינת ישראל כבריון גזעני. ישראל מוכפשת ברחבי העולם כמי שמבקשת לנשל ולהחריב כפר בדואי עתיק יומין, על מנת להקים על חורבותיו יישוב יהודי. בתחילת מאי 2015, חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך למעלה מעשור, וקבע כי אין שום מניעה להקמת היישוב.

השופטים קבעו כי אין לעותרים כל בעלות או זיקה מחייבת לקרקע ודחו את טענת הקיפוח והגזענות בשתי ידיים. בית המשפט ציין כי בפני תושבי פזורת 'אום אל חירן' פתוחה הדרך לגור בכל מקום חוקי בו יחפצו. כיתר בני שבטם שבחרו בכך בעבר, באפשרותם של משפחות אלו ליהנות מהטבות מפליגות שמעניקה מדינת ישראל לכל תושב פזורה (מגרש למגורים בחינם ביישוב חוקי לצד מענק כספי נדיב כפיצוי על הבית הלא חוקי). השופטים הוסיפו כי בפני העותרים פתוחה הדרך לרכוש מגרשים ביישוב המיועד, ככל אזרח אחר.

למרות פסק הדין הברור, ממשיכים ארגוני השמאל בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד היישוב חירן. את האמת הפשוטה לאשורה קל להבין על ידי הכרת העובדות ההיסטוריות על רצף הזמן.

 חירן לאורך ציר הזמן 1948-2015

1948-1956: שבט אבו אלגיען, המונה 200 נפש, התיישב באזור בית קמה והקים את אוהליו עד הגבול הירדני. בני השבט עסקו בהברחה מעבר לגבול ובמסירת ידיעות אודות תנועות צה"ל על כביש 40.

1956: בעקבות הפעילות העוינת, מעביר הממשל הצבאי את רוב בני השבט, בהסכמתם, לאזור עתיר, שם הם מקבלים אדמות בחכירה, לשימוש חקלאי, ומקימים את אוהליהם.

מסמך ממשלתי משנת 1957, המציין את סיבת הפניית השבט לאזור עתיר

שנות ה-60: חלק ממשפחות השבט שהתיישבו בעתיר, יצאו מהתחום שהוקצה עבורם והתפרסו על שטחים נוספים מסביב, בהם גם האזור המיועד להקמת היישוב חירן.

צילום משנת 1971 של האיזור המכונה "אום אל חירן", ובו אוהלים בודדים בלבד

1980: המדינה מקימה ומפתחת יישובים עבור תושבי הפזורה, הכוללים שירותי בריאות, חינוך ותברואה. כל גבר מבני השבט זכאי לקבל חינם אין כסף, מגרש מפותח לבניה בגודל חצי דונם – זכות שאיננה ניתנת לאף אזרח ישראלי שאיננו בדואי.

מגרשים מפותחים למגורים בעיירה חורה המיועדים לתושבי 'אום אל חירן'.

שנות ה-80 ואילך: רוב שבט אבו אלגיען עוזב את הפזורה ועובר למגורי הקבע בעיירה חורה הסמוכה. מיעוטם נשאר באזור ההתיישבות בעתיר ומעמיקים את אחיזתם באזורים הנוספים עליהם השתלטו. במהלך השנים, המבנים הלא חוקיים בגבעה המכונה על ידי הפולשים 'אום אל חירן', הולכים ומתרבים בהדרגה: מ-22 מבנים בשנת 2000, ועד ל-36 מבנים בשנת 2010.

2002: ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מחליטה להקים 14 ישובים בנגב הצפוני, ביניהם חירן – יישוב עירוני. על חלק קטן מהאדמות שהוקצו ליישוב המתוכנן לקליטת אלפיים משפחות, נמצא המקבץ הלא חוקי 'אום אל חירן', המונה משפחות בודדות. תושביו נדרשים על ידי המדינה לעבור למגרשים שהוקצו עבורם בעיירה חורה, אך אלו מסרבים.

מראה כללי של חורה, עתיר וחלק ממקבצי הפזורה הבדואית.

2004: נציגי הפולשים פונים לבית משפט השלום (ת"א 3326/04) כנגד ההחלטה להקמת היישוב חירן, בטענה כי המדינה היא זו שקבעה את ישיבתם במקום. הפולשים טוענים כי מדינת ישראל פועלת ממניעים גזעניים, וכי היא מבקשת להרוס כפר בדואי, כדי להקים במקום יישוב יהודי.

2009: בית משפט השלום קובע כי העותרים לא הוכיחו רכישת זכויות במקרקעין ודוחה את העתירה. הללו מערערים על פסק הדין בבית המשפט המחוזי (ע"א 1165/09).

2011: בית המשפט המחוזי מאמץ את מסקנותיו של בית משפט השלום. הפולשים שבים ומערערים לבית המשפט העליון (רע"א 3094/11).

2013: לאחר ערעורים חוזרים ונשנים של בני שבט אבו אלגיען, נשלם ההליך התכנוני של הישוב חירן בכל דרגי וועדות התכנון במשרד הפנים.

2015: בית המשפט העליון תומך אף הוא בפסיקות קודמיו ומורה כי על הפולשים לעזוב את השטח.

תכנית המתאר הסופית שאושרה ליישוב חירן. בצהוב – המקבץ הבלתי חוקי ביחס לתכנית המתאר

"רגבים" דורשת להרוס בשטח שבין היישובים הבדואים אום-בתין ואל-סייד שבנגב שישה בתים שנבנים בימים אלה באין מפריע

במכתב שנשלח לגורמי אכיפת החוק בדרום סיפקנו תצלומים מעודכנים ונקודות ציון מדויקות של שישה בתים שנבנים בניגוד לחוק בשטח הריק שבין שני הישובים הבדואים ותבענו מהרשויות לטפל בהפרת החוק הבוטה לאלתר, ולוודא שהבתים הללו לא יוכשרו בשום הסדר עתידי בבחינת "שלא ייצא חוטא נשכר".

עוד הדגשנו במכתב כי הדברים נכונים על אחת כמה וכמה אחרי שהממשלה אישרה את דו"ח גולדברג, שאמור להסדיר את נושא ההתיישבות הבדואית בנגב.

"על רקע התכנית הממשלתית שאושרה באחרונה ואשר מבוססת על עקרון זה של הקמת ישובים מסודרים והכנסת הפזורה אליהם, קיימת חשיבות עליונה לאכיפה בלתי מתפשרת כנגד בניה בלתי חוקית המתבצעת כעת מחוץ לתחומי יישובים מוסדרים בכלל, ובפרט באזורים הסמוכים לישוב קיים", לשון המכתב.

בנוסף ציינו כי "בהעדר האכיפה בשטחים שמחוץ ליישובי אבו-בסמא מהווה תמריץ שלילי לאוכלוסיות המתגוררות בשטחים אלו להישאר במקומם ולא להיכנס לתחומי הישובים המוסדרים, שכן שם יהא עליהם לבנות כדין, בהתאם לתוכניות מסודרות, תוך הגשת בקשות, קבלת היתרים, תשלומי אגרות וכד'".
הגורמים הממוענים במכתב נדרשים לטפל בששת הבתים ללא דיחוי ולמצות את הדין עם העבריינים.