הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.

במקביל להודעה של שר הביטחון בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביו"ש, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד הרשות הפלסטינית – שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת טבע בשליטה ישראלית

במקביל להודעת שר הביטחון נפתלי בנט על ההכרזה על שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרשות הפלסטינית, שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת הטבע נחל מכוך, על אדמות מדינה.

השמורה משתרעת על פני כ-18,000 דונם בצפון מדבר יהודה. מאזור הר בעל חצור בואכה הירדן וים המלח. צומחים בה צמחים נדירים כמו אירוס שחום וצבעוני ההרים, ומקננים בה דורסי יום רבים.

השלט שהוצב על גבי בית הספר, שנבנה בעזרת מימון של האיחוד האירופי וקרנות זרות נוספות, מציין כי המבנה הינו בבעלות ובחזקת "מדינת פלסטין – משרד החינוך וההשכלה הגבוהה". לעתירה צורף צילום מתוך אתר מיפוי רשמי של הרשות הפלסטינית, המוכיח כי היא מודעת היטב למעמד הקרקע: אדמות מדינה ישראליות בלב שמורת טבע.

העתירה הוגשה מחדש לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאור הנחיית בית המשפט העליון מהשבוע שעבר, כי יש לקיים את ההליך בבית משפט לעניינים מנהליים, לאור הצהרת המדינה כי בחודש פברואר הוצא צו הריסה למבנה. בעתירה החדשה מודגשת התפרקותם של רשויות האכיפה מאחריות – לאור העובדה כי בזמן שחלף מאז הוצאת צווי ההריסה חלפה שנה תמימה, במהלכה הספיקה הרשות הפלסטינית להשלים את הקמת המבנה ולאכלסו בתלמידים בשנת הלימודים החדשה.

בכתב העתירה נתבעת הרשות הפלסטינית על הפרת חוקי הגנת הסביבה, פלישה לאדמות מדינה, והפרת חוקי התכנון והבניה.

ההודעה של שר הביטחון נפתלי בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, הינה צעד מבורך וראוי שלא בוצע מזה שנים. הכיוון המרענן שמוביל בנט בשמירה על שטחי C, מראה שיש פה שינוי תפיסתי חשוב ומשמעות. לצד זאת, העתירה ממחישה בדיוק כמה חשובה השמירה בפועל על שטחי שמורות הטבע, ומה המשמעות האסטרטגית שמייחסת הרשות הפלסטינית להשתלטות על שמורות הטבע ולשאיפה שלה לעשות בהן ככל העולה על רוחה. האכיפה צריכה להיראות ולהיעשות, ויפה שעה אחת קודם.

מאז שנתניהו דחה את יישום החלטת בג"ץ על הריסת מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא – נמשכה הבניה במקום, ואוכלסו מבנים חדשים

הבניה במאחז הערבי ליד סוסיא, נמשכת, למרות הנחיית בג"ץ להרוס מספר מבנים במקום. לפני שבועיים החליט ראש הממשלה נתניהו לדחות את המבצע שתוכנן ליישום החלטת בג"ץ במאחז נוואג'עה שהקימה הרשות הפלשתינית ליד היישוב סוסיא, זאת עקב ביקורם של היועץ הבכיר ג'ארד קושנר, והנציג המיוחד למו"מ בינלאומי ג'ייסון גרינבלט, שהגיעו לסבב שיחות בישראל וברשות הפלשתינית.

מסתבר שדחיית הפינוי, נתנה רוח גבית לתנופת בניה נוספת במקום. מאז הוקם מבנה מגורים חדש במקום, ובנוסף אוכלסו מספר צריפי מגורים שנבנו בחודש שעבר. כזכור, עד להחלטה הסופית על עתיד כל המאחז, הורה בג"ץ על הריסת חלק מהמבנים במאחז שהוקמו בניגוד לצו הביניים שאסר על המשך הבניה.

כזכור, המאחז הבלתי חוקי נבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה. תנועת רגבים עתרה בשנת 2011 בדרישה לממש את צווי ההריסה. הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

בעקבות דחיית נתניהו – הבניה חדשה במאחז נוואג'עה נמשכת חרף הנחיית בג"ץ

גם שר הבטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, צייץ לאחרונה בחשבון הטוויטר שלו, כי מאחז נוואג'עה הוא פרוייקט מוצהר של האיחוד האירופי. "הבניה הבלתי חוקית של הבדואים-הפלסטינים בסוסיא, בוצעה והתרחבה בתמיכת ומימון גורמי האיחוד האירופי, הפועלים בצביעות ובאפלייה. היו ניסיונות לפינוי בהסכמה, ולאחר שמוצו ללא הצלחה, צריך לפנותם".

הקמת המבנים החדשים בשבוע בו נדחה הפינוי, היא התרסה מכוונת. אי אפשר לבוא בטענות לרשות הפלשתינית ולאיחוד האירופי שמושכים בחוטים מאחורי נוואג'עה – הם פועלים למען האינטרס שלהם, וקובעים עובדות בשטח באופן בלתי חוקי. השאלה צריכה להיות מופנית לראש הממשלה נתניהו ולשר הבטחון ליברמן – שמפגינים אזלת יד ואפס מעשה ומאפשרים לדבר הזה לקרות, וכל זאת זמן קצר לאחר מימוש צווי ההריסה בשכונת נתיב האבות ותפוח מערב.

לאחר שבית המשפט הורה לפרק את העמותה הישראלית שהעבירה כספים למימון טרור, אנחנו קוראים לשר הבטחון להכריז כארגון טרור גם על 'איגוד הוועדות החקלאיות' שקיבל את הכספים. רק לאחרונה הכריז הארגון הפלשתיני על מבצע השתלטות על עשרות אלפי דונמים בשליטה ישראלית

בעקבות פעילות הפורום המשפטי הבינלאומי ושרת המשפטים איילת שקד, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לפרק את העמותה הישראלית 'לג׳נת אל עמל' שהעבירה כספים שגייסה מממשלות ומגורמים זרים ל'ארגון איגוד הוועדות החקלאיות הפלשתיניות', המסונף לארגון הטרור 'החזית העממית'.

כזכור, לפני מספר שבועות חשפנו כי "איגוד הוועדות החקלאיות" ברשות הפלשתינית (UAWC) – הנחשב למקבילה הפלשתינית של קק"ל ומסונף לארגון הטרור "החזית העממית", הודיע כי יצא למבצע השתלטות על אלפי דונמים באזורים אסטרטגיים ביהודה ושומרון הנמצאים בשליטה ישראלית, וזאת באמצעות נטיעת אלפי עצים והכשרות חקלאיות על הקרקעות לשם תפיסתם בפועל. בתנועת רגבים בירכו על פסיקת בית המשפט, וקוראים לשר הבטחון להכריז כארגון טרור גם על 'איגוד הוועדות החקלאיות'.

על פי הצהרת "איגוד הוועדות החקלאיות", מבצע ההשתלטות נועד להתמקד במספר אזורים אסטרטגיים: מזרח ירושלים, הפזורה הבדואית באיזור מעלה אדומים ושטח 1E, באיזור גוש עציון, בין ירושלים ויריחו, וכן בין ירושלים ורמאללה. המבצע הוכרז כתגובה פלשתינית על נאום טראמפ שהכיר בירושלים כבירת ישראל, והוא מהווה חלק מ'תכנית שורשים' – מהלך כולל שמפעילה הרשות הפלשתינית להשתלט על עשרות אלפי דונמים בשטחי C באמצעות עיבודים חקלאיים.

פסיקת בית המשפט היא צעד ראשון ומבורך לעצירת כספי הטרור באמצעות עמותה ישראלית, אולם חייבים גם לייבש את הביצה עצמה. עכשיו ברור מעבר לכל ספק כי "קק"ל הפלשתינית" היא ארגון טרור לכל דבר ועניין, ואנו קוראים לשר הבטחון אביגדור ליברמן להכריז על איגוד הוועדות החקלאיות כארגון טרור, ולפעול בכל דרך לעצירת פעילותו המסוכנת.

בשבוע האחרון חזר הביוב של עיריית אל בירה לזרום לתוך וואדי קלט וגרם לזיהום קשה של המעיינות והנחל. השמורה האטרקטיבית נסגרה למבקרים. אחרי שהתערנו רבות בשנים האחרונות כנגד האסון האקולוגי המתמשך, אנחנו שוקלים לעתור לבג"ץ במידה ולא יינקטו הליכים ממשיים כנגד האחראים

מתקן טיהור השפכים של העיר אל-בירה, משרת את אוכלוסיית אל-בירה, פסגות, כוכב יעקב ותל ציון, ממוקם בסמוך לציר המוביל ליישוב פסגות במעלה אגן הניקוז של נחל מכמש שהינו מיובליו העיקריים של וואדי קלט.

מזה מספר שנים מתקן הטיהור, המופעל על ידי גורמים מטעם הרשות הפלשתינאית, איננו עובד בצורה תקינה וכתוצאה מכך מוזרמים שפכים לנחל מכמש הגורמים לזיהום חסר תקדים של הנחל ולפגיעה אנושה בערכי שמורת הטבע בנחל פרת, חיות הבר והצומח ומקורות המים העיליים והתחתיים במרחב.

על פי דו"ח חודשי של המנהל האזרחי משנת 2014, מייצרים ערביי יו"ש 62 מליון קוב שפכים מדי שנה, אשר מתוכם מטופלים רק כ-5 מיליון קוב!

הזיהום בנחל פרת 

יחד עם ארגונים סביבתיים נוספים כדוגמת 'ירוק עכשיו', התרענו רבות בשנים האחרונות כנגד הפגיעה האקולוגית שמייצר המתקן באופן תקופתי, אך עד היום טרם בוצע בדק בית בעניין, ולא ננקטו צעדי אכיפה מרתיעים, שיביאו קץ לזיהום הסביבתי שמייצרת עיריית אל בירה.

לאחר שבשבוע האחרון חזר הביוב לזרום לתוך הנחל, שיגרנו פניה חריפה לשר הבטחון ליברמן ולשר להגנת הסביבה זאב אלקין, לרשות הטבע והגנים ולמנהל האזרחי, בדרישה לנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על הזיהום ולחייבם בעלויות שיקום המרחב, וזאת בטרם תוגש עתירה לבג"ץ.

לצערנו, התופעה הזו הפכה כבר מזמן לשיטה. מדי כמה חודשים, הביוב של אל בירה מוזרם אל הנחל, וגורם מידי יום ביומו לנזק עצום ובלתי הפיך למרחב הטבעי ולשמורת הטבע. בשנים האחרונות שלחנו למנהל האזרחי פניות רבות מספור, אך המנהל האזרחי לא נקט בצעדים ממשיים שימנעו את האסון האקולוגי הזה. מאחר והרשות הפלשתינית עצמה לא פועלת למנוע את התקלות המתמשכות בפעילות מתקן טיהור השפכים של אל בירה, מדינת ישראל חייבת ליטול לידיה את הפעלת המתקן.

פנינו במכתב דחוף לשר הביטחון לפעול בחומרה נגד העבודות החקלאיות הבלתי חוקיות המתקיימות בשטחי האש ואפילו בשדה מוקשים פעיל

תיעדנו בשבועות האחרונים, פלשתינים המבצעים קציר חקלאי בליבו של שדה מוקשים פעיל בצפון הבקעה. בתיעוד נראים הפלשתינים קוצרים בשדה המגודר באמצעות קומביין. מגדרות התיל בולט היטב השילוט הבינלאומי אשר מזהיר בשלוש שפות מפני העובדה כי מדובר בשדה מוקשים, שהכניסה אליו אסורה ומסוכנת. תושבים באזור ציינו כי העבודות נמשכו גם בסוף השבוע האחרון.

הסכנה שבכניסה לשדה מוקשים ברורה מאליה, ובמהלך השנים אף היו מקרים של פציעות קשות ואף מוות של אנשים שנכנסו לשדה מוקשים. מלבד הגידור והסימון של שדות המוקשים בהתאם לדיני הלחימה, יש עליהם גם צו סגירה צבאי כדי למנוע כניסה אזרחית לשדות המוקשים.

בשנה האחרונה אנחנו מזהים תופעה, בה ארגוני השמאל הקיצוני מהארץ ומהעולם העבירו את מרכז הפעילות שלהם מדרום הר חברון לבקעת הירדן. כזכור, הפעילות הזו כוללת התכתשות מתמשכת ואף אלימה מול כוחות הבטחון וההתיישבות הישראלית. ישנם גורמים בלתי אחראיים המעודדים את הערבים המתגוררים באיזור לפלוש לשטחי אש ואפילו, במקרה זה, לתוך שדה מוקשים פעיל המוקף בשילוט מאוד ברור. אם חלילה יקרה אסון, כל אלו המעודדים את הפלישה יפנו אצבע מאשימה לעבר מדינת ישראל, בעוד שהם האחראים האמיתיים לטירוף הזה.

מזכירות הישוב עתרנו לבג"ץ יחד עם כפר אדומים כנגד ראש ההמשלה ושר הבטחון, שאינם פועלים כנגד המאחזים הפלשתינים שמוקמים ברחבי יהודה ושומרון, בעיקר באיזור גוש אדומים, במימון וסיוע האיחוד האירופי

בשנים האחרונות בולטת התערבותם של גורמים מדיניים זרים, ובדגש על האיחוד האירופי, בהקמת מאחזים לא חוקיים בשטחי C, ובדגש על האזור של גוש אדומים הנמצא ממזרח לירושלים.

למרות פניות רבות למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי, הבניה הלא חוקית נמשכת ואכיפה רצינית לא נראית באופק. בשל כך החליטו במזכירות הישוב כפר אדומים ובתנועת רגבים לפנות לבג"צ שיורה לראש הממשלה ולשר הביטחון לנמק מדוע אין אכיפה כנגד הבניה הלא חוקית של האיחוד האירופי באותם אזורים שנמצאים באחריות מלאה של מדינת ישראל.

בניה בלתי חוקית של האיחוד האירופי במישור אדומים (צילום: תנועת רגבים)
בניה בלתי חוקית של האיחוד האירופי במישור אדומים

בעתירה מתואר כי האיחוד האירופי מספק לפלשתינים, במסווה של פעילות הומניטרית, מאות מבני קבע על מנת למקם אותם באופן בלתי חוקי על גבי אדמות מדינה, במטרה לסייע להם להשתלט ולגזול אדמות לא להם ולפעול בניגוד לחוק ובניגוד לדין הבינלאומי.

"העותרות מבקשות מבית המשפט הנכבד" כך נכתב בעתירה, "להוציא מלפניו צו ביניים המורה למשיביםלנקוט בפעולות מיידיות לשם הפסקת פעילות האיחוד האירופי ולדרוש מהאיחוד האירופי לחדול לאלתר מפעילותו הפוגענית והבלתי חוקית".

עוד נכתב בעתירה כי ראש הממשלה ושר הביטחון צריכים לנמק "מדוע לא נקטו ואינם נוקטים כיום בהליכים לשם הריסה מיידית של המבנים הבלתי חוקיים נשוא העתירה שנבנו ע"י ו/או בסיוע האיחוד האירופי".

לפני כחודשיים פרסמנו דו"ח המפרט את פעילות האיחוד האירופי בהקמת מאות מבנים בלתי חוקיים ברחבי שטחי C. מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות השקיע האיחוד האירופי עשרות מיליוני יורו בהקמת מאות מבני מגורים במאחזים הבדואיים הפזורים ברחבי שטחי  C.

אזורים אלו כאמור, נמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל, אולם האיחוד האירופי מבקש להקים שם בצורה חד צדדית את המדינה העתידית ופועל לספח אותם לשליטתה בנגיסה מתמשכת של השטח בעזרת  אותם מאחזים בלתי חוקיים.

מאחז במימון האיחוד האירופי ליד מצפה יריחו (צילום: תנועת רגבים)
מאחז במימון האיחוד האירופי ליד מצפה יריחו

הפניה לבג"ץ מטעמנו נעשתה בלית ברירה, לאחר שהפניות הקודמות למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי נותרו ללא מענה. אך במקביל, מוקמים כל העת מבנים חדשים באותם מאחזים פלשתיניים בלתי חוקיים. לא יתכן שישות מדינית זרה מתערבת בצורה עבריינית בשטחים שבאחריות של ממדינה אחרת. זה נוגד את החוק ואף את ההסכמים המדיניים של ישראל עם הרשות הפלשתינית ואף את הסכמי אוסלו. על ראש הממשלה ושר הביטחון, ישנה חובה להורות למנהל האזרחי לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח תוך הפסקת הפעילות הלא חוקית, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים.

בדיון שהתקיים היום (שני) בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות האזרח על עתיד שטח אש 918, דחקו השופטים במדינה ללכת להליך של גישור. הנשיא גרוניס הציע את פרופ' יצחק זמיר, שופט עליון בדימוס, כמגשר.

המאבק על עתיד שטח אש 918 הגיע (שוב) לבית המשפט העליון. שופטי בג"צ דנו היום (שני) בעתידם של מאות הפלסטינים השוהים באופן בלתי חוקי בשטח אש בדרום הר חברון.

במהלך הדיון הפתיע נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, והציע לצדדים לפנות להליך גישור אצל השופט בדימוס יצחק זמיר. העותרים קיבלו את ההצעה בו במקום, אך נציגי הפרקליטות ביקשו להמתין עם ההחלטה עד אחרי החגים.

בעתירה דנו הנשיא, אשר גרוניס, והשופטים חנן מלצר ודפנה ברק ארז. בכל מהלך הדיון נכחו באולם עשרות  פלסטינים ופעילים מארגוני שמאל שונים. שלא במפתיע, בתום הדיון, נציגי העותרים ופעילי השמאל הביעו שביעות רצון מהצעת הגישור של הנשיא גרוניס.

כזכור, העתירה הוגשה ע"י האגודה לזכויות אזרח ומספר פלסטינים, תושבי שטח אש 918, בדרישה כי צה"ל לא יתאמן בשטח האש, צעד שיאלץ את פינויים של הפלסטינים המתגוררים במקום. הפלסטינים טוענים כי הם מתגוררים במקום כבר "עשרות שנים". אולם המדינה מכחישה זאת מכל וכול ומגבה את עמדתה בתצלומי אוויר, בעדויות של פקחי המנהל האזרחי ובחוות הדעת של חוקרים שונים. 

גם אנחנו בתנועת רגבים נכנסנו לתמונה, ובדקנו את תצלומי האוויר. כפי שניתן לראות שחור על גבי לבן, צהוב על גבי אדום, הפלסטינים הגבירו באופן "מקרי למדי" את קצב הבניה בשטח האש לאחר העתירה הראשונה שלהם בשנת 2000. וזה הסיפור כולו. פלישה לשטח האש ובניה בלתי חוקית, הגשת עתירה לבג"צ נגד צווי ההריסה, קבלת צו בינים נגד הפינוי וגרירת רגליים מצד המדינה במשך 12 שנה. כך מוקם כפר בלתי חוקי בחסות בג"צ, שכעת נמנע, בשל חשש מתגובת ארגוני השמאל, מלקבל את ההחלטה המתבקשת ולהורות על פינוי הפולשים לשטח האש, כמתחייב מעקרון שלטון החוק.

הפלסטינים וארגוני השמאל יכולים להיות מרוצים. הקמפיין התקשורתי צלח. שופטי העליון קיבלו את המסר והניחו לפלישה והעבריינות הפלסטינית להמשיך ולהתפשט.

בית המשפט העליון לא הפנה לגישור את הורי הבנות האשכנזיות והספרדיות בבית הספר בעמנואל, הוא לא הפנה את משפחות נפגעי הטרור לגישור מול המדינה בטרם אישר את שחרור המחבלים והוא גם לא הפנה לגישור את מגורשי גוש קטיף לפני שאישר את גירושם מביתם. הפניה לגישור בהליך מנהלי בבג"צ היא צעד חריג ולא מקובל, בוודאי לא כאשר העובדות כל כך ברורות והמדינה נחרצת בעמדתה.

קשה לברוח מהתחושה שבית המשפט חשש היום לקבל החלטות רק בשל קמפיין קטן מבית היוצר של ארגוני השמאל ועיתון הארץ ובשל נוכחותם של אנשי רוח מהשמאל הקיצוני באולם במהלך דיון. אנו קוראים לשר הביטחון להתנגד בכל תוקף להליך הגישור. למי שלא מגיע כלום אין אף פעם מה להפסיד מהליך גישור וזו הסיבה שעברייני הבניה הפלסטינים הסכימו לכך מיד. לצד הצודק אין כל סיבה להסכים להתפשר ובמקרה הזה המדינה היא הצד הצודק ללא כל ספק. על המדינה להשיב בשלילה להצעת הגישור ולדרוש את דחיית העתירה באופן מיידי

באחרונה פנינו לשר הביטחון ולפיקוד צה"ל בדרישה לעצור את פעילות מחצבה ערבית חדשה שנפתחה בנחל ערוגות ופוגעת קשות בנופיו. זהו "מקרה בוחן" לפגיעה סביבתית ואקולוגית המתרחשות בתחומי הרשות הפלסטינאית  בניגוד לכל הסכם

מרץ 2013 נפתחה מחצבה בלתי חוקית בחלקו העליון של נחל ערוגות הממוקם בשטח B, באזור המוכר כ'שמורת ההסכמים'. ב'הסכם וואי' התחייבה הרש"פ כי "תנקוט בכל האמצעים הדרושים והמתאימים, נגד כל מחצבה שאינה עומדת בתקנים הסביבתיים", ובפרט לגבי שמורה זו בה "לא יחולו שינויים במעמד שטחים אלו, ולא תתקיים בהם כל פעילות בנייה חדשה".

מהתמונות שצילם רכז השטח שלנו עולה בבירור כי המחצבה גורמת לפגיעה נופית נרחבת, וכי התשפוכת המושלכת לאפיק הנחל עתידה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית לכל אורך הנחל בואכה ים המלח.

פנינו לשר הביטחון, לשר להגנת הסביבה, לאלוף פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בבקשה דחופה כי יפעלו באופן מיידי להפסקת פעילותה של המחצבה.

על אף שמיקום המחצבה בתחום שטחי B, הופך את הטיפול בפגיעה הסביבתית שגורמת המחצבה למורכב יותר, אנו סבורים כי אסור למדינת ישראל להסכים עם קיומם של מפגעים דוגמת מחצבה זו, ורבות שכמותה, הגורמות לזיהום אויר וקרקע. מפגעי הסביבה אינם מכירים את 'הקו הירוק' ואינם נעצרים בו. על רשויות הגנת הסביבה והמנהל האזרחי מוטלת חובה למצוא את הדרך להתמודד עם הסכנה האקולוגית הטמונה בהמשך פעילות המחצבה באופן שיפסיק את פעילות האתר לחלוטין.

בעוד נגד מבנים ביישוב מצפה דני מוצאים צווי הריסה – מוקם בסמוך באין מפריע כפר פלסטיני גדול בלתי חוקי

מסתבר שאכיפת החוק בצורה שוויונית אינה דבר מובן מאליו: סמוך ליישוב מצפה דני שבבנימין נבנה כפר פלסטיני ללא כל היתר בנייה וללא אישור חוקי. מדובר בעשרות מבנים, חלקם מבני קבע לכל דבר, שמוקמים במרץ. גורמי האכיפה אינם פועלים נגד הפרת החוק הזועקת לשמים. מנגד, אותם גורמים מוציאים צווי הריסה ופועלים לאכיפת החוק דווקא ביישוב מצפה דני.

פנינו במכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בדרישה לפעול לאלתר נגד הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית – ובמקביל להסביר את הפער הבלתי מתקבל על הדעת בין אופן אכיפת חוקי התכנון והבנייה במצפה דני ובכפר הפלסטיני הבלתי חוקי בעליל.