תגית: תנועת רגבים

החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.

עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.

זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.

תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.

אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.

במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:

לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.

_

רגבים,

מחזירים את הריבונות למדינה

יו"ר הוועדה לבטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל בסיור רגבים בנגב

בסיור שעסק בסוגיות המשילות בנגב בדגש על היבטים בטחוניים, השתתפו ח"כ צביקה פוגל יו"ר הועדה לבטחון לאומי וצוות לשכתו, יחד עם מאיר דויטש מנכ"ל רגבים וגורמי מקצוע נוספים מהתנועה.

הסיור נפתח בתצפית לקיה עם סקירה היסטורית על ההתיישבות הבדואית בנגב ונסיונות ההסדרה של ממשלות ישראל לאורך השנים שהובילו למציאות המורכבת כיום. משם המשיך ליישוב חורה להכרת תופעות הפוליגמיה, הפרוטקשן ונשק לא חוקי, והמשיך לרכס הר בריח לתצפית על שטחי האש של בסיס נבטים והכרת האיומים הבטחוניים מהפזורה הבלתי חוקית היושבת על הגדרות בצמוד לשטח.

הסיור נחתם בגיחה מוטסת למבט ממעוף הציפור על היקפי הפזורה הבלתי חוקית, ובהצגת תכנית "שדה בוקר" המציבה חזון לנגב 2050.

פוגל הביע עניין רב בהיבטי המשילות והביטחון האישי בנגב, כפי שעולים מהסיור בשטח, וכן הביע נכונות גבוהה להמשך שיתוף פעולה ולהכנת תוכניות מתאימות לטיפול בבעיות הנגב, תוך העלאת חלק מהנושאים לדיון בועדה לביטחון לאומי.

אנו תקווה שאכן ניכנס לעבודה משמעותית בטווח הקרוב ונהפוך את האידיאלים והחזון לתכניות עבודה.

דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B!

השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף דיונים בעניין "המערכה על שטחי C", חשפנו שוב ושוב נתונים קשים על ההפקרות בשטח ועל תכנית פיאד שהולכת ומתממשת.

אבל, הדיון הזה, שנערך ב19 ליולי, ביוזמת חבר הכנסת אביחי בוארון , עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B. אמנם 'על הנייר' חלקם נעשה כחוק, אבל הם כוללים השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ואז כבר לא מדובר בסוגיה אזרחית, אלא באירוע מהזירה המדינית-בטחונית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ שהשתתף בישיבה סיפר על השינויים התפיסתיים שחלו סביב שולחן הממשלה הנוכחית, ועל קידומה של תכנית ממשלתית מקיפה בנושא.

אנו מברכים את השר סמוטריץ, ומודים ליו"ר הוועדה חה"כ יולי אדלשטיין שמוביל בעקביות את פיקוח הכנסת בסוגיה חשובה זו כבר שנים רבות, ומקווים לראות קידום משמעותי של התכנית כבר בקרוב!

קרדיט לתמונה: חזקי ברוך

רגילים לשמוע שאמון הציבור בחברי הכנסת נמוך?
הסקר שלנו מוכיח אחרת!

בסקר מדד אמון שערכה עבורנו השבוע חברת דיירקט פולס עולה כי אמון הציבור בכנסת גבוה בהרבה מהאמון בבג"ץ. בעוד 77% מהנשאלים בקרב המדגם הביעו אמון בחברי הכנסת, רק 50% הביעו אמון בבג"ץ.

מה לגבי הנשיא?
כן, זה שמוביל את שיחות הפשרה? על פי הסקר, 53% בלבד מביעים בו אמון.

תוצאות הפוכות – איך זה יכול להיות?

ההסבר לפער בין הסקרים נובע מאופן ניסוח שאלת הסקר: המכון הישראלי לדמוקרטיה שואל לגבי "רמת האמון בכנסת" אך ברור לכל בר דעת, שאין ציפיה שמצביע ליכוד ייתן אמון בחברי הכנסת של מפלגות השמאל, ולהפך.
לכן, בסקר 'מדד האמון' שהוצאנו, שאלנו את המשתתפים את אותה השאלה אך באופן הנכון יותר: "מה רמת האמון בחברי הכנסת בהם בחרת".

התוצאות מוכיחות כי הרוב המוחלט של הציבור נותן אמון בנבחריו – עובדה המצביעה על מציאות בריאה מאוד בדמוקרטיה פרלמנטרית.
השאלה של המכון הישראלי היא למעשה ניסיון להצדיק את החלשת כוחה של הכנסת אל מול מתן סמכויות יתר למערכת המשפט.

להרחבות קראו את הכתבה של עטרה גרמן במקור ראשון >> https://did.li/xjQ5q