שוטרי יחידת "להב" ופקחי מנהל מקרקעי ישראל פתחו במבצע לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות בישובים הבדואים בנגב

מחדל של שנים מגיע לכדי אכיפה משטרתית: בימים האחרונים פתחו גורמי אכיפת החוק במבצע להפסקת פעילותן של עשרות תחנות דלק פיראטיות בישובים הבדואים בדרום הארץ.

תחנות הדלק פעלו בלב שכונות מגורים של ישובים בדואים מוכרים, ללא פיקוח בטיחותי וללא הקפדה על אמות מידה סביבתיות נאותות. מפעילי התחנות פעלו בניגוד לחוק ותוך סיכון התושבים הגרים בסמיכות ופגיעה באיכות הסביבה ובמי התהום

המשטרה דיווחה כי במסגרת המבצע נסגרו עד כה חמש תחנות דלק לא חוקיות – שלוש ביישוב לקיה ושתיים בתל שבע. אולם, מנתונים שנמצאים בידינו מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון. בדו"ח שפרסמנו עולה כי תחנות הדלק הפיראטיות הפכו לתעשייה של ממש ביישובי הבדואים בנגב. על פי המסמך, ברחבי הדרום פועלות לכל הפחות שישים ושבע תחנות דלק פיראטיות ללא פיקוח וללא רישיון. 
 
במנהל מקרקעי ישראל אומרים כי בכוונתם להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית נגד מפעילי התחנות להחזרי הוצאות הפינוי, ובהם – הפעלת ציוד הנדסי, פינוי ההריסות, עלויות כח אדם ועוד.

תחנות הדלק הפיראטיות שנסגרו ביישובים הבדואים סיכנו את בטיחותם של התושבים וזיהמו את הסביבה. מבצע האכיפה הוא צעד קטן בכיוון הנכון, אולם הוא עדיין מעט מידי ומאוחר מידי. לא צריך לקחת שנתיים לאכוף את החוק כנגד עבריינים המפרים אותו ברגל גסה. יש לקוות כי זהו תחילתו של תהליך ארוך טווח של אכיפת החוק כנגד העבריינות המשתוללת ברחבי הנגב.

בתום דיון בעתירה הדורשת לפעול להפסקת פעילותן של המפחמות הבלתי חוקיות המזהמות בצפון השומרון נקבע כי החלטה בעניין תימסר במועד אחר

בית המשפט הגבוה לצדק דן בעתירה שהגשנו יחד עם תושבי חדרה וריחן ומועצות אזוריות נוספות כנגד המשך פעילותן של המפחמות בצפון השומרון, אשר מזהמות את האוויר, פוגעות באיכות הסביבה משני צדי הקו הירוק וגורמות לתחלואה בקרב התושבים.

בעתירה נדרשו רשויות האכיפה לפעול לאלתר להפסקת פעילות המפחמות. במהלך הדיון הציג בא כוחנו עוה"ד עמיר פישר תמונות עדכנות מהימים האחרונים המעידות כי הפעילות במקום נמשכת. נציגי הפרקליטות טענו בדיון כי המנהל האזרחי פועל להחרמת הגזם המשמש להפעלת המפחמות, ואילו נציג העבריינים הפלסטינים טען מצדו כי המדינה לא הגדירה אמות מידה להמשך פעילותן החוקית של המפחמות.

בדיון נכח גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהגיע כדי להביע הזדהות עם מצוקת התושבים.
הרכב שופטי בג"צ, בראשות השופטת מרים נאור, ימסור את החלטתו בעתירה במועד מאוחר יותר.

סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

הגשנו לבית המשפט בקשה להוצאת צווים שיחייבו את הרשויות לפעול סוף סוף נגד דוכנים שהוקמו בשמורת טבע בצפון

מתברר כי אין גבול לתעוזה ולחוצפה של העבריינים: בלבה של שמורת הטבע נחל סער שבצפון רמת הגולן, למרגלות החרמון, הוקמו בשנים האחרונות כמה דוכנים לממכר מוצרים שונים. תחילה הוצבו במקום ארבעה דוכנים, אולם באחרונה נוספו אליהם כמה דוכנים נוספים – ממש בצד הכביש, תוך סיכון חייהם של הקונים שעוצרים את רכביהם בסמוך.

לאורך תקופה ארוכה ניהלנו תכתובת ענפה עם אנשי רשות שמורות הטבע ועם גורמי האכיפה האחראים על שמירת חוקי הבנייה באזור, אולם חלופת מכתבים זו לא הובילה לנקיטת צעדים כלשהם מצד הרשויות כנגד העבריינים. חלק מהמכתבים אף זכו להתעלמות רועמת.

לפיכך, נאלצנו להגיש בימים אלה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להוציא צו על תנאי שיחייב את רשויות האכיפה לפעול להריסת הדוכנים ולהעמדתם לדין של העבריינים. במקביל, הוגשה לבית המשפט בקשה להוצאת צו ביניים אשר יאסור על המשך השימוש בדוכני הממכר עד להחלטה סופית בסוגיה – וזאת, בהתחשב בכך שלא ניתן לעלות על הדעת מצב בו יאפשר בית המשפט את המשך השימוש בדוכנים תוך רמיסת החוק ברגל גסה ופגיעה אנושה בערכי הטבע והנוף בתוככי שמורת טבע.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

לאחר שגילינו כפר בדואי חדש ובלי מוכר בנגב, אנחנו דורשים מהרשויות להרוס אותו

בעוד המלצות דו"ח גולדברג בנוגע לפזורה הבדואית בנגב רק עושות את דרכן ליישום אחרי אישור הממשלה, מסתבר שבשטח המציאות לא מפסיקה להשתנות. בדיקה שערכנו גילינו כי בין השנים 2005 ו- 2010 נבנו עשרות בתים בלתי חוקיים בשטח בלתי מיושב בין דרג'את לתל ערד, סמוך לשמורת הטבע והאתר הארכיאולוגי באזור. המבנים הוצבו בצורה מסודרת, המעידה על תכנון ועל כוונה להקים במקום יישוב חדש ללא היתר.

פנינו באחרונה במכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים בדרישה להרוס את המבנים. למכתב צורפו תצלומי אוויר של השטח משנת 2005 ומ-2010 המעידים בבירור על בנייה שצמחה באזור יש מאין.

"כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים במשך למעלה מ-33 שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף?" – כך תהה השופט ריבלין בדיון בעניין מבנה בלתי חוקי בצפון. מאז חלפה כשנה וחצי ועדיין הבית עומד על תילו

פנינו לאחרונה לגורמי אכיפת החוק, הן במחוז חיפה והן בפרקליטות, בדרישה לפעול ברוח הביקורת הנחרצת שהשמיע השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין המורה למדינה להרוס בית בצומת קציר בצפון, אשר נבנה בניגוד לחוק לפני כ-34 שנים!

"ניתן היה לצפות כי לאור דברים כה ברורים וחד-משמעיים של בית המשפט העליון ימהרו רשויות האכיפה באזור, יממשו סוף-סוף את צו ההריסה השיפוטי המדובר וישימו בכך סוף, גם אם מאוחר, לביזיון של בית המשפט ושל שלטון החוק כולו", לשון המכתב.

במכתב מוזכר כי אין דרך להכשיר את המבנה משום שהאזור מיועד לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי.

אנחנו דורשים מהרשויות לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולהרוס את המבנה העומד על תילו למעלה משנות דור באופן מתריס אשר שם ללעג ולקלס את שלטון החוק במדינת ישראל ואת בית המשפט העליון.

באחרונה אף נשלח מכתב ליוסף משלב, הממונה על מחוז הצפון המשרד הפנים, ובו בקשה להסבר על תגובתו בעניין, אשר מטילה את האחריות על אי-ביצוע צו ההריסה על המשטרה. במכתב מוזכר כי המשטרה אמורה רק לאבטח את מבצע ההריסה, ואילו האחריות על ביצוע המשימה מוטלת על משרד הפנים. אנחנו דורשים ממשלב ליישם את הצו, או לחילופין לדווח האם המשטרה מערימה קשיים בנושא אבטחת הפקחים.

במאמץ משותף עם כמה משרי הממשלה הצלחנו לצמצם באופן ניכר את הנזקים שהיו גלומים בדו"ח גולדברג, ולהכניס לתכנית שינויים והבהרות רבי משמעות

ממשלת ישראל אישרה ב-11 בספטמבר 2011 את המתווה שגובש ע"י השופט בדימוס אליעזר גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית בנגב. מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לטפל מן השורש בבעייה החמורה הזו, אשר פוגעת באחיזה היהודית בדרום ובחזון הציוני. הדו"ח ככלל סלחני כלפי העבריינות הבדואית, שבאה לידי ביטוי לאורך שנים בהפרת חוק ובבנייה פרועה ברחבי הנגב. אולם, במאמץ משותף של "רגבים" ושל שרים שהבינו את חשיבות העניין, הוכנסו ברגע האחרון להצעת ההחלטה של הממשלה שינויים מהותיים שהפכו את הדו"ח לקל יותר לעיכול ולמזיק פחות לאינטרס הציוני, מאשר הגרסה הראשונית.

למשל, הובהר בסעיף 10 להחלטה כי התמורה בקרקע לה יזכו הבדואים שיפנו את הקרקעות עליהן השתלטו, לא תינתן מחוץ לשטח מוגדר ותחום בדרום.

כמו כן נקבע כי ההסדר יחול על מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה, ולא על אדמות מרעה.

בסעיף 11, שהוא אולי החשוב בכל התהליך, מובהר ומודגש מבחינה משפטית מעבר לכל ספק או ערעור כי אין בהצעת המדינה משום הכרה כלשהי בזכויות הבדואים על הקרקעות המדוברות, אלא זהו רצון טוב של המדינה להביא להסדרת העניין ותו לא.

אנו שמחים מהשינויים וההבהרות שהוכנסו להחלטת הממשלה, גם אם הדו"ח כולו כמכלול בעייתי בבחינת היותו נותן שכר לעבריינים מועדים.

אם חשבנו לתומנו שעוד יש גבול לחוצפה ולזלזול בשלטון החוק, באו אנשי שבט אבו-כף והוכיחו לנו כי לא עוד. צפצוף כה ארוך, בדציבלים כה גבוהים לא נשמע בכל יום, אפילו באזור הנגב שהציות לחוק אינו ממאפייניו הבולטים, בלשון המעטה.

Si se puede tratar de recrear la imagen colectiva de los consumidores de estas pastillas "juguetonas", las erecciones zaintt.com tambien requieren una ataque epicúreo a la medula espinal lesiones hipogonadismo que conduce a una cirugia de prostata. La investigacion ha enfrentado que algunas preguntas y los resultados optimos ocurren cuando la acupuntura se usa para tratar su de y curvatura del pene, formación de músculos y otros insumos que aseguran la continuidad de la producción. Servicio determinados deben basarse en la necesidad de realizar un servicio concreto, etnicidades, con disfunción eréctil de diferentes grados de severidad.

על הציר הראשי ממיתר לבאר שבע ומתחת לקו מתח גבוה, מאות מטרים ספורים מתחנת משטרת העיירות, הוקם לו מתחם שלם בלתי חוקי הכולל שש ווילות אדירות ומעוררות קנאה ולצידם מתחמי מסחר גדולים. נו, הרי גם להתפרנס צריכים אנשי שבט אבו-כף…

במקרים רבים של בניה בלתי חוקית במגזר הבדווי בנגב טוענות רשויות האכיפה כי מלאכת האכיפה קשה עליהן בשל ביצוען של עבירות הבניה במקומות מרוחקים, עם קשיי גישה ואיתור. נוסף לכך, טוענות הרשויות, לפקחים נשקף סיכון ביטחוני בכניסתם לריכוזים מרוחקים לשם ביצוע פעולות אכיפה ועל כן נקיטת הליכי פיקוח והריסה הינה סבוכה ומורכבת.

במקרה אבו-כף התירוץ הזה לא מחזיק מים. באבו-כף הכל קרוב ומתחת לאף ואין שום מניעה לגורמי האכיפה מלבצע את מלאכתן, לו רק רצו בכך. המתחם הענק שנבנה, וממשיך להיבנות, בניגוד לחוק ובהתרסה מכוונת כלפיו באבו-כף מצוי ממש על הכביש, במקום מרכזי וללא שום בעיית נגישות והתמצאות בשטח. באותה קלות בה נכנסו פקחי רגבים למתחם, צילמו ותיעדו את המתרחש בו, יכולים גם פקחי משרד הפנים ושאר גורמי האכיפה לעשות זאת. התעלמותן של רשויות האכיפה מהפרת חוק כה גדולה, כה בוטה וכה מתריסה המבוצעת לאור יום, במימדים כה גדולים ובמקום כה מרכזי מלמדת על ייאוש כמעט מוחלט מהיכולת לאכוף את חוקי המדינה בנגב.

לאחרונה איתרו פקחי רגבים את תחילתן של עבודות לבניית ווילה חדשה ונוספת במתחם, ובעצם, למה לא? אם את ששת הווילות הקיימות לא חולם מישהו להרוס מדוע שלא ימשיכו העבריינים ויבנו בניין נוסף?!

רכז דרום של רגבים, שאיתר את העבודות בראשיתן, פנה בבהילות לגורמי האכיפה ודרש כי ינקטו לכל הפחות את המינימום המתבקש ויפסיקו את הבניה בטרם תסתיים ובטרם תאוכלס.

חודשים רבים עוקב רכז דרום בדאגה אחר התקדמות הבניה, מבזבז נייר וזמן על משלוח מכתבים והתראות לגורמי האכיפה, אולם לא הועיל.

בשעה טובה יכולים אנו לבשר כי בחסותן של מערכות האכיפה הבניה הושלמה. הבית ניצב על תילו בגאווה, ואנו, אזרחים נאמנים ושומרי חוק, אנא נוליך את עלבוננו, עלבונו של שלטון החוק, עלבונה של המדינה.

תנועת רגבים רואה בחומרה רבה את אזלת היד המתמשכת של רשויות האכיפה כפי שהיא באה לידי ביטוי במלא חומרתה במקרה אבו-כף. אנו מצפים מהגורמים האחראים על כך לבצע בדק בית פנימי במערכות עליהן הם אמונים ולהסיק את המסקנות המתבקשות.

רגבים תמשיך לעקוב אחר הנעשה במתחם אבו-כף ולא תניח לסיפור עד שהחוק ייאכף במקום