כיצד בחר להגיב יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין, כשהח"כים הערבים תקפו את הנציג שלנו בצעקות וקללות? צפו

בדיון סוער במיוחד שהתקיים השבוע בועדת הפנים של הכנסת על הקמת היישוב חירן שבנגב, הוזמן לדבר גם נציג מטעמנו, עמיחי יוגב, המשמש כרכז מחוז הדרום בתנועה. הדיון התקיים על פי דרישת הרשימה הערבית המשותפת, לאור העובדה כי כדי להתחיל בעבודות הפיתוח להקמת היישוב שאושררה לאחרונה על ידי בג"ץ, יש צורך לפנות מקבץ בדואי לא חוקי, היושב על חלק מהאדמות שהממשלה מייעדת ליישוב חירן.

בדיון המתוח שנוהל על ידי חבר הכנסת בני בגין, השתתפו בו נציגים מטעם משרדי הממשלה, לצד מספר רב של תושבים בדואים וארגוני שמאל. לאחר שכלל חברי הכנסת שנכחו בדיון נשאו דברים, ניתנה רשות הדיבור לגופים האזרחיים שהוזמנו לוועדה. בזה אחר זה וללא כל הפרעה, נשאו דברים תושבים בדואים, נציג עמותת הכפרים הלא מוכרים, ואנשי ארגון השמאל 'עדאלה' המתנגדים להקמת היישוב חירן.

עמיחי יוגב, רכז דרום שלנו, ביקש לדבר על העובדה כי מדינת ישראל עושה מעל ומעבר למען תושבי המקבץ הלא חוקי, אולם ברגע שפתח בדברים הוא הותקף בצעקות וקללות קשות על ידי חברי הכנסת הערבים והתושבים הבדואים.

במקום להשליט סדר באולם ולאפשר ליוגב להשלים את דבריו באין מפריע, בחר חבר הכנסת בגין לזרז דווקא את יוגב שיסיים את דבריו. הצעקות והקללות נמשכו ובגין 'חתך' את נציג רגבים ועבר לדובר הבא.

"הדיון הזה הוא ניסיון ברור להלך אימים על מדינת ישראל ומוסדותיה", אומר יוגב בעקבות הדיון. "ממשלת ישראל החליטה על הקמת היישוב לפני 14 שנים. זה עבר בצורה מוחלטת את מבחן בג"ץ שקבע כי אין פה שום נישול או גזענות, ואישר להתקדם בתהליך הקמת היישוב.

"חברי הכנסת הערבים מאיימים בצורה גלויה על מדינת ישראל ומצהירים כי הם יטרפדו את המהלך בכל דרך אפשרית. מדובר פה במבחן ריבונות חשוב למדינת ישראל שצריכה להגיד בצורה הברורה ביותר: לא תהיה פה מדינה בתוך מדינה!".

כזכור, הדיון בוועדת הפנים נערך למעשה לאחר מתן פסק דין חלוט של בג"ץ שקבע כי אין מניעה לפנות את תושבי המקבץ הלא חוקי. לפני חודש בלבד קבעה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כי אין מקום לקיים דיון נוסף בעתירה, ובכך למעשה חתמה את הסאגה המשפטית.

פסק הדין קבע כי בפני תושבי המקבץ פתוחה הדרך לרכוש מגרשים ביישוב המיועד, ככל אזרח אחר, או לאמץ את אפיק הפיצויים הנדיב שהוצע להם על ידי המדינה לפני שנים רבות, הכולל מגרש מפותח של 800 מ"ר, בעיירה חורה הסמוכה בסבסוד כמעט מלא של המדינה, לצד מענק כספי נדיב כפיצוי על הבית הלא חוקי.

בגין העדיף להתקפל בפני הצעקות והאיומים של הבדואים וחברי הכנסת הערבים במקום להעמיד אותם במקומם. ההתקפלות הזו היא ביטוי מצער להתנהלותו של בגין בשנים האחרונות בסוגיית הסדרת ההתיישבות הבדואית.

לפני כשנה וחצי עתרנו לבג"ץ נגד סמכותה של 'ממשלת מעבר' לאשר את תזכיר 'חוק בגין' השנוי במחלוקת, ונדחנו אוטומטית כ'עתירה מוקדמת'. לאחר שהוגשה העתירה בפעם השניה והדיון בה נדחה שוב ושוב, נדחתה השבוע בשנית ע"י בג"ץ, והפעם כ"לא רלוונטית

לפני כשנה וחצי עתרנו לבג"ץ לאחר אישור "תזכיר חוק בגין" בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, בהיותה 'ממשלת מעבר'.

תזכיר "החוק להסדרת התיישבות הבדואים" שגיבש השר לשעבר, בני בגין, אושר בממשלת המעבר תוך מחטף מהיר, ומבלי שניתן לשרים להעמיק בתכני השינויים שהציע השר בתזכיר החוק. בתזכיר שאושר, ביטל בגין שתי הסתייגויות מהותיות שקיבלה הממשלה בהחלטה קודמת (3707) בעת שאימצה את דו"ח וועדת גולדברג.

ועדת גולדברג המליצה ל'הלבין' חוקית את רוב הכפרים הבדואיים שהוקמו בניגוד לחוק, ואילו הממשלה הסתייגה מכך וקבעה כי יישובים חדשים יוקמו או יוכרו בדיעבד רק בכפוף להחלטת ממשלה קונקרטית לגבי כל יישוב. בגין השיב על כנה את ההמלצה להלבין אוטומטית מאות כפרים בלתי חוקיים.

שינוי מרכזי נוסף היה כרוך בסעיף שעסק באכיפת דיני התכנון והבניה, בו הקל בגין אף יותר מהמלצות גולדברג. בעוד שבהמלצות הועדה נקבע באופן נחרץ כי כל מבנה אשר הוקם ללא היתר, החל מיום הקמת הועדה, דינו הריסה וכי "מכאן ואילך חייבת להיות אכיפה נחושה ונמרצת". לעומת זאת, תזכיר בגין היה נחוש הרבה פחות, ונרשמה בו הסתייגות מאכיפה כלפי עברייני בניה המצטרפים להליכי ההסדרה. גם במקרה בו מדובר בבניה חדשה שבעליה הצטרף להליך ההסדרה – הומלץ להקל בהליכי האכיפה ולא לממש את צווי ההריסה.

 בעתירה שהוגשה זמן קצר לפני אישור תזכיר החוק בממשלה, נטען כי לאור אופייה המורכב של ההחלטה, חשיבותה הלאומית ודרך קבלתה  – אין בסמכותה של ממשלת מעבר לקבל את ההחלטה ודינה להתבטל. שופטי בג"ץ דחו בזמנו את העתירה בנימוק של "עתירה מוקדמת", מאחר והיא הוגשה בטרם אושר תזכיר החוק בממשלה.

לאחר אישור החוק בידי ממשלת המעבר הוגשה העתירה בשנית. בינתיים הוקמה הממשלה הנוכחית, ומשרדיה והרשויות השונות הקשורות בחוק הסדרת התיישבות הבדואים, החלו לפעול בהתאם לתזכיר החוק שקיבלה ממשלת המעבר, כולל בשינויים המהותיים שנקבעו בתזכיר.

לאחר שהשר לשעבר בגין התפטר מתפקידו כאחראי על יישום החוק, מונה שר החקלאות יאיר שמיר לעמוד בראש המהלך. זה האחרון הודיע כי הוא מקפיא את יישום החוק עד ללמידתו מחדש באופן מעמיק. הצהרה זו איששה הלכה למעשה את טענתנו כי החוק כבד המשקל ורווי ההשלכות, אושר בהליך חפוז ובלתי מקצועי על ידי ממשלת המעבר.

בניגוד להיגיון שדרש לדון בעתירה בהקשר האקטואלי שלה וללא סחבת, לא זו בלבד שהעתירה לא נידונה בטווח זמן קרוב להגשתה, אלא שאף הדיון נדחה שוב ושוב בשל בקשות לדחייה מצד פרקליטות המדינה. פנינו בבקשה להקדים את מועד הדיון בנימוק כי למרות הקפאת החוק באופן רשמי, הרי שחלקים ממנו – בהם גם ההמלצות השנויות במחלוקת שגיבש בגין – כבר מיושמים הלכה למעשה על ידי מטה היישום לחוק וברשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, אולם השופטים לא נענו לבקשה.

השבוע דחו שופטי בג"ץ את העתירה בשנית, ללא שדנו כלל בטיעונים שהובאו בה, בטענה כי בפרק הזמן שחלף "בינתיים ניתנה החלטה של הממשלה הנוכחית המאזכרת את ההחלטה שניתנה בממשלת המעבר. בנסיבות אלה, לכל הטענות בשאלה מה היתה מוסמכת ממשלת מעבר להחליט – אין כל משמעות".

השופטים נאור, פוגלמן וסולברג לא הסתפקו בדחיית העתירה בצורה זו, אלא אף חייבו אותנו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. מסתבר כי כך נראה צדק בגרסת בית המשפט העליון.

הודעת השר לשעבר בני בגין על הפסקת הליך החקיקה של מתווה פראוור היא הזדמנות טובה לממשלה ולכנסת לפנות לדרך שונה וצודקת יותר להסדר חדש מול האוכלוסייה הבדואית בנגב

לאחר הודעתו של השר לשעבר בני בגין כי הליך החקיקה של החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב יורד מסדר היום, נפתח חלון הזדמנות חדש לבצע שינויים שהיו נדרשים בחוק.

כעת ניתן לתקן את המתווה ולהכניס לחוק את התיקונים הנדרשים בכדי שיתמודד באמת עם המצוקות של האוכלוסייה הבדואית ולא ישרת קומץ קטן ואינטרסנט של תובעי בעלות ויתבסס על חלוקה של מאות אלפי דונמים לאותו מיעוט. הקרקע בישראל היא המשאב החשוב והחסר ביותר למדינת ישראל ואסור להתייחס אליו כמטבע עובר לסוחר.

 הסרבנות והאלימות של הנהגת הבדואים והח"כים הערבים אל מול תכניתו הסופר-נדיבה של השר לשעבר בגין מוכיחה שוב שחלוקת מתנות חינם משדרת חולשה ומגדילה את התיאבון של תובעי הבעלות.

אנו קוראים לחברי הכנסת ולשרים לא להיבהל מההפחדות של גניזת החוק ואיומי "תחזיקו אותי" של השר לשעבר בגין. עם כל הכבוד והערכה שאנו רוחשים לשר לשעבר בגין, החוק אינו שלו ולא הוא שיקבע האם לקדם אותו או לא. הכדור כרגע במגרש של המחוקקים ואנו קוראים להם להמשיך בהליך תיקון הליקויים הקיימים בחוק כיום.

בעתירה נטען כי החירות שנטלה לעצמה הממשלה, המכהנת כממשלת מעבר, לאשר את המתווה – אינה חוקית ואינה סבירה

כשבועיים לאחר שאימצה הממשלה את מתווה השר בני בגין, אשר כולל שינויים דרמטיים בתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה להקפאת ההחלטה השנויה במחלוקת.

בעתירה, המשתרעת על פני עשרים עמודים, טענו כי החלטת הממשלה לשנות את תכנית ההסדרה להתיישבות הבדואית בנגב אינה עומדת במבחן החוק, ולא במבחן הסבירות.

כזכור, בישיבתה הראשונה לאחר הבחירות, בעודה מכהנת כממשלת מעבר המנועה מלקבל החלטות מרחיקות לכת, אישרה הממשלה את השינויים המפליגים שהכניס השר בני בגין לתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. במסגרת השינויים, תקבל האוכלוסייה הבדואית הטבות רבות, בנוסף לאלו שכבר אושרו בתכנית המקורית.

השינויים, במדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הבדואית, הם דרמטיים. לא סביר שממשלת מעבר, שלא זוכה לאמון הכנסת, תחליט בנושאים משמעותיים כל כך. מה היה קורה אם את ההחלטה הזו היו דוחים לממשלה הבאה? כל אדם בר דעת מבין שהחלטות מהסוג הזה לא מקבלים כשהממשלה עם רגל וחצי בחוץ.
בנוסף, ביקשנו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור על משרדי הממשלה לפעול ליישום ההחלטה.

בערב המחטף הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ נגד התכנית, עוד לפני ישיבת הממשלה המדוברת, אולם נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, דחה את העתירה בטענה שמדובר בעתירה מוקדמת. כעת אנחנו מקווים ששופטי בג"ץ יקבלו את העתירה ויחייבו את הממשלה להקפיא את ביצוע השינויים, או לכל הפחות לבוא לבית המשפט ולהסביר מדוע היה דחוף לממשלה לאשר שינויים דרמטיים במציאות פוליטית כה רעועה.

שופטי בג"ץ דחו עתירה דחופה שהגשנו אשר דרשה למנוע מהממשלה – המכהנת כממשלת מעבר – מלהצביע על מתווה ההסדר השערורייתי עם הבדואים בנגב

הממשלה אישרה את מתווה השר בני בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-חוקית ברחבי הנגב. מדובר במתווה אשר מעניק למעשה פרס לאלה שפעלו לאורך השנים בעבריינות ותוך התעלמות מהחוק. לפני הדיון הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר, אשר ע"פ הנוהג אינה מקבלת החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

השר בגין, שכבר אינו מכהן בכנסת וככל הנראה גם לא יכהן כשר בממשלה הבאה, הביא את העניין להצבעה, רגע לפני עזיבתו את הממשלה וביקש לשנות בכך את המדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

כך למשל, הוגדלו התמורות שיינתנו בקרקע לבדואים מ-50% -63%. משמעות צעד זה היא כי למעלה משלושים אלף דונמים נוספים יועברו לידי הבדואים וירשמו על שמם בטאבו. עוד מתכנן השר בגין לקבוע כי הרוב המוחלט של המאחזים הבדואים יולבנו במקומם – מהלך שייצור רצף טריטוריאלי מסוכן בכל מרכז הנגב שיפגע באופן אנוש ברציונל של תכנית המתאר מטרופולין באר שבע.

לא יתכן שממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת תקבל הכרעה בנושא כה קריטי ותכבול את ידיה של הממשלה הבאה. בעיתוי הנוכחי ישנו חשש רב כי השרים יחששו להצביע לפי צו מצפונם ובניגוד לעמדת ראש הממשלה וזאת בשל החשש כי ראש הממשלה יפגע בהם בשל כך בחלוקת התפקידים בממשלה הבאה.

החלטת הממשלה עלולה להתקבל במחשכים וללא כל דיון. מסמך ההמלצות של השר בגין ותזכיר חוק בן כשבעים עמודים הועברו לשרי הממשלה רק בשעת אחר צהריים המאוחרת של יום חמישי, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר השרים אמורים להצביע על ההחלטה. קשה לצפות שהשרים ישקיעו את מנוחת סוף השבוע לאחר שבוע הבחירות העמוס בלימוד מעמיק של הסוגיה המורכבת הזו ויערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע במשרדיהם כדי לקבל החלטה מושכלת ביחס להצעותיו של השר בגין.

כאמור בג"ץ דחה את העתירה אך ציין כי שמורה לתנועה הזכות לשוב ולעתור, אם וכאשר אכן תאשר הממשלה את המתווה.

אנחנו מוחים על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה ומביעים תמיהה על היעילות במדהימה בה ניתן פסק הדין. תוך פחות משעה מרגע הגשת העתירה ואף מבלי לבקש את עמדת המדינה כבר נמצא הרכב, בראשות הנשיא, שיתן פסק דין שדוחה את העתירה. מעניין היה לראות מה היה קורה לו היתה העתירה מוגשת 'בטעות' נגד אימוץ דו"ח לוי על ידי ממשלת מעבר ולא נגד החלטה על חלוקת עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה לבדווים בנגב

אנחנו שבים וקוראים לראש הממשלה להתעשת ברגע האחרון ולא להעלות את ההצעה להצבעה ביום ראשון בממשלה ומבטיחים לשוב ולעתור לבג"ץ כבר ביום ראשון כנגד ההחלטה במידה ותתקבל.