תגית: בקעת בית הכרם

בשל נימוק פרוצדוראלי, דחה בית המשפט העליון את ערעור שהגשנו כנגד הועדה המרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, אשר באופן שיטתי השתמטה מאכיפת צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה שיפוטיים

בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגשנו בפרשת הוועדה המרחבית לתכנון ובניה של בקעת בית הכרם. העתירה המקורית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, כוונה כנגד הועדה המרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, אשר באופן שיטתי השתמטה מאכיפת צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה שיפוטיים כנגד מספר רב של מבנים שנבנו במערב מג'ד אל כרום.

על אף שהעתירה התמקדה ב-9 מבנים בלבד, כדוגמה ממחישה למדיניות הוועדה, דחה בית המשפט המחוזי בסוף 2015 את העתירה בטענה כי מדובר בעתירה כוללנית. בערעור שהתקיים בבית המשפט העליון, ביקשנו לקבוע כי אין מדובר בעתירה כוללנית ולפיכך בית המשפט קמא שגה בקביעתו.

באופן מפתיע, ולמרות שהטענה לא עלתה קודם לכן בהליכים המקדמיים של הערעור, הנשיאה נאור הצהירה בפתח הדיון כי אין בכוונתה לדון כלל במהות הערעור, מאחר ולהליך המקורי לא צורפו העבריינים כמשיבים, וזאת על אף שהדגשנו כי העתירה מכוונת כלפי הוועדה ומדיניותה ולא כלפי המחזיקים במבנים.

בדומה למקרים רבים אחרים שהגיעו לפתחם של שופטי העליון, בהם צורפו בעלי מבנים בלתי חוקיים כמשיבים בהליך, רק בשלבים מתקדמים מאוד של ההתדיינות, ביקש בא כוחנו, עו"ד בועז ארזי, כי גם בהליך זה יאפשר בית המשפט לעדכן את הערעור ולצרף את המחזיקים במבנים כמשיבים בתיק.

בית המשפט דחה את הבקשה ומחק את הערעור תוך שהוא מחייב אותנו לשלם לוועדה המרחבית בית הכרם הוצאות משפט בסך 5000 שקלים.

לצערנו בית המשפט הכריע בערעור על סמך ליקוי פרוצדורלי במקום לדון במהות הערעור.  בבחירתו זו פספס בית המשפט הזדמנות לתקן ליקוי חמור בפעילותם של גופי אכיפה, תוך שהוא מעניק רוח גבית לזילות בתי המשפט מצד גופי האכיפה, אשר ביד אחת מבקשים צווים שיפוטיים, וביד השניה מתעלמים מהפרתם לאחר שניתנו.

שלוש טירות-ענק שנבנו בכפר ראמה בניגוד לחוק לא נהרסו, חרף הצהרות רבות שהעניקה ועדת התכנון והבניה המקומית בתגובה לפניות שלנו. לאחרונה, לאחר שנות סחבת ותכתובת, המבנים אוכלסו על ידי עברייני הבניה. עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד הועדה המועלת בתפקידה ובדרישה לאכיפת החוק

לפני כארבע שנים פנינו לועדה המרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, האחראית על מרחב הכפר ראמה שבגליל, בדרישה לנקוט הליכי אכיפה נגד שלושה מבני-ענק שהוקמו בניגוד לחוק, מחוץ לתכנית המתאר של הכפר.

הועדה השיבה כי הוציאה כנגד הבניה כתב תביעה משפטי וכן צווי הפסקת עבודות וצווים מנהליים להריסה (שמימושם מוגבל לשלושים יום בלבד), אך אלו לא בוצעו עקב אי מתן סיוע משטרתי ליחידת הפיקוח.

השבנו וביקשה לקבל את העתקי הפניות שהועדה הוציאה לכאורה למשטרת ישראל, על מנת לקבל את הסיוע המבוקש, אך הועדה התעלמה מפניות רגבים במשך קרוב לשנתיים. פניה דומה שביצעה רגבים באופן ישיר מול משטרת ישראל נתקלה אף היא בהתעלמות.

במהלך חודש מרץ 2013 הסתבר לנו כי הבניה במקום נמשכת ומתרחבת ופנתה בתלונה לוועדה.

במאי 2014 השיבה הועדה במכתב תשובה מפורט בו נכתב, כי בעקבות הגשת כתב אישום כנגד בונה המבנים והרשעתו בדין, הושת עליו קנס של למעלה מ- 160,000 ₪. עוד נאמר במכתב כי ניתן צו הריסה שיפוטי כנגד המבנים, אשר ייכנס לתוקף תוך 12 חודשים וכי בנוסף אסר בית המשפט את השימוש במבנים.

הועדה הוסיפה כי לאור הפרת הצווים השיפוטיים שהוצאו בעבר כנגד עבריין הבנייה, נקבע על ידי בית המשפט כי יש להרוס את הקומה השניה (ומעלה) של המבנים, וזאת עוד בטרם ביצוע צו ההריסה הכולל של המבנים. הועדה הדגישה כי הבתים אינם מאוכלסים וכי הבניה במקום הופסקה.

ממכתב התשובה של ועדת התכנון והבניה ניתן היה להתרשם לכאורה כי היא נוקטת אמצעים של ממש כנגד טירות-הענק הבלתי חוקיות, אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.

המשכנו לעקוב אחר המבנים המדוברים. בחלוף שנתיים עלה כי לא רק שהמבנים עדיין עומדים על מכונם, אלא שבנייתם גם הולכת ונשלמת. באפריל 2015 שוב פנינו לוועדה בדרישה לפעול למימוש הצווים, מתשובת הועדה עלה כי לטעמה לא חל שום שינוי המצדיק את אי ההריסה של המבנים. זו אף הוסיפה כי ניכר שבמקום בוצעו עבודות נוספות ועל כן היא נערכת להגשת כתב אישום בגין הפרת צו בית המשפט.

מספר חודשים נוספים חלפו, ומבדיקה שביצענו לפני כחודש התברר כי המבנים אוכלסו!

בעקבות הסאגה המתמשכת, עתרנו לבית המשפט בחיפה, בבקשה כי יורה לועדה לאכוף את החוק ולהרוס את שלושת הבניינים בתוך זמן קצוב.

"בשורה התחתונה, המשיבה נכשלת בעבודתה", נכתב בדברי הסיכום לעתירה. "העובדה כי כנגד העבריינים מוצאים על ידי בית המשפט צווים אין בה כל תועלת – כל עוד צווים אלו אינם ממומשים, בבחינת "להגיע אל הבאר אך לא לשתות ממנה". מה תועלת יש בצו שיפוטי אם הוא איננו נאכף?".

"ברור, אם כן, כי הועדה, במקרה דנן, מועלת בתפקידה ומועלת בחובתה כשלוחתו של בית המשפט בכך שהיא מעלימה עין מהפרת הצווים השיפוטיים וגורמת לבזיון בית המשפט וזילות של המערכת המשפטית ושלטון החוק במרחב. לא מדובר רק בחובה המנהלית המוטלת על המשיבה אלא גם בכבודו הרמוס של בית המשפט ובהשלכות על שלטון החוק".