שלוש טירות-ענק שנבנו בכפר ראמה בניגוד לחוק לא נהרסו, חרף הצהרות רבות שהעניקה ועדת התכנון והבניה המקומית בתגובה לפניות שלנו. לאחרונה, לאחר שנות סחבת ותכתובת, המבנים אוכלסו על ידי עברייני הבניה. עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד הועדה המועלת בתפקידה ובדרישה לאכיפת החוק

לפני כארבע שנים פנינו לועדה המרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, האחראית על מרחב הכפר ראמה שבגליל, בדרישה לנקוט הליכי אכיפה נגד שלושה מבני-ענק שהוקמו בניגוד לחוק, מחוץ לתכנית המתאר של הכפר.

הועדה השיבה כי הוציאה כנגד הבניה כתב תביעה משפטי וכן צווי הפסקת עבודות וצווים מנהליים להריסה (שמימושם מוגבל לשלושים יום בלבד), אך אלו לא בוצעו עקב אי מתן סיוע משטרתי ליחידת הפיקוח.

השבנו וביקשה לקבל את העתקי הפניות שהועדה הוציאה לכאורה למשטרת ישראל, על מנת לקבל את הסיוע המבוקש, אך הועדה התעלמה מפניות רגבים במשך קרוב לשנתיים. פניה דומה שביצעה רגבים באופן ישיר מול משטרת ישראל נתקלה אף היא בהתעלמות.

במהלך חודש מרץ 2013 הסתבר לנו כי הבניה במקום נמשכת ומתרחבת ופנתה בתלונה לוועדה.

במאי 2014 השיבה הועדה במכתב תשובה מפורט בו נכתב, כי בעקבות הגשת כתב אישום כנגד בונה המבנים והרשעתו בדין, הושת עליו קנס של למעלה מ- 160,000 ₪. עוד נאמר במכתב כי ניתן צו הריסה שיפוטי כנגד המבנים, אשר ייכנס לתוקף תוך 12 חודשים וכי בנוסף אסר בית המשפט את השימוש במבנים.

הועדה הוסיפה כי לאור הפרת הצווים השיפוטיים שהוצאו בעבר כנגד עבריין הבנייה, נקבע על ידי בית המשפט כי יש להרוס את הקומה השניה (ומעלה) של המבנים, וזאת עוד בטרם ביצוע צו ההריסה הכולל של המבנים. הועדה הדגישה כי הבתים אינם מאוכלסים וכי הבניה במקום הופסקה.

ממכתב התשובה של ועדת התכנון והבניה ניתן היה להתרשם לכאורה כי היא נוקטת אמצעים של ממש כנגד טירות-הענק הבלתי חוקיות, אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.

המשכנו לעקוב אחר המבנים המדוברים. בחלוף שנתיים עלה כי לא רק שהמבנים עדיין עומדים על מכונם, אלא שבנייתם גם הולכת ונשלמת. באפריל 2015 שוב פנינו לוועדה בדרישה לפעול למימוש הצווים, מתשובת הועדה עלה כי לטעמה לא חל שום שינוי המצדיק את אי ההריסה של המבנים. זו אף הוסיפה כי ניכר שבמקום בוצעו עבודות נוספות ועל כן היא נערכת להגשת כתב אישום בגין הפרת צו בית המשפט.

מספר חודשים נוספים חלפו, ומבדיקה שביצענו לפני כחודש התברר כי המבנים אוכלסו!

בעקבות הסאגה המתמשכת, עתרנו לבית המשפט בחיפה, בבקשה כי יורה לועדה לאכוף את החוק ולהרוס את שלושת הבניינים בתוך זמן קצוב.

"בשורה התחתונה, המשיבה נכשלת בעבודתה", נכתב בדברי הסיכום לעתירה. "העובדה כי כנגד העבריינים מוצאים על ידי בית המשפט צווים אין בה כל תועלת – כל עוד צווים אלו אינם ממומשים, בבחינת "להגיע אל הבאר אך לא לשתות ממנה". מה תועלת יש בצו שיפוטי אם הוא איננו נאכף?".

"ברור, אם כן, כי הועדה, במקרה דנן, מועלת בתפקידה ומועלת בחובתה כשלוחתו של בית המשפט בכך שהיא מעלימה עין מהפרת הצווים השיפוטיים וגורמת לבזיון בית המשפט וזילות של המערכת המשפטית ושלטון החוק במרחב. לא מדובר רק בחובה המנהלית המוטלת על המשיבה אלא גם בכבודו הרמוס של בית המשפט ובהשלכות על שלטון החוק".

עבריין פלש לבית העלמין העתיק בפקיעין המכיל קברים יהודים מתקופת המשנה, ובנה במקום אורוות סוסים. שנה וחצי של תכתובת בירוקרטית לא הועילה. לאחר שאיימנו לעתור – האורווה נהרסה

בבית העלמין היהודי בכפר פקיעין שבגליל, נמצאים שרידי קברות יהודיים מתקופת המשנה, והוא נחשב לאחד מבתי העלמין העתיקים בישראל. עובדה זו לא הפריעה לעבריין מקומי לפלוש לאתר העתיק ולבנות במקום אורוות סוסים. בעקבות בקשתה של מרגלית זינאתי, הנצר האחרון למשפחה היהודית שהתגוררה במקום, פנינו לפני כשנה וחצי לועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי, בדרישה לנקוט הליכים כנגד העבריין ולהרוס את המבנה.

בראשית פברואר 2014 השיבה הוועדה כי המבנה נהרס בהליך הריסה עצמית, אולם ביקור נוסף של רכז מחוז צפון שלנו העלה, כי העבריין פירק את הסככה רק כדי להקימה מחדש במרחק מטרים ספורים ממיקומה המקורי.

פניה נוספת שהגשנו לוועדה דרשה לנקוט כנגד העבריין ביד תקיפה – הן לסילוק ולהריסה של המבנה והן לנקיטת צעדים פליליים כנגדו. בבוועדה המקומית נמנעו מלהשיב לפנית רגבים במשך חודשים ארוכים.

פנינו למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, בדרישה להתערב בפרשה ולהאיץ בהליכי האכיפה כנגד חילול בית הקברות. בפרקליטות השיבו כי סמכות הטיפול בתיק נמצאת בידיה של הוועדה המקומית.

לפני כחודשיים פנינו בשלישית לוועדה המקומית במכתב 'קדם עתירה', לפיו אם לא תנקוט הוועדה בהליכי אכיפה כנגד חילול בית העלמין, נעתור לבג"ץ.

בית הקברות – מרץ 2015

הפניה התקיפה הוכיחה את עצמה, ובימים האחרונים הרס העבריין את האורווה ועזב את השטח.

הגעת המקרה לידי סיומו מהווה הצלחה חשובה ומשמעותית, אך גם ממחיש היטב את אזלת היד וגרירת הרגלים של רשויות האכיפה כנגד עבריינות בניה ברחבי הצפון. אזלת יד החמורה שבעתיים כשמדובר בחילול בית קברות, ובפרט כשמדובר באתר היסטורי בעל חשיבות כה רבה.