סרטון מטלטל שצולם בכפר רמאדין מספר על המחדל המתמשך שמסכן את תושבי יישובי קו התפר.

את האמירה הזאת חייבים לצעוק- הקונספציה חיה וקיימת ביהודה ושומרון!

עשרות אלפי מבנים ובתים לא חוקיים הצמודים בטווח קילומטר אחד בלבד לישובים ישראלים נבנים כל העת. אותם מבנים עלולים לשמש באחת כבסיסי טרור ונקודת יציאה לפיגועים ולמסע רצח.

מערכת הביטחון חייבת להתעורר עכשיו מעצימת העיניים ביחס לשטחי יהודה ושומרון. כפר סבא לא תהיה כפר עזה.

הפקרת השטח= הדרך לטבח

לדו"ח המלא>>

בשבוע שעבר יצאנו לסיור שטח עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. הסיור בשיתוף עם מחלקת הקרקעות של מועצה אזורית גוש עציון, התמקד באיזורים הבלתי מוכרים של גוש עציון ומדבר יהודה ונגע בהכל מהכל: מבניה והשתלטות ערבית בלתי חוקית, דרך תעשיית המזבלות והמחצבות הפיראטיות ועד פגיעה בטבע ובארכיאולוגיה.

המחשנו את הסכנה הגדולה בבניה בלתי חוקית צמודה לצירי התנועה (זו שבגללה סוללים כבישים עוקפים) , נסענו ל'שמורה ההסכמית' במדבר יהודה, וראינו את העיר הערבית הנבנית במדבר תוך רמיסת הטבע. צפינו בלייב בעשרות כלים העובדים בשטח, משאיות שופכות פסולת בלב השמורה, במשרפת הפסולת האלקטרונית, וזיהום נחל דרגה שהוסיפו ניחוח "מרנין" לסיור.

לפני סיום, יצאנו לתצפית פנורמית על מחצבת בית פג'אר העצומה – המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ, ובה עובדים 70 כלים שמחריבים את האדמה ואת ההיסטוריה שטמונה בה ותחתיה.

חברת הכנסת סון הר-מלך עומדת בראשות שדולת ארץ ישראל בכנסת. הסיור יעמיק את מעורבותה של השדולה בעבודה הפרלמנטרית ובהבאת הסוגיות בהן אנו עוסקים – מהשטח אל הכנסת.

החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.

עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.

זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.

תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.

אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.

במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:

לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.

_

רגבים,

מחזירים את הריבונות למדינה

זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>

בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.

אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?

אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.

יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.

יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…

למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.

אז מה קרה בעתירה הזו?

המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).

בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.

הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.

פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.

תושבי אפרת תיעדו עבודות מדידה שביצעו פלסטינים בוואדי הסמוך, מחלקת המחקר של רגבים חשפה כי מדובר בתכנית פלסטינית לרישום מקרקעין בשטחי C. צפו בתיעוד👇

א' תושב הדגן, אחת השכונות הצפוניות באפרת, הבחין ממרפסת ביתו בעבודות מדידה שביצעו פלסטינים בואדי הצמוד לגדר הישוב אשר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. תיעוד ודיווח לתנועת רגבים העלה כי מועצת ארטאס, הכפר הפלסטיני הממוקם בין בית לחם לאפרת, הוציאה קול קורא לתושבי האזור "להסדיר את הקרקעות שלהם" במתחם המכונה על ידם "אום רוקבא – אגן 11", ולמעשה להסדיר את רישום הקרקע בטאבו הפלסטיני.

ההודעה לציבור, שפורסמה בדף הפייסבוק של המועצה, מזכירה את הודעות מינהל התכנון והבניה המקומיות שאנו מכירים. ההודעה מציינת כי במקום מתוכננות להתבצע עבודות בניה ופיתוח לשכונות מגורים, ומי שטוען לזכויות בקרקע מתבקש להגיע להסדיר את רישום הקרקע ברשות.

מדובר בתופעה המתרחשת בשנים אלו בהיקפי ענק: אל מול הואקום השלטוני של מדינת ישראל בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, הרשות הפלסטינית מבצעת הסדר מקרקעין שיטתי בשטחי יהודה ושומרון, בדגש על שטחי C, תוך התעלמות מוחלטת מההסכמים. את ההליך מובילים משרד המשפטים ורשות הקרקעות הפלסטינים והוא כולל רישום קרקעות, חלוקה לגוש, חלקה, אגן ומגרשים, בדיקת זכויות בקרקע ולבסוף, קביעת בעלות ורישום הקרקעות בטאבו. בהמשך, במקרים רבים מבוצעות עבודות תכנון ופיתוח תשתיות חשמל, מים וצירי גישה.

הליך המדידה הוא חלק מתוכנית הסדר מקרקעין שיטתי בשטחי C שאינו חוקי בשום צורה! את ההליך מובילים משרד המשפטים ורשות המקרקעין הפלסטיניים, במסגרת ההליך מתבצעת קביעת בעלות ורישום הקרקעות ב'טאבו', בהמשך אף מבוצעות עבודות תשתית.

במשך שנים אנחנו דורשים מממשלת ישראל להתעורר ובינתיים, הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח. הגיע הזמן להשיב את הצדק ולבצע הסדר מקרקעין ישראלי, ויפה שעה אחת קודם.

דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B!

השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף דיונים בעניין "המערכה על שטחי C", חשפנו שוב ושוב נתונים קשים על ההפקרות בשטח ועל תכנית פיאד שהולכת ומתממשת.

אבל, הדיון הזה, שנערך ב19 ליולי, ביוזמת חבר הכנסת אביחי בוארון , עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B. אמנם 'על הנייר' חלקם נעשה כחוק, אבל הם כוללים השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ואז כבר לא מדובר בסוגיה אזרחית, אלא באירוע מהזירה המדינית-בטחונית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ שהשתתף בישיבה סיפר על השינויים התפיסתיים שחלו סביב שולחן הממשלה הנוכחית, ועל קידומה של תכנית ממשלתית מקיפה בנושא.

אנו מברכים את השר סמוטריץ, ומודים ליו"ר הוועדה חה"כ יולי אדלשטיין שמוביל בעקביות את פיקוח הכנסת בסוגיה חשובה זו כבר שנים רבות, ומקווים לראות קידום משמעותי של התכנית כבר בקרוב!

קרדיט לתמונה: חזקי ברוך

התפרסם תחקיר שערכנו עם חנן גרינווד כתב ישראל היום- בואו לגלות כמה עולה קרקע בלב מדבר יהודה

זהו סיפור על שמורת טבע ייחודית בלב מדבר יהודה. בשמורה היו מצויים עד לפני כמה חודשים צמחים נדירים ובעלי חיים מדבריים. לצערנו, היום מדובר בפרויקט נדל"ני פלסטיני רחב היקף שפלסטינים בונים בו במרץ, בלי ששום דבר עומד בדרכם.

השמורה נמצאת בשטחי B, בשטח בעל מעמד מיוחד של שמורת טבע. במסגרת ההסכמים נמסרו לפלסטינים שטחי ענק במדבר יהודה, תוך התחייבות מצדם לשמור ולהגן על ערכי הטבע. אך, המציאות בשטח רחוקה מכך.

קרוב לשלושה עשורים חלפו מחתימת ההסכם, בהם הפלסטינים בסיוע ותמיכה של האיחוד האירופי, רומסים את הטבע ללא היכר: סלילת כבישים, פריצת דרכים, בניית מבנים ופיתוח מגרשים. בשנים האחרונות ישנה תנופת בניה מואצת ולנגד עינינו מוקמת עיר חדשה, בלב שמורת הטבע.

שיגרנו מכתבים לשר הביטחון ולמינהל האזרחי ופנינו לחברי כנסת ושרים כדי שיעצרו את הטירוף הזה, אך לצערנו המחדל ממשיך ואין שומר לשמורה.

לכתבה המלאה >> https://did.li/rmyTY

על רקע המשא ומתן הקואליציוני בנוגע לשאלת עתידו של המינהל האזרחי, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי המותח ביקורת על תת התפקוד של המינהל בנוגע לאכיפת בניה בלתי חוקית פלסטינית: "הטיעון 'סדרי עדיפויות' מהווה תרוץ לחוסר מעש"

בעוד עתידו של המינהל האזרחי מונח על שולחן המשא ומתן בממשלה, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי חדש על התנהלותו כרשות האכיפה ביחס לבניה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון. הסרטון תוקף את התנהלות המינהל האזרחי המאופיינת באזלת יד אל מול היקפי בניה בלתי חוקית עצומים ומנמקת את חוסר המעש בקיומם של "סדרי עדיפויות לאכיפה".

במשך שנים נענו פניות של ושל מועצות יו"ש למינהל האזרחי בגין בניה פלסטינית בלתי חוקית באותה תגובה קבועה: "אנו פועלים על פי סדרי עדיפויות" בעוד בשטח לא נעשו פעולות אכיפה כלל, מה שהביא למצב של למעלה מ- 81,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטיניים בשטחי C.

גם בתי המשפט מקבלים את אותה תשובה ברוב העתירות כנגד בניה בלתי חוקית, ובעקבות כך בית המשפט מקבל את טענות המינהל האזרחי כי הוא פועל על פי סדרי עדיפויות ודוחה את העתירה. כך בחסות התנהלות זו יחד עם תת אכיפה בשטח, עברייני הבניה הפלסטינים מוסיפים להשתלט על קרקעות.


הרשות הפלסטינית מנהלת בעשור האחרון מערכה על השטח ומקימה מדינה פלסטינית על ידי בניית מבנים לא חוקיים באזורים הנמצאים תחת אחריות המנהל האזרחי. במקום להיאבק בתופעה ולשמור על משאב הקרקע הלאומי, המנהל האזרחי מסתתר מאחורי תירוצים של "סדרי עדיפויות" ובפועל מאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך ולהשתולל, ממש כמו הדמויות בסרטון. הגיע הזמן לנהל את המנהל האזרחי.

צפו בסרטון:

במבצע אכיפה ברחבי יהודה ושומרון נהרסו אתמול והיום 10 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים בארבעה מוקדים שונים, רובם מבנים חדשים. במקביל התבצעה הריסה במאחז מצפה יאיר

יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי בליווי כוחות צה"ל ומג"ב ביצעו אתמול והיום מבצע אכיפה רחב בארבעה מוקדים שונים ביהודה ושומרון: אפרת צפון, מערב בנימין, וואדי סוסי בשומרון ובשטח אש בדרום הר חברון. ההריסות עברו ללא ארועים חריגים למעט ההריסה בדרום הר חברון שהוצגה בתקשורת הזרה כהרס בית ספר מתפקד כשלמעשה מדובר במבנה חדש בן שבוע בלבד. במאחז מצפה יאיר נהרסה יציקת בטון.

רוב המבנים שנהרסו קטנים, חלקם מבניה קלה או יבילים ונבנו בתקופה האחרונה, בכמה מהם הבניה טרם הסתיימה והם לא אוכלסו. לפחות שניים מהמבנים נבנו על הריסות, בתמיכה ישירה של האיחוד האירופי. המבנה היחיד הוותיק מתוך אלו שנהרסו הוא מבנה צמוד לגדר היישוב אפרת, שהוקם בשטח חקלאי בניגוד לחוק, לכאורה לצורך חקלאי אך בפועל בשנים האחרונות התגוררה במקום משפחה פלסטינית. אחרי שפנינו לרשויות מספר פעמים בדרישה לאכוף את החוק במקום ואתמול כאמור, המבנה נהרס.

הריסת מבנה לא חוקי ליד אפרת

בשטח אש בדרום הר חברון, נהרס מבנה יביל שהוקם לפני שבוע בין לילה ללא היתר ובניגוד לדין. כבר למחרת קיבל צו הריסה אך הפלסטינים התעלמו ממנו והמשיכו בבינוי. אתמול בשעת הפינוי, הגיעו למקום ארגוני זכויות אדם שיחד עם פלסטינים מהאזור קישטו את המבנה בדגלים ושילוט של בית ספר ויצרו פרובוקציה מתוקשרת במקום.

מבצע האכיפה מלמד אותנו מספר דברים: בראש ובראשונה, כשהמדינה רוצה לשלוט היא יודעת לעשות זאת. שנית, הבחירה במבנים קטנים וזניחים, רובם לא מאוכלסים, שנמצאים כל אחד באזור זרוע בעשרות רבות של מבני ענק בלתי חוקיים, מצביעה על מטרה ברורה של הצגת תמונת הריסות שוויונית וניפוח מספרים לקראת סיכום שנה.

הישוב אפרת והגבעה עליה מתוכננת להיבנות שכונת "גבעת עיטם"

הערב פורסם פסק דין של בג"ץ הדוחה את עתירת "שלום עכשיו" הטוענת לאפליה באופן הקצאת קרקעות ביהודה ושומרון ודורשת להעניק שטחים לפלסטינים בעיר אפרת. רגבים: "מבחינת ארגוני השמאל כל האמצעים כשרים לפגוע במדינת ישראל"

הרכב השופטים בבית המשפט העליון בראשות הנשיאה חיות דחה היום את עתירת תנועת "שלום עכשיו" הטוענת לאפליה בהקצאת קרקעות. במסגרת ההליך המשפטי הציעה המדינה כי הפלסטינים יוכלו להגיש בקשה להקצאה על פי הנהלים, במתחם של 51 דונם בשטח המיועד לשכונה, אך נציגי שלום עכשיו דחו את ההצעה וכינו אותה "אפילו לא פלסטר על האפלייה המערכתית".

כאמור, העתירה שהוגשה בשם 13 תושבי בית לחם דרשה מהמדינה להקצות קרקעות בשטח שכונה עתידית של העיר אפרת, שכונת העיטם, בטענה כי המדינה מפלה לרעה את הפלסטינים באופן הקצאת הקרקעות. בג"ץ לא השתכנע, ובפסק הדין ציין כי מכיוון ש"שלום עכשיו" למעשה כופרים בכך שאלו אדמות מדינה, אין טעם לדון בגודל השטח המיועד להקצאה.

אברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות ברגבים: "ארגוני השמאל הקיצוני מנסים לטרפד את פיתוח ההתיישבות מחד ולקדם את ההשתלטות הפלסטינית ביהודה ושומרון בדרך למדינה פלסטינית, מאידך, ובדרך לשם הם מוכנים לפגוע במדינת ישראל כשכל האמצעים כשרים מבחינתם".

"בג"ץ דחה אמנם את העתירה הקנטרנית, אך המדינה מתייצבת על פי מדרון חלקלק בכך שהצהירה כי תסכים להקצות קרקע לעותרים בקרבת מקום ללא כל הצדקה", הוסיף בנימין. "הקמפיין של "שלום עכשיו" נגד הקמת שכונת העיטם רצוף בסילופים ועיוותים ואנו שמחים שרוב מוחלט של הציבור הישראלי מבין את זה."